כעת, כששנת הלימודים החדשה בפתח וחלק מהתלמידים יחזרו לבתי הספר, זו ההזדמנות לבחון את השינוי שחל לאורך השנים בעיצוב ובתכנון של מוסדות החינוך השונים. "בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות להשפעה של הסביבה הפיזית עלינו, בני האדם. אם בעבר בבתי הספר לא הייתה התייחסות לעיצוב, הרי שלפני כעשור, החלה מגמה של הקמת מרחבים בבתי הספר שמאפשרים לתלמידים לצאת מהכיתה השמרנית, להרגיש נינוחים ומשוחררים יותר ולבטא את עצמם לבד או ביחד. בהמשך החלה להתגבש ההבנה שאפשר להטמיע בעיצוב ובתכנון בית הספר את הערכים, התרבות והמסרים של המוסד הלימודי, והדבר משפיע הן על התלמידים והן על המורים", אומרת מעצבת הפנים נטע ביתן כפרי, מחברת הספר "פנג שוואי - מרחבים מכניסי חיים" (בהוצאת כנרת זמורה ביתן).
ביתן כפרי מעצבת בתי ספר, חדרי מורים ומרכזי למידה על בסיס תורת הפנג שוואי. "לפי התורה, לעיצוב יש השראה מהטבע. לכל חומר, צבע ותנועה יש תדר. כך למשל הצבע הירוק הוא צבע חי, של פריחה והתחדשות. צבע ירוק מגביר את הריכוז של התלמידים מבלי לגרום לעומס בעיניים. הצבע הכחול משדר רוגע. גם לאופן שבו אנחנו מציבים את הריהוט בכיתות יש השפעה – כשהריהוט מוצב בקווים ישרים האנרגיה זורמת בכיוון אחד, ולעומת זאת כשמציבים את הריהוט באופן מעגלי, נוצרת תנועתיות באנרגיה ויש מקום ליותר יצירתיות. בנוסף, השימוש בפופים, בגומחות ישיבה ובכורסאות מודולריות מחזק את היחסים החברתיים בין התלמידים. כשמתכננים בית ספר, חשוב גם להשתמש בחומרים טבעיים שמאפשרים לטבע הפנימי של התלמידים לבוא לידי ביטוי. מבחינת התאורה, יש מעבר מתאורת פלורסנט קרה לתאורה חמימה. כל אלו תורמים לילדים מבחינת ההישגים ומבחינה חברתית", אומרת ביתן כפרי.
איך זה בא לידי ביטוי בשטח? לפניכם כמה מרכזי חינוך עם תכנון אדריכלי ועיצוב פנים חדשניים:
25 צפייה בגלריה
שילוב בין זהויות שונות מבחינת אורח חיים של דתיים וחילוניים
(צילום: אור קפלן, Ioannis Loukis)
25 צפייה בגלריה
בחירת צבעים לא אקראית. ירוק מגביר את הריכוז, כחול משדר רוגע
(צילום: אור קפלן, Ioannis Loukis)
בית הספר קשת התקווה
ביתן כפרי יישמה את ה"אני מאמין" שלה, בדגש על פנג שוואי, בשורה של פרויקטים. אחד מהם הוא בית הספר "קשת התקווה" באליקים. מדובר בבית ספר השם דגש על שילוב בין זהויות שונות מבחינת אורח חיים של דתיים וחילוניים. "החיבור והשילוב בין אורח החיים השונה של התלמידים הנפגשים בבית הספר מחייבים הקניית ערכים של שיח, כבוד, קבלה והקשבה, לצד הסביבה הכפרית הביוספרית המעודדת חקר, התנסות וחיבור אל הטבע", היא מסבירה. "כל אלו מביאים לידי ביטוי את עקרונות הגישות המונטסורית והאנתרופוסופית, שבה הכיתה היא בית עם עיצוב מזמין ומדויק, ללא הצפה חושית או רגשית. המטרה הייתה לעצב את מרחבי בית הספר – הכיתות, המסדרונות ומרחבי החוץ - באופן שיתמוך בפדגוגיה ויהווה קרקע טבעית ומפרה לתלמידים ולמורים. בתהליך העיצוב לקחתי השראה מהאדמה, שהיא מאזנת, סופגת, מכילה ומשמשת קרקע לרגלינו. לפי עקרונות הלימוד בבית הספר, הכיתות צריכות לעודד למידה וחקר עצמי, תוך דגש על חשיבה יצירתית ופחות על למידה פרונטלית. לשם כך, הכיתות עוצבו עם מגוון פינות ישיבה שמקנות לתלמידים בחירה ומאפשרות צורות למידה שונות, לצד חדרים ייחודיים כמו חדרי הכלה (חדר לילדים שזקוקים ליחס יותר אישי הן רגשי והן פדגוגי. נערכת בו למידה, משחקים בקבוצות קטנות או פעילות שבה הילד יוכל לקבל את כל תשומת הלב שהוא זקוק לה – מ"ב)".
