בני זוג באמצע שנות השלושים לחייהם, הייטקיסטים במקצועם, רכשו את הבית הראשון של משפחתם הצעירה בקיבוץ יד מרדכי. אל המעצבת עדי מנור הם פנו עוד בשלב התוכניות, כדי שזו תלווה אותם בביצוע שינויי הפנים בבית, בהתנהלות מול אדריכלית הפרויקט, בתוכניות החשמל והאינסטלציה ובבחירת חומרי הגמר, עד לאחרון האביזרים להלבשת החלל.
"הבית הוא בעצם סוג של פרויקט קבלן", מספרת מנור. "החברים שמתקבלים להרחבת הקיבוץ, בוחרים דגם של בית מגורים מתוך ארבעה דגמים מוכנים". בני הזוג, עם ילד אחד ושני בדרך (שנולד רגע לפני הכניסה לבית החדש), בחרו בדגם דו-קומתי שחולש על פני 150 מ"ר.
"כמו בדירות קבלן סטנדרטיות בעיר, גם כאן היו אפשרות מוגבלות לשינויים, ואולי אפילו פחות מהמקובל", מציינת המעצבת. חוץ מהאיסורים המבניים המוכרים, בהם נעדרת האפשרות לשנות את מיקום הממ"ד, לבטל עמודים קונסטרוקטיביים או לשנות את מיקום חדרי הרחצה, חל על המבנה גם איסור על שינוי גודלם של המפתחים, דוגמת דלת הכניסה והחלונות, במטרה לשמור על הצביון הקיבוצי.
עם זאת, מנור מספרת כי העובדה שלא ניתן היה לבצע שינויים מפליגים בפנים הבית, לא גרמה לדיירים להרים ידיים. "נכון, זה מציב מעין 'מקל בגלגלים', אבל בעלי הבית ידעו שהם רוצים ליצור חלל אחר מהבית הקבלני הסטנדרטי", היא אומרת. "כבר בפגישה הראשונה הרגשתי חיבור טוב עם בני הזוג. ביקשתי שישלחו אליי תמונת השראה לסגנון, ובעלת הבית שלחה אליי תמונה של חלל ציבורי של דירה שבה הכל בגוונים מונוכרומטיים של שחור, לבן ואפור. גיליתי שאנחנו מדברות באותה השפה העיצובית, ומכאן רק זרמנו".
מנור (35) מתגוררת במושב בסמוך לאשקלון, ולכן מרבה לעבוד עם תושבים בעוטף עזה. "עם מרבית בעלי הבתים שאני עובדת איתם יש נטייה לסגנון כפרי יותר, ותמיד חשובה לי החומריות והדגש על חומרים טבעיים. גם כאן, אמנם נשלחה אליי תמונה של חלל מונוכרומטי, אבל ראיתי שהסגנון הזה מייצג רק פן אחד של בעלי הבית". לדבריה, המשפחה הצעירה שהפכה לקיבוצניקית, מתגוררת באזור מוקף בטבע, ולכן היה לה חשוב לשבור בצורה מעודנת את המונוכרומטיות, לטובת פן של חמימות בחללי הפנים. "הכורסה הכתומה שבסלון הייתה לי בראש מתחילת הפרויקט. נשאר לי רק לשכנע את בעלת הבית", היא מחייכת.
מודל הבית שנבחר בידי בני הזוג היה, כאמור, נכס דו מפלסי המשתרע על פני 150 מ"ר. הוא כלל במקור מטבח קטן בצורת חי"ת בקומת הכניסה, פינת אוכל, סלון, חדר רחצה כללי, ממ"ד וסוויטת הורים. בקומה העליונה תוכננו שלושה חדרי שינה וחדר רחצה. לדבריה של המעצבת, בקומה זו, אשר אינה בשימוש בשלב זה בחייה של המשפחה הצעירה, בוטל אחד מהחדרים והפך לפינת משפחה עתידית עבור בני המשפחה. היא מציינת כי חדרי השינה שלמעלה עתידים לשמש את הילדים בהמשך, לכשיגדלו.
מבואת כניסה יש מאין
"התכנון המקורי של הבית לא התאים לצרכיה של המשפחה", אומרת מנור. היא מציינת, בין השאר, אתגרים כמו חלל ציבורי בגודל של 50 מ"ר ושאר תכנונים שגרעו מהמטראז' המצומצם, כמו המטבח הקטן בצורת חי"ת, אמבטיה בחדר הרחצה הכללי, מבואה קטנה בכניסה לסוויטת ההורים, וגרם מדרגות בנוי. את אלה ביטלה או עיצבה מחדש, לטובת תחושה מרווחת יותר בחלל.
