קצרה היריעה מלהכיל את כל עבודות הגמר המוצלחות של בוגרים האקדמיות לעיצוב חזותי ותעשייתי ברחבי הארץ. בכל זאת, לקחנו על עצמנו גם השנה את המשימה לבחור את הפרויקטים שהצליחו להפוך חומר, רעיון וטכניקה לכדי תוצר מרגש שמצליח להיות גם רלוונטי לתקופה הנוכחית, שבה מיטשטש הגבול בין מלאכת העיצוב המסורתית להתפוצצות הטכנולוגית והדיגיטלית.
תקשורת חזותית
ענבר בלפר, "ג'נטריפיקציה", משחק מחשב (ויצ"ו חיפה)
משחק המחשב שיצרה בלפר מטפל בתופעת הג'נטריפיקציה, תהליך שבו שכונות מוחלשות הופכות לשכונות יוקרה ובו נדחקים הדיירים המוחלשים החוצה. "בשנים האחרונות אני גרה בשכונת בת גלים בחיפה ורואה את התהליך הזה מקרוב ובעצם לוקחת בו חלק. במשחק שיצרתי הגיבור הוא זקן שגר בשכונה, נפגע מהשלכות התהליך אבל מחליט לא לשתוק אלא להילחם ולצאת לקרב על השכונה".
בשורה התחתונה: רעיון יצירתי שמצליח להביא לידי ביטוי ביקורת חברתית בחן ססגוני, משחקיות והומור. במציאות המקבילה שיצרה בלפר האזרח הקטן מקבל את הכוח שנלקח ממנו לטובת אינטרסים כלכליים.
אור בן-סניור, Life Hero, אפליקציה (ויצ"ו חיפה)
"בפרויקט הזה פיתחתי אפליקציה שמטרתה לעזור לשנות אורך חיים ולסגל הרגלים חדשים. אני באופן אישי מוצא את עצמי מנסה הרבה הרגלים חדשים אבל מתקשה לשמר אותם. לכן בחרתי בצורה משחקית שתעזור לשמר את ההרגלים, ואף להנות מהתהליך".
LIFE HERO
(אור בן-סניור)
בשורה התחתונה: הרבה אפליקציות תוקפות את הנושא של הקניית הרגלים, רובן בממשקים שמתמקדים או בהיבט המטלה בצורה שמזכירה תיוק במשרד, או בממשקים שדוחפים את עולם ה-wellness כל כך עד כדי שהוא כבר בעצמו הופך למלחיץ (תשתו מים! תעשו מדיטציה!). Life Hero מציע חלופה משחקית וצבעונית שלא מנסה לדחוף סגנונות חיים, אלא לעשות מהמטלות משחק בשפה שעובדת – דרך סגנון של גיבורי-על.
ליה יוחבץ, "שפה משותפת", ספר ילדים (ויצ"ו חיפה)
"בתור ילדה שגדלה בסביבה מוקפת בבעלי חיים, אני יודעת שהם עיצבו חלק ניכר במי שאני היום. הספר מכיל סיפורים אישיים על החיים שלי ושל משפחתי לצד בעלי החיים, ועל המשמעות הגדולה שהם מהווים עבורנו".
בשורה התחתונה: הוכחה לכך שמדיה מסורתית מספיקה לעצמה. הפרויקט "שפה משותפת" מאוייר יפה ונראה כמו ספר שהייתם רוצים לקחת לילדים שלכם.
עדן בק, LOVERSE, אפליקציית מטאוורס (שנקר)
רשת חברתית של מציאות מדומה שמתפקדת כאפליקציית היכרויות גאה. "הפרויקט מציע שיטוט אנונימי במרחבים פנטסטיים, המאפשרים מפגשים מיניים וגיבוש זהות וירטואלית. המרחבים שואבים השראה מתרבות גאה ותרבות הדייטינג העכשווית, ומעלה שאלות בנוגע לטיבם של מפגשים וירטואליים כמענה לצרכים אנושיים".
בשורה התחתונה: פרויקט עם היד על הדופק על הנושאים הכי חמים בעולם העיצוב הדיגיטלי – המטאוורס, שתוקף את הנושא מהיבט מעניין ורלוונטי, אפליקציות דייטינג ותרבות גאה.
