כשאנחנו בתקופת קושי ויש מגבלה ומצוקה לבלות מחוץ לבית ולמרחב המוגן – דווקא אז יש לצמחים תפקיד משמעותי בשיפור מצב הרוח והפחתת סטרס בשל החיבור לטבע. גם אם אנחנו מתקשים למצוא כוחות ומוטיבציה לטפל בצמחים, ואפילו המחשבה או הדיבור עליהם עלול להיתפס כחסרת חשיבות לנוכח המצב, דעו כי יש להם חלק מתהליך ריפוי והעלאת המורל.
אם בכל זאת תמצאו את האנרגיה לטפל ולטפח את הצמחים – ולו לכמה דקות ביום - תחושו תחושה של מסוגלות, של תקווה, בדומה לתחושה של טיפול בחיית מחמד. זאת בנוסף ליתרונות שיש לצמחים בבית – בראשם שיפור האוויר שאנחנו נושמים. יכול להיות שיעברו ימים רבים עד שתמצאו את המוטיבציה להגיע לטפל בצמחי הבית או הגינה, וגם זה בסדר.
מה פתאום צמחים עכשיו?
כחלק מ״אשמת השורד״ שכולנו סובלים ממנה כרגע, קשה לנו להתפנות לדברים חיוביים, ממלאים, שהם מעבר להישרדות, וכדי להרגיש סולידריות אנחנו נוטים לפעמים להזניח את עצמנו – להזניח את השינה, את התזונה, את הפעילות הגופנית, את הטיפול בבית - ולהשתתף כך, גם מרחוק, בסבל הכללי הלאומי. אבל האחריות הראשונה של כל אחד מאיתנו היא לדאוג לרווחתו ולמלא את מאגרי האנרגיה שלו – גם כדי שנוכל לטפל בקרובים לנו ולהתנדב ולעזור לאחרים הנמצאים במצוקה גדולה יותר. אם חיבור לטבע או עיצוב הבית שלכם הוא מה שמחייה אתכם – עשו זאת מבלי להרגיש אשמה.
אז למה לדאוג לצמחים זה לדאוג לעצמנו? ההשערה הביופילית גורסת שיש לנו נטייה מולדת לחפש קשרים עם הטבע ועם צורות החיים השונות. כשאנחנו נחשפים לטבע – בין אם זה נוף רחב ועוצמתי או התמקדות ביצור חי, אנחנו נוכחים בפלא הבריאה ועשויים לנשום עמוקות, לחוש רגיעה גדולה או השראה ומילוי מצברים. הביופיליה מנסה לתת מענה לאורח החיים שלנו שרובו מתנהל בין קירות בנויים, באמצעות פתרונות בתכנון החלל הבנוי ועיצוב החלל, והביטוי המובהק ביותר הוא שילוב צמחייה חיה.
כחלק מ״אשמת השורד״ שכולנו סובלים ממנה כרגע, קשה לנו להתפנות לדברים חיוביים, ממלאים, שהם מעבר להישרדות, וכדי להרגיש סולידריות אנחנו נוטים לפעמים להזניח את עצמנו – להזניח את השינה, את התזונה, את הפעילות הגופנית, את הטיפול בבית
בימים האחרונים אנחנו סגורים בבית יותר מתמיד, מצויים במתח עצום מהרגיל. טיול בטבע הוא פעילות שנראית רחוקה ולא רלוונטית עכשיו. אנחנו כמעט לא מקבלים חשיפה לקרני שמש ולאוויר צח, חסרי תנועה רבה וחשופים למסכים עוד יותר מהרגיל. צמחים חיים בביתנו עשויים להיות כרגע הקשר העיקרי שלנו לטבע. בנוסף, יש להם יכולת לשפר את איכות האוויר – הוכח מחקרית שצמחים קולטים ומפרקים תרכובות אורגניות נדיפות שמשתחררות בכל חלל בנוי. ושלישית, הטיפול בצמחים עשוי לתת לנו מוטיבציה לקום ולנוע ולהיות בעשייה.