25 צפייה בגלריה
חללים דינמיים המשלבים כמה פונקציות. בית ספר פלגים קיבוץ הזורע
(צילום: אור קפלן, Ioannis Loukis)
25 צפייה בגלריה
גם למורים מגיע חלל מעוצב. חדר מורים בבית ספר שדות, בת חפר. עיצוב: נטע ביתן כפרי
(צילום: אור קפלן, Ioannis Loukis)
בית ספר למצטיינים בית חנינא בירושלים
"בית חנינא" הוא בית ספר לתלמידים מצטיינים מכיתה ז' עד י"ב. בית הספר, שנפתח בשנת 2023, מתפרס על שבעה דונמים ונבנה סביב חצר פנימית. בני פרי, אדריכל שותף ב"V5 אדריכלים" מספר כי "המגרש צר וארוך ועל כן מצאנו פתרון בדמות בית ספר על עמודים, וכך כל הקומה התחתונה היא שטח ציבורי פתוח. כך נוצר בעצם בית ספר מרחף, עם גינה ושטח מרווח ומעליו כיתות לימוד. המסדרונות פונים לחצר הפנימית, כך שהתלמידים יכולים להתבונן החוצה דרך החלונות. בכל קומה יש אזורי ישיבה לא פורמליים ומסוגים שונים. גם בכיתות יש גומחות שאפשר לשבת בהן וללמוד. במקום תאורת פלורסנט בחרנו בתאורה ממוקדת והאווירה במקום מזכירה משרד הייטק".
מכניסות טוויסט בכל מוסד חינוכי
הפרויקטים שתכננו ועיצבו מעצבות הפנים אלינה פיירמן ונעמי שרמיסטר והאדריכלית ומעצבת הפנים אלכסנדרה גולדשטיין מסטודיו "מעצבות חוויה" מתמחים במרחבי למידה מכווני עתיד. מאחוריהן עיצוב של כמה חללים מעניינים, למשל, מבואת הכניסה בתיכון בליך רמת־גן, שנעשה בשיתוף פעולה עם האדריכלית צפי שומר, כולל התייחסות לחדרי המורים כמו גם למבואות.
"אם לא תלכו לים - הים יבוא אליכם", זה המוטו שליווה את המעצבות כהשראה לעיצוב חדר המורים באורט דרסקי בעכו, שנמצא ממש קרוב לים. "זהו מרחב דינמי, חדשני ומלא אנרגיה שעוטף את המורים בכחול וטורקיז ומשרה אווירה רגועה ונינוחה בהשראת גוונים כחולים וצורות מעוגלות מהטבע".
