"מעבר דירה הוא הזדמנות מצוינת להיפטר מהעומס, מכל מה שלא צריך ולא השתמשנו בו, כי מי באמת צריך מיליון כוסות בבית?", אומרת המעצבת מיכל וולפסון שעיצבה מחדש את דירת הגן בהרצליה. הדירה החדשה, המתפרסת על פני 150 מ"ר ועוד גינה בשטח של 110 מ"ר, משמשת אם בסוף שנות ה־40 לחייה ואת שני ילדיה. "הלקוחה התגוררה באזורי חן בתל אביב, אבל חיפשה בית עם גינה ליד חבריה הטובים בהרצליה, באזור קהילתי ונעים", היא מסבירה. "מיד לאחר שקנתה דירת חמישה חדרים היא התקשרה אליי".
החלוקה הפנימית בדירה התאימה לצורכי המשפחה, כך שלא נעשו שינויים מבניים, אלא רק שדרוגים - בקו ג'פנדי, שילוב של סגנון סקנדינבי ויפני - לאחר קבלת המפתח מהקבלן. "היא קיבלה אמנם מטבח משודרג בהרבה מהסטנדרט, אבל כיוון שהתקרה מתנשאת לגובה של כמעט ארבעה מטרים, הצעתי לה לערוך שדרוג נוסף להתאמה מיטבית", אומרת המעצבת. מלבד המטבח, כלל השיפוץ את החלפת הריצוף שסיפק הקבלן, שדרוג דלתות הפנים, בחירת חיפויים ואביזרי סניטריה, התקנת מיזוג אוויר ובחירת רהיטים חדשים, לצד כאלו שנדדו מהבית הקודם.
"אמנם היינו צריכים להמתין לקבלת טופס 4 לפני שיכולנו לעשות שינויים, אבל היינו ממוקדות ובזמן הזה הספקנו לבחור את כל מה שרצינו בצורה יעילה: קרמיקה, ריצוף, דלתות, מטבח, וכמובן, לתכנן את הנגרות כדי לא להתעכב", היא אומרת. את הקרמיקה והחיפויים בחרו בחברת ויה ארקדיה.
15 צפייה בגלריה
חלל בגובה של כארבעה מטרים גורם לריהוט להיראות קרוב לרצפה, כמו בסגנון היפני
(צילום: איתי בנית)
למה בעצם להחליף מטבח שהקבלן הציע לשדרג?
"בגלל הגובה היוצא דופן של הדירה, העדפתי שנתכנן מחדש את המטבח בחברת אביבי מטבחים ונעניק פתרון עיצובי כולל, תוך שילוב חומרים כמו זכוכיות ונישות, באופן שיגוון את המראה ההומוגני וייצור מעין אתנחתות והפוגות. כך יצרנו מטבח פרקטי במקום מסה של ארונות צרים, וריככנו את החלל הגבוה".
בהתאם תכננה וולפסון ארונות מרצפה ועד תקרה בגוון חום מעושן, ובחלק העליון ויטרינה לתצוגת הכלים והסרוויסים של סבתה של בעלת הדירה. משמאל לארונות האחסון ניצב חדר מזווה, מאחורי דלת זכוכית, שהמעצבת בחרה לחפות בווילון רומאי סמי שקוף ורך. על הקיר הסמוך נקבעה יחידה בעבודת מסגר, בגוון תואם לזה של הארונות. האלמנט התלוי, עם דלתות הזזה מזכוכית מחביא בחן את מכלי הקפה, הסוכר והתה. הגוונים הרכים, בשילוב גימורי העץ המולבן בצדו של האי, משווים תחושת רוגע. "אני מאמינה שאין צורך ביותר מדי פריטים ושצריך לחשוב על הפן הפונקציונלי בראש ובראשונה", מסבירה המעצבת. "כמובן, צריך להשאיר את כל מה שעושה טוב, והייתי דואגת לאפשרויות אחסון בהתאם לכל כמות, אבל אין ספק שהרבה יותר כיף שהכול נקי, מסודר ונגיש. אני יכולה להגיד שגם כשקפצתי ללקוחה בספונטניות, הכול היה נראה כך בדיוק. בלי הכנות לצילום ובלי צורך לסדר ולארגן במיוחד".
איך נבחר הסגנון בדירה?
