בין שמדובר בדירה מרווחת, בווילה פרטית רחבת מידות או בכוך קטן - עיצוב פנים טוב יצליח למקסם את החלל ולהפוך אותו לבית. זו הייתה המשימה של האדריכלית יעל אופנהיים בדירה הקטנטנה שתכננה עבור גבר בשנות השלושים לחייו, מדריך ספורט ובשלן חובב, שבגלגולה הקודם הייתה מחולקת לחללים קטנים וחשוכים.
15 צפייה בגלריה
מי צריך קירות? חדר השינה והארונות מופרדים מהחלל הציבורי באמצעות נגרות
(צילום: עמרי אמסלם)
עבודות תמ"א לחיזוק המבנה היו עבורו הזדמנות פז לחדש ולשפץ את הדירה בת 50 המטרים הרבועים. כך, מעבר לשיפוץ המבני שכלל את שדרוג החלונות והפיכת המרפסת הסגורה לחלק מהחלל הביתי, הוא ביקש מאופנהיים להפוך את הדירה למוארת ומרווחת. דירשותיו כללו יצירת חלל שיוכל לשמש אותו לאימוני כושר, לבישול ואירוח, עם חדר שינה פרטי שמופרד מאזור המגורים.
"בעל הבית התגורר בדירה לפני התמ"א וגם במהלכה, ולכן כיוונו לכך שעבודות השיפוץ בתוך הדירה יסתיימו במקביל לעבודות התמ"א", מספרת אופנהיים על התהליך. "היה ברדק שלם בתהליך העבודה. נוסף על הלכלוך ואנשי המקצוע שהגיעו והלכו, הייתה מורכבות גם מבחינת העברת החומרים, פינוי פסולת ושעות עבודה כדי שלא נפריע לעבודות התמ"א".
כדי למקסם את השימושים בדירה הקטנה, הציעה אופנהיים ליצור חלל אחד שיכלול מטבח, סלון וחדר שינה, ולהפריד אותם באמצעות פריטי נגרות. "התכנון שלי התבסס על קיר אחד בלבד שבעצם מפריד את חדר הרחצה מיתר הדירה", היא מסבירה.
חלוקת החללים המקורית בוטלה, ובמקומה תוכנן חלל אחד רחב שבו אפשרות חציצה מודולארית בהתאם לצרכים השונים. את חדר השינה - בעצמו יחידת נגרות - ניתן לסגור לטובת ממד של פרטיות, ודגש ניתן לפתרונות אחסון רבים שכוללים חדר ארונות, מגירות נמוכות, ספרייה, יחידת טלוויזיה וארונות כניסה.
אופנהיים מסבירה כי כיוונה לתכנון מודולרי, אותו היא מכנה "דירה ללא קירות" ועם שטח רצפה נרחב ככל האפשר. כל זאת, מבלי לגרוע מפרטיות או ממקומות אחסון. "בפרויקט הזה היה צורך חד משמעי באור ובאוויר. אמנם בפועל גודל הדירה לא השתנה, אבל המטרה הברורה הייתה חלוקה מחדש שתייצר תחושת מרחב", היא אומרת. "בגלל שהחלל הציבורי היה מאוד משמעותי עבור בעל הדירה, החזון שלי היה ליצור מעין 'אמפי' עם במה מוגבהת שיהיה חדר השינה. את חדר השינה אפשר לפתוח אל החלל הציבורי או להסתיר אותו, לפי הצורך".
אורבן-שיק וחלוקה חכמה
הצבעוניות שנבחרה לחלל היא של חומרים טבעיים וגוונים מונוכרומטיים. נגיעות של אפור, צהוב, שחור וכחול צובעות את החלל, וריצוף דמוי בטון נבחר לשמש כ"תאפורה" רכה ונינוחה לפריטי הנגרות הרבים מעץ ליבנה (בירץ'). יחידות הנגרות משמשות כפתרונות אחסון מודולרי וקבוע, ומפרידות בין הפינות השונות בחלל.
