אמנם יום בריאות הנפש הבינלאומי חל ב-10 באוקטובר, אבל זה נדמה שכל יום מאז 7 באוקטובר הוא גם יום בריאות הנפש עבור החברה הישראלית. התחלתי את הכתבה בנושא עיצוב המותאם למצבים רגשיים ונפשיים שונים מתוך הצורך שלי, כמתמודדת נפש ומעצבת פנים במודעות קשובה, כמי שעברה המון בחייה ולמדה את הטריגרים, הגירויים והרגישויות שהפכו לחלק מהגוף-נפש שלי, וגם מתוך הבנה של התמורות של בית מיטיב והכנסת הטבע הביתה.
כיום, בימים נוראיים אלה, בריאות הנפש היא הסיפור של כולנו – משפט מדויק שאותו אימצה עמותת אנוש שגם סיפקה נתונים בכתבה. נתונים שלצערנו עוד ישתנו בחודשים הקרובים. כתבתי את הכתבה בכדי לסייע לכולנו להבין איך במציאות הנוכחית וגם לאחריה נוכל להקל על הנפש במרחב הביתי שלנו עבור מתמודדי נפש וסובלים מטראומה ופוסט-טראומה.
1 מתוך 4 חוו או יחוו משבר נפשי
ראשית אפתח ברקע כללי על בריאות הנפש בארץ. לפי הנתונים של עמותת אנוש, כיום 1 מתוך 4 ישראלים חוו או יחוו משבר נפשי בחייהם. מאז הקורונה יש עלייה של כ-25% במתמודדים עם דכאון ועם חרדה. ומה שמדאיג לא פחות היא העובדה שמסתובבים בינינו רבים שמתמודדים ולא מאובחנים ולא נתמכים על ידי ארגון או עמותה הקשורים לבריאות הנפש.
החיים בישראל כה מורכבים, בכל כך הרבה היבטים, ולבית שאנו חיים בו יש משמעות והשפעה רבה על בריאות הנפש. ברגע שנייצר לנו בכל הבלגן הקיומי סדר ומקום לכל דבר - נאפשר שקט תפקודי שישפר את איכות חיינו.
התיאוריה של מגירת הסכו"ם
נופי רותם, אדריכלית המתמחה באדריכלות חברתית ומתכננת מבנים ציבוריים לאוכלוסיות מגוונות, שעובדת עם עמותת אנוש, אומרת כי "פיתחנו שילוב של תוכן שיקומי טיפולי עם מרחב מותאם מבחינה אדריכלית ועיצובית, המתייחס לחלל - טבע, חומר ותנועה במרחב, במטרה לייצר את החוויה במרחב השימושי. הבחירה של החומרים והצבעים הם לא בתפיסה אופנתית, או רק מה יפה או לפי טעמו של מישהו. אלא התפיסה היא איזו חוויה אנחנו רוצים להעביר במרחב מסוים, ואז לחבר את החומרים והצבעים למרחב הזה".
לגבי העיצוב עצמו, מוסיפה רותם: "תכננתי מאות בתים פרטיים והיה לי מאוד נוח, אך בחרתי לעבור בחמש-שש שנים האחרונות לתכנון ציבורי אחר כי יש משהו בחברה שהפך להיות בתי שופוני - תראו איך אני יכול להצטלם בבית. אני חושבת שהבית הוא המערה - המקום שתרצה לחזור ולהרגיש בו בנוח, להיות אדם, הורה, לקרוא ספר. הבית לא מתחרה בך על הקיום שלך ולכן העיצוב צריך להיות מותאם לאדם שבו".
איזה אלמנטים חשוב לשלב בחללי מגורים?
"אחד הדברים החשובים זה הבהירות של התנועה ומה נמצא איפה במרחב. גם אם אנחנו מתייחסות לאופן ספייס, שהוא חלל מאוד נעים וחשוב לאוכלוסייה של מתמודדי נפש, חשוב ליצור נוחות ותחושה חמה אינטימית. לחשוב בעיצוב על אנשים שקשה להם רגשית ולכן הפרעות סביבתיות, רעש, אור חריג, תנועות חדות מייצרים אי שקט. באופן עקרוני, יש משהו בחוויה של חלל פתוח שלא סוגר עליך בקירות צפופים שמייצר תחושת מרחב ומשדר 'אני לא לחוץ מהמרחב'. מצד שני, כשיש הרבה אנשים בחלל גדול אתה צריך כבן אדם לנטרל את עצמך מגירויים סביבתיים המייצרים אי שקט.
"מישהי סיפרה לי שלקחה מעצב שהיא מאוד אוהבת והוא עשה לה רצפת דמקה שחור לבן במטבח והיא לא מבינה למה היא נטרפת, הייתה עצבנית במטבח. אמרתי לה 'זה ברור שאת מרגישה כך. את לא יכולה לעבוד עם תזוזה תמידית'. הצעתי לה לפרוס שטיח קש על הרצפה כדי להוריד את רמת האנרגיה התזזיתית במרחב".