כמובן שלא מדובר בתחליף לטיפול בעצמכם או בקרובים לכם או להתנדבות ועזרה לאחרים, אבל אם אתם סגורים בבית, אין לכם יכולת לסייע ויש לכם פנאי – נתבו אותו לפעולות שיעזרו לכם להרגיש טוב. העיסוק בצמחים מפנה את תשומת הלב החוצה, הוא מפעיל את החושים השונים שלנו ומחזיר אותנו אל הכאן ועכשיו. לטפל בצמחים משמעו לקחת אחריות על משהו ולהיות בנתינה, זה נותן תחושת משמעות כי יש מישהו או משהו שזקוק לי. ואם יצא לכם לראות שיקום של צמח, עלה חדש שמניץ אחרי שהמצב היה נראה חסר סיכוי – בוודאי הרגשתם כיצד החוויה מחיה בנו את האמונה ביכולת השיקום העצמית שלנו.
טיפים לשיקום צמחים מוזנחים
גם אם הזנחתם את הצמחים שלכם – יש דרך לשקם אותם.
מים בשפע: אם הצמח נתון בתוך גוש יצוק של אדמה (מצע שתילה) השרו את העציץ בקערת מים למשך שעה לפחות או כמה שעות, כך שיכולת ספיגת המים של המצע תשוב והוא יספוג מקסימום נוזלים. הוציאו מהקערה, תנו לעודפי המים לטפטף והחזירו למקום. חכו יום אחד ותופתעו כמה עלים שהיו נראים אבודים יחזרו לעצמם.
הסרת עלים וענפים שהתייבשו לגמרי: גזרו והסירו מהצמח עלים צהובים או חומים. בעלה שחלקו יבש וחלקו ירוק אפשר לגזור רק את האזור היבש. במיוחד אם נותרו עלים בודדים, הקפידו להשאיר לפחות מקטע אחד ירוק בכל ענף, מכיוון שחלק מהצמחים לא יוכלו להוציא עלים חדשים מבלי שנשאר אף חלק עלה ירוק.
מחזירים את נפח העלים: אם הצמח איבד חלק גדול מנפח העלווה שלו – תוכלו לשתול אותו מחדש. שלפו מהעציץ, הסירו את כל האדמה שיורדת בקלות מסביב למערכת השורשים. הסירו גם חלקים מתים ממערכת השורשים – אלו שינתקו ממנה במשיכה קלה. קרוב לוודאי שיישאר בידיכם גוש קטן הרבה יותר, אותו תוכלו לשתול מחדש בעציץ בגודל מתאים לו. העדיפו לשתול במצע שתילה טרי מהשק, אם יש.
ניגוב עלים: אחת הפעולות החשובות ביותר שתוכלו לעשות למען הצמחים שלכם היא ניגוב העלים. למה? פני העלה אינם אטומים ודרכם הצמח מקיים פעולות גומלין רבות עם הסביבה. אבק שמצטבר על העלים מקשה על הצמח לעשות זאת, ועבורנו – המראה המאובק הוא סימן להזנחה ומחזק את תחושת הייאוש. תוך כדיי הניגוב אתם עשויים להסיר מהצמח מזיקים שאולי אפילו לא שמתם לב לנוכחותם.
הדברה ידנית טבעית: אם שמתם לב לנוכחות מזיקים על העלים והענפים, ואין לכם גישה לחומרי הדברה, דעו שהדרך היעילה ביותר להפטר מרב המזיקים – היא הסרתם הפיזית על ידי ניגוב או שטיפה. מים לבד או מים עם חומץ רגיל שיש במטבח יספיקו ברוב המקרים.
להתחיל לטפח צמחים - טיפים
אם אין לכם צמחים בבית ואתם רוצים להתחיל? אפשר להתחיל להצמיח מבלי לבקר במשתלה.
כדאי להשריש את מה שיש לנו במטבח. בלי ששמנו לב מסתבר שיש לנו המון פוטנציאל צמיחה במטבח. ככל שאתם נוטים להשתמש במצרכים גולמיים על פני מזונות מעובדים, הפוטנציאל גדל. מה למשל אפשר להנביט ולהשריש במטבח?
