מעצבת הפנים נורית גפן התגוררה שנים ברמת-השרון. היא גדלה בעיר, הכירה בה את בן זוגה וילדה את בנה הבכור – ולכאן בחרה לחזור אחרי שהילדים שגידלה ברעננה בגרו ועזבו את הקן המשפחתי. "אחרי שהילדים גדלו ועזבו התלבטנו מאוד מה לעשות", היא מספרת. "הבית ברעננה היה גדול מדי בשבילנו, והיה לנו רצון לעבור לעיר אחרת, אבל בעלי התנגד לתל-אביב. ואז נזכרנו שכשעזבנו את רמת-השרון לפני 30 שנה אמרנו שעוד נחזור אליה, והתחלנו לחפש בה בית חדש. היה לנו חשוב לחיות בסביבה אורבנית, כזו שמאפשרת להגיע ממקום למקום ברגל, אבל רצינו גם חצר כי תמיד היתה לנו, אנחנו אוהבים לארח בחוץ ויש לנו גם שני כלבים".
לבסוף מצאו בני הזוג את מה שחיפשו: דירת גן בת 220 מ"ר על פני שתי קומות בבניין חדש שתכנן האדריכל טל נבות בשכונה ותיקה של העיר. גפן שינתה את התכנון הפנימי של הדירה כך שיתאים לצורכיהם, והשניים עברו לגור בבית חלומותיהם בתחילת אוקטובר 2023, ממש בסמוך לפרוץ המלחמה. "עברנו עם שתי מזוודות", היא מספרת, "עדיין לא היה כאן אפילו מטבח, אבל חשבנו שזה לא סיפור גדול כי זה רק שנינו. יומיים אחר כך הילדים כבר באו לגור אצלנו כי התחילה המלחמה ובדירות שלהם בתל-אביב לא היו ממ"דים. למזלי, הספקים שעבדתי איתם על הבית הזה הם ספקים שאני מכירה ועובדת איתם שנים בתור מעצבת. הם התגייסו לעזור לנו והגיעו בשעות-לא-שעות כדי להתקין הכול, כשברקע האזעקות".
זמן קצר אחרי תחילת המלחמה, מספרת גפן, היא הצטרפה למיזם העיצוב "חזית הבית" של אורלי רובינזון שמסייע למפונים מהעוטף, ובמסגרת זו גם קיבלה על עצמה לעצב בית חדש למשפחה מניר עוז שהוריהם נחטפו, ולא כולם חזרו נכון לזמן כתיבת שורות אלו. "העשייה עזרה לי לעבור את התקופה הקשה", היא משתפת.
שירותים בסלון? לא בא בחשבון
הכניסה לדירה החדשה היא דרך הקומה העליונה, שהיא קומת קרקע. כאן נמצאים הסלון, המטבח, פינת האוכל, חדר השינה של בני הזוג, שירותי אורחים וחדר כביסה. מיד מימין לדלת הכניסה נמצא גרם מדרגות שיורד לקומה התחתונה של הדירה – קומת מרתף מוארת ופתוחה עם חצר קטנה משלה. כאן מיקמה גפן את המשרד שלה, חדר כושר וחדר שינה לאורחים שמשרת את הילדים שבאים להתארח.
במקור, מספרת המעצבת, זו הייתה דירת שישה חדרים, והיא עשתה בה כמה שינויים מבניים שנועדו להתאים אותה לאורח חייהם העכשווי. "בחדר השינה הייתה מרפסת גדולה ואני לא ראיתי את הטעם בזה. זה עשה לי קונוטציה של חדר בבית חולים. העברתי את חדר השינה לאזור אחר של הקומה וחיברתי את החלל שנפתח למטבח, מה שיצר זרימת אוויר מדהימה בבית", היא מספרת.
שינוי נוסף היה במיקום של שירותי האורחים שהוצבו במקור במעין קובייה במרכז הבית – בין גרם המדרגות למטבח – עם דלת שנפתחת לסלון ("תכנון שלא בא בחשבון מבחינתי", אומרת גפן). היא שינתה את מיקום הדלת כך שזו נפתחת לעבר המטבח וגם את ייעודו של החדרון, שנהפך לחדר כביסה קטנטן אבל שימושי במיוחד בזכות תכנון פנימי מדויק. הקובייה עצמה חופתה בפרקט עץ מסורק בגוון חום כהה. "אני תמיד אומרת שאם אי-אפשר לברוח ממשהו בתכנון, עדיף להדגיש אותו ולא לבנות על זה שלא ישימו לב", מסבירה גפן.