ספיר ארזי, "אות, מכחול, שלט", טיפוגרפיה (שנקר)
הפרויקט מציע דרך לשמר ולפתח את המקצוע המסורתי של ציירי שלטים, שעברו הסמכה תעסוקתית ומיומנים ביכולות דיוק בציור בעזרת מכחול וצבע. בעבר, המקצוע נלמד בארצות הברית במכללות טכנולוגיות למסחר, וכך התבססו הטכניקה, הסגנון וסוגי האותיות השונים לציור שלטים אמריקניים.
בשורה התחתונה: פרויקט חכם, מעניין ומבוצע היטב שכולל בתוכו מחקר מעמיק שגם נותן ערך מוסף למי שנתקל בו.
נעה גוטפרד, "הצפאן", מיתוג (שנקר)
גוטפרד יצרה מיתוג דמיוני לשיט אבובים שמתקיים בעקבות הצפות החורף בעיר נהריה. "הפרויקט שואף להעביר ביקורת על מצבה המוזנח של העיר. דרך שימוש בהצפות החורף כבסיס ליצירת אטרקציה תיירותית שבה ההזנחה הופכת לאטרקטיבי נוצצת וכיפית. מסלול השיט עובר בתחנות שמספרות את סיפורה של העיר".
בשורה התחתונה: כמעט בכל שנה יש פרויקט אחד של מיתוג שהוא פשוט, מצחיק וקולע. השנה זה "הצפאן". לראות ולחייך.
יוליה טור, "לא על הלְחֶם לבדו", כרזות (שנקר)
פרויקט הכרזות של טור מתמקד בתהליך ההתאקלמות של עולים חדשים בישראל, דרך הנרטיב של רכישת השפה העברית - פערי השפה, המתח בין תרגומים והמפגש בין משמעויות. "הכרזות משקפות את המורכבות בעברית לשני הצדדים, דוברי עברית כשפת אם ועולים, במטרה לעורר אמפתיה לתהליך שעברה המעצבת בעצמה כשהתאקלמה בארץ כעולה חדשה".
בשורה החתונה: נושא העלייה, אישי ככל שיהיה, מיוצגים השנה בפרויקטים רבים באקדמיות. הכרזות של טור תוקפות את הנושא בצורה אינטליגנטית, העיצוב מדויק, התוכן מהודק והתוצר נוגע ללב. מבין הפרויקטים שעוסקים בעלייה והגירה - זה הפייבוריט שלנו.
גל בודלומוט - "Manuaré", מציאות רבודה (HIT)
אביה של גל בודולמוט נולד וגדל בטהיטי, ומנוארה, ציפור שחיה באיי הפולינזיה הצרפתים, הוא השם השני שניתן לה בידי משפחתה. "משפחתי חיה בטהיטי עד היום, והפרויקט בנוי מאוסף של פריטים משפחתיים מתקופות שונות. ברגע שעוברים על מצלמת הטלפון על הפריטים הם מתעוררים לחיים באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה. שם נחשפים סרטונים מאוירים העוסקים במסע שעברה סבתי בין צרפת לטהיטי עד שהגיעה לישראל עם אבי, ועד שנולדתי אני".
בשורה התחתונה: האיורים היפים, השימוש המעניין במציאות רבודה והסיפור המשפחתי הנהדר הופכים את הפרויקט הזה לחוויה.
כרמל לוי, School Yard, עיצוב ממשקים (HIT)
לוי יצר פלטפורמה לימודית עכשווית עבור תלמידי תיכון בכיתות י'-יב', שם מונגש החומר הלימודי בצורה אינטראקטיבית שמטרתה לייצר למידה חוויתית, תחושת עצמאות והבנה רחבה של הנושא הנלמד. "הפלטפורמה מורכבת מטאבלט שליחה ושולחן אינטראקטיבי, והפרויקט עצמו הוא שיעור ביולוגיה ושיעור גיאוגרפיה. התלמידים יכולים לבחור אווטאר שמתחיל איתם בכיתה י' ומתפתח עם השנים באמצעות צבירת נקודות ורכישת אביזרים דיגיטליים".