בטטה: הבטטה היא מהמתגמלות ואהובות על מגדלי הצמחים בבית. איך? קחו בטטה, רצוי כזו שהוציאה כבר ״עיניים״ והניחו אותה עומדת כך שחלקה התחתון בתוך מים. משם היא כבר תעשה את העבודה לבד, תוציא שורשים כלפי מטה וענפים כלפי מעלה, שיניבו לכם עלווה ירוקה משמעותית שאפשר לנתב על קירות המטבח לקישוט. אם השורשים ממלאים את הצנצנת והיא מסיימת לשתות את המים שבה בתוך יום – העבירו לצנצנת גדולה יותר. כמה זמן זה יחזיק? בדרך כלל עונה, לפעמים פחות ולפעמים יותר.
כמו הבטטה, גם את תפוח האדמה, הבצל, השום ואחרים תוכלו להשריש בתוך כוס מים ולראות את שורשיהם היפים מתפתחים. אם תרצו לגדל ממש תפוחי אדמה, בטטות, ובצלים – תצטרכו לשתול אותם ישירות באדמה ולתת להם תנאים מתאימים.
גלעיני אבוקדו: העונה מתחילה ולאוהבי האבוקדו יש רווח כפול, גם מאכל טעים ומזין וגם הזדמנות להצמיח. יש שיטות שונות לעודד את הנבטת גלעין האבוקדו, האהובה עליי היא לקלף את הגלעין מקליפתו החומה הדקה, לעטוף בנייר סופג אחד ולהרטיב במים. לסגור אותו בתוך שקית, להניח בארון למעלה ולשכוח מזה. כעבור כמה שבועות הציצו וכאשר הניץ שורש – הניחו את הגלעין על שפת כוסית מים, כך שהשורש בתוך המים. סיכוי טוב שהגלעין ינבט ויזדקף לו ענף שבהמשך יוציא עלים. השאירו אותו לקישוט במטבח והחליפו מדי פעם מים, או, אם תרצו לשתול בעציץ אם אדמה – זכרו שתצטרכו לספק לו תנאי גידול של עץ אבוקדו צעיר.
זרעים: צ׳יה או פשתן וקטניות כמו עדשים, שעועית ופול – אפשר להנביט ולגדל, העיקר שיהיו במצבם הטבעי, לא קלויים ולא מבושלים. כמובן אין הכוונה לגרום לבזבוז מזון, אבל מתוך חצי קילו של זרעים – הקומץ הקטן ביותר יכול להספיק לכם להפריח אדנית שלמה.
להנביט מפסולת המטבח: גם בפסולת שלנו במטבח יש זרעים - מהעגבניה שאתם אוכלים תוכלו לסחוט את הזרעים, גם מהפלפל, המלון ומה לא. אפילו זרעי תפוח.
איך? פזרו זרעים על גבי אדמה. ככל שהזרע גדול יותר שימו מספר קטן יותר של זרעים והקפידו על רווחים גדולים יותר ביניהם. כעת יזדקקו הזרעים לחושך, לחות וחמימות על מנת לנבוט. לכן כסו בשכבת אדמה דקה, טפטפו מעל מים בעדינות ומדי פעם טפטפו שוב כדי לשמור על השכבה העליונה לחה (מבלי ליצור עציץ מוצף מים). מה שיעזור לכם בשמירה על החמימות והלחות הוא להניח את עציץ ההנבטה בתוך מיכל זכוכית או פלסטיק שקוף, צנצנת או מתחת לקלוש זכוכית. לאחר הנביטה תוכלו להוציא את העציץ אל האור ולהמשיך לגדל כשתיל קטן. שיטה נוספת להנבטה היא לפזר את הזרעים על גבי מצע לח של נייר סופג או צמר גפן, בתוך קופסה חשוכה או שתניחו על המכסה שלה בד כלשהו שישמור על החושך. בשיטה הזו, לאחר נביטת הזרעים העבירו אותם למצע שתילה.