אריחים בגוון חרדל, מטבח שחור ומשחקים של שחור ולבן בחדר הרחצה משלימים את הסגנון העיצובי. "הרעיון היה ליצור חלל בסגנון אורבני, תוך בחירת חומרים טבעיים שישתלבו בחלל המשותף אך גם יוגדרו כיחידות נפרדות. הצהוב במטבח, למשל, זוכה להצצה גם מכיוון חדר השינה. המטרה הייתה לעשות 'מיקס' שבו הכל עובד עם הכל - חומרים גווונים שהם לא טרנדיים בהכרח אבל עובדים כמכלול", היא מסבירה.
15 צפייה בגלריה
חדר השינה "נסגר" בפני החלל הציבורי בדלת "אקורדיון". החלון והמזגן שולבו ביחידת נגרות בתווך
(צילום: עמרי אמסלם)
עבודת הנגרות המוקפדת משלימה את החלל ו"מפצה" על היעדר הקירות. החל מדלת 'הרמוניקה' שמאפשרת פתיחה וסגירה מלאה של חדר השינה, ועד לפתרונות לחלוקת החלל שבהם פתרונות אחסון.
15 צפייה בגלריה
מבט אל המטבח: אריחי חרדל ומשחקים של שחור ולבן. בהמשך לאי העבודה מוקמה הטלוויזיה
(צילום: עמרי אמסלם)
קיר צר מקבל את הבאים עם הכניסה לדירה, עליו קובע מדף עבור מפתחות, דואר ויצירת אמנות לקישוט. המטבח הוא החלל הראשון שמבחינים בו, והוא משמש כלב הבית ומחלק את הדירה לחלק הציבורי והפרטי. בחלקו הימני של המטבח, מאחורי המקרר, נמצא אזור עבודה קטן שבו מגירות תחתונות וארון עליון, בחופים שניהם בגימור שחור-מט. משמאל קובע אי גדול שמכיל את הכיור, משמש אי עבודה עם אחסון תחתי, שסביבו כיסאות בר המעניקים מראה תעשייתי ומעט חיספוס לחלל.
מול האי נמצא הסלון, שבו ספה רחבה בגוון ירוק-טורקיז. אופנהיים מסבירה שכך נשמר הקשר שכיוון אליו בעל הדירה בין מי שעובד במטבח לבין האורחים שבסלון. את נגרות האי ממשיכה שידת הטלוויזיה, כך שנוצרת חזית אחת משני האלמנטים הללו.
סמוך לדלת הכניסה ומעברו השני של המטבח נבנה חדר השינה על במת עץ מוגבהת. חדר זה הוא למעשה חדר דו-כיווני, וקירותיו הם דלת 'אקורדיון' שכאמור יכולה להיסגר ולהצניע את המיטה ואת חדר הארונות הפנימי שלידה. חדר הארונות מכיל אפשרויות אחסון רבות, כגון אחסון עמוק לתלייה ומדפים. מחצית משטח האחסון נפתח אל הכניסה ומשמש כארון מעילים, ואילו הגישה אל חלקו הפנימי נעשית מחדר השינה עצמו. אל הבמה עולים דרך פס נגרות שמכיל 6 מגירות לאחסון.
את במת חדר השינה ממשיכה ספרייה שמחברת בין חלל הסלון לחלל השינה והופכת אותם לחלל אחד. הספרייה כמו כולאת בתוכה חלון קיים, והופכת אותו למעין מדף מואר. באופן דומה, משתלב גם המזגן ביחידה ו'מתמקם' בתוך הספרייה.
מימין לכניסה נמצא הקיר היחיד בחלל, שמפריד בין האזור הציבורי לבין חדר הרחצה. כיוון שבאזור הזה קבוע חלון אחד וכיוון אוויר אחד, היה חשוב לאדריכלים לשלב את כל הפונקציות באותו החדר. כך התקבל חדר רחצה מרווח שבו חלוקה למקלחון, ארון רחצה, שירותים ואגף כביסה. מעל אגף הכביסה נפתח חלון שפונה אל המטבח, שמאיר באור טבעי את החלל נעדר החלון.