הן גם אחראיות על תכנון מחודש של חללים באחד מבתי הספר המפורסמים בארץ – תיכון בליך ברמת־גן. "מבואת הכניסה היא המקום המרכזי ביותר בבית הספר שעוברים בו תלמידים, מורים והורים הכי הרבה פעמים ביום", אומרות המעצבות. "בשיפוץ מבואת הכניסה בתיכון הוותיק יצרנו מרחב מואר, מרווח ומרשים, שמשדר גאוות יחידה וגם כבוד לכל מי שלומד ומלמד כאן ומשמש פתרון לשהייה נעימה ונוחה גם בחורף וגם בקיץ".
פיירמן, שרמיסטר וגולדשטיין מאמינות שעיצוב נכון צריך להתחיל מהגיל הרך ועוסקות גם בפרויקטים של גני ילדים. "עיצוב גן עפרוני במושב תומר שבבקעת הירדן מבוסס על התפיסה הפדגוגית של הגננת, שביקשה לטפח בילדים תחושת מסוגלות, לעודד עצמאות וביטוי אישי ולשים דגש על יכולות חברתיות ועבודה בצוות. הגן עוצב ביצירתיות ומחשבה רבה כ'עיירה קטנה', עם שלושה בתים בעלי אופי שונה המאפשרים קיום פעילויות שונות כמו סדנה רטובה, סדנה יבשה, במת תיאטרון, ובמרכז חלל גדול המאפשר משחק חופשי ופעילויות מגוונות ועצמאיות", הן מסבירות.
רווחת התלמידים בפריפריה
כבר יותר מעשור שמשרד האדריכלים ליואי דבוריינסקי עוסק במחקר, פיתוח ותכנון של בתי ספר חדשניים ברחבי הארץ. המחקר שביצעו הוביל אותם לאפיין חללים בבית הספר שלא משויכים לכיתה כזו או אחרת ומאפשרים צורות למידה מגוונות, מפגשים חברתיים ומנוחה. גישה לפיה הסביבה החינוכית המוקפדת משפרת את תנאי הרווחה עבור התלמידים, שבתורם יכבדו וישתפו פעולה עם הפעילות החינוכית בה.
אחרי שמדינות OECD רבות כבר פועלות ומתכננות על פי התפיסה הזו, גם למשרד החינוך כבר מובן כי למרחב הפיזי יש השפעה ניכרת על יכולות הלימוד והתפתחות התלמידים. לפני כשש שנים מנהל הפיתוח של משרד החינוך יזם מתן תמריצים לתכנון בתי ספר חדשניים שיאפשרו מציאת נוסחאות ופתרונות חדשים למערכת שמתפתחת לאיטה.
בית ספר רגבים באופקים הוא אחד מבתי הספר שתוכננו על ידי ליואי דבוריינסקי אדריכלים, על פי התוכנית החדשנית שבה משרד החינוך מבקש לנקוט. בית הספר החקלאי כולל גינות לימודיות בקומת הקרקע ועל גגות המבנה. חללי הלימוד מאורגנים באשכולות סביב חלל משותף וביניהם מחיצות ניידות מזכוכית. המחיצות מאפשרות צמצום או הגדלה של חללי הלימוד לפי הצורך. "השנה, העיר אופקים בכלל ובית הספר בפרט עברו טלטלה טראומטית", מספר האדריכל יואל דבוריינסקי, "בעקבות המצב הביטחוני השתכנו במבנה בית הספר במשך כמה חודשים חיילי מילואים, ובחלק מהמזמן זה נעשה במקביל לפעילות בית הספר". אז לדבריו באה לידי ביטוי הגמישות שבה ניחן המבנה.
פרויקט נוסף של המשרד הוא בית הספר היסודי דתי למדעים באשקלון. זהו מבנה ראשון כחלק מקריית חינוך שנמצאת בשלבי תכנון ועתידה להיבנות בעיר. המבנה מחולק לפי גיל ומגדר אך במרכזו תוכנן אזור שהייה משותף הכולל, בין היתר, מרפסת פתוחה, ספרייה, פינות משחק וחדרי מנהלה. אחד האתגרים בפרויקט היה האיזון בין התקציב ודרישות התקינה והתחזוקה לבין החומרים והגוונים שנבחרו בקפידה.
