לצערנו הרב, ימים של שקט עדיין לא נראים באופק, אבל נראה שאלה שכן באים לארץ (או לפחות מתכוונים לעשות זאת בעתיד הקרוב) הם יהודים מרחבי הגלובוס, שמאורעות 7 באוקטובר והאנטישמיות הגואה פוגעים באיכות חייהם ובתחושת הביטחון האישית והמשפחתית שלהם באופן ישיר. 46,590 עולים חדשים הגיעו לארץ במהלך 2023 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זו אמנם ירידה של כ-38% לעומת 2022 אך בכל זאת, מספר העולים ב-2023 הוא השני בגודלו מאז שנת 2000 (לאחר שנת 2022 שבה הגיעו רבים מאוקראינה).
כפועל יוצא מהעלייה או מהתכנון לקראתה הם מכינים בתים בישראל – מרעננים את אלה שכבר ברשותם או רוכשים אותם לשם העלייה לארץ הקודש. לטובת נחיתה רכה, רבים מהעולים החדשים שוכרים את שירותיהם של מעצבים ואדריכלים מקומיים שמסייעים להם בבחירת הנכסים ובתכנון שמותאם לסגנון שלהם – הפעם באדפטציה מקומית, לרוב. בריאיון שערכנו עם כמה מבעלי המקצוע עלו הדרישות העיצוביות של העולים. עד כמה הן שונות מאלה של הישראלים? מאוד, את חלקן אפשר להגדיר כהזויות.
"אנחנו ערות למצב ומרגישות את העניין ההולך וגובר מצד יהודי התפוצות, וגם מצד ישראלים שחיים בחו"ל, שמחפשים נכסים למגורים. על כך מעידים גם המתווכים שאנחנו עובדות איתם", אומרת האדריכלית שירה מוסקל, מבעלות "הלל אדריכלות ועיצוב פנים". "רבים מהם הם אזרחי ארצות-הברית, צרפת ובריטניה שחוות קליימקס פוליטי סוער במיוחד – מדינות שחיות בהן קהילות יהודיות גדולות שמתמודדות כבר חודשים עם קושי מנטלי וחשות בלתי רצויות בביתן".
13 צפייה בגלריה
בית לעולים חדשים. מודרני ומאובזר בשלל חידושים, כולל מטבח גדול. עיצוב: הלל אדריכלות
(צילום: מאור מויאל)
מי פונה אליכן?
"אלה שמתכננים לבצע את המהלך הם אנשים בעלי יכולת כלכלית, חלקם שואפים לתקוע כאן יתד, ואחרים מתכוונים בשלב הראשון לחלק את זמנם בין ישראל למדינת המוצא. יש גם כאלה שמתכננים לחיות כאן ולעבוד בשלט רחוק מול ארצות המקור. דבר אחד משותף לכולם: השאיפה לייצר סביבת מגורים דומה ככל האפשר לזו שהם מכירים, אך עם התאמות שרלוונטיות לאקלים ולסגנון הישראלי", היא אומרת.
"כך למשל, אלה שמגיעים מארצות-הברית מבקשים לשחזר את תחושת המרחב שחוו בבתיהם הגדולים. הם מגיעים מבתים בקנה מידה שאנחנו לא רגילים אליו בישראל, ובאופן טבעי קשה להם להצטמצם למבנה קומפקטי. הם נוטים לבחור מראש בתים גדולים עם קומת מרתף. סגנון העיצוב באמריקה שמרני בהרבה מהסגנון המודרני שרווח כאן בישראל, ורבים מהם מבקשים לשמר את המראה והמקצב הקלאסי, לשחזר את חלונות העץ עם החלוקות לריבועים, לתכנן מטבחים גדולים ועוד פיצ'רים. אבל בו בזמן הם בהחלט לא מצפים לתוצאה שהיא Copy-Paste של הבית שהותירו מאחור. הם מצפים לאדפטציה שנכונה לכאן ועכשיו – יותר אורגנית וטבעית ופחות מעושה.
"במובנים רבים הלקוחות האמריקאים והאירופים נמשכים למאפיינים דומים. בשני המקרים הנטייה היא לבחור בקווים קלאסיים ועתירי טקסטורות ולהרבות בשימוש בטפטים. בבתים של הלקוחות האירופים אנחנו רואים טוויסט מודרני יותר, לפחות ברמת הריהוט".
