כשהאדריכל אלון כהן סיים את לימודיו הוא ודאי לא שיער שמרבית העבודה שלו תהיה קרובה כל כך לביתו, בתוך קיבוץ טללים. כמה קרוב? מרחק כמה דקות הליכה בלבד לכל פרויקט. כהן, בעל משרד "אלפא אדריכלים", מוביל פרויקט אחר פרויקט בקיבוץ הקטן ברמת הנגב – ואף פיתח שיטת עבודה המותאמת לאקלים ולאופי המדברי והקיבוצי בעידן החדש.
"כמה שנים אחרי שסיימתי ללמוד פנו אליי חברים לתכנן הרחבה לבית קיים, ובעקבות הבנייה קיבלתי פנייה נוספת משלוש משפחות שקנו מגרשים צמודים בשכונה החדשה בקיבוץ וביקשו שאתכנן עבורן בתים", מספר כהן שגדל בקיבוץ טללים וחזר לגור בו אחרי שסיים ללמוד.
טללים הוקם בשנת 1980 וממוקם על כביש 40, כחצי שעה דרומית לבאר־שבע. זה יישוב קטן שהתחיל את דרכו כקהילה שיתופית מסורתית, ועם השנים נוספה לו הרחבה קהילתית שבה גרים תושבים שאינם חברי קיבוץ. בימים אלה הוא מתחזק ומתרחב עוד, ומתוכננת בו שכונה גדולה נוספת לחברים. בזכות היותו אדריכל ובן קיבוץ הפך כהן לאידיאלי לפניות של החברים לעזרה תכנונית ועיצובית, כך שהוא בפועל האדריכל של הקיבוץ.
3 בתים צמודים לשלוש משפחות שונות
האתגר הראשון שהחל מאפס היה תכנון שלושה בתים צמודי קרקע זה לצד זה. "העובדה שמדובר בשלושה מגרשים צמודים בשכונה חדשה גרמה לי לשאול שאלות תכנוניות רחבות יותר, כמו איך לתכנן בית חדש בקיבוץ שהוא כבר לא שיתופי במובן המסורתי? הרי לא בונים בו באופן אחיד ויש הבנה של הצורך בהבעה עצמית ובטעם אישי. אבל לצד זה יש ערכים ואיכויות לאחידות של פעם שאולי שווה לשמור עליהם. הקהילה בטללים חזקה מאוד מבחינה חברתית ויש בה הרבה מהמשותף. רציתי שכל זה ישתקף גם באדריכלות", הוא אומר.
"ניסיתי לנסח עקרונות תכנוניים ושפה עיצובית, שמצד אחד ישמרו על אחידות וחיבור חזותי ומצד שני - שתהיה להם גם גמישות מסוימת, כך שיוכלו להשתנות ולהתאים את עצמה לבתים שונים השייכים למשפחות שונות", מוסיף כהן. "כל משפחה רצתה בית אחר ועבדה עם תקציב אחר, כך שהצורך בגמישות היה משמעותי. מאוחר יותר תכננתי בקיבוץ בית נוסף, וגם בו השתמשתי באותה השפה העיצובית".
17 צפייה בגלריה
שלושת הבתים בהרחבה ביחד. כל אחד תואם את אופי המשפחה שגרה בו
(צילום: מאור מויאל, סטודיו רותם)
מה חשוב להביא בחשבון בתכנון בית בנגב?
"אחד הדברים הראשונים שחשבתי עליהם בתכנון היה איך להימנע מתוצאה סופית מבולגנת או מבולבלת, שזה משהו שרואים במרחב של הקיבוץ ונובע מתכנון שלא מספק את הצרכים. אנשים מוסיפים מרחב מוגן, מחסן, פרגולה, דודי שמש – דברים חיוניים שלא התייחסו אליהם בתכנון המקורי – ואני רציתי למצוא שפה שלא רק תשמור על האחידות, אלא גם תייצר אלמנטים פונקציונליים כמו הצללה, מסתור לתשתיות וגם דינמיות, זאת אומרת, יכולת תנועה שמאפשרת לשנות את רמת הפרטיות, לחשוף ולהסתיר את הבית מתי שרוצים".
התכנון של כהן כלל שלושה אלמנטים אדריכליים שהדומיננטי בהם הוא קורה לבנה שיש לה שני תפקידים משמעותיים – היא מגדירה את הכניסה לבית וגם מוסיפה שכבה נוספת של הצללה. הקורה בולטת למרחק של מטר עד מטר וחצי מהבית, ובינה ובינו מותקנת פרגולה נסתרת שמצילה על הכניסה. "הקורה גם מאחדת את כל האלמנטים של הבית ומייצרת סוג של מוצר ארוז", אומר כהן.
האלמנט השני הוא הקובייה. "היא דומיננטית מאוד והיא אלמנט תלת־ממדי שמייצר חיבור לקרקע וכאילו 'מושיב' את הבית עליה, בניגוד להרבה מבנים שיוצרים תחושה מנותקת", מסביר האדריכל. על תכנון הקונסטרוקציה היו אמונים יצחק קאודרס (אדר הנדסה) ועמיר גל (עמיר גל הנדסת מבנים), ואת תכנון האינסטלציה ביצע אביחי גולדברג.
האלמנט השלישי כולל את הפרגולות והרפפות שגם להן כמה תפקידים: הן משמשות להצללה אבל גם מייצרות תנועה ותחושה של קלילות למבנה. את כל הפרגולות והרפפות יצרו בחברת פרלום.