חדשנות בירוחם
מרכז ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל לחדשנות הממוקם בירוחם מאגד את הפעילות של MindCet ומט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) בתחום Ed-Tech. הוא הוקם בשנת 2020 כחממת סטרט־אפים בנושאי טכנולוגיות חינוכיות, כשקבוצות מתחלפות של מורים, אנשי חינוך והייטקיסטים באים להתארח במבנה ולפתח אפליקציות בתחום החינוך העתידי. שיא הפעילות במבנה הוא ההאקתון השנתי, שבו במהלך שלושה ימים מתנהל מרתון אינטנסיבי של פיתוח יישומים. בקצה השני של הסקאלה יש מורים ומחנכים הבאים למפגש יומי עם חוויית החינוך של המחר.
לדברי משרד התכנון והאדריכלות "אורבך הלוי" שתכנן את המרכז, הקונטקסט של מפגש עיר ומדבר היה אבן יסוד בתכנון ועיצוב קליפת המבנה וחלליו הפנימיים. גג הבטון החשוף מתקפל ומרחף מעל חללי העבודה הפתוחים הנשקפים מהרחוב ומרחבת הכניסה. הגג בולט מעבר לקירות הזכוכית ומתפקד כאלמנט הצללה. המבנה הגיאומטרי מאפשר לאור טבעי לחדור לכל פינות המבנה החדשני.
25 צפייה בגלריה
מרכז ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל לחדשנות הממוקם בירוחם. מאפשר כניסת אור טבעי
(צילום: עוזי פורת)
ומה יקום בשנים הקרובות?
לצד פרויקטים שקמו בעשור האחרון, בדגש על רווחת הילדים וחוויית לימודים מגוונת יותר, יש עוד כמה מוסדות שנמצאים בעבודה – וגם בהם טמונה חדשנות תפיסתית ועיצובית.
חדר המורים של העתיד
בדומה לביתן כפרי ששמה דגש גם על חדרי המורים והמורות, גם עינת פולון, בוגרת בצלאל, שמה לב שדווקא הלב הפועם של בית הספר - חדר המורים - לא בנוי ומעוצב באופן הולם ומאופיין לרוב בעומס, צפיפות, רעש ומחסור בפרטיות.
פולון הבינה זאת גם מניסיון אישי, כמי שעובדת כמורה לאמנות בבתי ספר. במסגרת התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל היא יצרה עבודת גמר העוסקת בשיפור חדר המורים העתידי. העבודה שנקראת Cocoon מציגה תא פרטי, יחידת עבודה ניידת הממוקמת בבית הספר, שמטרתה להפחית לחץ מחדר המורים. ה־Cocoon, בגודל של כשישה מ"ר, מספק למורים ולמורות פינת עבודה פרטית, שבאפשרותה להכיל עד שלושה אנשים לפגישות או לשיעורים פרטניים, או אפילו לשמש מקום נעים לפגישת הורה ומורה. ליחידת העבודה הניידת חיבור לחשמל וגם ל־Wi-Fi.
בית ספר קסאל: תוכנן בעזרת AI
אחד מהמבנים האלה הוא בית הספר היסודי אקסאל שממוקם בעמק יזרעאל וכבר נמצא בתהליך בנייה. בית הספר הכולל 18 כיתות, מתפרס על פני 3,000 מ"ר בנויים, הניצבים על שטח של שבעה דונמים. "בשטח בית הספר יש עצים שקיימים מאות שנים וכדי לתכנן באופן אופטימלי את בית הספר כך שהמערכת הטבעית תישמר, נעשה שימוש באלגוריתם AI", מספר אדריכל ד"ר אימאן טבעוני מ"לברס טבעוני" אדריכלים. "השטחים החיצוניים והציבוריים בבתי הספר הם לא שאריות. החשיבות שלהם כמקומות חברתיים של מפגש ואינטראקציה גדולה ומשמעותית. ברגע שאנחנו שמים עליהם שכבה נוספת של מערכת אקלימית, אנחנו הופכים את המרחב לכזה שמשתלב עם הסביבה. באמצעות בינה מלאכותית למדנו את המערכת האקולוגית, הכוללת בעלי חיים וצמחייה, שמש, מים ורוח. הבינה המלאכותית יוצרת חלופות של פתרונות אופטימליים להעמדת הבינוי ושילובו בטבע. ההתייחסות לגבול בין פנים לחוץ מיטשטשת, הכול הופך להיות אקו־סיסטם אחד".
