נדמה כי אין אמן שנוי במחלוקת יותר בעולם האמנות היום מג'ף קונס. לצד קריירה שעמדה במבחן הזמן ועשרות עבודות אייקוניות בקאנון האמנות העכשווית, נדמה כי סערה תקשורתית אחת אחרי השנייה מלוות את האמן ואת עבודותיו. היום הוא ידוע בעיקר בזכות פסלי הענק הצבעוניים ומלאי הקיטש שלו, שמופיעים בכל מוזיאון וגלריה חשובים בעולם, ובעקבות נישואיו המתוקשרים לכוכבת הפורנו צ'יצ'ולינה בשנות ה־90, אך קונס הוא כנראה אחד האמנים הפרובוקטיביים, המצליחים והמרוויחים ביותר שעדיין חיים היום.
הסרט התיעודי "ג'ף קונס – אינטימי" (Jeff Koons: A Private Portrait, איטליה | 2023 | 80 דקות | אנגלית, כתוביות בעברית), שיוקרן בפסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות במוזיאון תל אביב לאמנות ובסינמטק תל אביב בחול המועד, מציג אותו באור שונה ממה שראינו אותו עד כה. מעריציו ומבקריו גם יחד כנראה יופתעו לראות את הזוהר והסקנדל הרגילים המקושרים לקונס, מוחלפים בנופים כפריים בפנסילבניה, כשהאמן מצולם בחווה המשפחתית שלו, מוקף בילדיו ומדבר בעיקר על ילדותו המוקדמת.
הטריילר לסרט תיעודי על ג'ף קונס, אינטימי
(צילום: פסטיבל אפוס)
ילד טוב פנסילבניה
"מצד אחד, כשחושבים על קונס חושבים על ניו־יורק - כסף, אמנות, שערוריות. אבל בסופו של דבר הוא תמיד יהיה ילד מפנסילבניה", אמר במאי הסרט פאפי קורסיקטו, בריאיון ל־ynet. "למרות שהוא אמן גדול וידוע ברחבי העולם, הוא עדיין אותו ילד מפנסילבניה. שאוהב את חיי הכפר, ואני חושב שהוא מאוד מתחבר לעולם הזה".
בסרטו בחר קורסיקטו להתמקד בעיקר בחייו האישיים של האמן, ונדמה כי האמנות עצמה – זו שמיצבה את קונס כאייקון תרבותי - הופכת לשולית. עבודות הבלונים הגדולות והמפורסמות שלו מתחברות למסיבות יום ההולדת שלו כילד בפרברי אמריקה. סדרת העבודות הארוטית שלו עם בת זוגו לשעבר אילונה סטלר (צ׳יצ׳ולינה), שאולי אחראית יותר מכל לפרסומו המטאורי, מסופרת בעיקר מהזווית האישית, על קרב המשמורת ארוך השנים של האמן על בנו המשותף עם סטלר, והטראומה שספג עקב הסיקור התקשורתי שליווה את המאבק.
7 צפייה בגלריה
קונס ואשתו לשעבר אילונה סטלר (צ׳יצ׳ולינה). יחסיהם הסוערים מסופרים בסרט מזווית מבטו
(צילום: AP)
"אני לא במאי תיעודי קונבנציונלי ודידקטי, ולא היה לי חשוב לדבר על ההיסטוריה של האמנות שלו ועל הביוגרפיה שלו בצורה מדויקת", אומר קורסיקטו, "רציתי להראות את ג'ף מנקודת המבט שלי ומה שמעניין אותי, ואני חושב שהילדות שלו והחיים האישיים שלו השפיעו עמוקות על האמנות שלו שכולנו מכירים". בחווה של סבו וסבתו בפנסילבניה, שנמכרה בילדותו והוא קנה מחדש לאחר שהצליח, הוא מוקף בשישה מילדיו מאשתו הנוכחית, ג'סטין ווילר וגם בכבשים, פרות וסוסים (לקונס עוד שני ילדים1 אחת מהן נולדה מקשר עם בת זוגו בתקופת הקולג' ונמסרה לאימוץ, והיא גם מתראיינת בסרט על אביה; והשני הוא בנו לודוויג, שנולד מנישואיו לסטלר). חיי המשפחה שלו ושל ווילר נראים רגועים ונטולי סקנדלים ושערוריות.
