בבניין בן שש קומות בפתח תקווה, הפכה דירה בת שתי קומות למקום מגוריהן של צעירות עם צרכים מיוחדים, ועוצבה במיוחד עבורן. זוהי דירה חדשה מקבלן שאותה שכר הארגון "שדה חמד", המפעיל מערך דיור בקהילה למען אנשים התמודדים עם מוגבלויות. בעל הדירה שמח להכשיר את המקום לצרכים הייחודיים של הדיירות, ולמשימת העיצוב והלבשת המקום גויסו הנדסאית האדריכלות ומעצבת הפנים יובל גרינולד חסון, ומעצבת הפנים שיר זנגי.
בנות ה-20 פלוס שעבורן יועדה הדירה נמצאות על העל הרצף האוטיסטי או מתמודדות עם הנמכות קוגנטיביות שונות, וקודם לכן גרו בבית הוריהן. "היה צורך להתאים את הבית עבורן, לאופי ולרמת המסוגלות של כל אחת מהן", מספרים ב-"שדה חמד". "חשובה במיוחד הייתה היכולת לרדת לפרטים הקטנים, ולשמור על עיצוב חמים וביתי".
לפני עיצוב הדירה לצעירות, עיצבה גרינולד חסון דירה לגברים בעלי צרכים מיוחדים, גם היא במסגרת פעילות הארגון. אך בפרויקט הנוכחי, בגלל האתגרים הרבים שבו, החליטה לאחד כוחות עם זנגי. "לא היה מדובר בעיצוב סטנדרטי עבור משפחה", היא מספרת. "היה צורך לערוך שיפוצים מאסיביים במקום, לחלק מחדש את התכנון, ולבסוף לחשוב על עיצוב שמתאים במדויק לדיירות".
פסטלים בהשראת גלידה
הדירה ממוקמת בקומה השלישית והרביעית בבניין, גודלה 135 מ"ר, והיא כוללת שתי מרפסות בנות 10 מ"ר כל אחת. לפני תחילת הפרויקט, כללה הקומה הראשונה מטבח, סלון ושני חדרי שינה, בעוד שבקומה השנייה עמד חלל גדול אחד ללא כל חלוקה. בנוסף, מתחת לגרם המדרגות מוקם מקלחון שהכניסה אליו הייתה בעייתית ומסורבלת, ואילצה להתכופף.
צמד המעצבות ערכו חלוקה מחודשת של החללים, ויצרו בדירה ארבעה חדרי שינה, סלון, פינת רגיעה, מטבח משותף וארבעה חדרי רחצה. הן החליטו לפרק את המדרגות ולהזיז מעט את המיקום שלהן. בנוסף, הן ערכו חלוקה מחדש של החלל בקומה השנייה, על מנת ליצור חדרי שינה לדיירות ולהעניק להן פרטיות. שינוי נוסף שערכו המעצבות הוא העברת הסלון מעלה, אל הקומה השנייה. "החלל בקומה הראשונה היה צפוף יותר לעומת הקומה השנייה, והיה נכון יותר ליצור סלון גדול ומזמין", מספרות המעצבות. "רצינו ליצור להן סדר יום ברור - הקומה הראשונה שבה נמצא המטבח נועדה לפעילויות ולאכילה, ובקומה העליונה רצינו ליצור פינת רגיעה שתאפשר מנוחה בסוף היום".
במהלך הפגישות שקדמו לשיפוץ, נתבקשו המעצבות ליצור חלל צבעוני שיתאים לגילן הצעיר של הדיירות, אך שזה לא ייראה ילדותי מדי. "בחרנו בצבעי פסטל בהשראת גלידה, ורצינו שלמרות הצבעוניות, הבית ישדר רוגע ולא יעורר גירויים חזקים מדי. בחרנו בריהוט עם פינות מעוגלות על מנת לשמור על בטיחות הדיירות, למנוע פגיעה מדפנות חדות וגם לייצר סגנון הרמוני".
הפרויקט שהסתיים בחודש יולי האחרון, נמשך שלושה חודשים, והושקעו בו כ-70 אלף שקלים, כולל הריהוט, הטקסטיל והאבזור. "בעבודה על הפרויקט התחלנו בחלוקת החלל לחדרים וערכנו העמדה של מיקום הריהוט לפי הצרכים של הדיירות. לאחר מכן, בנינו לוח השראה הכולל את מניפת הצבעים והסגנון העיצובי הנדרש ובהתאם לכך בחרנו את הריהוט והאקססוריז. כיף לציין שבשדה חמד נתנו לנו יד חופשית לבחירת העיצוב".
משחקי צבע בחדרי השינה
הכניסה נפתחת אל חלל שמרביתו צבוע בצבע ירוק ונעים. בקומה כאמור נמצאים המטבח, שנותר ללא שינוי, ופינת אוכל חדשה. המעצבות בחרו שולחן מעץ אלון טבעי שמוסיף חמימות, אך גם משדר מינימליזם קליל. השולחן מיועד ל-6 כסאות וכשהוא נפתח הוא מתאים ל-10 כסאות, כך שגם אנשי הצוות יכולים להצטרף לשולחן בזמן הארוחות. הכיסאות שנבחרו הינם בגוון ורוד עשויים מפלסטיק דחוס. לדברי המעצבות, זהו חומר פרקטי משום שהוא עמיד, קל לניקוי ונוח.
