יום השואה הבינלאומי, שחל ב־27 בינואר, מקבל השנה משמעות נוספת עם התגברות האנטישמיות בעולם מאז 7 באוקטובר. אנחנו רואים לחרדתנו שהעולם שוכח, שהדור הצעיר לא מכיר את ההיסטוריה, שהפייק ניוז והעובדות מתערבבים ונראה שעוד עשור לא יישארו ניצולים שיספרו בגוף ראשון את מה שאירע להם (כיום חיים כ־245 אלף ניצולי שואה, מחציתם בלבד בישראל, כך לפי דוח דמוגרפי של הוועידה לתביעות יהודיות חומריות נגד גרמניה). לאדריכלות - לאבן הדוממת ולאנדרטאות הנועצות סכין חדה בלב המבקרים - יישאר הכוח להנציח את מה שקרה. בחרתי שמונה מוזיאונים ואנדרטאות אייקוניים לזכר השואה, שמספרים את הסיפור שלנו בשפות אדריכליות שונות.
גרמניה, ברלין: אובדן תחושת מרחב וזמן בין קוביות בטון
נתחיל את הסקירה מ־Berlin’s Holocaust Memorial בגרמניה. האנדרטה לזכרם של היהודים שנרצחו באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה עוצבה על ידי האדריכל פיטר אייזנמן ב־2005 ובכוונת מכוון היא מתרחקת עד כמה שאפשר מסממנים יהודיים מובהקים ודבקה בקונספט אוניברסלי. האנדרטה נראית כשדה ענק של 2,711 ריבועי בטון עצומים, בגבהים שונים, המפוזרים על פני שטח של 19,000 מ"ר במרכז העיר.
המבוך העוצמתי מייצר בזמן השוטטות באנדרטה תחושת אובדן זמן ומרחב, קונספט שהאדריכל תיאר כ"שדה של שונות". כשעוברים בין קוביות הבטון האדירות, מתחדדת תחושת חוסר האונים, התסכול והאובדן, באמצעות שורות על גבי שורות של אינסוף קוביות. קנה המידה העוצמתי של האנדרטה מסמל את העוצמה והמסיביות של הרצח ההמוני שהתרחש על האדמה שמתחתיה.
איטליה, בולוניה: תחושה המדמה את אושוויץ
האנדרטה Bologna Shoah Memorial הוקמה לפני שמונה שנים בתכנון SET אדריכלים, בדיוק ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה. את הבאים מקדמים שני בלוקים עצומים, סימטריים ומקבילים, העשויים פלדת קורטן ומתנשאים לגובה של 10 מטרים – שני קירות הענק יוצרים אימפקט עוצמתי בחלל.
בתווך, בין הבלוקים, עובר שביל מרוצף המדמה את המסלול שעברו אסירי אושוויץ, וכך במעבר רגלי של המבקרים במקום, חודרת החוויה המצמררת בצורה אפקטיבית ומחייה את ההיסטוריה כפי שאי־אפשר לתאר במילים.
האנדרטה "כופה" צורניות נוקשה בגבולות העיר ומסמלת את המשקל הכבד ואת חוסר הוודאות של העבר שלנו, שעדיין עובר תהליך של שיקום.
הונגריה, בודפשט: מגן דוד עצום
בעוד שמוזיאונים ואנדרטאות בעולם בחרו להתרחק מהסממנים היהודיים ולהציג את השואה כסיפור אוניברסלי, מוזיאון השואה החדש בבודפשט, Holocaust Museum - שתכננו אטילפק אדריכלים ב־2015 ושנפתח רק כמה שנים אחר כך - עושה את ההפך ומציג את האייקון היהודי בגאון.
המוזיאון, המכונה "בית הגורל", הוא אתר משמעותי המשקף את המורשת המורכבת של השואה בהונגריה. הוא כולל אלמנט אדריכלי ייחודי: צורת מגן דוד גדולה "הפורצת" מתוך מסדרון מתכת באורך 18 מטר, התלוי באוויר בין שני מגדלים.
המגדלים המכתרים את מגן הדוד מדמים את עגלות הבקר, ששימשו בעבר להובלת יהודים למחנות הריכוז. האנדרטה עוצמתית ומאוד בולטת מבחינה ויזואלית ברובע השמיני המוזנח של בודפשט, תוך שהיא כמו מבקשת להבטיח שמורשת השואה לא תישכח.