7 צפייה בגלריה
ג'ף קונס ואשתו ג'סטין ווילר. מגדלים שישה ילדים בחווה כפרית
(צילום: Miro Vrlik Photography, shutterstock)
המיקוד בחיי המשפחה של קונס ובילדותו אכן מצליח לחשוף לא מעט מהשורשים של יצירותיו המפורסמות, ובפרט האלמנטים הילדותיים והקיטשיים שבהן. "תמיד אהבתי את האופן שבו העבודות שלו הופכות את המתבונן לילד. הוא מעמיד אותך מול אובייקטים שכשהיית ילד היו נראים לך עצומים ומרתקים, כמו ערימה של פלסטלינה או כלב בלון, וכשאתה מתבגר הם הופכים קטנים מאוד. ואז הוא מגדיל אותם ומחזיר אותך למקום של הפליאה והסקרנות שהייתה לך כשהיית ילד", אומר קורסיקטו. "מבחינתי זה מסר חשוב של העבודות שלו ומשהו שרציתי להעביר בסרט. קונס עוזר לנו לשמר נקודת מבט של ילדים, שמסוגלים להיות מופתעים, סקרנים ולחוות דברים ללא פילטר. אני חושב שזה משהו שכל אחד צריך, בין אם הוא אמן או עובד במשרד".
הצצה לסרט התיעודי על ג'ף קונס, אינטימי
(צילום: פסטיבל אפוס)
הוא מבלה עם האספנים העשירים בעולם שכבר יותר מ־30 שנה עוזרים לו לממש את החזון שלו. על הדרך, הם גם רוכשים את יצירותיו במחירים שוברי שיאים
אותנטיות מוחמצת
אין ספק שהסרט מצליח לחשוף נדבך חדש ואישי יותר בדמותו של האמן המפורסם. עם זאת, אי־אפשר שלא להרגיש כי הדמות הזו שמוצגת על המסך מחושבת, מוקפדת ומלוטשת לעיני המצלמה. למרות הניסיון להציג אינטימיות דרך הכנסת המצלמה לביתו שבכפר, הסרט לא בדיוק מרגיש אותנטי. המחתרתיות של האמן נעדרת כמעט לחלוטין מהסיפור, אולי בגלל נוכחות המצלמה וצוות הצילום ואולי בשל ניסיונו בשואו־ביזנס.
לדברי קורסיקטו, קונס היה פתוח ומזמין במהלך העבודה על הסרט והיה לו חופש יצירתי מלא בעת הצילומים. "העבודה על הסרט הייתה ספונטנית וזורמת, לא היה לי קונספט מראש לפני שהתחלתי לעבוד. ג'ף היה מאוד פתוח ונעים, וזה הפתיע אותי. הוא זה שהזמין אותי לצלם בחווה, מקום מאוד פרטי וחשוב עבור המשפחה שלו, שמעט מאוד אנשים זוכים להגיע אליו", מספר הבמאי. "אני חושב שזה היה נדיב מאוד מצידו". יחד עם זאת, מודה קורסיקטו, קונס היה מאוד מתוזמן, מדויק ומחושב במהלך השתתפותו בסרט.
בלטה בהיעדרה התייחסות לביקורת שהופנתה כלפי האמן לאורך כל הקריירה שלו. הביקורת הזו נרמזת בין השורות, בעיקר בנרטיב המרכזי, שמנסה להציג את האמן כאיש משפחה. כשצופים בסרט אפשר כמעט לחשוב שהביקורת עוברת לידו ואינה תופסת מקום מרכזי בחייו. אולם פרסומים בשנים האחרונות מצביעים אחרת: רק בדצמבר האחרון הוא גנז ריאיון וידיאו שהיה אמור להתפרסם במגזין אמנות, לאחר שלא אישר את המסרים המובאים בו, וזו לא הייתה הפעם הראשונה שנהג כך.
7 צפייה בגלריה
אחד הפסלים שהכי מזוהים עם קונס - כלב בלון. Balloon Dog, Celebration, Olio su tela 1995-1998
(צילום: Jeff Koons, A Private Portrait)
7 צפייה בגלריה
בחזרה לילדות מאפיינת את יצירותיו של קונס, לצד פרובוקציות רוויות מין
(צילום: EQRoy, shutterstock)
בכתבה בניו יורק מגזין מלפני כעשור נכתב: "ג׳ף קונס הוא האמן האמריקאי המצליח ביותר מאז אנדי וורהול. אז מה יש לעולם האמנות נגדו?". זו אמירה מעט אירונית, ואולי אפילו מתגוננת, בהתחשב בעובדה שלמרות הביקורת שספגו האמן ועבודותיו לאורך השנים, הוא מבלה עם האספנים העשירים בעולם שכבר יותר מ־30 שנה עוזרים לו לממש את החזון הצבעוני והגדול מהחיים שלו. על הדרך, הם גם רוכשים את יצירותיו במחירים שוברי שיאים בהיסטוריה של האמנות.
התייחסות ישירה של קונס לתחושות שלו לגבי ביקורת המופנית כלפיו הייתה תורמת לתחושת האותנטיות של הסרט. בלעדיה, קשה שלא לראות אותו כסרט יחצ"ני ומתחנף כלפי האמן, ולתהות עד כמה הוא היה מעורב בעשייתו, למרות הצהרותיו של קורסיקטו.
