האביב הגיע, ואוטומטית עולה החשק לפזר צמחים ופרחים ברחבי הבית. אביב הוא גם זמן מעולה לייחר ולהרבות את צמחי הבית. בנוסף, זה הזמן שבו מארחים ומתארחים, ואין כמו סידור צמחים DIY כדי לא לבוא בידיים ריקות. לפניכם מדריך ליצירת זרים ירוקים, שמתבססים על יופיים של עלים רעננים וירוקים, ולעומת פרחים – הם לא נובלים. זה לא אומר שהם בצבע ירוק בלבד, ותשמחו לגלות שיש עלים יפהפיים בכל הגוונים. סידור עלים משמעו שאנחנו לא מתבססים על הפריחה, שהיא כידוע זמנית, אלא על חלקים בני קיימא של הצמח, כאלה שיש להם יכולת לפתח שורשים במים ולהמשיך ללבלב. עד מתי? עקרונית לתמיד. הם יכולים אפילו להפתיע ולפרוח בלי שנצפה מהם.
הכנת סידור עלים DIY, פסח 2024
(צילום: רינת טל, סוקולינה)
שלב ראשון: בחירת המכל
אגרטל זה עניין של טעם, אך יש כמה מאפיינים שכדאי לשמור עליהם: רצוי שהאגרטל יהיה שקוף (לפחות חלקית), כך שיעביר אור לשורשים, ושבסיסו יהיה רחב, גם בשביל היציבות וגם בשביל שיהיה די מקום לשורשים ולמים. רצוי שיהיה פתח צר כדי שיחזיק את הסידור יציב וגם לעכב את אידוי המים. כמה צר? 4-3 ס"מ יתאימו לזר שופע ענפים. פחות מכך אפשרי, אך זה יגביל את מספר הענפים שייכנסו בסידור.
אם כבר סידור צמחים בר קיימא, ותרו על בקבוקים זולים מחנויות הסטוק ובחרו באגרטלים בני קיימא. האפשרויות רבות: נקו ומחזרו צנצנות ובקבוקי משקה, חפשו אגרטלים וכוסות של משקאות אלכוהוליים יד שנייה, ואם קונים חדש – רכשו מיוצרים ישראלים. אני בחרתי באגרטלים של האמנית שלומית אייזנשטיין (הכתומים) לצד אגרטלים משומשים משוק הפשפשים, העשויים זכוכית מורנו סגולה.
16 צפייה בגלריה
העדיפו אגרטלים יד שנייה או של מעצבים ישראלים. אגרטל של האמנית שלומית אייזנשטיין
(צילום: רינת טל, סוקולינה)
16 צפייה בגלריה
צנצנות ובקבוקי משקה בשימוש חוזר יהיו מכלים מעולים לסידורי עלים
(צילום: רינת טל, סוקולינה)
שלב שני: בחירת הצמחים
השאלה הכי חשובה היא אילו צמחים ייתנו איזה אפקט. כמו בכל מקבץ – פרחים, צמחים או אנשים – להטרוגניות יש יתרון. נחפש מגוון שיתבטא בגדלים, בצורות ובגוונים של עלים, וכן בצורות צימוח שונות – תמירים, נפחיים, משתרעים.
לסידור השולחני נחפש בעיקר צמחים שיש להם ענפים זקופים, לעומת המשתלשלים, שאותם מציבים בגובה, על מדפים למשל. אז אילו מועמדים עשויים להתאים?
המונסטרה הוא צמח חזק ועמיד ומשריש-על, בתוך כמה שבועות מהחיתוך יכול הייחור לפתח מערכת שורשים ענפה. המונסטרה ייתן גם נפח וגם גובה – יש לו נוכחות מרשימה ביותר. גם הסנסיווריה ייתן אפקט גבוה אבל צר, ללא התפרשות לצדדים.
לעומתם, יש פילודנדרונים רבים בעלי עלים גדולים שייתנו אפקט של נפח לצדדים, ופחות לגובה, למשל הפינק פרינסס, האימפריאל, רובי, נרו ועוד רבים אחרים. הם גם קלים מאוד לייחור. מי שיכניס לסידור גיוון מעניין במיוחד בצבעים הוא הבירקין, בעל הפסים הלבנים.
