מי לא מכיר את התקן הסוכריות פז (PEZ) שלימד אותנו לחלוק סוכריות בצורה אלגנטית בשנות ה-80? המותג הושק ב-1927 באוסטריה, ככלי עזר שדומה למצית, עבור אלה שביקשו להיגמל מעישון. שמו הוא קיצור המילה פפרמינט (בגרמנית Pfefferminze) - טעמן הראשון של הסוכריות שיוצרו עבור ההתקן המיוחד. ה-PEZ זכה לעדנה מחודשת ולפופולריות גואה לאחר שהופיע בסצנה באחד מפרקי הסדרה סיינפלד, וצפה, באדיבות ג'רי, ברסיטל לפסנתר.
כיום, זמין PEZ בחנויות שונות בעולם, ויש קהל של אספנים שמלקט דמויות מקוריות, משנות ייצור מוקדמות, דיספנסרים במהדורות מוגבלות או כאלה שאינן מיוצרות עוד, דוגמת אלביס פרסלי, דונלד דאק, סנטה קלאוס וקפטן הוק מפיטר פן.
אחד האספנים הנלהבים של הדיספנסרים הוא רועי שכטר, בוגר לימודי אמנות במכון אבני ואמן בנשמתו. "עבדתי שנים במשרד פרסום כמנהל תיקי לקוחות וקמפיינים, עד שפגשתי את שותפתי לחלומות לכבוש את העולם", הוא אומר בחיוך. הוא מכוון לליבי קנטור, בוגרת לימודי תקשורת חזותית בבצלאל, שאותה פגש לדייט ראשון בתקופת הקורונה. השניים הקימו מותג משותף בשם ליבי.נט, שבו הם מציעים שירות של בניית אתרים, לצד מכירת הדפסים ועבודות מקור בעבודות יד, תיקים, פריטי ריהוט - וגולת הכותרת: הפזוזות.
שידוך של פז ומזוזה
"אני פריק של השפה העברית, אני אוהב משחקי מילים ותשבצי היגיון, ואפילו הפכנו את הפזוזה לפועל בינינו לבין עצמנו, ואנחנו מפזזים אותן ביחד. כל אחד וחלקו בעשייה. אני על הפן הטכני, מעלה רעיונות מול אנשי מקצוע, שאיתם ממדלים ומדפיסים בתלת-ממד, עד לייצור מהודק של הקופסה, בצורת סוכריית PEZ והחבק שמוצמד למשקוף הדלת", אומר שכטר, "אני גם מתקשר עם אספנים מחו"ל ומשיג כ-98% מהפזים שמשמשים אותנו לעבודה. ליבי עובדת על הפן החזותי. היא בנתה לנו את האתר, עובדת על הפן השיווקי ועל הפרסום, ושנינו ביחד שותפים לתהליכים הרעיוניים".
איך שידכת בין ה-PEZ למזוזה?
"הכל קרה לפני כשנה וחצי, כשהחלטנו לקנות דירה משותפת ורצינו לפנק את עצמנו במזוזה קצת אחרת. שנינו חילוניים, אבל היה לנו ברור שאנחנו חייבים מזוזה, רק לא אחת סטנדרטית ומאוד יקרה, אלא כזו שתוכל להתאים לבית שעיצבנו בעצמנו. נכנסתי לפינטרסט וחיפשתי השראה. ראיתי סרטון של אמא שמלמדת להכין מזוזות מכל מיני קופסאות וכלים, אחד מהם היה דיספנסר PEZ. מיד קפצתי לפיצוציה הקרובה וקניתי את הדגם הראשון שמצאתי: PEZ בצורת דמבו. ממנו הכנתי את האבטיפוס ובעצם את המזוזה הראשונה, שזכתה להמון מחמאות והדים. בדרך נתקלתי בכל מיני אתגרים, כשהכי מהותי היה החלל הקטן שלא התאים לקלף סטנדרטי וכשר, שגודלו 12-10 ס"מ. אבל לשמחתי יש לנו מכר שהוא רב וסופר סת"ם, והוא אמר לנו שהוא יכול להכין לנו קלפים קטנים יותר". אז במקום שבו בעבר היו סוכריות, נמצא היום קלף.
