הדמיות ראשוניות למוזיאון ים המלח מציגות מבנה אמנות ייחודי שיקום בעיר הדרומית ערד, שמטרתו העלאת המודעות למשבר האקולוגי שעוברת אחת מתופעות הטבע המדהימות בעולם. במבנה המינימליסטי אך המרשים תוצג אמנות דיגיטלית (immersive art) והוא יוקדש כולו לחשיפת סיפורו של ים המלח ולמשבר האקלים.
מאחורי הרעיון להקמת המוזיאון עומד היזם החברתי ארי פרוכטר, ממקימי עמותת "ים המלח בהתחדשות" שנוסדה ב-2016. כחלק ממאמציו של פרוכטר להעלות את המודעות העולמית לפנינה הטבעית שבדרום ישראל, הוא גייס את האמן והצלם המפורסם ספנסר טוניק, שהתארח בישראל בפעם השלישית בשבוע שעבר ויצר מיצב מצולם בעיר ערד, שבו לקחו חלק כ-200 משתתפים.
13 צפייה בגלריה
ספנסר טוניק מצלם בערד. "האמנות שהוא יוצר נשארת, אבל היא לא מספיקה"
(צילום: הרצל יוסף)
"טוניק הגיע לראשונה לישראל ב-2011 כדי להראות לעולם את ים המלח ואת האתגרים הסביבתיים שאנחנו עומדים בפניהם", מספר פרוכטר ל-ynet. "המטרה הראשונית שלשמה הוא הגיע הייתה העלאת המודעות. האמנות שהוא יוצר נשארת, אנשים שומעים עליה בחדשות, אבל היא לא מספיקה כדי ליצור שינוי בים המלח. הרעיון להקים מוזיאון הגיע מתוך המחשבה של שנינו ליצור משהו קבוע שישים את ערד, שהיא השער לים המלח, על המפה העולמית".
אך מדוע דווקא בערד? וכיצד מוזיאון לאמנות דיגיטלית יכול לסייע למצבו של ים המלח? "ערד היא העורף הלוגיסטי והאורבני של ים המלח וגם עיר התיירות הקרובה והגדולה שיש במקום", מסביר ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו. "בחרנו נקודה עם נוף מהמם שרואים בה את ים המלח 'נח' בין שני הרים, ובמוזיאון יהיו מיצגים שקשורים בים המלח. אחת החוויות שאנחנו רוצים לגרום למבקר במבנה היא להרגיש כאילו הוא בתוך הים. ככל שאנשים יגיעו ויגידו 'וואו, צריך לשמר את הדבר הזה' ויעברו איזושהי חוויה תרבותית שתשפיע עליהם, ככה נרתום אותם, כי מה קורה היום? אנחנו יודעים שים המלח גווע אבל אנחנו לא באמת שם ולא חשים את זה".
מבנה "קליל" בצורת גביש מלח
על עיצוב המבנה אמונים האדריכלים שרון נוימן ויפתח חיינר ממשרד "נוימן-חיינר" אדריכלים. השטח שעליו יוקם המוזיאון גובל ממערב בערד וממזרח במדרונות ובשיפולים שיורדים לכיוון ים המלח. מדובר בשטח של כ-22 דונם, שאותו הקצתה העירייה לטובת הפרויקט. בשטח תוכנן היה להיבנות אמפיתיאטרון, שמופיע גם הוא בהדמיות החדשות, "מונח" בטבעיות על הטופוגרפיה ומשקיף אל עבר הים, בחלקו התחתון של המוזיאון.
"הכוונה שלנו היא מצד אחד לתכנן מרחב מוזיאלי שמציג אמנות, אבל לא פחות מכך חשוב ליצור מרחב ציבורי שמתכתב עם הנוף שהוא נטוע בו. מפה יצאנו לתכנון", מסביר האדריכל חיינר. "החלטנו למקם את הפרויקט על הגדה הדרומית של הנחל כדי שלא יפגע בתחושה הטבעית של הוואדי שמתפתל. האמפיתיאטרון הוא ייחודי בגלל שהוא בקנה מידה גדול אבל הוא מוצל. יש לכך יתרונות אקלימיים ואקוסטיים".