"העיצוב והתכנון שלי מתבססים על מי שגר בדירה, ואני שמחה לומר שהדירה הזו משקפת את בעלת הבית, שדוגלת במינימליזם, בפרקטיות ובאלגנטיות מאופקת. התכונות הללו, בשילוב הצרכים והדרישות שעלו בפגישת הקונספט, הובילו אותנו לגישה היפנית, שחשבתי שמתאימה לה מאוד. באופן אישי אני אוהבת מאוד את הסגנון היפני, שממש לא מצטמצם לעיצוב: האוכל, אופנת הרחוב, עבודות היד, האוריגמי – כל אלה מאוד מיוחדים ומושכים. השילוב של סממנים יפניים לצד מאפיינים אלגנטיים ושקטים מהסגנון הנורדי, יוצר את הג'פנדי, שהוא מבחינתי בכלל לא טרנד, אלא דרך חיים. הרעיון המרכזי הוא להתמקד בפונקציונליות, שלכל פריט בבית יהיה ייעוד ויתחבר בצורה מושלמת. ואגב, זה לא אומר שצריך לזרוק הכול. בשלב התכנון נעזרנו בהרבה פריטים שהיו ברשותה של הלקוחה, ורק שינינו להם את הייעוד".
זרימה עיצובית
"תהליך העבודה לווה בחיוך, זרימה ושחרור. גם דברים מבאסים שקורים בתהליך ידעה בעלת הבית 'להחליק' ולכן גם התוצאה בהתאם", מעידה המעצבת.
תני דוגמה לדברים מבאסים שקורים
"יש המון. בכל שיפוץ יש בלת"מים. למשל, הלקוחה הייתה אמורה לקבל את הדירה חצי שנה קודם, ולמרות שנאלצה לנדוד בין בתים ולבסוף שכרה דירה לחודשיים, היא לא נתנה לכלום להעיב עליה. היא קיבלה את הכול ברוגע, מתוך הבנה שהכול יסתדר, בסופו של דבר, על הצד הטוב ביותר. עבורי היה מאתגר לשפץ את הבית תוך שבועיים מרגע קבלת המפתח ולהתבסס על תוכנית תיאורטית כיוון שלא ניתנה לנו אפשרות להיכנס לדירה, למעט פעם אחת. הייתי צריכה לדאוג לתאם בין הספקים השונים לטובת שינויי חשמל, צבע, התקנת עבודות הנגרות ועיצוב הגינה בזמן קצר מאוד, אבל למזלי הלקוחה סמכה עליי ואפשרה לי להוביל את כל מה שרק יכלה לדמיין בראש".
וולפסון מציינת שללקוחה היה חשוב ליצור חלל אירוח גדול ומרווח, דבר שהסתייע הודות לתקרה הגבוהה. במקביל היא יצרה תוכנית נגרות מוקפדת למקומות אחסון ייעודיים, מה שאפשר זרימה והמשכיות בין כל חללי הבית – לחיזוק הקונספט המינימליסטי.
שינוי ייעוד וקו יפני
באזור הכניסה תוכנן ארון שירות בגוון חולי עדין עבור שואב האבק ושאר פריטי תחזוקת הבית, שגם מסתיר בחן את ארון התקשורת והחשמל. במרכזו נישה פתוחה שמיועדת לתליית תיקים ומעילים וכוורת תצוגה לפריטי נוי. את החלל המלבני משלימה מראה במסגרת עץ ושידה במסגרת שחורה עם זכוכית מחורצת, שאותן הביאה בעלת הדירה ממשכנה הקודם. בקצה השני, על רקע קיר דגש בגוון אבן, יש ספסל להתארגנות עשוי מעץ ולצידו עציץ יפני. "אמנם דירה חדשה זו הזדמנות לעשות סדר, אבל אני לא בעד לזרוק ולהיפטר מהכול", מדגישה המעצבת. "דאגנו להכניס פריטים אהובים, ולחלק מהחפצים שינינו את הייעוד ואת המיקום, כמו לדוגמה פינת האוכל שכבר לא נזקקנו לה בגלל הדלפק החדש במטבח ושהוצאה לגינה".
חלל הכניסה המוארך שיצרה המעצבת נחלק לשניים, ובמרכזו הוא נפתח למטבח. דלפק האוכל וארבעת כיסאות העץ כמו ממסגרים את חלקו של המטבח. מעל לדלפק הותקנו ארבעה גופי תאורה בדוגמה מחורצת, המזכירים עששיות נייר יפניות. כל התאורה בבית נרכשה בחברת כלי אור, ההתקנות בוצעו על ידי ההנדימן סופר דינדוש.