9 צפייה בגלריה
מלך האריות, קרמיט ודובוני אכפת לי על משקוף הדלת. "מיועד לילדים ברוחם"
(צילום באדיבות צוות Pezuzah)
הוא לא נבהל מהרעיון לשים קלף בתוך מתקן PEZ?
"הוא אמר לי משפט שמלווה אותי תמיד: 'המזוזה היא כמו היהודי. החיצוניות לא משנה, הכי חשוב שהוא יהיה טוב מבפנים'. ואני לקחתי את זה, ואיתי גם עוד הרבה לקוחות מבני ברק, שעפו על הפזוזות שלי. הרעיון שלי הוא להנגיש את המזוזה לכל הבתים, וגם להתאים אותן לחדרי ילדים ולמי שהוא ילד ברוחו. אני משתדל להנגיש את הפזוזה גם מבחינת המחיר. קלף כשר הוא לא דבר זול, אבל אני מצאתי דרך לשחק עם המחירים באמצעות ערך הקיימות והאלמנט הממוחזר, ולשווק פזוזות במחירים אטרקטיביים". כמה אטרקטיביים? מ-75 שקל לפזוזה.
שומרי דלת בשגרת מלחמה
מלחמת חרבות ברזל תפסה את השניים בהלם, כמו את שאר תושבי המדינה. "7 באוקטובר עשה לנו שיפט רציני. לקח לנו שבוע להתעשת ולחשוב על כיוון, למרות שלא ממש רציתי לעבוד. העליתי כמה סטוריז של הפזוזות בלי מוזיקה, ופתאום החל גל תגובות והזמנות היסטרי, שלא מפסיק", הוא מספר, "זה התחיל עם הקהל האמריקאי והקנדי שפתאום התוודעו לפזוזות, ועכשיו זה תפס מחדש את הישראלים".
תרמתם פזוזות לתושבי הדרום.
"יצא לנו לתרום, לשמחתי, אבל לא הרבה כמו שרציתי. שלחנו למשפחה בנתיב העשרה פזוזת סופרמן, ועוד שתי וונדר-וומן לשתי משפחות בבארי. התמקדנו בגיבורי-על כי בעיניי תושבי הדרום מגלמים את הגיבורים האמיתיים של המלחמה הזו".
יש דיווחים על יהודים בחו"ל שנאלצים להסיר את המזוזות מהדלת ולהימנע מלהראות סממנים יהודיים.
שכטר: "זה נכון, אבל הפזוזות שלנו ממילא היו יותר פופולריות בחדרי הבית. גם עבור חדרי ילדים. זה מוצר שמשלב ערכי קיימות, הוא כשר והקופסה שיצרתי, בצורת הסוכריות, היא היסטרית ביופייה וממש מתאימה כמתנה בימים האלה".
קנטור: "אנחנו אמנם מרגישים חיבור לדור הצעיר, אבל יש לנו לא מעט לקוחות מבוגרים, כי יש למוצר שלנו פן של רטרו. כולם יכולים להתחבר אל הפזוזות, בעיקר מי שמחובר לחלק הילדי שבו".
פנייה מרגשת מהמוזיאון היהודי בניו יורק
בעבר קיבלו השניים פנייה מפתיעה ומשתלמת מהמוזיאון היהודי בניו יורק, ועוד בתקופה שבה ערך הדולר הרקיע שחקים. "לפני שמונה חודשים בערך פנתה אלינו הקניינית של המוזיאון וביקשה לשוחח איתנו בזום. ליבי ואני הסתכלנו אחד על השני בהלם", אומר שכטר, "לחלום תמיד חלמנו בגדול, אבל זה הגיע ממש בהפתעה". בשיחת הזום הציגו בפניה השניים דמויות מהאתר, ולדברי שכטר הם גילו את הבדלי התרבות, כשהבינו שהיא מתלהבת מדמויות של "רחוב סומסום" ושל "בנות הזהב". "אצלנו 'בנות הזהב' פחות פופולרי, לכן הסכמתי למכור לה את הסט בבלעדיות. כרגע הכל כמעט sold out וקיבלנו בקשות לעוד. אחריהם פנו אלינו גם מגלריות ומחנויות שונות, אבל כרגע יותר קורץ לי למכור אצלנו באתר. מקומות כאלה חושבים ביזנס, ואני עדיין חושב עם הלב".