כמה מהדרישות בפרויקטים הן שימוש בפרקט טבעי, מטבח מסוגנן ובהיר, חיפוי שיש עדין מרצפה ועד תקרה בחדרי הרחצה, מיזוג בחדרי הרחצה וחימום תת-רצפתי שהוא Must
איך עובדים מול מי שנמצא במרחק אלפי קילומטרים ולפעמים באזור זמן אחר?
"שיטת העבודה מול תושבי החוץ שונה מעבודה עם לקוחות ישראלים", אומרת מוסקל. "חלק גדול מתהליך העבודה מבוצע כשהם לא נוכחים פיזית, לכן חשוב לדעת בדיוק מה הם עתידים לקבל לאחר בחינה מדוקדקת של נכסים פוטנציאליים ואומדן העלויות. למדנו שהלקוחות האמריקאים, למשל, פחות אוהבים שמלאים אותם בפרטים, ולכן הם מעדיפים לעבוד עם אנשי אמון שהם One Stop Shop ומנהלים עבורם את התהליך בשקיפות מלאה – משלב התכנון וההדמיות ועד לפינישים הקטנים. ההיכרות עם אנשי המקצוע שעובדים בפרויקט פחות קריטית עבורם. מה שבאמת מעניין אותם זו התוצאה הסופית".
13 צפייה בגלריה
ביקשו בית בצבעי דגל ישראל. דירת עולים מלונדון לתל אביב, עיצוב: שי דוד, ריהוט: ניסו רהיטים
(צילום: עודד סמדר)
חימום תת-רצפתי ומיזוג בחדרי הרחצה הם Must
כמה מהדרישות הבולטות, שחוזרות ברבים מהפרויקטים לתושבי חוץ, הן שימוש בפרקט טבעי, מטבח מסוגנן ובהיר וחיפוי שיש עדין מרצפה ועד תקרה בחדרי הרחצה. במקום תאורה טכנית, כנהוג בישראל, נטיית הלב היא לבחור בגופי תאורה עם נוכחות שמשמשים כתכשיטים, למשל נברשות.
"הבקשות שחוזרות על עצמן הן מיזוג של חדרי הרחצה וחימום תת-רצפתי שהוא Must, בעוד שאצלנו הישראלים מדובר במוצר שהוא בגדר Nice to Have. הם לעומתנו ממש לא מצליחים לדמיין בית בלי המערכת הזאת", מוסיפה מוסקל.
13 צפייה בגלריה
חימום תת-רצפתי הוא חובה וגם חיפוי מרצפה עד תקרה. עיצוב בית לעולים חדשים: הלל אדריכלות
(צילום: מאור מויאל)
13 צפייה בגלריה
מבקשים חדר בוץ - חלל התארגנות עם כניסה אחורית. בית כפרי-אמריקאי בשרון, עיצוב: שרה ונירית פרנקל
(צילום: איתי בנית)
הכול ובגדול ובצבעים נועזים
אחסון הוא ללא ספק אחד הנושאים שמעסיקים גם אותנו, הישראלים, בשלב תכנון הבית, אך כשמדובר בתושבי חוץ הדרישה הרווחת היא לייצר המון אפשרויות אחסון, ואם אפשר גם ליצור Mud Room בכניסה, רצוי חבויה ואחורית. "ככלל, מדובר בלקוחות שמחפשים את הנוחות, ובמובנים רבים היא גוברת על העיצוב. כך למשל, במטבחים של לקוחות אמריקאים הדרישה היא לייצר המון שטחי אחסון לכלים ולמזון יבש, משטחי עבודה גדולים ועמוקים ומזווה נסתר שיש בו מקום ייעודי למקרר נוסף. הם אוהבים מאוד את הסימטריה ואת החיפויים שעולים ועוטפים את הארונות", מוסיפה מוסקל. "חשובה להם פינת הבישול הקלאסית שמעליה מתנוסס קולט אדים, ויש לא מעט אלמנטים מיוחדים שהם מתעקשים עליהם כמו מגירת פחים לצד הכיור ולא מתחתיו – שטח שאנחנו הישראלים היינו מנצלים לאחסון".