ראשית, בחרה המעצבת להכניס קווים נקיים וגוונים רגועים לחלל המרכזי, שישמרו על מראה מאוורר ופתוח ויזואלית. הרצפה חופתה בפרקט עץ אלון כדי להעניק תחושה אחידה, נעימה וחמימה לחלל. שינוי מהותי נוסף הוא הבחירה להסב את גרם המדרגות הבנוי לגרם קליל יותר במהותו. "התוכניות הציעו גרם מדרגות כבד מבטון, מימין לכניסה לבית, דבר שחסם את החלל". במקומו תוכנן גרם מדרגות קל, עשוי ממדרכי עץ וממעקה ברזל שחור, שעליו מתוחים כבלים מנירוסטה.
גרם המדרגות החדש מכניס אלמנט אדריכלי מודרני, נקי ומעניין לחלל, ובנוסף, מאפשר יצירת שטחי אחסון נוספים ונסתרים מתחתיו. נישת עץ גלויה שבה פסלון אישה מקבלת את פני הבאים עם הכניסה לבית, ומתאימה להנחת פיצ'יפקעס קטנים נוספים. "מה שהתקבל בעצם היא מבואת כניסה קטנה מתחת למדרגות", מסבירה מנור. מצד ימין עוצב בעבודת נגרות ארון אחסון להכלת מעילים, נעליים ושאר אביזרי ניקוי. "אפילו בצוקל הארון (המרווח שבין תחתית הארון לרצפה, ל"מ) שחולק לשניים, הצלחנו למצוא מקום עבור האיי-רובוט", היא מוסיפה.
מול ארון הכניסה שילבה המעצבת ספסל מרופד עם רגלי ברזל, מעוטר ברצועות עור. מאחוריו, ובצמוד לעמוד קונסטרוקטיבי שאותו החליטה להשאיר בבטון חשוף, תכננה ספריית ברזל דו כיוונית. מהצד של מבואת הכניסה היא משמשת עבור תליית תיקים, ומצידה השני היא מהווה חלק מקיר הבידור בסלון, שבו קבועה גם הטלוויזיה. "מאחורי הטלוויזיה תכננתי נישה חלולה שמסתירה בתוכה את הכבלים, לטובת ניקיון עיצובי", מסבירה המעצבת. את שאר מכשירי הבידור, כמו הממירים, שילבה מנור במגירת עץ, בחלקה התחתון של ספריית הברזל.
חלל ציבורי קטן אך ממוקסם
משמאל לכניסה תוכנן מטבח מוארך שמשתרע על פני כ-8 מטרים בקווים מקבילים. בסמוך לקיר נקבעו ארונות, מרצפה ועד תקרה, בתוכן הוטמעו גם יחידות המיזוג. שני חלונות ארוכים וצרים שמוקמו באותו הקיר, כ-60 ס"מ מהרצפה, אמנם לא היו ניתנים לשינוי, אך המעצבת, שלא רצתה לוותר על קיר אחסון שלם, מצאה פתרון יצירתי בדמות לוחות גבס. "בעצם חילקנו את האלומיניום ויצרנו אפשרות פתיחה של החלון מלמעלה, מעל השיש, ואת החלק התחתון חסמנו בעזרת גבס, עד גובה של מטר מהרצפה", מסבירה מנור. בין החלונות הותקן מדף מתכת דק ואלגנטי בשחור, שנושא עליו תבלינים בצנצנות זכוכית שקופות.
ארונות המטבח חופו בפורמייקת-ננו לבנה, ובהתאם גם משטח העבודה שנבחר, עשוי מגרניט פורצלן, בצבע לבן נקי. בפינת המטבח תוכננה נישה קטנה, לראווה, מחופה בעץ שמתכתב עם חיפוי הפרקט ומכניס חמימות לחלל הבהיר. במקביל לקיר הארונות ולמשטח העבודה, תוכנן אי שחור שבצדו, הפונה לכניסה, נישה פתוחה מפורניר אלון, עבור אביזרים משלימים. את האי כמו ממשיך שולחן אוכל מעץ אלון, עם רגליים שחורות, סביבו שישה כיסאות, בנוסף לשלושה כיסאות שחורים שמצדו האחד של האי. אלה משמשים לארוחות משפחתיות קלות ולאירוח חגיגי יותר, של משפחה וחברים.
חדר המגורים עוצב בצורה נקייה, בעזרת ספה ארוכה בגוון אפור בהיר, לצידה כורסא בגוון של כתום-חמרה, כהבלחת צבע משמחת. זוג שולחנות עגולים, אחד מעץ שחור, שני בחיפוי בטון אפור בהיר ניצבים על שטיח בגווני שחור-לבן-אפור בדוגמת ריבועים גיאומטרית. יצירת אמנות ירקרקה במסגרת ברזל שחורה תלויה מעל הכורסא, ולצדה גוף תאורה מינימליסטי בדמות מוט שחור ארוך וצר, בצדו האחד ספוט מתכוונן ובצדו האחר כדור זכוכית.
