בתחילת השבוע שעבר נערכה הפתיחה החגיגית של פביליון הקיץ המסורתי של גלריית סרפנטיין (Serpentine galleries) בלונדון. מלבד אטרקציה מקומית ותיירותית לחודשי הקיץ הנעימים בעיר, מדובר במיזם שנמשך כבר כשני עשורים ומנבא לא רע את האדריכלים והאדריכליות שייכנסו לליגה המובילה בתחום, שמות שכדאי לעקוב אחריהם.
הפביליון השנה הוא בתכנונה של האדריכלית הלבנונית-צרפתייה לינה גוטמה (Lina Ghotmeh) והוא נקרא "השולחן" המרמז על הזמנה להתארח במקום במטרה לבלות ולשוחח. הביתן הקיצי יהיה פתוח לציבור עד אמצע חודש ספטמבר.
בניגוד לפביליון הגבוה, הכהה והדרמטי של השנה שעברה - Black Chapel by Theaster Gates - הפביליון השנה נמוך יותר ומתפרש על שטח גדול יחסית. במרכזו של המבנה המעוגל ממוקם פתח שדרכו חודר אור מסונן ומפזר אותו בהרמוניה בחלל. לאורך חודשי הקיץ מתוכננים להתקיים בביתן מפגשים, מופעים ומיצגים, הוא פתוח לאורך כל ימי השבוע ופועל בו בית קפה קטן.
פרויקט של 22 שנים: אבן דרך בעבודת האדריכלים
גלריית סרפנטיין ממוקמת בגני קנזינגטון בלונדון במבנה קבע שבו מתקיימות תערוכות מתחלפות. בסמוך למבנה הקבוע נבנה בכל קיץ ב-22 השנים האחרונות פביליון ארעי לחודשי הקיץ בלבד. אחד מהתנאים לבחירת האדריכל שיתכנן את הביתן הוא שזהו הפרויקט הראשון שלו בשטח אנגליה. האדריכלים שנבחרו בעבר היו כאלו שייצרו גוף עבודות מובחן בעל אופי ייחודי וקו מובהק. בניית הביתן של סרפנטיין היא הזדמנות ייחודית עבורם לתמצת את הסגנון והקו האופייני שלהם וליישם אותו בביתן אחד קטן וחד פעמי. הדרישות הטכניות והבטיחותיות האין-סופיות של בניית בניין מונחות בצד והדגש מושם על איכויות החלל. התוצאה האידיאלית היא מעין מניפסט אדריכלי בנוי שמתמצת את כל הטיעונים הארכיטקטוניים שפרסו לאורך השנים האדריכלים השונים בבניינים רבים שתכננו לכדי ביתן קטן ומצומצם אחד. מעין שורת מחץ שמסכמת הכל.
משנת 2000, אז נבנה הביתן הראשון, ועד היום, בניית הפביליון היא אבן דרך משמעותית בביוגרפיה של האדריכל שנבחר. במקרים מסוימים היה הפרויקט של הביתן פריצה ראשונית לתודעה הציבורית, ולעיתים אשרור המעמד של האדריכל.
עבור גוטמה מדובר במקרה הראשון – פריצה ראשונה לתודעה. למרות שהיא השלימה כמה פרויקטים גדולים, נראה שבניית הפביליון היא חשיפה גדולה עבורה. לאחרונה השלימה גוטמה בניית בתי מלאכה של מותג האופנה הנחשק Hermes (המוכר, בין היתר בזכות תיקי בירקין המבוקשים שמחכים להם שנים).
משנת 2000, אז נבנה הביתן הראשון, ועד היום, בניית הפביליון היא אבן דרך משמעותית בביוגרפיה של האדריכל שנבחר. במקרים מסוימים היה הפרויקט של הביתן פריצה ראשונית לתודעה הציבורית, ולעיתים אשרור המעמד של האדריכל
גוטמה תכננה לאחרונה בניין חד קומתי, עשוי לבנים אדומות ועשוי מסדרה של קשתות בגדלים משתנים שיוצרת חצרות פנימיות נעימות ומסגור של הנוף הכפרי של אזור נורמנדי. פרויקט אחר שלה שהושלם ב-2016 הוא המוזיאון הלאומי של אסטוניה. היא קיבלה את הבניין לתכנונה לאחר שהצעתה זכתה בתחרות בינלאומית בשותפות עם האדריכל הישראלי דן דורל. המוזיאון הוא רצועה ארוכה חד קומתית שמתחילה בגובה הקרקע ובעזרת שיפוע עדין מגיע לשיא שמייצר את הכניסה המרשימה למבנה. מבנה ייחודי נוסף שהיא השלימה (גם הוא בשיתוף עם דן דורל) נמצא בעיר שבה נולדה, ביירות. הבניין בעל 13 קומות הוא נפח עצום שבולט בממדיו ובצבעו יוצא הדופן, ובחלונות הגדולים שכאילו נגרעו מהמסה העצומה של הבניין. הבניין עשוי מבטון בגוון אדמה ועל חזיתו הוטבעה טקסטורה של קווים אופקיים בעוביים משתנים, מה שהופך את הנפח לבעל מרקם לא חלק. הבניין הוצג בביאנלה בוונציה בשנת 2021 וגרר תשומת לב ציבורית רבה.