אפשר לגדל כך גינת מאכל קטנה לשימוש עצמי תוך התחשבות בנפח העציצים, שעות של שמש ישירה, השקיה, דישון ועוד.
צמחי תבלין: אם יש לכם צרור צמחי תבלין טריים, כמו נענע ובזיליקום – תוכלו להשריש במים כמה ענפים, ולאחר מכן לשתול אותם באדמה ולגדל אותם בתנאים המתאימים (שמש, מים, דישון). עוד ועוד ענפים חדשים ייצאו ותוכלו לקצוץ מהם ולהשתמש בהם למאכל. חסה, כרוב וסלרי – אפשר להשריש את הבסיס, אחרי שחתכתם ממנו את העלים והשתמשתם בהם, ומהבסיס עשוי לצמוח מחדש הירק השלם. עשו זאת באדנית עם אדמה על אדן החלון או במרפסת.
מבין ניסויי המטבח, אם המניע שלכם הוא אסתטיקה ירוקה בחלל הבית, מי שיתנו לכם את הערך העיצובי הגבוה ביותר הם הבטטה, האבוקדו והאננס, שעשויים להחזיק מעמד תקופה ארוכה עם שורשיהם במים ולגדל ענפים ועלים משמעותיים.
להרבות את הקיים
אם תרצו משהו שיחזיק לאורך זמן רב יותר חפשו ייחורים של ירוקי העד מצמחי הבית שלכם, של השכנים, של גינת הבניין, או בקיצור כל מה שתצליחו למצוא בסביבה. דוגמאות לצמחים שנפוץ למצוא בחצרות ובגינות הרחוב, וגם משרישים בקלות: היהודי הנודד הסגול, גרניום, קולאוס (נדנודית) בעלת עלים צבעוניים מרהיבים, ביצן (צמח בגוון ורוד), ואם יש לכם גינה טרופית מוצלת תחת הבניין – סביר מאוד שגדלים בה פוטוסים וסינגוניומים. לצורך השרשה, חיתכו קטע מקצה הענף, ועליו כמה עלים בודדים. הכניסו את צידו הקטוע לאגרטל, בקבוק או כל מכל מים, בעדיפות שיהיה שקוף, והמתינו ליציאת השורשים. זה עשוי לקחת בין ימים בודדים לחודשים. כל עוד הוא ירוק וחי - תנו לו סיכוי.
גם שיחי אלוורה אפשר למצוא בחצרות רבות מכיוון שהיא מתפשטת בקלות רבה. במקרה של האלוורה חתיכת עלה לבדה לא תעזור, אלא עליכם לחלץ ״תינוק״ אלוורה מהאדמה. הסתכלו קרוב לבסיס הצמח ותראו בדרך כלל את בנות האלוורה צומחות סביבה. הן קשורות לצמח האם עם שורש במעין חבל טבור. חפרו בעדינות סביב צמח הבת, עד שתוכלו לאחוז בבסיסו, משכו אותו מהאדמה כך שגם ״חבל הטבור״ יתנתק (אפשר לחתוך עם סכין או מספריים). אין בכך כל פגיעה בצמח האם או הבת. שימו אותו בעציץ נפרד והתחילו לגדל.
דוגמה אחרת היא צמח החרבות – הסנסיווריה. זהו סוקולנט אמיץ שתנאי הגידול שלו יכולים לנוע בין תנאי שמש מלאה ועד לפינות החשוכות בבית. כיצד להרבות? החרבות שלה הם העלים שלה. כל קטע עלה, איפה שלא תחתכו אותו – תוכלו לשים במים או אדמה ולהשקות. הוא יוציא מבסיסו שורשים, ובהמשך ייצאו משם עלים חדשים שיגדלו ויתפתחו להיות עלים מלאים. ניתן להמשיך לגדל אותם במים לתמיד, או להעביר בשלב כלשהו למצע שתילה בעציץ.
ואפשר ברוח התקופה לעזור ולהציל צמחים קיימים ממשתלות בעוטף עזה, כמו למשל היוזמה של צמחי ברגר שזכה לאינספור שיתופים ותמיכה - וכמובן להצלחה מסחררת.