משחקים מונוכרומטיים
בצדו של הסלון ממוקם חדר הרחצה הכללי, מעוצב בקווים נקיים ובגוונים רכים. במקור תוכננה בו אמבטיה, אך מנור בחרה לבטל אותה, לטובת מקלחון רחב. חיפוי טרצו לבן, זרוע בכתמים של שחור ואפור, מטפס במעלה חצי קיר המקלחון והאסלה, מדגיש את ידיות הדלת והחלון ואת גופי התאורה המשתלשלים בשחור. כיור אובלי בגוון אבן מונח על ארון רחצה מעוצב, מחופה בפורניר אלון, מצדו נישה עבור מגבות ושאר תמרוקים, מציע אי של חמימות בחלל הבוהק.
משמאל לחדר הרחצה ממוקמת סוויטת ההורים. בכניסה לחדר תוכננה במקור מבואה קטנה עבור ארון אחסון, אך מנור העדיפה לפתוח את הנישה ולתכנן ארון גדול ורחב יותר. הארון מתפרס על פני הקיר שמול המיטה הזוגית, במרכזו נישת עץ פתוחה עבור הטלוויזיה.
קיר המיטה הזוגית נצבע בגוון פיסטוק רך, במרכזו הוצבה המיטה המרופדת, משני צדדיה שידות צד תואמות. משמאל למיטה ממוקם חדר הרחצה, שדלתו בוטלה ובמקומה הורחב פתח הכניסה. מנור תכננה מחיצה קבועה בפרופיל בלגי ובה זכוכית מחורצת בדוגמת פסים, וזו מכניסה אל החדר הרטוב בצורה אלגנטית ונינוחה.
רצפת חדר הרחצה חופתה באריחי טרצו שחורים, שמטפסים על קיר המקלחון, יוצרים נישה במרכזו, עבור כלי הרחצה. האריחים בשחור מהווים קונטרסט לאריחים הצחורים בחלל, ומדגישים את הכיור השחור ואת מסגרת המראה התלויה. ארון הכיור מחופה בפורניר אלון, ועליו משטח שיש לבן, לצדו גוף תאורה תלוי עם כדור זכוכית.
הטיפים של עדי ליצירת חלל מרווח, גם כשהמטראז' מאותגר:
- "מכיוון שגובה החלל, המתנשא ל-2.85 מטרים, נחשב נמוך יחסית לבית פרטי, נמנעתי מיצירת הנמכות גבס עבור המיזוג, שהיו מקטינות את החלל עוד יותר. מכיוון שיחידת מיזוג רגילה לא התאימה לעומק ארונות המטבח ולא השאירה מקום לצנרת, העדפתי שתי יחידות מיזוג קטנות שמוסתרות בתוך נגרות המטבח, ב'זריקת אוויר' ישירה, ללא שרוולי צנרת. אמנם תכנון כזה יותר מסובך, ודורש סנכרון מלא בין אנשי המקצוע: איש המיזוג, נגר המטבח, איש הגבס – אבל התוצאה בהחלט שווה את זה".
- "כדי להציג חלל גדול ומאוורר יותר למראה, כדאי לפתוח כמה שיותר את החלל. לכן העדפתי להצמיד אל קיר הסלון את פריטי הריהוט, ולהשאיר מספיק מעבר להתנהלות נינוחה".
- "תמהיל נכון בין אחסון סמוי לגלוי – גם הוא יכול לעזור לשדר את תחושת המרחב הרצויה. כאן העדפתי ליצור הרבה מקומות אחסון, למניעת בלגן, ומעט נישות גלויות לראווה, עם תצוגה מינימלית של אביזרים משלימים".
- "אמנות מינימליסטית מוסיפה לעושר ומציגה עומק ורבדים בחלל, מבלי להעיק מבחינה ויזואלית. בעיניי גם התאורה הקירית הופכת לסוג של אמנות. תאורה כזאת מספקת אווירה, תוך שהיא מהווה תוספת של עניין ויזואלי לקירות הבית".
אדריכלות: עצמון אדריכלים, נגרות מטבח: עוזון מטבחים Oozon Kitchens, חיפויים וכלים סניטריים: חרש, מסגרות: ינון אילן - עיצוב בברזל, פרגולות ומעקות, פרקט: פרפקטו הום, בית חכם: אינספרה, מיזוג: קירור אריה שדרות, תאורה: תומס תאורה, Asaf Weinbroom-Hand Made Lights, ריהוט ואקססוריז: בחצר- גלריה לעיצוב הבית, Pick-Up כסאות, Bring It Home, אירופלקס, בדוסה- ג.ב עיצובים, Inyoo, השטיח האדום