המעצבת מאיה אור ובן זוגה הסטארט-אפיסט יובל, גידלו את שלושת ילדיהם (כיום בני 15 ו-13 ובת 7) בדירת גן קטנה ברעננה. עם הזמן, הילדים גדלו והדירה הפכה קטנה מדי לצרכיהם. הם חיפשו בית חדש, והעדיפו אחד מוקף ירוק ושופע אור, שבו חדר פרטי לכל ילד. בנוסף, ביקשו לייצר יחידה נפרדת ומנותקת עבור ההורים, מטבח גדול, ופינת אוכל שתאפשר אירוח. וזה לא הכול: בן הזוג, מוזיקאי חובב, חלם על חדר חזרות, חלל מיוחד לנגינה וקולנוע ביתי שיהיה מנותק אקוסטית מהבית, ואילו אור עצמה נזקקה לסטודיו משלה.
הבעיה נפתרה יום אחד לפני כשלוש שנים, כשבן הזוג יצא לנסיעת אופניים ונקלע במקרה לרחוב קטן בעיר, ובו בית קטן. הוא ידע מיד שזה הבית שבו ירצה לגדל משפחה. אור עצמה הוזמנה לראות את השטח – 395 מ"ר גודלו – ומצאה שם נכס במצב רע מאוד, חשוך ועמוס. אך עם זאת, היא מספרת, כמו בן זוגה הבינה מיד שמדובר בבית הנכון בעבורם.
שלוש שנים מאוחר יותר, על השטח הזה בנוי ביתה בן 290 המ"ר של משפחת אור, והוא אכן מלא באור, חום ומוקף בנוף ירוק. השלב הראשון בשיפוץ, מספרת אור, כלל תכנון מחדש של המבנה, קילוף של הקירות, הגדלה של הפתחים, הזזה של גרם המדרגות הישן כדי לפנות מקום לחדר רחצה פרטי ומרפסת בחדר ההורים, ביטול חדר המשפחה לטובת חדר ילדים ואמבטיית ילדים נוספת, והפיכה של המרתף לחדר חזרות וקולנוע ביתי מושקע.
הבית החדש בנוי מפלסים-מפלסים: בכניסה – הסטודיו של בעלת הבית המעצבת ושירותי אורחים. 11 מדרגות מתחתיה – המרתף. חמש מדרגות מעליה – החלל הציבורי. 11 מדרגות מעליו – סוויטת ההורים הכוללת חדר רחצה ומרפסת פרטית. ולבסוף, במעלה חמש מדרגות נוספות – שלושה חדרי ילדים, לשניים מהם חדר רחצה משותף ולשלישי, זה של הבת, חדר רחצה פרטי.
גן עדן מעץ
הכניסה, כאמור, לא נפתחת אל החלל הציבורי, וזה מסתתר במעלה חמש מדרגות נוספות הממוקמות מימין לדלת. משמאל – הסטודיו ושירותי האורחים. את החיסרון הזה הפכה אור ליתרון בכך שיצרה לסטודיו קירות זכוכית וריצפה אותו, כמו הגינה, בפלחי בזלת טבעית. גם דלת הכניסה לבית שקופה והידיות שלה עשויות מזמורות של גפן. צמחייה מכסה את קיר הכניסה לבית, כך שהמפלס כולו נראה כאילו הוא חלק מן החוץ.
האווירה הטבעית ממשיכה בתוך הסטודיו, שבו עוסקת המעצבת בין היתר בייחור צמחים. זמורות גפן תלויות על הקיר, מעל לספה הוורודה. מול הספה ומאחורי שולחן העבודה שיצר המעצב אלון דודו נמצא ארון קיר עשוי דלתות זכוכית ובו מסך משולב שיכול להקרין את מה שנראה במחשב דרך כבלים העוברים ברצפה. בחדר הרחצה הצמוד לסטודיו נמצא ארון כיור ייחודי, עשוי גזע עץ מגולף, שעליו כיור קרמיקה כחול בקוטר זהה. הקונספט, מספרת אור, נשאב מגזע עץ עבה שנשקף מחלון החדר.
ממפלס הכניסה מובילות חמש מדרגות אל החלל הציבורי, המרוצף באריחי אריחי גרניט פורצלן לבנים, מדוקקים וגדולים. החלל המלבני מחולק לאורכו על ידי כוורת בטון מחופה עץ ארוכה ונמוכה, שמכילה ספרים וגזעי עצים לאח, ובקצה אחד משמשת כספסל לפינת האוכל. פינת האוכל עצמה מורכבת משולחן מודרני בעל רגלי מתכת בגוונים של אפור בהיר, שנקנה בפה נורמל. סביבו כיסאות יוצאי דופן שנקנו בסטודיו 770. הם עשויים ממסגרת – שהייתה שחורה והמעצבת צבעה באפור – מרופדת בכריות עבות, שואתן ריפדה אור מחדש בריפוד חוץ רחיץ בצבע טורקיז, שבולטות ממסגרת הכיסא באופן שיוצר צורות מעניינות. מעל לשולחן תלויים זוג גופי תאורה במראה טבעי מהחנות אתניק.
