בשנים האחרונות אנחנו עדים לניסיון לבלום את הזיהום האקולוגי שהולך וגובר ונובע מכמויות זבל, שהציבו אותנו הישראלים במקום השני והמפוקפק בדירוג יצרני הזבל בעולם. אם לא די בכך, מדינת ישראל מצטיינת גם בייצור של פסולת פלסטיק. משנה לשנה כמות הפלסטיק שאנו צורכים הולכת וגדלה ואיתה גם כמות פסולת הפלסטיק.
אך אולי אפשר להפוך פלסטיק לפחות זבל וליותר שימושי? הגעתי לאמן המיחזור ירון אליאסי ושאלתי אותו מה עושים עם זבל או ליתר דיוק - מה עושים עם זבל שעשוי מפלסטיק. אליאסי הזמין אותי לחוות הרצאה וסדנה, שבה הוא מלמד מה עושים עם פלסטיק הלכה למעשה ולמה פלסטיק הוא ידיד ולא אויב.
מדור קודם:
מה עשיתי ואיפה הייתי: הצטרפתי לסדנה חד פעמית אצל ירון אליאסי, אמן המיחזור בפלסטיק, בהוד השרון כדי ללמוד לעבד פלסטיק בצורות שונות, כמו מיכלים ושקיות. עוד לפני הסדנה קיבלתי יחד עם המשתתפים האחרים הוראות - בבקשה לא לשכוח בגדי עבודה ארוכים ונעליים סגורות נוחות לעבודה וכן שכל אחד מתבקש להביא פסולת עשויה פלסטיק מסוג פוליפרופילן (סמל PP מיחזור 5) ♻️ כדי שנוכל לגרוס ולמחזר אותו למוצרים חדשים (לא חובה אך מומלץ). איך מזהים? בתחתית המוצר משולש בנוי משלושה חצים ♻️ עם הספרה 5 או צמד האותיות PP. מדובר בסוג של פלסטיק המשמש אותנו בהמון מוצרים בחיי היום-יום, למשל קופסאות מזון, כוסות חד פעמיות, ריהוט גן ועוד.
הגעתי באחד מימי שישי לסדנה וכבר בדלת נישא ריח של אוכל טוב. על השולחן שפע של אוכל טרי שהוא הכין בעצמו. היו שם פריטטות מושקעות, לחמים, גבינות, ירקות ופירות חתוכים, מטבלים וזיתים. האנשים שהזמינו את הסדנה החלו לזרום פנימה ובתום הזלילה שמענו את סיפור חייו יוצא הדופן של אליאסי (ראו בהמשך) והרצאה מרתקת על פלסטיק ועל השימושים הנרחבים בו. בתום ההרצאה יצאנו לחצר הסדנאות כדי להתחיל ליצור בעצמנו.
מה המטרה: לצאת עם תוצרים מעוצבים מקוריים עשויים חומרים שבדרך כלל נזרקים לאחר השימוש, כמו שקיות ומיכלי פלסטיק.
מילה על המדריך: מאז שאליאסי (בן 52) זוכר את עצמו הייתה היצירה חלק בלתי נפרד ממנו, כמו גם דיסלקציה קשה והפרעות קשב, בימים שעוד לא אבחנו את זה. בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו הוא עיצב ויצר בחומר, מה שאפשר לו בריחה מהקשיים. אחת היצירות הראשונות שלו הייתה ממאוורר שעשוי מגוגואים (!).
לאביו היה כן ציור והוא חלם להיות צייר אבל הצורך להתפרנס הוביל אותו לעבוד בתחום הבנייה. בחופשים הוא נקרא לעזור לאביו בשמירה באתרי בנייה, ומהשעמום החל אליאסי לפסל מחומרים שמצא באתר הבנייה, כמו קורות עץ, בלוקים של איטונג, רשתות ועוד - כל דבר היה עבורו חומר גלם. "הייתה לי גם השראה מבן דודה שלי שנהג להמציא פטנטים. אמרתי לעצמי 'כמוהו אני רוצה להיות כשאהיה גדול'", מספר אליאסי.
לקראת סוף התיכון הוא ממשיך בבניין כמו אביו ואפילו למד את זה כמקצוע עד שהפך לקבלן שלד עם רישיון בנייה למבנים עד ארבע קומות. בגיל 25 עבר אליאסי תאונת דרכים שקטעה את הקריירה בתחום הבנייה וכך נוצרה עבורו הזדמנות ללמוד משהו בתחום היצירה והאמנות. הוא נרשם ללימודי עיצוב בבית הספר ויטל (לימים מוזג בית הספר לשנקר). לדבריו, כבר בשנה הראשונה המורים והסטודנטים התפעלו מכישרונו, מה שגרם לו לראשונה להרגיש מוערך ויצירתי. כך למשל הוא אסף לפרויקט הגמר שלו פקקים של בקבוקי פלסטיק במשך ארבע שנים עד שהגיע לאוסף אדיר של 2.5 מיליון פקקים, שאותם הוא מיין לפי צבעים. לימים האוסף הושלך בטעות לפח, אך את הידע שצבר אליאסי על הפלסטיק כחומר גלם הוא החל ליישם בעבודותיו.