לצד לדלת הכניסה ומול שולחן האוכל, הוסיפו המעצבות יחידת אחסון מאורכת צמודה לקיר, ומעליה קיר גלריה ובו תמונות בגוונים ורודים. על קיר הגלריה נתלה שלט ניאון להוספת אווירה צעירה וטרנדית. "הקיר הזה נותן שואו ומשדר נשיות לצד וייב צעיר, כך שמיד כשנכנסים לדירה מבינים מה הסגנון שלה ומי גר בה", אומרות המעצבות.
לאורך הקיר של פינת האוכל נתלה וילון מבד משי המאפשר לאור השמש להיכנס ומוסיף רכות לחלל. הקיר שמול דלת הכניסה נצבע בגוון אפרסק, שעליו המעצבות תלו מראת גוף ליצירת אשליה של חלל גדול יותר, שגם תוחמת את מבואת הכניסה. במרפסת, שמשמשת כמקום למרבץ ואכילה, נוסף שולחן אוכל קטן עם ארבעה כיסאות ונתלה ערסל.
חדרי השינה בדירה – שניים בקומה הראשונה ושניים בקומה השנייה – דומים אחד לשני מבחינת סוג הריהוט וההלבשה. בכל חדר יש בין מיטה אחת לשתיים, עשויות כולן מעץ בגוון לבן עם פינות מעוגלות. צבעי הארונות בחדרי השינה שונים זה מזה בצבעם – ורוד, תכלת ולבן – כשבכולם הידיות הן מעץ טבעי.
כדי להקל על תחזוקת וניקיון הבית, אין בחדרי השינה שטיחים. לכן, היה חשוב למעצבות לתלות וילונות כדי להוסיף חמימות בחדרים. בכל חדרי השינה מוקמה פינת איפור מינימליסטית הכוללת מדף, שתי מגירות ומראה עגולה המדגישה את ההרמוניה בבית. גם השידות שליד המיטה הן בעלות פינות עגולות: "כדי שלא תיווצר תחושה של אכסניה, החלטנו לעדן את החזרתיות של הריהוט באמצעות פינות עגולות".
הקירות בכל חדר נצבעו בצבע אחר מפלטת צבעי הפסטל הרגועים שנבחרו, ובכל אחד תלויה תמונה שמטרתה להקפיץ את העיצוב בחלל. על המיטה הונחו כריות בצבעים המשתלבים עם שאר צבעי החדר, אך לא בצבעים זהים. כך לדוגמה, בחדר שצבעו השולט הוא סגול וצהוב, הונחו על המיטה כריות ורודות.
"המעצבות קראו את מחשבותיהן"
בקומה השנייה ממוקם הסלון. עמדת הטלוויזיה היא צבעונית מאוד – הקיר בצבע ורוד, ועליו נתלו תמונה של ג'ירפה הרוכבת על רולרבליידס ותמונת מכונית כחולה, ושידת הטלוויזיה היא בצבע טורקיז. כדי לאזן את הצבעוניות, נבחרו שטיח וספה בצבעים מונוכרומטיים. שולחן הסלון הוא עגול ועשוי מעץ טבעי, ועליו הונחו עציץ ואגרטל בצבע לבן נקי.
השטיח שנבחר לחלל הוא בדוגמת מעוינים בשחור ולבן, שיוצר חלל נפרד משאר החדרים בבית ומעניק תחושה רגועה. לצורך תחזוקה נוחה, השטיח הוא דו צדדי ומיוצר מבד שניתן לכבס בקלות במכונת הכביסה. לאורך הקיר נתלה וילון בשקיפות חלקית להענקת אווירה עוטפת.
בסמוך לקיר הטלוויזיה ומול המדרגות, תוכננה פינת רגיעה. הפינה כוללת כורסאות קש עם ריפוד לבן, ועל הקיר הודבק טפט עלים ירוק המשתלב עם העציצים. "המטרה של הפינה הייתה ליצור אווירה רגועה ומקום שבו הבנות יוכלו לשבת בשלווה, לקרוא בנחת ספר ולהתנתק", מספרות המעצבות. "לאורך כל הדרך עבדנו בביטחון מלא. ידענו שנצליח לבטא החוצה את התכנון שהיה לנו בראש ושנצליח ליצור בדירה תחושה של בית".
אחרי חודשי העבודה, הגיע הזמן לחשוף את הדירה לדיירות ולהוריהן הנרגשים. "הדיירות יצאו בפעם הראשונה מבית הוריהן, ולהורים היה חשוב מאוד שירגישו נעים וטוב, וכמובן כמו בבית", מספרים בארגון. "הבנות שמחו מאוד והרגישו שהצוות והמעצבות קראו את מחשבותיהן".