איך הופכים את הבית ליותר רגשי ונעים?
"אני מציעה לשלב בין התפיסה של העולם המערבי, שיש בו הכל מהכל, לבין התפיסה של העולם היפני", אומרת רותם, "המהות של העיצוב היפני היא שיש לכל דבר את הכלי המתאים לו. אחד הדברים שבעיניי אנחנו צריכים לייצר זה את המקומות שהם ברורים לנו - מה אנחנו עושים בהם, ולחשוב לכל אחד איך מותאם לו. אם מישהו אוהב לשבת בסלון ולא אוהב שנוגעים בו – אז לשלב בסלון כורסאות יחיד; אם מישהו מוסחת דעתו בקלות ואוהב לקרוא – אז למקם כורסה הרחק מהטלוויזיה, למשל מול חלון. לתת מקום גם וגם. אנחנו עובדים ובעלי משפחות והחיים עמוסים ומבולגנים כי יש לנו המון דברים בהמון תחומים שאנחנו צריכים לעשות ולכן לאמץ את הגישה של מגירת הסכו"ם גם ביתר חללי הבית. במגירת הסכו"ם יש הפרדות לכל דבר: כל הסכינים יחד, המזלגות יחד וכך הלאה. קל לנו להתמצא וזה ברור לכולם שככה זה נוח ונגיש. זו הגישה שאני ממליצה עליה בכל יתר הבית כדי לאפשר שקט תפקודי".
היא מוסיפה לסיכום כי "כמעט לכל אחד מאיתנו יש את העניינים והצרכים שלו, אני כל כך מבינה את הסיטואציה הזו. לכל אחד יש את הנקודה היותר כבדה אצלו והיא יכולה להשתנות מעת לעת. האיזון שיוצרת הסביבה בעזרת עיצוב הוא מדהים. זה מרגש לדעת שאנשים יוכלו לקרוא את הכתבה הזו ולדעת שיש אפשרות שהבית יעזור לך להרגיש טוב יותר. יש אור ואפשר להכניס אותו הביתה".
רווחה אישית, חוסן נפשי והקשר לטבע
זווית נוספת וחשובה לא פחות לבית שבו אנחנו גרים היא הקשר אל הטבע והדרך שלנו להרוויח ממנו בריאות נפשית. ד"ר מלי נבו, חוקרת יחסי אדם טבע ומפתחת מודל פרספקטיבה של אקו הוקרה EAP, מספרת על ההשפעה של הטבע על הבריאות הנפשית.
מה הנפש תוכל לקבל מהטבע?
"הטבע הרבה פעמים מחזיר אותנו לעצמנו, לפשטות שבנו, למערכות יחסים הטבעיות, שזה מה שהולך לאיבוד במערכות יחסים מורכבות המתרחשות בעיר הגדולה ובחברה. ברמה של רווחה, הרבה פעמים כשאנחנו נמצאים עם אנשים אחרים בטבע זה מאפשר לנו לחלוק חוויות משותפות ולחוות יחסים פשוטים המקרבים אותנו לעצמנו וגם לאחרים בצורה יותר אותנטית, אכפתית והומנית-קיומית. הטבע ככלל, מקבל אותנו כפי שאנו, ללא שיפוטיות, ומזכיר לנו שאנו לא לבד בעולם, שאנו חלק מקהילת חיים גדולה, וזה הרבה. כשאנחנו מצליחים להתבונן ולחוות את הסביבה, הטבע והעולם, אנחנו יכולים לשמור על הקשר שלנו מול אחרים".
16 טיפים לעיצוב עבור מתמודדי נפש
1. הפחתת גירויים – זה אולי הדבר שהכי קשה ליישם, אך צריך להיות נקודת המוצא של השינוי שנתחיל בביתנו. החפצים המיותרים צריכים לצאת מהבית בכדי שנוכל להתמצא בקלות ולנוע בחופשיות במרחב. אם יש קושי לשחרר חפצים, רצוי לסדרם בשלב ראשון בפינה רחוקה שלא מפריעה, ולבחון בהמשך את נחיצותם. פחות הוא יותר זה המוטו.
2. מקום מוגדר וקבוע – אחרי שהוצאנו חפצים מיותרים, חשוב לדעת איפה המקום המוגדר של כל רהיט ושל כל אביזר שבחרנו להשאיר, ולוודא שהם במקומם ושאין סתם חפצים שמסתובבים בחלל. זה השלב שבו כדאי לאמץ את התיאוריה של מגירת הסכו"ם – סידור אוניברסלי הגיוני ונוח.
3. מקום לתנועה חופשית – התנועה במרחב מאוד חשובה. יש לוודא שיש מרווח בין הרהיטים ושהמבנה של הרהיטים בחלל לא סגור ונוקשה.
4. בלי כפילויות – לוותר על אי מטבח בנוסף לשולחן אוכל כדי להימנע מתחושת תעתועים, עומס ובלבול פונקציות.