מוסקל מעידה שלפחות חלק מהפריטים שתושבי החוץ נוטים לרכוש רחוקים מלהיות מינימליסטיים: "כך למשל, מערכות הישיבה, שהן מסיביות ורכות במיוחד. גם המיטות מסיביות וגבוהות (עם ארגז מצעים תחתון). ואם אנחנו הישראלים מסתפקים במדפים מינימליסטיים לצידי המיטה, הנטייה הברורה בפרויקטים האלה תהיה לבחור בשידות לילה בעלות נפח ומקום אחסון רב. לא פעם בתחילת הפרויקט אנחנו מקבלות תמונות השראה לא קלות לעיכול עבורנו. לפעמים אנחנו מצליחות להקליל את הבקשות תוך כדי עבודה משותפת".
יש צבעים מועדפים שלקוחות מעבר לים מבקשים?
"אנחנו רואות הבדלים משמעותיים בפלטות הצבעים. בעוד שאנחנו הישראלים נחשבים לסולידיים ונמשכים לצבעוניות שנעה בין בז' לאפרפר, הבחירות של תושבי החוץ נועזות בהרבה מכיוון שהם רגילים לגוונים עוצמתיים של כחול, ירוק ואפילו אדום, צבע שכמעט לא רואים בבתים בישראל. לפעמים אנחנו נדרשות למתן את זה, להנמיך קצת את הווליום ולבחור גוונים מעושנים ומתוחכמים יותר".
13 צפייה בגלריה
חדר הרחצה כהה מרצפה ועד תקרה. דירה לעולים חדשים מצרפת. עיצוב: צביה קזיוף
(צילום: אלעד גונן)
מעצבת הפנים צביה קזיוף מספרת כי בדירה שתכננה בשדרות רוטשילד בתל-אביב עבור זוג צרפתי, אחת הדרישות הייתה לתכנן מרחב מגורים מואר כמה שפחות. "זוג צעיר מצרפת שמרבה להתארח אצל משפחה וחברים בארץ בחגים, רכש דירת דופלקס וביקש לייצר חללים חשוכים", מספרת קזיוף. "למרות שבישראל השמשית יש נטייה ברורה לנצל ככל האפשר את האור הטבעי, קיבלתי את הדרישה הזאת בזרועות פתוחות ושילבתי בחדרים מגוון גופי תאורה עומדים, מנורות צד ושולחן, עששיות ונרות שמספקים הארה מאוזנת ועדינה. בקשה נוספת שעלתה מצד בעלת הבית הציונית הייתה לשלב פריטים ורהיטים בצבעי הדגל – כחול ולבן. גם את הבקשה הזאת קיבלתי בברכה וניתבתי את הצבעוניות למקומות אלגנטיים יותר. למשל, המטבח בסגנון קלאסי נצבע בגוון כחול, חדרי הרחצה חופו באריחי בטון בגוני כחול-לבן, ועבור המקלחת בחדר השינה של בני הזוג בחרנו גוונים כחולים, עמוקים ומתוחכמים".
דוגמה נוספת לשימוש בצבעוניות הלאומית נראית בבירור גם בפרויקט שתכנן שי דוד, תוך כדי המלחמה, עבור זוג מלונדון שרכש דירת פנטהאוז וביקש לעצבה ברוח ציונית. "את הדירה, שממוקמת במלון רנומה, רכשה המשפחה כדירת נופש ימים ספורים לפני שפרצה המלחמה, כך ששלבי העיצוב והתכנון נעשו מורכבים למדי. הם התקשו להגיע ארצה, והפרויקט התנהל ברובו בפלטפורמות דיגיטליות", משחזר דוד.