"תקופת הקורונה טלטלה את מערכת הלימוד ואת מבנה הכיתה המסורתית, ומראה יותר מתמיד עד כמה נדרש שינוי. הפרויקט דוגל בחיבור התלמידים למאה ה-21 באמצעות שילוב מתודולוגיה וטכנולוגיה מעולם הגיימינג".
בשורה החתונה: רעיון הלמידה והנגשת מידע מדובר רבות בקהילה הטכנולוגית, ומבוצע פה בצורה מרשימה, מלאת מחשבה ויסודית, שחושבת ולוקחת ברצינות את קהל היעד שלה.
תמר ליבוביץ, "זה חלום?", סרטון ואפליקציה (HIT)
ליבוביץ יצרה סרטון שמסביר על חלומות צלולים, שמתלווה אליו אפליקציה לתרגול.
בשורה התחתונה: הפרויקט מצליח לייצר ויזואליה פשוטה ומתוקה להפליא שעושה חשק לצלול אל עולם החלומות, פשוט וקולע.
נעה מישקין, "כאש בוערת", ספר (בצלאל)
ספר המשלב כפולות מאוירות וקומיקס, שמישקין יצרה בצבעי עפרון בשני צבעים. בספר מתואר סיפורה של רגינה יונאס (1902-1944) הגרמנית, האישה הראשונה בהיסטוריה היהודית שהוסמכה לרבנות ונלחמה על זכותה להשתתף בהנהגת הקהילה היהודית. היא פעלה גם במחנה הריכוז טרזיינשטט עד שנרחצה באושויץ. "הספר מספר את סיפור חייה של רגינה, דרך מילותיה שלה, ונפגש עם הסיפור שלי, פמיניסטית דתייה שמנסה להבין את המקום שלה".
בשורה התחתונה: יפהפה ומרגש. לא צריך יותר מזה.
שני גץ, Syncover, אתר אינטרנט (בצלאל)
חוויית השיטוט בחנות תקליטים מקבלת חיים חדשים באתר שיצרה גץ. הפרויקט מציע שיטוט מסוג חדש שמונע באמצעות אלגוריתם שמנתח את עטיפת האלבום ומחלץ מתוכה מאפיינים יחודיים. מאפיינים אלה הם החוט המקשר בין האלבומים, שמוצגים בצורה גרפית למשתמש ומציע אלטרנטיבה ויזואלית למה שאנחנו מגדירים כ"סגנון מוזיקלי".
בשורה התחתונה: בכל הנוגע לעיצוב ממשקים, לאקדמיה יש נטייה חזקה לכיוון התיאורתי ומעורר המחשבה אך לא שימושי. במקרה הזה, הפרויקט מהדהד נושאים עכשוויים ומעניינים כמו ספריות ומאגרי מידע ומצית מחשבה על נוסטלגיה ועל המתח בין העולם הישן לעולם החדש.
הגר קום, Minit, אפליקציה (סמינר הקיבוצים)
קום יצרה "אפליקציית ניהול זמן למאחרים כרוניים", להגדרתה, שלומדת את הרגלי המשתמשים בה ומשפרת את זמן הפעולה שלהם באמצעות דרכים יעילות לביצוען. "מאחרים כרוניים מתקשים לאמוד זמן לביצוע משימות, ולכן האפליקציה מציעה חלוקת זמן לביצוע פעולות, ומלווה אותם בזמנים הקריטיים כדי שיספיקו להגיע בזמן. בנוסף, האפליקציה מציעה שעון מעורר אפקטיבי במיוחד, חסימה של אפליקציות מסיחות דעת בזמן ריכוז, ניהול רשימות, תזכורות ועוד".
בשורה התחתונה: ממשק עם לוק מקצועי ותכליתי ורעיון מהודק. הכל מורכב יותר מכפי שזה אולי נשמע - אך האפיון והעיצוב מבוצעים היטב.