13 צפייה בגלריה
האמפיתיאטרון הפתוח "מונח" על הטופוגרפיה הטבעית, בצל המוזיאון
(הדמיה: נוימן-חיינר אדריכלים + סטודיו אנדו)
כלפי חוץ, נראה המוזיאון כמסה מופשטת ולבנה השואבת השראה לצורתה הכללית מגביש המלח. מוטיב זה חוזר שוב במבנה ברזולוציה קטנה יותר, בפרט המשרבייה שעוטף את חזיתות המוזיאון. המשרבייה היא אלמנט נפוץ בבנייה ים תיכונית ומדברית מאחר שזו מאפשרת כניסת אוויר למבנה ומסננת את אור השמש החזק. "הפרויקט נוכח מאוד אבל הוא לא בא להתריס", מוסיף חיינר. "מרחוק הוא נתפס כאלמנט טבעי, כמו הגביש. כשמתקרבים רואים שמדובר במעטפת מחוררת ו'נושמת' שבנויה ממשרביות תלת ממדיות. זה הופך את הבניין גם לאלמנט תאורה עם אסתטיקה של אור וצל. הצללים ישתנו במבנה לאורך כל היום, ובלילה האור שייבקע ממנו החוצה לא יהיה מסנוור ובוהק אלא יעבור סוג של פילטר. אנחנו הולכים על משהו עדין ולא אגרסיבי".
13 צפייה בגלריה
"עדין ולא אגרסיבי": האור שיבקע מהמוזיאון החוצה יסונן באמצעות המעטפת
(הדמיה: נוימן-חיינר אדריכלים + סטודיו אנדו)
השניים מסבירים שכרגע מדובר בתכנון ראשוני וכללי לפרויקט, ונבחנות מספר אופציות לחומרים מהן יכולות להיות עשויות אותן משרביות. "אחת החלופות היא חומר מורכב ועמיד שלא מצריך תחזוקה רבה. כיוון נוסף שאנחנו בוחנים הוא יציקה תלת ממדית של בטון שמעורבים בה אלמנטים שמקלילים אותו. אנחנו לא מחפשים ליצור אלמנט כבד".
המוזיאון יהיה מחובר לעיר ערד ולטיילת של אזור המלונות. בכניסה למבנה תכננו האדריכלים בריכה שבה ישתקפו השמיים ומסביבה גן פסלים. אל הכניסה יתחבר לובי המוזיאון וממנו יעברו המבקרים לחלל תצוגה מרכזי ורחב. אחת מהנקודות הבולטות בתכנון היא הכוונה ליצור מבנה פתוח ומאוורר, ולא מקום שניתן לנעול בצורה הרמטית בשעות שבהן המוזיאון אינו פעיל.
"הרעיון היה לתכנן 'קופסה' מוגדרת לפעילות האמנותית, למסעדה, למשרדים וליתר הפונקציות של המוזיאון, אבל גם ליצור חלל פתוח לקהל. כמו נווה מדבר שאפשר פשוט להגיע אליו", מספרת האדריכלית נוימן. חיינר מוסיף לדבריה כי: "המרחב הציבורי מנגיש את הנוף מתוך הבניין, למרות שלא חסר שום נוף מסביב. לפונקציות הפנימיות יש כניסה מוגדרת ומיזוג אוויר, ואת יתר החלל ניתן להשאיר פתוח. התיאטרון הציבורי יאפשר אירועים בקנה מידה משמעותי. רצינו ליצור בניין שלא מגדיר בצורה ברורה איפה הוא מתחיל ואיפה נגמר, כי בעיננו זה מסקרן ויאפשר לו להיות רלוונטי גם בעתיד".