בתוך המוזיאון מצפה למבקרים תערוכה מרכזית - חלל באורך 90 מטר, המיועד להליכה במשך 60 דקות, הכולל תצוגות אינטראקטיביות ואולמות הקרנה סוחפים. אלמנט מרכזי של המקום הוא "מפגש עם השורד", שבו מבקרים יכולים לקרוא חומר דיגיטלי על ניצולים, כולל הקלטות וידיאו ופעילות אינטראקטיבית.
הונגריה, בודפשט: הנעליים שנותרו על שפת הנהר
זו אולי אחת מהאנדרטאות המוכרות והחזקות בעולם: Shoes on the Danube Bank, אנדרטת הזיכרון על גדות נהר הדנובה מ־2005. האנדרטה העוצמתית מורכבת מ־60 זוגות נעלי ברזל היצוקות בבטון של הטיילת לצד הנהר. היא מייצגת את הנעליים שהשאירו אחריהם היהודים שהוצאו להורג על גדות הדנובה במלחמת העולם השנייה. היא מנציחה את הרגע שהורו להם לחלוץ את נעליהם לפני שנורו וגופותיהם נפלו לנהר.
הנעליים הנטועות כמו בהריסות פומפיי מהוות עדות מאובנת וקפואה של נקודה בזמן שאסור שתישכח. האתר הקודר הזה לוכד את הטרגדיה האנושית של אותם ילדים, נשים וגברים, שהזיכרון היחיד שנשאר מהם הוא הנעליים שהותירו מאחור.
אוסטריה, וינה: ספרייה לזכר הסיפורים שלא סופרו
בווינה בחרו להנציח רק את הסיפור של 65,000 יהודי אוסטריה שנספו בשואה. האנדרטה Judenplatz Holocaust Memorial ידועה גם בשם "הספרייה ללא שם" ונראית כמו מבנה ספרייה ריבועי מאסיבי, המכוסה כולו "ספרים", הפונים כלפי חוץ ומסמלים את החלל העצום שהותירו היהודים שנרצחו וגם את סיפור חייהם שלא סופר.
מבנה הבטון המסיבי משקף את החוסר ואת האובדן של אותם עשרות אלפי סיפורי חיים, מה שהופך אותו למחווה עוצמתית לקורבנות השואה של אוסטריה.
צרפת, פריז: שמות, להבה נצחית וחינוך הדורות הבאים
"זיכרון השואה" או בשמו הצרפתי Memorial de la Shoah הוא אתר מרכזי להנצחת השואה שממוקם ברובע היהודי ההיסטורי, המארה בפריז. הוא משמש גם כאנדרטת זיכרון וגם כמוזיאון. האנדרטה כוללת קיר ועליו חרוטים שמותיהם של 76,000 היהודים שגורשו מצרפת במלחמת העולם השנייה. לצידם בוערת להבה נצחית לזכרם של המגורשים האלמוניים, שנמצאת במרכזו של מגן דוד משיש המונח על רצפת האתר.
המרכז כולל גם ארכיון נרחב וספרייה ענפה עם חומר למחקר ולחינוך על השואה. התערוכות והתוכניות החינוכיות במקום נועדו לשמר את זיכרון השואה ולקדם את ההבנה של משמעותה ההיסטורית.
קנדה, אוטווה: מגן דוד בעבר ובעתיד
האוניברסליות של הזוועה האנושית כפי שהתגלתה בשואה, אינה משויכת רק לאירופה, ועוצמתה מחייבת לספר את הסיפור גם מעבר לים – ביבשת אמריקה. בעיר אוטווה שבקנדה מוצבת מאז 2017 אנדרטה יוצאת דופן הנתפסת כחוויה סביבתית.
האנדרטה - National Holocaust Monument – שתכנן דניאל ליבסקינד, מורכבת ממשולשי בטון בגדלים שונים, היוצרים שישה גופים. הם מחוברים יחד ויוצרים ממבט־על צורה של מגן דוד.
האנדרטה נבנתה בשני מישורי קרקע ומעניקה משמעות אחרת לכל מישור – בעוד המישור היורד מוביל את המבקרים לחללי הפנים המוקדשים להסתכלות על העבר והזיכרון, המישור העולה מצביע על העתיד במבט אופטימי יותר, בעזרת "מדרגות התקווה" המתנשאות מחלל ההתכנסות המרכזי.