עיצוב תעשייתי, קרמיקה וזכוכית
שני חברה, EpiLet, מוצר רפואי (שנקר)
מזרק אפינפרין בצורת צמיד לאנשים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים, כמו חלב, ביצים, אגוזים ועוד. ההזרקה מתבצעת בטכנולוגיה ללא מחט המופעלת באמצעות דחיפת גז ואינה מלווה בכאב. בצמיד מובנה מזרק חכם שקורא את מדדי הגוף ומסתנכרן עם אפליקציית מובייל ייעודית שמציעה מענה משלים למזרק כמו מתן הוראות פעולה בעת התקף אלרגי, בדיקת תקינות המזרק, איתור הצמיד בעת אובדן ועוד.
"אנשים שסובלים מאלרגיות נושאים עמם באופן יומיומי את המזרק, המהווה טיפול ראשוני מציל חיים במקרה של התקף אנפילקטי. מחקרים מראים שמעל ל-50 אחוז מכלל האנשים האלה אינן נושאים איתם את המזרק באופן קבוע. הצמיד מגיע במגוון צבעים וגדלים ומיועד להיות מותאם לחתך אוכלוסייה רחב".
בשורה החתונה: מוצר שבהחלט צריך לצאת לשוק, ויפה שעה אחת קודם.
עמית צרפתי, cobi, עיצוב מוצר/ רובוטיקה (שנקר)
רובוט אוטונומי לטיפול בצמחי הבית שנולד עבור חובבי צמחים שלא ניחנו בידע או זמינות לטיפול מיטבי. Cobi משקה, מדשן, בודק את מצב הצמחים באמצעות שימוש במצלמות, חיישנים ובינה מלאכותית. כשהוא אינו בפעולה, הרובוט מציג מידע אודות איכות החמצן בבית, מזג אוויר וטמפרטורה.
"עיצוב הרובוט נוצר מתוך רצון לתת לפרויקט חזות שקטה ורגועה במצב מנוחה, ואופי שמאפיין יצור חי בעת פעולה ברחבי הבית. זהו יצור-חבר שדואג לצמחים כשאין אף אחד אחר שידאג להם בבית".
בשורה התחתונה: לא התרגשנו ככה מרובוט ביתי מאז שואב האבק הרובוטי.
דין אס, "אקספרסו", עיצוב מוצר/ רכב (שנקר)
בית קפה קהילתי שיכול להכיל עד 14 נוסעים. אס תכנן מרחב משותף הנע ברחבי העיר ומציע עוד דרך להתמודדות עם גודש התנועה בערים הגדולות. בעזרת שימוש באפליקציה, משתמשים יוכלו לקבוע נקודת איסוף ויעד, לסנכרן נסיעה עם חברים ולבחור מראש את הקפה שיוגש להם עם העלייה למרחב האוטונומי. תשומת לב רבה הוקדשה לעיצוב ותכנון החלל הפנימי, וחלוקתו נגזרה מתהליך אפיון משתמשים ומניסיון לחזות הרגלי צריכת קפה ובילוי משותף במרחב אורבני צפוף.
"אקספרסו מציע הזדמנות לאנשים להחזיר לעצמם חלק מהזמן האבוד בפקקים, ומהווה חיבור היברידי בין שני עולמות שנתפשים כרחוקים זה מזה - בתי קפה ואוטובוסים".
בשורה התחתונה: קונספט עתידני וחמוד. אחלה פיתרון לקפה של הבוקר בדרך לעבודה.
אסף אברמס, USKUT, קרמיקה (HIT)
אברמס יצר אריחים ברוטליסטיים מבטון וקרמיקה לבידוד אקוסטי. "האריחים מאופיינים בסגנון האדריכלי שמטרתו הצגה והדגשה של 'אמת' - חומרית, צורנית ופונקציונאלית. חיפוש זה אחר האמת מביא להשארת חומר הבנייה חשוף, ובו האתיקה הופכת לאסתטיקה".
בשורה התחתונה: יישום אקדמי של יסודות הברוטליזם במובן הכי טוב של המילה.