אוהל קרקס א-סימטרי
הביתן הלונדוני הקיצי רחב הידיים נראה ממרחק כמו אוהל קרקס אלגנטי. הכניסה אליו נעשית דרך מסדרון קטן שנוצר בין עמודי התמך לבין מחיצות הביתן. תוכנית הביתן היא של צורה בעלת תשע צלעות, והוא אינו סימטרי, מה שיוצר בו מורכבות ומעט בלבול. עמודי העץ תומכים בקורות עץ ארוכות ועבות שהופכות להיות דקות ככל שהן מתקרבות למרכז הביתן. במרכז המבנה נפער חור בגג ודרכו חודר אור פנימה. בניגוד לביתן של השנה שעברה, שבו אלומת האור חדרה למבנה שחור ויצרה בו סיטואציה דרמתית, האור בביתן הנוכחי חודר מבעד ליריעה לבנה שהונחה בצורה אלגנטית מעל הפתח. כתוצאה מכך, האור שחודר לביתן הוא חלבי, מה שיוצר אווירה חורפית כמו של אור שבוקע מבעד שמיים מעוננים. קירות הביתן עשויים עץ סנדוויץ שנחתך בעזרת חיתוך לייזר CNC בדפוסים המדמים צורות אורגניות. הגג עשוי גם הוא עץ ומתקפל בעדינות בין קורות העץ המסיביות ויוצר קלילות בחלל. בנקודת השיא של הגג, נקודת תורפה של כל מבנה, הגג כמו מתקפל כלפי מעלה ויוצר קצה אלגנטי במיוחד. שולחן גדול שעיצבה האדריכלית, שצורתו נגזרת מצורת הביתן בעל תשע הצלעות, תופס שטח נרחב מהפנים. מסביבו מפוזרים שרפרפי עץ מעוצבים בשפה דומה לזו של השולחן. הרצפה עשויה אף היא עץ.
בפתיחת הפביליון התייחסה גוטמה לשם הביתן, À table (שולחן), ואמרה שהוא "הזמנה לשבת יחד ליד השולחן לחלוק אוכל ולפתוח בשיחה. À table הוא קריאת עידוד להתכנס ולחשוב כיצד נוכל לשקם וליצור מחדש את היחסים שלנו עם הטבע ועם כדור הארץ. כדור הארץ הוא מקור המחייה הראשון שלנו, בלעדיו חיים לא יכולים להתקיים… אנחנו זקוקים לחשיבה מחודשת על מה וכמה אנחנו אוכלים - איך אנחנו צורכים ואיך אנחנו טווים את מערכות היחסים שלנו זה לזה ועם עולם החי". כחלק מגישה מקיימת זו הביתן אכן נבנה בתביעה רגל פחמנית נמוכה והוא מיועד לפירוק ולהרכבה במיקום חדש, כך שהוא אינו חד פעמי בסופו של דבר. אגב, גוטמה היא זו שגיבשה את התפריט המקיים בבית הקפה של הביתן.
תחושה כבדה, לעומת התכנון המקורי
התחושה של הבאים לביתן היא קצת כמו כניסה לתוך רהיט גדול, כהה וכבד. השימוש בעץ הוא יצירתי: הוא יוצר קפלים אלגנטיים בפנים ובחוץ ונותן לביתן קלילות שמצילה אותו מכבדות יתר שעלולה הייתה להיגרם מהעץ הכהה. בהדמיות לביתן שפורסמו לפני כחצי שנה היו קירות המבנה עשויות זכוכית חלבית שמטשטשת את החוץ ועובדת היטב עם עם האור שמגיע הגג. משיקולי תקציב ובנייה אקולוגית הוחלפו מחיצות הזכוכית ובמקומם נוסף לביתן עוד עץ.
אמנם הדוגמאות שנחתכו בעץ מנסות לייצר את האפקט המסנן של הזכוכית החלבית שתוכננה במקור, אך הם לא מסוגלים לייצר את אותה התחושה ולמעשה הם מעצימים את תחושת הכובד של המבנה. נראה שגיוון של חומרים ושל גוונים היה יכול להעשיר את הביתן ולהקליל אותו, אך שיקולי התקציב והשיקולים הסביבתיים הכריעו הפעם. הביתן מוגדר כביתן קיץ אבל התחושה שמתקבלת היא קצת חורפית, העץ שניבט מכל פינה והאור הרך והמסונן יוצרים את האווירה הזו ובמידה מסויצת חוטאים לקונספט הקיצי.
כך או כך, נראה שהחשיבות שלה זוכה פביליון הקיץ של סרפנטיין נובעת מהשיח האדריכלי הער שהוא מצליח לעורר. האופי המניפסטי ולעיתים הפרובוקטיבי של הביתנים הצליחו לאורך השנים לעורר דיונים, חיקויים והשראה לאדריכלים אחרים. הפביליון הוא תצוגת תכלית של יכולות טכניות ואסתטיות פורצות דרך. כך זה היה בקיץ של 2016 עם הפביליון בתכנונו של האדריכל הדני ביארקה אינגלס (BIG), שיצר בעזרת קופסאות פשוטות ביתן פרמטרי מורכב; או בקיץ 2011 כשהאדריכל השוויצרי פיטר זומטר תכנן ביתן עץ פשוט בצבע שחור שבעזרת שילוב מבריק של צמחייה ומשחקי אור וצל יצר חוויה חד פעמית.