זוג עם שני ילדים צעירים רכש דירה יד שנייה בגודל 100 מ"ר בכרכור. היה בה מה שמכונה "מפרט בסיסי" בצבעוניות של לבן ושמנת ובלי אופי. כדי להתאים אותה לאורח חייהם ולטעמם הם פנו לרוני פאליקמן, הנדסאית אדריכלות ומעצבת פנים, והגדירו מסגרת זמן של חודש אחד ותקציב של 200 אלף שקל.
"הדירה הייתה מאוד קונבנציונלית", אומרת פאליקמן, "ומכיוון שעמד לרשותם תקציב מוגבל, הם החליטו לבצע שדרוג ברמת ההום סטיילינג בלבד, מה שאומר להכניס צבע, ריהוט, אמנות וחפצים. ככל שהתקרב תאריך המעבר הם רצו יותר, והוחלט יחד על שיפוץ מלא של המקלחות, הדבקת ריצוף חדש על הקיים והלבשת הבית מהיסוד, בדגש על טקסטיל ורהיטים שתואמים לקונספט שנבחר".
היא מוסיפה כי לרשותם עמד פרק זמן קצר מאוד, בין סיום החוזה בדירתם הקודמת ועד לכניסה לדירה החדשה. "בשביל להתגבר עשינו את כל הבחירות העיצוביות כבר לפני שהדירה פונתה, ומרגע קבלת המפתח – הקבלן עבד לילות כימים, כולל בסופי שבוע, כדי לעמוד בזמנים".
מענה לתקופה הסוערת
בני המשפחה העדיפו צבעים פסטליים נעימים, אולי כמענה לתקופה המאתגרת שבה בוצע השיפוץ – מגפת הקורונה. "את הדירה הזו עיצבתי כשכל העולם יחד חשב שהגרוע מכול קורה לכולנו יחד וכולנו עומדים למות", נזכרת פאליקמן. "זו הייתה תקופה הזויה שבה פחדנו מהכול: פחדנו להיפגש, פחדנו לגעת בחפצים ובעיקר פחדנו ממשהו שבכלל לא רואים אותו – וירוסים. המשפחה גרה באותה תקופה ברמת-השרון והם הרגישו שבכרכור יקבלו מענה לתחושת הקהילתיות והמרחב שהייתה חסרה להם. כך שזה היה טבעי שהם ביקשו ליצור לעצמם אי של שפיות ומפלט מהפחד".
בדומה לרבים אחרים באותה תקופה הם החליטו לעבור לדירה עם מרפסת או גינה. "עד אז הם לא חשו בחסרונה של מרפסת, אבל עם פרוץ הקורונה הם הרגישו שהם חייבים שתהיה להם אופציה לנשום אוויר, ולא רק דרך החלונות. בדירה הזו היו ארבעה חדרים ומרפסת".
משיקולי תקציב וזמן לא שונתה הפריסה של הדירה ולא נשברו קירות או הועתקו פונקציות. בחדרי הרחצה נעשה שיפוץ יסודי שכלל החלפת כל האלמנטים, והדירה חופתה בפרקט למינציה, מלבד רצפת המטבח שחופתה באריחים אפורים. המטבח עצמו לא הוחלף כי התקציב לא אִפשר זאת, כך שהוא נשאר לבן ושודרג בעזרת אריחי קיר חדשים. הארונות העליונים במטבח הוסרו, וקיר אחד חופה באריחים בגוון תכלת בהיר ומרגיע בצורת הנחה של פישבון.
החלל המרכזי בדירה נצבע בגוון ורדרד פודרה בפינת האוכל וירוק מעושן בסלון. "את הספה החלטנו לייצר בהתאם לצבע הקיר שמאחוריה, סטייל טון על טון, לכן בחרנו ריפוד בגוון כהה יותר מזה של הקיר אך מאותה משפחת גוונים. לחימום האווירה פרסנו שטיח בגוונים חומים ושילבנו שולחן סלון מיוחד, עשוי עץ, בצורה שמזכירה יהלום של סטודיו Tesler and Mendelovitch".
כדי להוסיף חמימות שילבה המעצבת עוד אלמנטים מעץ, בהם שולחן האוכל העגול, לוח יתדות עץ (פגבורד) עם אקססוריז על הקיר הסמוך ושעון עץ עגול. כדי ליצור חיבור ויזואלי לסלון הוצבו כיסאות אוכל בגוון דומה לזה של הקיר מעל הספה – ירוק מעושן. את פינת האוכל משלימים אהיל בוורוד פודרה, בגוון דומה לקיר, צמחייה ועל הקיר צילום ממוסגר של שחיינים במים תכולים. הצילום מתכתב עם יצירת האמנות שתלויה מעל הספה בסלון – בשתיהן יש אותם צבעים אך במינון ובטכניקות יצירה שונות. את השיפוץ עשה הקבלן יוסי יהלום, בעל חברת "אחד לאחד", שהביא איתו אנשי מקצוע לכל עבודות הנגרות, הריצוף, הצביעה וכך הלאה. האריחים, החיפויים והריצוף נבחרו בחברות "הכוח" ו"ענבל".
אותם גוונים – בשימושים שונים
גוני הפסטל שמככבים בסלון שולבו גם בשאר חדרי הבית. חדר השינה של בני הזוג משדר רכות שנובעת מצביעת קיר מרכזי בגוון ורוד פודרה, וכל היתר בלבן ובקרם. בחדר הרחצה הצמוד שלהם בחרו עץ חמים לצד אריחים בגוון ירקרק-תכלת ביישום מוארך לתחושת גובה ומרחב. את המראה משלימים חיפוי טרצו בשחור, לבן ואפור.
בחדר הרחצה הכללי המשמש את שני הילדים יש ארון כחול כהה, אריחים תכולים באותו יישום מוארך ושילוב טרצו. חדר הילדים ממשיך אף הוא את הסגנון הפסטלי הרך, עם קירות בגוון תכלת אפרפר אופטימי, אמנות בגוונים ורדרדים וריהוט לבן.
"לא היה קל לשפץ בימי הקורונה", מודה פאליקמן. "התהליך כלל בידודים של ילדיי, ובעקבות כך שלי עצמי, שיחות פיקוח אונליין בלית ברירה, בחירת חומרים עם מסכה על הפנים שהקשתה על התקשורת ועוד הפתעות ועיכובים שצצו בדרך. למרות כל זאת יצרנו דירה שמשרה על דייריה אווירה רגועה וחמימה, מה שמסתמן כמצרך חשוב ונדיר גם כיום, בתקופת המלחמה".
ומה עם המרפסת שחלמו עליה? תקציב לעצב אותה מחדש כבר לא נשאר להם, אבל בני המשפחה נוהגים להשתמש בה הרבה, ועצם קיומה משמעותי עבורם.