5. להימנע מעודף – עודף ריח, עודף רעש, עודף צבעים, עודף תנועה וכדומה יעמיסו על מערכות הנפש. אפשר לסדר בקופסאות, סלסילות ומגירות את החפצים.
6. כל צבע מגדיר מקום – כדאי להגדיר אזורים שונים בצבעים שונים. גם אם למשל משתמשים בעץ לחללי הבית השונים, כדאי לבחור בעץ שונה כדי ליצור בידול והפרדה. בניגוד לטרנדים בעיצוב לאוכלוסייה הכללית שבמסגרתם דוגלים באחידות ובחזרתיות, עבור מתמודדי נפש זה לא יעשה טוב שהכל יראה אותו הדבר.
7. צבעוניות רכה – צבעים ידועים ככאלו שמפעילים אותנו. צבע אדום יעורר אותנו, לעומת גווני פסטל שישרו עלינו רוגע. רצוי להוציא מהמרחב את הצבעים החזקים, המעוררים גירוי נפשי וגופני, ולשלב במקומם גוונים רכים ונעימים.
8. תרחישי ישיבה שונים - רצוי לייצר אפשרויות ישיבה שהן גם ישיבה נמוכה, למשל בסלון, וגם ישיבה בגובה כיסא סטנדרטי. דווקא מכיסאות בר כדאי להימנע מכיוון שהישיבה עליהם פחות נוחה והגובה שלהם מקשה על תחושת ההתמצאות והפרופורציות במרחב, שכן הם מאלצים את הגוף להיות במצב שבין ישיבה לבין עמידה והוא לא מנח נוח.
9. מספיק מקומות ישיבה – כביכול דבר מובן מאליו, אך למתמודדי נפש חשוב במיוחד לייצר מספיק מקומות ישיבה בסלון וסביב פינת האוכל כך שכל אחד ואחת יבחרו את מה שמרגיש להם נוח בכל נקודת זמן. לעיתים נעדיף לשבת ביחד קרוב על ספה משותפת, ועיתים דווקא נרצה את הפינה האישית שלנו. ערסל תלוי יכול להפוך לפינה האהובה ומיטיבה בבית.
10. נוחות – להעדיף רהיטים נוחים ומכילים, פחות חומרים נוקשים, פחות רהיטים מגבילי תנועה וקשיחים ויותר טקסטיל ורוך.
11. תאורה בגוון אור אחיד – מעבר לנחיצותו ולחשיבותו של אור טבעי בבית, רצוי לשמור על רצף ואחידות של תאורה מלאכותית, במיוחד לפני עונת החורף ושעות החושך המוקדמות. על מנת שלא יהיו מעברים חדים בין גווני אור שונים, המייצרים חוסר ויסות חושי ורגשי, מומלץ להאיר את הבית בגוון לבן אור יום עד צהוב 2700-3000K.
12. להכניס טבע הביתה – לשלב צמחים וייצוגים של טבע שאוהבים, למשל לעסוק בפעילות של יצירה מחומרים טבעיים, ציור וצילומי טבע; לסגל תחביב של עבודה בגינה ועוד.
13. לגדל צמחים – מחקרים מראים שגידול צמחי בית מסייע למתמודדים עם דכאון ועם חרדה. צמחים יחברו אותנו לטבע, ישקיטו את מערכת העצבים ויסייעו להשרות רוגע בחלל. אם נגדל צמחים בבית, וניקשר אליהם יותר מיום ליום, נרגיש שאנחנו פחות לבד בעולם.
16 צפייה בגלריה
אור טבעי וצמחייה הם הדרכים הטובות ביותר להרגיש טוב בבית
(עיצוב: לירון גונן, צילום: שירן כרמל)
14. מבט אל הנוף – בסופו של יום או בתחילתו, ובמיוחד אם נרצה לקרוא ספר, כדאי להציב כורסה מול החלון ולא מול הטלוויזיה. פינת ישיבה כזו תאפשר לנו לשהות ברוגע במקום שבו יש קשר לאור טבעי ולטבע.
15. פעילות רווחה לגוף ולנפש – לדאוג בבית למקום נוח עבור תרגול מיינדפולנס, מדיטציה, יוגה וכדומה, ותרגל על בסיס קבוע.
16. אימוץ של חיית מחמד – בעל חיים בבית יכול להצטרף למשפחה ולתמוך בעיגון המיטיב של היחסים עם העולם לאורך זמן.
בימים מורכבים אלו, עבור מי שאיבדו את יקיריהן או נחשף למראות הקשים וזקוקים לעזרה, אל תחששו לבקש סיוע מקרוב משפחה או חברה, או לפנות לעמותות המתמחות בתמיכה כמו ער"ן, אנוש או נט"ל. כמו כן אפשר ללחוץ על אייקון הפרפר באתר ולקבל סיוע. העמותות האלו מסייעות למתמודדי נפש במצוקתם ובריאות הנפש היא הסיפור של כולנו.