חדר המגורים, שבהמשכו יציאה לגינה, מאחורי וילון משתפל ורך, עוצב בצורה הרמונית ונינוחה. על הרצפה נפרסו שטיחים, במראה שכבות, ועליהם ניצב שולחן מוארך עם בסיס עץ. עוד בחלל ספה עמוקה בגוון אפור ולצידה שתי כורסאות עור בגוון קאמל. לצד הספה יש שני שולחנות צד שנראים כמו אלמנט בדמות קיפולי נייר, ועל רקע התקרה הגבוהה נראים רהיטי הסלון כמו רהיטים יפניים נמוכים וקרובים לרצפה. על קיר הטלוויזיה יש ארון גדול וצר שבו שולבו גם בר משקאות, לבקשתה של הלקוחה. יחידת האחסון הייחודית מזכירה את הארון בכניסה. את הנגרות בדירה ביצע נתי להט, הווילונות הוזמנו אצל אורית טראוב והרהיטים מטולמנ'ס דוט.
חדר השינה של האם ממוקם מימין לסלון, ומשקיף גם הוא אל הגינה. עם הכניסה נחשף צידו של ארון אחסון רחב, שבתוכו הוטמעה טלוויזיה עם "גב" מחורץ. עוד בחדר ניצבת מיטה זוגית עם מראשות מרופדות וצמד גופי תאורה מעץ משני הצדדים, הממלאת נישה שנצבעה בגוון חולי מעודן. יצירה אבסטרקטית בקו אחד נתלתה מצידה האחד של המיטה, למראה א־סימטרי מעניין. משני צידי המיטה נתלו מדפי נוי שמשמשים לאחסון מינימליסטי, ובצד הפתוח יותר, הציבה המעצבת שולחן צד בגוון חום, הדומה לשולחנות הצד שלצד הספה בסלון ועציץ של עץ האהבה.
חדר הרחצה הצמוד עוצב בקווים נקיים ועתיר במוטיבים חזרתיים, כמו זכוכית מחורצת ואריחים טקסטורליים בדוגמת חריצה אלכסונית, שמזכירים קיפולי נייר. גוני אפור, עץ ודגשים בשחור מכניסים תחושת אלגנטיות ונינוחות לחלל הרטוב. אלה תואמים בדיוק רב את חדר הרחצה הכללי, שעוצב בחומריות דומה ובו שולבה אמבטיה, במקום מקלחון.
חדרה של הבת, חיילת משוחררת, ממוקם בסוף המסדרון. הוא עוצב במינימליסטיות, כמו יתר חדרי הבית, עם ארון קיר גבוה בגוון אבן ומיטה זוגית עם מראשות מרופדות באפור. שולחן צד במראה אוריגמי לצד המיטה ומדף מתכת בצורת האות C מכילים בחן חפצי נוי ושאר פריטים שימושיים.
רוגע עיצובי וחזרתיות
גם חדר שירותי האורחים, בכניסה לבית, עוצב באווירה מינימליסטית, בהלימה לסגנון העיצוב הנבחר בבית. "למרות שהוא עוצב בהשקעה נמוכה יחסית, התוצאה מרשימה וכל פרט בו נבחר עם המון מחשבה", מסבירה וולפסון. קירות החלל נצבעו בגוון חול ובגימור משי, שמעניק להם מראה קטיפתי, אך גם נוח לניקוי. לחלל נבחר כיור צר ומינימליסטי כדי שלא יפריע לתנועה. להשלמת האווירה נבחרו תמונת עומק, תאורה דקורטיבית משתלשלת ומעט פריטי סטיילינג, שמחמיאים לחלל.
גוני האבן הטבעיים והבהירים והמוטיבים החוזרים בכל אזורי הבית, כמו הזכוכית המחורצת, פריטי ריהוט מעץ אשא והצמחייה – מסייעים לבסס את המראה האלגנטי ושומרים על שפה עיצובית נקייה ומינימליסטית. "תשומת הלב לפרטים והחזרתיות בעיצוב הם אלה שעוזרים להעניק לבית גוון שליו וייחודי ועיצוב חמים ועוטף", מסכמת וולפסון. "אמנם היה לנו נתון פתיחה מרשים – של תקרה גבוהה – אך מבחינתי לגמרי לא טריוויאלי להעניק חמימות ותכונות יפניות כשהתקרה מתנשאת לגובה כזה, לכן היה לי חשוב לדייק כל פרט ולדאוג שהכול יהיה פרקטי". דווקא הריצוף הכהה, בגוון אפור פחם, סייע "לאסוף את המראה", לדבריה, בשמשו כמעין תפאורת בסיס. "לשמחתי המפרט של הדירה הזאת היה בסטנדרט מאוד גבוה, והצלחנו לבחור אריחים בגודל של 1.2 על 1.2 מטרים, שהם מאוד לא סטנדרטיים עבור דירת קבלן, והם העניקו לנו את הרוגע העיצובי".
