לאחר כארבע שנות עבודה והשקעה של חצי מיליארד שקלים נפתח באוגוסט האחרון מסוף תחבורה חדש בצפון ירושלים. מסוף הארזים ממוקם בלב עמק הארזים ועתיד לשרת כ-60 אלף איש ביום, בעיקר את תושבי שכונות רמות ורמת שלמה. הפרויקט הוא חלק משינוי מערך התנועה בירושלים והרצון להפריד בין תחבורה עירונית לבין-עירונית, כמו גם להפחית את העומס על התחנה המרכזית בירושלים ולשפר את הקישוריות לשכונות הצפוניות בעיר. בשל תקנות איכות סביבה מחמירות ומיקומו הרגיש – במרכז העמק ובאזור שבו עוברים הנחלים צופים ושורק – הוחלט לתכנן את הפרויקט עם גג חי, הכולל צמחיית בר מקומית. האם מדובר בפרויקט תשתיתי-סביבתי ראשון מסוגו?
לנוע בעיר בצורה טובה יותר
מיזם התחבורה החדש והמסקרן ממוקם למרגלות שכונת רמות, בין כביש 4 לכביש 9 ובצמוד לכביש 1 ולמחלף יגאל ידין. למעשה, המסוף תוכנן על אי תנועה בין שטח מיוער הכלוא בין מספר כבישים גדולים. הוא מתפרס על פני שטח של כ-50 אלף מ"ר (50 דונם) וכולל כ-12 רציפי אוטובוסים ומבני מנהלה ומנוחה לנהגים. בצמוד למסוף, יעבור בעתיד הקו הכחול של הרכבת הקלה (שיחבר את צפון העיר לדרומה) שצפוי להתחיל לפעול בשנת 2030. כבר בימים אלה, נבנה בסמוך למסוף ולתחנה העתידית של הרכבת, חניון "חנה וסע" שיכלול חמש וחצי קומות של חניות לכלי רכב פרטיים בשטח של 35 אלף מ"ר ושעתיד להכיל כ-1,000 מקומות חניה עם עמדות לטעינת מכוניות חשמליות.
"התחנה המרכזית של ירושלים שירתה עד הקיץ האחרון את כל השכונות הצפוניות בירושלים הכוללות אוכלוסיות חרדיות גדולות המתבססות באופן משמעותי על תחבורה ציבורית", מספרת נעמי ליפשיץ, מעצבת עירונית ורכזת תוכן במעבדה לגגות ב"ארגון גג". הארגון הוא הזרוע המקצועית של עמותת ״מוסללה״ והוא עוסק בניסוח מדיניות עירונית לגגות מועילים ובארגון ימי עיון וסיורים לפרויקטים ייחודיים. "בזכות הקמת המסוף החדש יהיה היצע משופר בתחבורה הציבורית ויכולת לנוע בעיר בצורה טובה יותר. המסוף יחבר ויקשר בין אוטובוסים עירוניים ובין-עירוניים, הרכבת הקלה ותחבורה פרטית", היא מוסיפה.
עוד כתבות בנושא:
שדה בר על הגג
הפרויקט תוכנן כאמור באזור עם רגישות נופית גדולה שנמצא ליד אתרי טבע עירוניים. כמו כן, מיקומו בתוך עמק עושה אותו למיזם עם נצפות גבוהה, שאי אפשר להתעלם ממנו בנוף. ייחודו של הפרויקט היא ההחלטה לבנות מעליו גג חי בשטח של כ-20 אלף מ"ר. גג חי הוא סוג מסוים של גג ירוק – גג שמכוסה בחלקו או כולו בצמחייה. ההבדל המשמעותי בין גג ירוק לגג חי הוא שגג חי (שנקרא בעגה המקצועית גם גג אקסטנסיבי) אינו דורש טיפול אינטנסיבי, ושהוא לרוב כולל צמחיית בר טבעית ומקומית וגם משמעותית זול יותר לתחזוקה.