16 צפייה בגלריה
הפינק פרינסס בצבע בורגונדי ואיתה אגלונמה כסופה, המפוספסת בירוק ולבן
(צילום: רינת טל, סוקולינה)
ומה עם צמחים נשפכים? צמחי בית רבים שאנו מחשיבים כנשפכים הם במקור מטפסים על גזעי עצים, או זוחלים המשתרעים על פני הקרקע, ובזכות כך יש להם מפרקים שמהם ייצאו שורשים. זה מה שהופך אותם לקלים מאוד לייחור ועמם נמנים סקינדפסוס, פוטוסים מכל הסוגים, פילודנדרונים מסוימים כמו מיקנס או ברזיל. אך דווקא בסידור השולחני אין להם הרבה גובה להשתלשל ממנו. בכל זאת תוכלו לשלב ענפים קצרים שישתלשלו מטה, ומקסימום תוכלו לקצוץ אותם אם יתארכו וישתרכו יותר מדי על השולחן. עוד אפשרות היא להצמיד אותם לענף גבוה ויציב, כלפי מעלה, כמו הסקינדפסוס בתמונה הנאחז בסנסיווריה.
עוד שאלה שחשוב לתת עליה את הדעת היא האם להשריש מראש או קודם לשזור ואז לתת לטבע לעשות את שלו? אם בא לכם להיות ספונטניים, קצרו ענפים ושלבו אותם יחד. מובטחים לכם לפחות כמה ימים ועד כמה שבועות שהזר יישאר ירוק וחי. אם יש לכם זמן מראש, השרישו מראש לפי ההנחיות בהמשך. כך תוודאו שהענפים שתכניסו לזר יהיו אלה שכבר צלחו את ההשרשה, תגדילו את אחוזי ההצלחה ותצמצמו את אובדן הענפים שיפגום בקומפוזיציה.
שלב שלישי: איך משרישים?
לצמחים רבים יש יכולת להפיץ את עצמם גם ברבייה אל-מינית, ללא הפריה. מקטעים שונים של הצמח יכולים לפתח שורש וכך גם כשהם מתנתקים מצמח האם – הם יכולים להפוך לצמח עצמאי. זה נקרא לייחר, ואנשים אוהבים לעשות את זה כי המשמעות היא להרבות שפע מהקיים.
יש לנו כמה דרכים להרבות כל צמח בתנאים ביתיים: חיתוך קטע ענף, קטע עלה, חלוקת שורשים, קני שורש, פקעות, שלוחות, חוטרים ועוד. הדרך הקלה והנפוצה ביותר היא חיתוך קטע ענף מתחת למפרק. רבים מצמחי הבית עשויים מפרקים שמהם יתפתחו שורשים או שורשי אוויר. קל מאוד לזהות על המפרק את אותה נקודה חומה, שתתארך ותתפתח לשורש כשתהיה במגע עם לחות, או שכבר התפתחה ואפשר לראות מעין חוטים לבנים או חומים יוצאים ממנה. כך תוכלו לייחר סינגוניומים, פוטוסים, מונסטרות, ועוד רבים אחרים, וגם – את היהודי הנודד על מיניו השונים שיוסיפו לכם ורוד וסגול לסידור.
16 צפייה בגלריה
ענף חתוך מתחת למפרק, שהוא גם נקודת הפיצול או היציאה של העלה הבא. אחרי שהיה במים התפתח ממנו שורש
(צילום: רינת טל, סוקולינה)
אם זיהיתם שהצמח עשוי גבעולים רבים ללא מפרקים, כל גבעול מסתיים בעלה ולא מתארך הלאה – כמו מיני דקלים רבים, ספטיפילום, קלתיאות רבות ועוד – הניחו שיש לעשות חלוקת שורשים. הוציאו את הצמח מהעציץ, והסירו קלות את מצע השתילה, עד שתוכלו להפריד באצבעותיכם קבוצת גבעולים אחת. כעת תוכלו לשתול בנפרד וליצור עציץ חדש או לשטוף את השורשים ולהעביר לגידול במים לטובת הסידור.
אלה הן שתי השיטות העיקריות, אך יש צמחים מפתיעים. את הביגוניות, למשל, אפשר להשריש כמעט מכל חלק של הצמח – גבעול אחד, עלה, קנה שורש מעובה, ואפילו חלק ממנו. גם סוקולנטים יכולים להשריש כמעט מכל חתיכת צמח. כך למשל, תוכלו להפריד שלוחות של סנסיווריה מתחת לקרקע או לחתוך כל קטע עלה (כלומר הלהבות שלה שמעל פני הקרקע), ולהשריש. גם בת שבע וסוקולנטים טרופיים ישרישו כמעט מכל קטע צמח.