17 צפייה בגלריה
הבית הימני מבין שלושת הבתים - שילוב של פרגולות ורפפות
(צילום: מאור מויאל, סטודיו רותם)
17 צפייה בגלריה
הבית הימני. שימוש באלמנט הקובייה חוזר על כצמו במבנים
(צילום: מאור מויאל, סטודיו רותם)
אדריכל אלון כהןצילום באדיבות המצולםצל, תנועה וקשיחות מדברית
"בבית השמאלי מבין השלושה הרפפה הימנית מצילה על חדר השינה של ההורים ומספקת להם פרטיות, אבל היא גם קבועה על מסילה וניתנת להזזה, כך שאפשר לצאת דרכה החוצה לגינה הפרטית שמתוכננת להם שם", מספר כהן. "בבית האמצעי מתחלפים החלונות והרפפות במקצב קבוע – כל קיר חיצוני בבית שאין בו פתח מכוסה ברפפה וזה יוצר תחושה של תנועה. בבית הימני יש פרגולה ענקית מרחפת שתלויה מהקורה".
החומרים שבהם נעשה שימוש בבנייה הותאמו למזג האוויר המדברי. "כל מה שנראה כמו עץ הוא אלומיניום בחיפוי עץ שעמיד במעברים החדים בין חום היום לקור הלילה במדבר, ומתאים גם בתנאי סופות אבק", אומר כהן.
"את הטיח יישמנו בגרגור עדין. רמת הגרגור מתייחסת לטקסטורה של הטיח ומשתנה לפי כמות החול שמעורבב בו ולפי כלי העבודה של הטייח. במדבר, בית לבן עם טיח לא חלק יצבור חול ויקבל מהר מאוד צבע חום. בזכות הגרגור העדין שומרים הבתים על הלובן. גם את האבן הפראית הנחנו בצפיפות גבוהה כדי לא לאפשר כניסה של חול. זה חייב הרכבה איטית מאוד, עם התקדמות של בערך עשרה מטרים ביום, אבל זה חיוני לאקלים במקום".
17 צפייה בגלריה
הבית הראשון שנבנה. הרפפות והפרגולות החיצוניות מפחיתות את החום בפנים
(צילום: מאור מויאל, סטודיו רותם)
לא מסובך להגיע להסכמה עם שלוש משפחות?
"אלה שלוש משפחות שיש ביניהן יחסי חברות קרובים, אבל הן גם שונות מאוד זו מזו מבחינת מספר ילדים, רצונות, צרכים וטעם אישי. ובאמת, כל אחת מהן קיבלה תוכנית שונה לגמרי שמתאימה לה גם בתכנון חיצוני ובוודאי בתכנון הפנימי. למשפחה שגרה בבית השמאלי, למשל, הייתה חשובה מאוד ההתייחסות לאקלים המדברי. הבאתי את זה לידי ביטוי באמצעות פינות מעוגלות יותר למבנה, פרופורציות נמוכות וגם מיקום של הסלון באזור מוגבה עם חלון עליון שפולט החוצה את החום שמצטבר למעלה.
17 צפייה בגלריה
הבית האמצעי. הקורה מקיפה את החלל המרכזי מכל שלושת צדדיו
(צילום: מאור מויאל, סטודיו רותם)
17 צפייה בגלריה
עיצוב הפנים שונה ממשפחה למשפחה, אך בכולם דגש על האור והאוויר. הבית האמצעי
(צילום: מאור מויאל, סטודיו רותם)
"השפה שפיתחתי נתנה לי את האפשרות לתכנן לכל משפחה בית אחר והתאימה את עצמה לצרכים ולטעמים שלהן. הבית הימני רחב מהאחרים כי הוא נבנה סביב חצר פנימית, והקורה מתאימה את עצמה לרוחב הזה, נמתחת לכל רוחב הבית ויוצרת אחידות. היא גם מסתירה את חלון הממ"ד שנמצא בקיר האבן. בבית האמצעי מקיפה הקורה את החלל המרכזי מכל שלושת צדדיו. עשינו הרבה ניסיונות עד שהתכנון קלע לטעם האישי של כל משפחה".
מי תכנן את הבית שאתה עצמך גר בו?
"זה מקרה קלאסי של סנדלר שהולך יחף", צוחק כהן. "קניתי בית שהקיבוץ בנה על פי דגם אחיד לבתים בגודל של עד 100 מ"ר. זה בית מאוד סטנדרטי, אבל אני מתכנן לו הרחבה בעתיד. אשתי היא אדריכלית נוף, אז אולי נשתף בזה פעולה".
מה אתה חושב שאפשר ללמוד על תכנון של קיבוצים בכלל?
"אני חושב שהרבה קיבוצים מתמודדים עכשיו עם שאלות של בנייה לדור ההמשך, וכשניגשים לנושא, חשוב גם להישען על העבר, ללמוד ממנו ולתת להיבטים הטובים של החיים הקיבוציים – הקהילתיות, האחדות – להתבטא באדריכלות. אבל ההיסטוריה גם מלמדת שאנשים רוצים שהבית שלהם ישקף את מי שהם, וכדי לענות על הצורך הזה אני חושב שכדאי לנסח במהלך התכנון אלמנטים אדריכליים ולא גרפיים. הרבה פעמים תוכניות מתייחסות להיבטים גרפיים, למשל, צבע אחיד לבתים או חלון בצורה מסוימת, דברים מאוד שטוחים ולא תלת־ממדיים. אם מנסחים כללים לתכנון שיש להם מסה ועומק - נוצר אפקט הרבה יותר נוכח במרחב".