25 צפייה בגלריה
בית ספר יסודי בעמק יזרעאל תכנון בעזרת בינה מלאכותית
(הדמיה באדיבות לברס טבעוני אדריכלים)
בית אודי בבאר־שבע: צנוע לזכרו של חייל שנפל
"בית אודי למצוינות" מוקם בימים אלו בבאר־שבע לזכרו של קצין הקשר אודי יהודה אלגרבלי ז"ל, שנפל בקרב בלבנון בגיל 22. הוא מתוכנן להוות מוקד חדשנות טכנולוגית לבני נוער מהפריפריה. מטרתו היא להעניק לבני הנוער הזדמנות להצטרף לתחום ההייטק, דרך שילובם בצה"ל ובהמשך בחברות טכנולוגיות. המרכז, שאותו מתכנן בהתנדבות משרד התכנון והאדריכלות "אורבך הלוי", עתיד להיבנות בשכונת רמות בעיר וצפוי להתפרס על פני 900 מ"ר במגרש ציבורי שגודלו כדונם.
את מעטפת המבנה תכננו האדריכלים בהקבלה לאישיותו של אלגרבלי: מבנה צנוע עם נימה עדינה של תחכום. "היה לנו חשוב לנו שהמבנה יעורר סקרנות וכבוד ושישלב, במקביל, תרומה ללימודים עצמם", מסביר אדריכל אורי הלוי. לדבריו, האפיון הצנוע של המבנה קשור קשר הדוק לסביבה ולצומת הספציפי בשכונה. "הוא לא בולט כעצם זר, אלא מהווה חלק מהנוף. בנוסף, יצרנו בו חללים נעימים ומוצללים, הן בפנים והן בחוץ, הודות לתכנון שמתחשב בתנאי האקלים ובכיווני האוויר", מוסיף האדריכל. המבנה פונה לכיוון צפון ומורכב ממסת בטון שכמו "צומחת" בצורה אורגנית מתוך גינה מלבלבת. חלקו העליון של הבניין, בדומה לרעיון פריצת "תקרת הזכוכית" עבור ילדי הפריפריה, הוא מעין פרגולה פיסולית עשויה פלדה, בשילוב רשתות עץ. "לקחנו את רעיון הפרגולה, ונתנו לה פרשנות מחודשת, של מעין פסל ייחודי. שילוב החומרים נדמה כקליל במיוחד, וכמו יוצר ריקוד באוויר שבונה את אותה 'פרגולה אופטימית', נטולת זכוכית", הוא אומר.
בית הספר בכיכר המדינה: בצורת מניפה לחיסכון במקום
בימים אלו עובר אזור כיכר המדינה בתל־אביב תהליכי חידוש ובנייה. לצד הקמת שלושה מגדלי מגורים ופארק ציבורי גדול הכולל בריכת מים, מתכננת עיריית תל־אביב-יפו לחנוך בשנת 2025 בית ספר יסודי שיוקם במרכז הכיכר. "אחד האתגרים הגדולים של הקמת בית הספר הוא השטח המצומצם. החלטנו לשלב את בית הספר בתוך הפארק, ולא רצינו לבנות בית ספר שהוא כמו קופסה עם גדרות", אומר יואב דוד, אדריכל העיר האמון על הפרויקט. "כדי לנצל את השטח בצורה מיטבית, תכננו בניין בן ארבע קומות בצורת מניפה שנבנה מעל פני הקרקע. כל קומה מיועדת לשכבת גיל אחרת, ובכל אחת יש מרפסת גדולה המשקיפה לנוף, כך שיש קשר ישיר בין החוץ לפנים. אולם הספורט הוא תת־קרקעי ומעליו יש חצר שקועה שתיבנה בבנייה ירוקה עם צמחייה מטפסת".