מצידה האחד של פינת האוכל, מוגבה ב-40 ס"מ ביחס לסלון, נמצא המטבח, שמורכב מרצועה בת תשעה מטרים של ארונות מעץ אשוח מלא ופראי, שעליהם מונח משטח עבודה מלמינם בצבע חום חלודה. כדי להעמיק את משטח העבודה בלי לוותר על מקום במטבח הוא הושען ישירות על הקיר שמאחור וזכה ליהנות מ-20 ס"מ נוספים ששייכים לקיר עצמו, והחלונות מונחים ממש עליו. בצד, קיר עם ארונות גבוהים לבנים מחביא בתוכו שני מקררים, שני תנורים, מזווה וארון אחסון.
מול המטבח נמצא הסלון, ובו שתי ספות מעוגלות מהביטאט – האחת לבנה שנקנתה עבור הבית החדש והשנייה ירוקה שהייתה בבית הקודם של המשפחה, ורופדה מחדש. עוד בסלון: קמין עצים נורבגי לבן בעיצוב מודרני ונקי; כיסא לבן בעל מראה של קיפולי נייר מהביטאט; שלושה שולחנות שחורים, שניים מהם ממתכת והשלישי עשוי גזע צבוע ומפוסל של עץ, מהחנות טירדור בהרצליה; ותמונה של הצלם ערן חיים גוטמן, מודפסת על פלטת אלומיניום.
בפינה, לצד הספה הירוקה, אדנית גדולה עטופה בשטיח אתני ובתוכה שתול עץ, שממשיך את הירוק שנשקף כאן מכל פינה – מהוויטרינה הגדולה שפונה לגינה מצד אחד ומהחלון הענק שמנגד, שפונה לפטיו שופע צמחיה. הפטיו, שהיה כאן גם לפני השיפוץ, מכיל בריכת נוי מתומנת קטנה, מצופה בחלוקי נחל שהושמו כאן בשנות ה-70 המאוחרות.
חללי בידור ומשחק מעוצבים
לקיר אחר של הפטיו סמוך גרם מדרגות העולה לקומה הראשונה, עשוי עץ אורן שנשרף קלות עם ברנר. מכאן מגיעים לסוויטה של ההורים, המחופה בפרקט עץ מלא ומצוידת בארון מראות להגדלת החלל. גם כאן בולט השימוש בחומרים טבעיים: גב מיטה מבמבוק, שורשים שהמעצבת אספה בחוף הים ותלתה על הקיר, ושפע של עציצים. בחדר האמבטיה הצמוד תקרת עץ משופעת ומתחתיה מקלחון עם שני ראשי גשם וספסל מרחף משיש דמוי עץ, כיור שוקת ארוך אפור בהיר וגוף תאורה עשויי קונכיות, מעליהם ארונות מראה גדולים.
הקיר המערבי של חדר הרחצה עשוי ויטרינה המובילה למרפסת חדר השינה. תריס חשמלי מאפשר להאפיל את החדר, אבל אין בו צורך מבחינת פרטיות, שכן האזור נסתר לגמרי מעין. המרפסת מרוצפת באריחים זהים כדי להדגיש את הקשר בין החללים, אבל הקשר הוא לא רק סגנוני: במרפסת המבודדת ניצבת אמבטיה פרי סטנדינג לשימוש ההורים.
מדרגות נוספות, גם הן מאורן שרוף, מובילות למבואה של מפלס הילדים, המחופה בפרקט לבן אטום. כאן הוסרה התקרה הקלה והגג הוחלף, וכעת הוא גג משופע, מחופה מצידו הפנימי בקורות עץ אורן, ומגיע עד לגובה של חמישה מטרים. בחדר הראשון, של בן ה-13, מיטה נמוכה וסולם עשוי מקלות וחבלים שמוביל אל גלריה מקורות עץ ורשתות. גם בחדרה של בת ה-7 יש רהיט עם אלמנט של משחק, בפעם מדובר בנדנדה שתלויה מתקרת העץ.
לבסוף, המרתף, שלפני השיפוץ היה רטוב ומתפורר, ואף היה חשד שיש בו כמות חריגה של גז רדון. כדי לטפל בבעיות נחפר חפיר עמוק סביב הבית, קירות המרתף נאטמו ושכבת בטון עם ריצוף של אריחי בזלת הושמה מסביב. לצורך בידוד אקוסטי מהקומות העליונות ומהשכנים הוחלפו החלונות בחלונות אקוסטיים, רצפת המרתף הוסרה והוחלפה בשילוב של בטון מזוין ועץ שנבנו כך שהם מנותקים מהקירות – כדי למנוע הולכה של באסים למעלה, דרך קירות הבית.
נוסף על כך הוצבו כאן שתי דלתות שמשקלן יחדיו הוא כמאה קילוגרם. קיר הבלוקים המשותף עם השכנים מולא בחול ים כדי להוסיף שכבת בידוד אקוסטית. בחדר הוצבו מסך גדול, רמקולים איכותיים, מערכת תופים וקלידים וכלי נגינה נוספים, ציוד הגברה והקלטה. שני חלונות צרים ומאורכים חושפים את הגינה הירוקה ומאפשרים למעט אור לחדור פנימה, ועל אחד מהם הותקן מאוורר גדול כדי להזרים פנימה אוויר רענן מהגינה היפה שבחוץ.