עמית אידלין, Weaving Code, הדפסת תלת ממד
כלים קרמיים בהדפסה תלת ממדית, שהם מעשה תרגום מטכניקת הקליעה הידנית המסורתית. "בעזרת קוד מחשב פרמטרי, קליעות שונות מודפסות בחומר קרמי ונותנות תוקף ומראה חדשני לטכניקה עתיקה. הכלים הקרמיים מאזכרים סלים וכדים מקומיים".
בשורה התחתונה: השילוב בין קרמיקה לתלת ממד מהווה את ההתנגשות האולטימטיבית בין העתיק לעתידני. קנה אותנו.
עומר ג'וליה עבאדי, Glass as A Solution, זכוכית (בצלאל)
פרויקט שבוחן את ההיבטים הסביבתיים של זכוכית הסול-ג'ל, המיוצרת בטמפרטורת החדר. "המחקר מתמקד בהצגת היכולת של זכוכית להיות חומר מיטב סביבה. זאת באמצעות שימוש בזכוכית הסול-ג'ל כחומר פעיל בתהליך של ניקיון ושמירת משאב המים. מחקר זה נרקם מתוך עבודה משותפת ביני לבין ד׳׳ר רחלי בן קנז וקשלק לבין המעבדה של פרופ' דוד אבניר במכון לכימיה שבאוניברסיטה העברית, בגבעת רם".
בשורה התחתונה: עבודה מחקרית יפה ומעניינת, שמהווה גם זווית על הנושא הטרנדי (ובצדק) של עיצוב סביבתי, עם טוויסט מדעי.
אביב לה-עוז כליף, קרמיקה (בצלאל)
כליף יצרה גופים מחומר קרמי שגודלם המשתנה יוצר גופי תהודה שמפיקים צלילים. את חלל התצוגה מלווה הסאונד של הגופים בשילוב שיר שכתבה היוצרת. "המושג 'חלל' במובנו הפילוסופי הנחה אותי במהלך הפרויקט, מושג המכיל גם את המונח 'ריק', 'בין לבין', 'מרחב' ו-'זמן'. המושגים נבחנים דרך מערכת היחסים במרחב בין הגופים שיצרתי, החלל והסאונד, לבין הצופים. בין הריק למלא. השיר שכתבתי נוגע בכאב, געגוע, זיכרון ו-'ריק', כמו שנמצא בגופים עצמם".
בשורה התחתונה: אהבנו. מיוחד, אמנותי ומציג יכולות עיצוביות וטכניות גבוהות.
ליהי ברגר, "שמ"א 300 | שימור מבנים אנונימיים", יציקות בטון וחלקי בניין (בצלאל)
הפרויקט מציע שיטה לשימור מבנים המיועדים להריסה כחלק מתהליך של תמ"א 38/2, ומתמקד במבנים אנונימיים שאינם מיועדים לשימור. השיטה שיצרה ברגר מתמקדמת בתרבות החומרית של התקופה בה נבנו המבנים, ובסיפורים של האנשים שחיו בהם. "השיטה מבקשת לשמר פיסה מתוך מבנה שעומד להיעלם, מתוך תפיסה שכל מבנה מהווה אקוסיסטם שמגלם בתוכו ערכים חומריים ואנושיים".
בשורה התחתונה: פרויקט מחקרי שמכניס שקט והתבוננות לתופעה שמהווה לרוב מטרד רועש. הפרויקט מצליח להאניש מבנים בצורה רגישה, ולהפוך את האוטומט לנושא למחשבה.
יובל בוכטשב, "אורן ירושלים", עיבוד עץ (בצלאל)
הפרויקט בוחן את שלל האפשרויות לשימוש בעץ אורן ירושלמי כחומר גלם מקומי למלאכת יד, למרות שבישראל הוא נחשב לחומר נחות שמשמש בעיקר כעץ הסקה. "מאז שהחלו הנטיעות לייעור הארץ, אורן ירושלים הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף הארצישראלי. הפרויקט מציע שיטת עבודה המבוססת על שימוש בעץ טרי ובטכנולוגיית חריטה על עץ כדי להבליט את אופיו הייחודי של האורן הגדל כאן".
בשורה התחתונה: נוגע ללב, חכם ומעורר מחשבה על מה נחשב לחומר "נחות" ומדוע.