13 צפייה בגלריה
מגיעים מלונדון וביקשו דירה בצבעים ציוניים. עיצוב: שי דוד, ריהוט: ניסו רהיטים
(צילום: עודד סמדר)
"כחלק מרכזי מהבריף הם ביקשו שאעבוד עם אלמנטים כחולים ולבנים, כך שיהפכו למוטיב מרכזי בעיצוב. הסגנון אמנם אירופי, אך הנגיעות הבהירות של גוני השמנת והחול מקנות לסגנון המעונב מראה קליל ואוורירי. הגוונים הכחולים רק מעצימים את מי הים שנראים היטב מבעד לפתחים הגדולים. הקפדתי לעבוד בטכניקת 'טון על טון' שתורמת מאוד למראה עתיר שכבות. התוצאה עוטפת ורומנטית ומזכירה אווירה של חופשה ים-תיכונית מרגיעה ושלווה".
האדריכלית יונינה כהן, אמריקאית במקור, עיצבה בית למשפחה אמריקאית שעשתה עלייה חודשיים לפני המלחמה, וביקשה לשחזר את התחושה הביתית שהייתה להם בביתם באמריקה. "גם ככה תהליך העלייה וההתאקלמות אינם פשוטים, כך שדרך העיצוב רצו ההורים לתת לילדיהם תחושה של שייכות, עם בית כמו שהיה להם", מסבירה כהן. "מרבית העיצובים בארץ מודרניים, קשה למצוא ספקים שייתנו מענה קלאסי-אמריקאי, אבל בסופו של דבר מצאנו רהיטים מתאימים, והתוצאה קלאסית עם טוויסט מודרני, מתאימה לרוח הישראלית".
13 צפייה בגלריה
עולים מארצות הברית ביקשו דירה דומה לזו שהייתה להם בחו"ל. עיצוב: יונינה כהן, באדיבות לייט אין תאורה
(צילום: מירב פלבר)
13 צפייה בגלריה
ספות גדולות ומסיביות, כמו בארצות הברית. עיצוב: יונינה כהן, באדיבות לייט אין תאורה
(צילום: מירב פלבר)
13 צפייה בגלריה
בהיר, רומנטי ורחוק ממינימליזם. עיצוב: יונינה כהן, באדיבות לייט אין תאורה
(צילום: מירב פלבר)
Home Away From Home
הנדסאית האדריכלות שירלי דן מעידה שחלק לא מבוטל מהיהודים והישראלים שחיים בתפוצות בוחנים את האופציה לעבור לישראל, אך בשלב זה הם ממתינים לסיום המלחמה. "המצב הנוכחי של ההפגנות האנטישמיות וחילופי שלטון בארצות מפתח כמו בריטניה וצרפת גורמים להם לשקול ברצינות להגר לישראל", מספרת דן. "הם חווים שם סיטואציה בלתי נסבלת, אבל בה בעת גם חוששים לעבור לכאן כל עוד מתנהלת לחימה. נראה שגם לא כולם מתכננים לעבור לצמיתות, וחלק מתכננים לרכוש נכסים שישמשו אותם בעיקר לחגים ולחופשות. הנטייה היא לבחור בנכסים גדולים ומפנקים שמתאימים לאירוח רב משתתפים, עם חללי אירוח רחבי ידיים שיכולים לאכלס שולחן שנפתח לעשרות סועדים, הכול בקנה מידה גדול בהרבה מזה שאליו אנחנו רגילים. הם שואפים לייצר סביבת מגורים מתוקתקת ונעימה שתהווה עבורם פינה משלהם עם צבעוניות וחומריות חמימות.
"הרצון להרגיש בבית מוביל אותם לייצר מעין מרחב שהוא Home Away From Home: הפסיליטיז בפרויקטים האלה מפנקים, ניכרת תשומת הלב לפרטי פרטים, וחלק גדול מהאלמנטים שנבחרים עבורם אינם משווקים בארץ כלל ומיובאים במיוחד מחו"ל – לרוב זהים לאלה שבבתי הקבע מעבר לים. למשל, הם מבקשים לייבא פרזולים מיוחדים למטבח, כמו מגירת ששת שבה הסכו"ם עומד ולא שוכב כמו במטבחים שלנו, ופחים מיוחדים שסגורים בתוך ארון. בחדרי השינה המיטות גבוהות וגדולות בהרבה מאלה שאנחנו רגילים אליהן, ורבים מבעלי הנכסים נוטים לתכנן בחדר השינה אזור בר עם מכונת אספרסו, ממש כמו בביתם בקצה השני של העולם".