16 צפייה בגלריה
ייחורים של פילודנדרון פינק פרינסס. הנקודות הלבנות הן חלק מהעניין
(צילום: רינת טל, סוקולינה)
את הייחורים נשים להשרשה במים ונחכה עד יציאת שורשים. כמה זמן? בין כמה ימים לכמה שבועות. למעשה, כל עוד הצמח ירוק, לא נוותר עליו, גם אם עברו חודשים.
שלב רביעי: הסידור
נפרוס את מגוון הייחורים העומדים לרשותנו. אם הם כבר מושרשים, ננקה את השורשים על ידי משיכה קלה. כל מה שעודף ורקוב יוסר, ויישארו בידינו רק השורשים הטובים והטריים.
נתחיל מהענף הגבוה והזקוף, או אם כבר השרשתם – מזה שיש לו מערכת שורשים הכי ענפה, כך שנצטרך את מלוא הפתח כדי להכניסו לכלי. אפשר להיעזר במקל דק כדי לסייע לכל השורשים להיכנס פנימה. נכניס ייחור-ייחור ונוודא שכל אחד משתלב בהרמוניה הכללית. כאן יש חופש אמנותי והוא לגמרי אישי. זה הזמן להחליט אם לבחור בסידור שופע או מינימליסטי, צבעוני או מונוכרומטי, סימטרי או א-סימטרי, וכן הלאה.
אם הסידור שיצרתם זקוף, תצטרכו למלא כנראה את מלוא רוחב הפתח, אחרת כל הסידור עשוי לנטות הצידה. במקרה של סידור נמוך או נשפך, אין בעיה כל עוד הצמחים מחזיקים זה את זה ולא נופלים פנימה.
אם הסידור לא יציב, תוכלו להקיף את הצוואר שלו בחבק, ממש כמו זה שמחזיק גלעין אבוקדו שיישב על שפת הבקבוק. תוכלו להכין חבק כזה מכל חומר גמיש מספיק אך עמיד במים, כמו מפל, ואם הוא יהיה שקוף, אז הוא גם לא ייראה.
שלב חמישי: הטיפול בזר
התחזוקה העיקרית והשוטפת תהיה לשמור על גובה המים באגרטל בכל פעם שתשימו לב שהמפלס ירד בכמה סנטימטרים. מכיוון שהפתח עמוס ענפים, תצטרכו להזליף מים באמצעות קנקן או מזלף עם פייה דקיקה ולכוון היישר אל בין הענפים, בזרם דק.
עוד פעולה מועילה תהיה להתיז מים על העלים עם שפריצר. הלחות תסייע לכל העלים, בייחוד לצעירים ולחדשים שצבעם ירוק בהיר. בנוסף זה יסייע לנקות מהם אבק. אפשר להגדיל לעשות ולנגב אבק עם מטלית.
16 צפייה בגלריה
לזלף ולהתיז מים ולהסיר אבק מהעלים יאריכו את חיי הסידור הירוק
(צילום: רינת טל, סוקולינה)
אחת לתקופה טוב יהיה להחליף את כל המים – פשוט להניח בכיור תחת זרם דק הקולע פנימה, ולתת לו לזרום במשך כמה דקות עד שהמים מתחלפים. תוכלו להוסיף דישון: השתמשו במעט מאוד דשן נוזלי מהול במים.
שלב שישי: התחזוקה
עקרונית, הזר עשוי לחיות לנצח. אך בפועל סביר שתמצאו מדי פעם עלה או ענף שלא ישגשגו. אם זה רק קצה העלה או חלק ממנו, הסירו רק את החלק היבש או המוכתם. פשוט גזרו מסביב באלגנטיות. אם זה עלה שלם, הסירו אותו וקוו שהענף שלו יוציא עלים חדשים. אם זה כל הענף – הסירו את כולו מהסידור ותשאפו שחלקים מהצמח או מהשורש לא יישארו בפנים במים. תוכלו לשלב ענף חדש במקומו.
שימו לב כי לאורך הזמן לא כולם יצליחו באותה המידה. ככה זה בטבע. ככל שתייחרו ותשזרו, כך הניסיון שתצברו יגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם, ותוכלו לפנק את עצמכם ואת האחרים בעוד ועוד סידורים מעשי ידיכם.