לחיפוי עץ זכה גם אחד מקירות הסלון, שבו נקבעו טלוויזיה וקמין. כאן נבחר גוון בהיר שמזכיר את זה של האבן שמחפה את הרצפה, אבן יוונית בהירה מאוד ("חיפשתי את האבן שתהיה הכי לבנה בלי להיות ממש לבנה"). אותה אבן מחפה גם את המרפסת, הפעם בחיתוך לא סימטרי, את שירותי האורחים בחיתוך פישבון, וגם את המדרגות המובילות לקומה התחתונה, שם היא מתחלפת בפרקט עץ בהיר, זהה לזה שבחדר ההורים.
להתפרע עם טרצו איטלקי אמיתי
"הבית כולו עשוי מאבן, ברזל, עץ וזכוכית – ארבעה חומרים טבעיים שאני אוהבת מאוד", אומרת גפן. "הרקע מאוד בהיר ורגוע, ומתחלף במשהו קצת יותר פרוע רק בחדר השינה לאורחים ובשירותים שצמודים למשרד. שם הרשיתי לעצמו להתפרע עם טרצו איטלקי אמיתי בשחור-לבן".
ארונות המטבח המעוצב בסגנון מודרני דווקא כהים, עשויים מחומר סינתטי בגוון חום-שחור שמקבל מראה שונה לפי כיווני האור. "זה מטבח של חברת מודולנובה שאני עובדת איתה הרבה שנים, וזה אחד מהדברים שהיה לי ברור שיהיה בבית עוד לפני שהתחלתי לעבוד עליו. הצבע לא שחור אלא משתנה במהלך שעות היום לפי התאורה, והחומר גם מאוד שימושי ועמיד", מסבירה המעצבת. מול הארונות הגבוהים של המטבח ניצב אי עם משטח עבודה, כיריים וכיור, ואחריו דלתות זכוכית גדולות שמובילות אל המרפסת, המרוהטת בקו בהיר ומודרני. בקצה השני של הארונות מפרידה בין המטבח ובין הסלון עבודת עץ ייחודית בצורת טוטם של המעצב אריק בן-שמחון. "כל הדברים הכי יפים בבית הגיעו ממנו", אומרת גפן. "יש כאן פריטים מבתי עיצוב איטלקיים, כאלה שקניתי וכאלה שהבאתי מהבית הקודם, ובכל זאת העבודות של אריק נותנות את הטאץ' הסופי".
16 צפייה בגלריה
ארונות כהים מאוד מחומר סינתטי לצד אלמנט דמוי טוטם של המעצב אריק בן-שמחון
(צילום: שירן כרמל)
בסלון ניצבים רהיטים גדולים ורכים, בעלי מראה מעוגל, בהם זוג כורסאות מעור כתמתם שגפן רואה בהן את העוגן של הסלון. "הן גם הפריט הכי יקר בבית", היא מספרת. "ראיתי אותן כבר לפני שנים וחלמתי עליהן מאז. לספות רציתי קו מעוגל והפכתי את העולם כדי למצוא ספות כאלה שגם יהיו נוחות, משום שבדרך כלל הסגנון הזה מגיע ממקור סקנדינבי ואלה שם לא ממש מתעסקים עם נוחות". ויטרינות גדולות מחברות את הסלון אל הגינה שבה נשתלו במכוון בעיקר צמחים עם פריחה ורודה שמוסיפה צבע לקווים הרגועים של הפנים.
מלחמה, התנדבות, ספרים ותחושת שייכות
דלת זכוכית גלית – אלמנט עיצובי שחוזר במקומות שונים בבית – מפרידה בין האגף המרכזי לאגף הפרטי של קומת הכניסה. מכאן עוברים לחדר השינה עם רצפת הפרקט והקירות המחופים בטפט בגוון ירוק-בקבוק. המיטה הגיעה עם בני הזוג מביתם הקודם, אף על פי שלדברי גפן המידות שלה לא היו אידיאליות. "אני לא מאמינה בלקנות הכול חדש, גם מבחינת תקציב וגם כדי ליצור המשכיות ותחושה של בית. גם כשעבדתי עם משפחת החטופים הדגשתי בפניהם שעם כל הקושי כדאי לנסוע לבית הקודם ולהביא משם דברים, אפילו מתוך החורבן הנוראי. היה להם קשה מאוד אבל הם הסכימו, נסעו לקיבוץ בעוטף עזה וחזרו משם עם חפצים משלהם", היא נזכרת.