מה הכי פופולרי בארץ?
"יש את סדרת הפנקו-פז מבית Funko Pop!, הבובות עם הראש הגדול, שלא הגיעה לארץ. הן יפות ומעט יותר יקרות, אבל הלקוחות אוהבים אותן. חוץ מזה יש את דארת' וויידר ממלחמת הכוכבים, שמאוד אוהבים אותו, דווקא בגלל העובדה שהוא לא קשור ליהדות בשום צורה. גם המזוזה של יודה מאוד הולכת, וכמובן הלו קיטי, סנופי ואלביס, שהם על-זמניים".
9 צפייה בגלריה
מובילים במד הפופולריות: הלו קיטי, סנופי ואלביס, שהם על-זמניים
(צילום באדיבות צוות Pezuzah)
יש איך לפתח את התחום הזה עוד? או שהוא תלוי במה שתמצא ובאספנים שימכרו לך?
"חשוב לנו להתפתח כל הזמן ולא להישאר במקום. אחרי שמכרנו למוזיאון בניו יורק חשבנו על שיתופי פעולה עם אמנים שונים. ראיתי עבודות של האמנית גל פולק וממש נדלקתי. היא מצפה כל מיני פריטים בסברובסקי ובאבנים, ועובדת בצורה מאוד מוקפדת ומקצועית. אחת העבודות שלה הייתה חיפוי פז של הלו קיטי בקריסטלים, אז יצרתי איתה קשר ואמרתי לה: 'אחד, אני קונה ממך את ההלו-קיטי, ושתיים, אני רוצה לתת לך שבע דמויות לציפוי באבנים'. יחד יצרנו את ה'פזוזה בלינג' במהדורה מוגבלת, עם הדמויות של טיגר מפו הדב, מרילין מונרו, דארת' ויידר, קרמיט הצפרדע, מיני מאוס ומגי, התינוקת מהסימפסונס. כל אחת מהדמויות היא one of a kind. הוצאנו פוסטים מיוחדים עם צבעוניות אחרת ועם לוגו חדש, ובינתיים נמכרו שלוש דמויות מתוך השבע".
ואיך הגיעה פזוזה לידיה של נועה קירל?
"זה היה לגמרי רעיון של ליבי. הגיעו אלינו דיספנסרים של פז ממשפחת הלו קיטי של חד-קרן, וליבי ראתה אותי יושב ומדביק פזוזה של חד-קרן. פתאום היא הסתכלה עליי ואמרה שאנחנו חייבים לתת כזו לנועה קירל. זה גם היה רגע לפני הטיסה שלה לאירוויזיון עם השיר יוניקורן. הוספנו לה ברכה עם השורה 'ונוח מצא חן בעיני השם', שזו השורה שגלי עטרי מספרת שאמרו לה לומר שש פעמים ברצף לפני האירוויזיון בשנת 1979, כסגולה להצלחה. קיבלנו הרבה פניות בזכות זה, וחד הקרן הפך לפופולרי במיוחד".
מה השת"פ הבא?
ליבי: "הוא הולך להיות בשתי גזרות: בגזרת הפזוזות, רועי רוצה לפתח את הספר והסרט האהובים עליו - 'הסיפור שאינו נגמר'. אין לזה כמעט מוצרים, ובטח שלא PEZ, אבל אנחנו רוצים לפתח את המזוזה בשילוב גיבורי הסרט ונראה באיזה כיוון נבחר. הגזרה השנייה היא מעולם התיקים. אנחנו אמנם כבר מוכרים תיקים בהדפסים שלנו, אבל אנחנו מתכננים השקה של קולקציה ייחודית בעבודת יד, עם הומאז' לגיבורי ילדות ווינטג'".