הגג החי במסוף הארזים בנוי למעשה עם קירוי חצי-פתוח שנתמך על ידי קורות בטון "גנניות" שישמשו כמעין אדניות ענקיות לצמחיית בר מקומית שתגדל בקרקע טבעית. המטרה היא להפחית את הפגיעה בנוף הייחודי של האזור, להגדיל את המגוון הביולוגי ולשפר באופן משמעותי את איכות האוויר במסוף שאליו מגיעים אוטובוסים ומכוניות מדי יום. צמחייה בעיר יכולה להפחית את זיהום האוויר בשיעור של עד 20 אחוז במקרים מסוימים. לפי התוכניות, רוב האוטובוסים במסוף עתידים להיות חשמליים לחלוטין, מה שעתיד לשפר עוד יותר את איכות האוויר במסוף.
"הבחירה בגג חי לעומת גג ירוק אחר היא בעלת יתרונות מהותיים", טוענת ליפשיץ. "ברגע שבוחרים באופן חכם את סוג הקרקע והצמחייה, אפשר להגיע למצב שהגג זקוק לתמיכה רק בשלבים הראשונים של הקליטה ולאחר מכן הוא חי לבד ללא צורך בטיפול או בהשקיה. גג חי משפר גם את המגוון הביולוגי, מפחית את הטמפרטורה הסביבתית, את הזיהום ואת הרעש. הגג שתוכנן במסוף הארזים נטמע ויזואלית בנוף המקומי, ויש לזה כוח ואסתטיקה מיוחדת לראות שדה בר בקיץ על גבי גג שהופך להיות חלק אינטגרלי מהנוף בסביבה". זהו אחד ממיזמי התחבורה הראשונים בארץ שכבר משלב התוכניות הראשונות הוחלט להקים בו גג מהסוג הזה. לטענת ליפשיץ מדובר בצעד משמעותי וחשוב: "עוד משלב התב"ע משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין תכננו את הפרויקט עם גג חי שהוקם בשיתוף אדריכלית הנוף רחל וינר. זה לא מובן מאליו שכבר בשלב הזה לוקחים בחשבון פתרון סביבתי כזה למסוף תחבורה. אני מקווה שבעתיד אנחנו נראה עוד פרויקטים דומים".
רווח לשנים קדימה
החסרונות של פרויקט מהסוג הזה הם עלויות כלכליות גבוהות ותכנון מורכב. "חייבת להיות בפרויקט כזה נכונות של הרשויות והמתכננים בשביל שהוא ייצא לפועל, אבל זה ללא ספק שווה את המאמץ וההשקעה כי אנחנו מסתכלים קדימה ויש פה רווח לשנים קדימה", אומרת ליפשיץ ומדגישה כי היום מוסדות התכנון והרשויות מבינות את החשיבות בפרויקטים מסוג זה על אף האתגרים לגשר בין הגורמים המקצועיים. "בסופו של דבר אנחנו רואים מגמה חיובית בקידום פרויקטים כאלו", היא אומרת.
המיזם הזה מייצג שינוי גישה בנוגע לשילוב תחבורה ציבורית בתכנון עירוני בר-קיימא, לצד הניסיון לנצל בצורה מיטבית את המרחב העירוני הפנוי. "הפרויקט מראה את השינוי במדיניות ובחשיבה על עירוניות", מציינת ליפשיץ, "אנחנו רואים בשנים האחרונות שינוי מגמה חיובית של עירוניות בריאה יותר עם דגש על תחבורה ציבורית והשתלבות בצורה טובה יותר בסביבה, ואנחנו שמחים להיות חלק ממנה". עם זאת, יש לזכור כי שטחי הגגות בישראל עדיין אינם מנוצלים כראוי. "יותר מ-90 אחוז משטחי הגגות בישראל אינם מצויים בשימוש מיטבי והם מהווים מרחב עצום של פוטנציאל לא ממומש לפעילות סביבתית, אקלימית וחברתית", מסכמת ליפשיץ. ייתכן כי פרויקט זה יסמן את הדרך לעוד יוזמות מסוג זה, שימשיכו למנף את השטחים הקיימים לטובת איכות החיים בעיר.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