16 צפייה בגלריה
חדר הרחצה מעוצב בגוני חול בהירים, עם אמבטיה פרי-סטנדינג עשויה קוריאן
(צילום: שירן כרמל)
המלחמה וההתנדבות, מספרת גפן, עזרו לה גם למיין חפצים ישנים ולא שימושיים שלה ולהיפרד מהם. "לאורך השנים יצא לי לעבוד עם הרבה לקוחות שילדיהם בגרו, והם מה שנקרא 'מצמצמי דיור'", היא משתפת, "ועכשיו גם אני עברתי את אותו התהליך, כי הבית הנוכחי קטן בהרבה מהבית הקודם שלנו. בין הרגע שמכרנו אותו למעבר לבית הנוכחי גם גרנו במשך שנה וחצי בדירה זמנית, אז פעמיים יצא שמיינתי המון פריטים יפים וויתרתי עליהם. התקופה הנוכחית סיפקה לי הזדמנות להעביר אותם הלאה לאנשים שבאמת זקוקים להם".
מדבר אחד היא מספרת שהתקשתה במיוחד להיפרד: ספרים. "במשך שנה וחצי הספרים שלי היו ארוזים וכבר כל כך חיכיתי לפתוח אותם", היא אומרת. "אני תמיד מנסה לשים ספרים בכל מקום, מבחינתי הם יוצרים בית. קורה לי לא פעם עם לקוחות שהם זורקים ספרים שכבר קראו לקראת מעבר הדירה, ואני מוצאת את עצמי הולכת וקונה להם ספרים חדשים. גם בחדר השינה משמשות שידות הצד הגדולות של בן-שמחון בעיקר כמדפים לספרים".
חדר הרחצה הצמוד מעוצב בגוני חול בהירים, עם קיר מרכזי מנותק מהתקרה שמשמש כדופן של ארון הכיור ובצידו השני מאפשר הפרדה בין המקלחון לאסלה. העיצוב הזה סייע לה להציב בחלל גם אמבטיה פרי-סטנדינג עשויה קוריאן, מה שלרוב מתאפשר רק בחללים גדולים יותר. ליד האמבטיה ניצב שולחן קטן שנקנה בפראט ליבינג ועוצב על ידי חברת עיצוב פולנית שהפריטים שלה מאופיינים בכדורי עץ מלא כמו זה שניצב בבסיס השולחן. במראה שמעל הכיור משתקף גוף התאורה התלוי, וגפן מסבירה שהיא יוצרת השתקפות כזאת במקרים רבים. "ככה את מקבלת אחד פלוס אחד – זה מכפיל גם את גוף התאורה וגם את האור שהוא יוצר", היא אומרת.
הד מהעבר: השולחן הכבד מהקריירה הקודמת
אחרי שיורדים במדרגות, מגיעים לקומה התחתונה ולסטודיו שלה, שגם בו הקירות בהירים, וספריית ברזל מינימליסטית לבנה ממשיכה את האווירה הקלילה. במרכז ניצב פריט בסגנון אחר – שולחן וינטג' כבד מעץ כהה שמלווה את המעצבת עוד מחייה המקצועיים הקודמים כעורכת דין. "במשך 15 שנים הייתי עורכת דין עם משרד משלי והייתי מאוד שמחה בחלקי", היא מספרת. "ואז, בזמן שבנינו את הבית הראשון שלנו, הלכתי לנווה צדק לפגישה אצל האדריכל. הפגישה העירה אצלי משהו שכל כך בלבל אותי, עד שהרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת לחזור למשרד. במקום זה הלכתי למרכז סוזן דלל לחשוב. הודעתי במשרד שאני חולה, בכיתי כל היום, ואחרי שבועיים כבר מכרתי את המשרד לקולגה.
"אבל גם אחר כך לא הלכתי מיד בעקבות החלום. פחדתי. קודם עשיתי תואר במִנהל עסקים, ורק אחרי שנתיים מצאתי את האומץ והלכתי ללמוד עיצוב פנים. זאת אחת הסיבות שהיה לי קשה במיוחד למכור את הבית הקודם שלנו, כי הוא שינה את כל חיי. אבל אני גם שלמה מאוד עם ההחלטה, זה היה תהליך ארוך של המון מחשבות, ובסופו הצלחנו לדייק את הצרכים שלנו בצורה כזאת שהבית החדש מתאים לנו בדיוק. אני חושבת שזאת ההצלחה הכי גדולה שלנו כאן. אני אוהבת מאוד את איך שהכול נראה, אבל מעבר לזה אני מרגישה שהבית תפור בדיוק למידותינו, הוא מאוד נוח ומאוד אנחנו. זה מה שאני מנסה תמיד לעשות עבור לקוחות, ואני כל כך שמחה שהצלחנו בזה כאן".