אחד הדברים שהוא חקר היה היחס המוטעה של הצרכנים לחומר הגלם הקסום הזה, שהגיע לעולם רק לפני כ-170 שנה. הוא הבין שפלסטיק בא לתת מענה פונקציונלי לאוכלוסייה שצומחת בקצב מטורף ומכלה את משאבי הטבע שקדמו לו (עץ, מתכות למיניהם, אדמה ומינרלים אחרים). חומר הגלם הפלסטי שמיוצר מדלק מאובנים (נפט) ידוע לשמצה, כחומר זול ונחות ואף מזיק, אך לדברי אליאסי מדובר בחומר גלם שהאנרגיה של הייצור ושל המיחזור שלו הן מהנמוכות והזולות בהשוואה לחומרים הקיימים בעולם, וכדי לשמור על הכדור עלינו לעשות בו שימוש חוזר. וזה מה שאליאסי מלמד בסדנאות שלו.
לפרויקט הגמר שלו פיתח אליאסי טכנולוגיה המאפשרת לעצב מוצרים מפלסטיק ממוחזר בעבודה אישית, יחידנית ולא כייצור המוני, כך שכל אחד יוכל להתחבר למוצר שלו ברמה האישית. בזכות פרויקט הגמר נולדה הטכנולוגיה הנושאת את השם free molding שרשומה כפטנט עולמי.
התחנות בסדנה: ליצור 3 מוצרים שונים
1. תחנת גריסה של חומרים
2. תחנת כבישה חמה של שקיות פלסטיק ליצירת פריטים שימושיים כמו ארנקים, תיקים, תמונות לקיר, אהילים ועוד.
3. תחנת מיחזור קלקר שבה אפשר ליצור מוצרי תלת ממד בהם טיסנים, שלטים לדלת, פאזלים ועוד והיא מתאימה גם לילדים.
4. גולת הכותרת - שימוש בטכנולוגיית Free molding: שימוש במכונה שהמציא אליאסי, שהופכת את הפלסטיק שגרסנו לנוזל צמיגי, שממנו אפשר ליצור פריטי עיצוב יפים הביתה, כמו קערות בגדלים שונים, אהילים, כלי אחסון, ציורי קיר, תכשיטים ועוד.
בסוף הסדנה כל משתתף יוצא הביתה עם שלושה מוצרים מוכנים ומעוצבים, כולם עשויים מפלסטיק שאותו גרסנו בעצמנו. לאלו מאיתנו שהדמיון הצריך הכוונה, אליאסי הראה גם דוגמאות להשראה.
יוצאים לדרך: וריאציות על נושא
בניגוד לפתגם, פה לא מפשילים שרוולים אלא משתמשים בבגדי עבודה ארוכים ובכפפות למיגון. אחרי חלוקה לתחנות התחלנו לעבוד - בכל תחנה עבדנו בטכניקה שונה.
תחנה 1 – יצירת :Free molding מה אפשר לעשות עם פלסטיק גרוס
שלב ראשון – גריסה של מיכלי הפלסטיק שהבאנו מהבית במכונה הייחודית.
שלב שני - בחירה של תבנית שאיתה בחרתי ליצור מתוך מגוון אופציות, כמו קערות בשלל קטרים וגדלים, תבניות לגוף תאורה ועוד. אפשר להכין גם אלמנטים בדו ממד המיועדים לקישוט קיר או ליצור שעון.
שלב שלישי - אליאסי מפעיל את המכונה שבתוכה יש פלסטיק מסוג פוליפרופילן שמוכנס פנימה וצבע לבחירה. כעבור כמה דקות מתחיל לצאת נוזל צמיגי. הרעיון ליצור במעין דיגום חופשי עם פלסטיק נוזלי על גבי תבניות שונות עד לקבלת תוצר. בעצם עובדים עם פלסטיק המומס בחום של 220 מעלות ויוצא בצורת נוזל מפיה שבראש המכונה וכך יוצרים.
שלב רביעי - פיסול תוך כדי תנועה.
שלב חמישי – בוחרים חותמת, למשל האות הראשונה בשם, וחותמים על היצירה.
שלב שישי ואחרון - מניחים את היצירה להתקרר בצד.
תחנה 2 – מיחזור שקיות פלסטיק: השקית מהסופר הופכת לתמונה
שלב ראשון – מניחים נייר אפיה על משטח היצירה (כדי להגן על המגהץ שמעורב בתהליך).