13 צפייה בגלריה
"קופסה" מוגדרת לפעילות המוזיאון, חלל פתוח לביקור ציבורי
(הדמיה: נוימן-חיינר אדריכלים + סטודיו אנדו)
ההדמיות שפורסמו הן למעשה בגדר הצהרת כוונות אדריכלית. כשיגיעו האדריכלים לתכנון מפורט של המבנה ובדיאלוג עם יועצי הבנייה, העיצוב עשוי להשתנות קלות. "זה החזון, עמוד השדרה של הפרויקט", מתאר חיינר את ההדמיות. "לפעמים מדייקים את הפונקציות וגם הצרכים משתנים. ככל שהסיפור יהיה מוגדר יותר, הרבדים שנקבל לתוך המבנה יתנו לו משמעות ובפירוש גם ישפיעו עליו. אין פה סיטואציה של תכנון סגור וגמור אלא הזמנה לדיאלוג".
המוזיאון הווירטואלי של ים המלח
עלות הפרויקט אינה ברורה ומדויקת בשלב זה, אך סביר שתגיע לכמה עשרות מיליוני שקלים ואולי אף למעלה מכך. חשוב לציין שכדי שמוזיאון ים המלח יקרום עור וגידים, עיריית ערד והיזם ארי פרוכטר יצטרכו לגייס תרומות שיאפשרו לו להתממש. "לגייס את הכסף למוזיאון יהיה אתגר", אומר ראש העיר בן חמו, אך יחד עם זאת מדגיש שהמשימה בהחלט אפשרית. "אנחנו עיר מאפשרת של יצירה והמוזיאון יהיה עוגן תרבותי ותיירותי. תיירות ותרבות הם שני דברים שערד התבססה עליהם בעבר הרחוק ועכשיו גם בעתיד הקרוב שלה".
כדי להעלות את המודעות למצבו הכאוב של ים המלח ולקדם את הקמת המוזיאון בערד, להדמיות המבנה הפיזי שפורסמו עתה קדמה השקת מוזיאון וירטואלי לפני כמספר חודשים, גם הוא פרי תכנונם של "נוימן-חיינר אדריכלים". הרעיון למוזיאון שנמצא אך ורק במרחב האינטרנטי עלה בעקבות התופעה שבה מוזיאונים ומבני תרבות מרחבי העולם הזמינו את הקהל במהלך מגיפת הקורונה לחוות את חללי התצוגה והיצירות דרך מסך המחשב או הטלפון.
המוזיאון הדיגיטלי שתכננו נוימן וחיינר תוכנן כטבעת לבנה בעלת דופן דקיקה שצפה בקלילות על המים של ים המלח. שתי קומות התצוגה הווירטואליות נמצאות מתחת לפני המים. מבנה שכזה כנראה לא היה ניתן להקים במציאות. "עבדנו המון על הפרויקט הווירטואלי דרך מודלים פיזיים וממוחשבים. למבנה יש המון ערכים סמליים, גם הצורה שלו וגם המיקום הגיאוגרפי. הצורה הטבעתית מסמלת ומדברת על משהו אינסופי כקונטרה לזמניות, כי ים המלח הולך ונכחד", אמר חיינר לאחר פתיחת המוזיאון הממוחשב.
גם היום ניתן לבקר במוזיאון האינטרנטי ולהנות מתערוכות צילום מתחלפות. התערוכה הראשונה שהוצגה בו הייתה תוצאה של תחרות צילומים של ים המלח שבה השתתפו 3,524 צלמים מכל העולם. למעלה מ-9 מיליון בני אדם הצביעו לתמונות האהובות שהוצגו בתערוכה. כעת מוצגים במוזיאון הדיגיטלי צילומיו של ספנסר טוניק מביקורו ב-2011.
בנוסף למוזיאון הדיגיטלי, הושק קמפיין הד-סטארט שנועד לממן את עלויות התכנון הראשוני למבנה הפיזי, כמו גם הבאתו של טוניק לארץ. במספר חודשים הצליח הקמפיין לגייס סכום של כ-170 אלף שקלים, הוכחה שנושא ים המלח קרוב לליבם של הרבה מאוד אנשים. הקמפיין עדיין פתוח וניתן לתרום לעמותת "ים המלח בהתחדשות" ולקחת חלק בהקמת המוזיאון בערד.