25 צפייה בגלריה
בית הספר שנבנה כעת בכיכר המדינה, בצורת מניפה עתירה בשטחים ירוקים
(הדמיה באדיבות עיריית תל אביב יפו)
תוספת למכללת בית ברל: גם לסטודנטים מגיע
בית ברל הוא מרכז חינוכי ורעיוני לחינוך ולהוראה השוכן ליד כפר־סבא ובו לומדים, בין היתר, המורים הבאים של ילדינו. על פני שטח של 140 דונם ובו מבנים בשטח כולל של כ־35,000 מ"ר לומדים כ־10,500 סטודנטים ומלמדים כ־700 מרצים בשלוש פקולטות: חינוך, אמנויות וקהילה. לאורך השנים המכללה צמחה והתרחבה בתוך שדה ירוק ללא תוכנית אב ונוצר קמפוס שאין בו קשר בין מבני הכיתות, הרווחה, הספורט והספרייה, מעין טלאי על טלאי.
אולם בשנים האחרונות החלו לשנות כיוון ולהעדיף תכנון. כך למשל האדריכלית עדה כרמי־מלמד ואדריכל שותף אורי לניר התבקשו לתכנן שני מבנים שונים שיימצאו בסמיכות זה לזה וביניהם ישתרע שטח ציבורי משופע וירוק. מבנה אחד מיועד לכיתות לימוד, והוא כבר עומד ופעיל, ואילו השני למדעים ולאמנויות, ועתיד להיבנות בקרוב. "רצינו ליצור מקום מוגדר, עם זהות משלו ועם מוקד ברור שמייצג את הפעילות הספציפית בכל אחד מהמבנים ובנוסף, את המכנה המשותף שלהם", מסבירה האדריכלית זוכת פרס ישראל לאדריכלות עדה כרמי־מלמד. מבנה הכיתות ממוקם במתחם הציבורי בלב הקמפוס מול הרחבה המרכזית ובסמוך לאודיטוריום ולספרייה. המבנה כולל שלוש קומות בשטח של כ־6,000 מ"ר. בנוסף לכיתות הרגילות, הבניין מכיל מרחבי למידה חדשניים, פונקציות לרווחת הסטודנט ומרכז הסעדה.
מבנה הכיתות תוכנן בגיאומטריה קשתית רחבה, הנמתחת מקצה אחד למשנהו לכל אורך הדופן המערבית של המגרש, ויוצרת מעטפת שקופה ורציפה הממוקדת לעבר השטח הירוק והמשותף שביניהם. לאורך הדופן המזרחית של המגרש, תוכנן מבנה מדעים ואמנויות כשהחזית הראשית שלו מהווה דופן בנויה ומקורה המקבילה למסלול התנועה המוטורית והמדרכה השזורה לאורכו, ויוצרת קצה למגרש. פתח הכניסה למבנה זה חוצה את צורתו המלבנית, במרכזה, ונמתח עד ירכתי האתר. הוא מסתיים בגינה מופנמת ומוצלת. בשני המבנים תנועת הסטודנטים מתרחשת במסדרונות הנתונים לאורך החזית השקופה של המעטפת. באמצעותה הסטודנטים צופים למרחב הציבורי המשותף - ונצפים ממנו. השותפות בין המבנים מתמקדת בשטח המשופע שפרוס ביניהם. הוא מבוסס על גיאומטריה רדיאלית שיוצרת מעין אמפיתיאטרון ומסתיימת בבמה קטנה הסמוכה למבנה המדעים והאמנויות.
בהכנת הכתבה השתתפה טליה לוי רוזנבוים