שלב שני - בוחרים מתוך השקיות הצבעוניות שסיימו את ייעודן המקורי שלהן, כשהבחירה נעשית לפי ההדפס או הצבע שאוהבים.
שלב שלישי – מניחים את השקיות בשכבות כך שצבע נוגע בצבע ומשתלב האחד בשני, צריך מינימום ארבע שכבות.
שלב רביעי – מניחים נייר אפיה גם מעל השקיות.
שלב חמישי - מחממים מגהץ לטמפרטורה כמעט הכי גבוהה (3 מתוך 4 דרגות במגהץ ביתי).
שלב שישי - עוברים עם המגהץ על היצירה תוך הפעלת לחץ מינימלי למשך כ-10 שניות, ממתינים מעט ועוברים שוב.
שלב שביעי - ממתינים מעט שהעבודה תתקרר ובודקים את התוצאה. אם רוצים לשפר, סוגרים שוב עם נייר האפייה ועוברים עם המגהץ שוב עד להצגת התוצאה הרצויה. אפשר לשלב חלקיקי פלסטיק בעבודה.
המלצה למתקדמים: אפשר לתפור את המשטח שיצרנו לתיק, ארנק, קערה או למסגר את התוצר המקורי ולתלות את היצירה על הקיר בבית.
תחנה 3 – מיחזור קלקר: יצירת תלת-ממדית
תחנת מיחזור קלקר, או בשמו המקצועי פוליסטירן מוקצף, נעשית על ידי שימוש בחוט להט, נייר שיוף, דבק וצבעים. בתחנה הזו אפשר ליצור מוצרים בתלת-ממד כמו שלטים לדלת, פאזלים, יצירות אמנות לתלייה ועוד. את הקלקר אנחנו הצרכנים פוגשים בדמות קופסאות אחסון למוצרים חשמליים, גלידה או מוצרים שבירים אחרים, ובדרך כלל משליכים מיד לפח. בסדנה תלמדו שיש להם חיים אחרים.
שלב ראשון - לוקחים את משטח הקלקר ומציירים עליו ציור דו ממדי.
שלב שני - באמצעות חוט להט שמתלהט לכ-100 מעלות עוקבים אחרי הציור שציירנו והוא נחתך בעצם כמו לייזר. כך אפשר ליצור תבניות ליציקת גבס צורניות, שלטים תלת ממדיים ולפסל פיסול חופשי.
שלב שלישי - כדי לקבל מוצר סופי אפשר לשייף עם נייר שיוף עדין, לצבוע או להמשיך ליצור עם חומרים נוספים עליו (הקלקר יהיה הבסיס).
היסטוריה או היסטריה?
כדי לנסות ולהמחיש את המצאת הפלסטיק, צריך לחזור קצת בזמן. לפני עידן הפלסטיק השתמשו בשנהב. שנהב הוא חומר קשה ואטום העשוי מחיטים של פילים, היפופוטמים, ממותות וחיות נוספות. מאז העידן הפרהיסטורי ועד המצאת החומרים הפלסטיים, נהגו להשתמש בשנהב כדי ליצור חפצי נוי, תשמישי דת, כפתורים, קלידי פסנתר, כדורי ביליארד ועוד.עקב הדלדול החמור במספר הפילים, מהם מופק השנהב, נאסרו או הוגבלו הסחר והייבוא שלו במספר רב של מדינות. ובצדק כמובן. ההבנה הזו גרמה לאנושות להמציא חלופות שלא פוגעות בבעלי חיים, לא באופן ישיר בכל מקרה. מה שהחל במאה ה-18 התפתח עד המאה ה-20 ואיפשר לאנושות ליצור מוצרים רבים שהקלו על הקיום ועל התעשייה.
בימינו הפלסטיק הוא שם גנרי למגוון אדיר של מוצרים, ממכשירים חיוניים לתחום הרפואה, דרך רהיטים ועד מברשות שיניים, כלי אוכל ושתיה, סיבי טקסטיל, חומרי ריפוד, טלפונים ניידים, מחשבים, חלקי מכוניות, שקיות ועוד. תעשיית הפלסטיק היא אחת מהתעשיות הכימיות הגדולות והחשובות בעולם. באירופה לבדה, יש כ-60,000 מפעלים לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני אדם. היקף הייצור העולמי של חומרי פלסטיק לשנת 2015 עמד 322 מיליון טון.
מיטל כץ היא בעלת המיזם לתיעוד וסיורים בבתי מלאכה, אומנים ועסקים ותיקים בשם "מקצועות שנעלמים מן העולם"
ירון אליאסי מעביר בהוד השרון סדנאות של מיחזור קסם הפלסטיק מותאמות גיל וחוויה לקבוצות ולבודדים