השנה של ברבי עוד לא נגמרה: לפני שנה בדיוק יצא לאקרנים הסרט על הבובה האייקונית (ובן זוגה האייקוני לא פחות, קן) וסחף את העולם בסערה – ובתוך זה, גם את עולם העיצוב. בית החלומות של ברבי החל להיכנס גם לבתים שלנו, עם תמונות, פריטי עיצוב ואפילו רהיטים בהשראת הבובה ששינתה את העולם. הצבע הוורוד זכה למעמד מחודש והפך לצבע השולט של השנה.
ועכשיו מתברר שיש זווית ישראלית בתוך הסיפור הוורוד הזה: מעצבת הטקסטיל טל טרייסטר, שעבדה כמתמחה בצוות עיצוב בובות ברבי במטה חברת מאטל (Mattel) בלוס־אנג'לס, מציגה כעת בתערוכת הבוגרים של שנקר המשלבת את עולם צעצועי הילדים עם ריהוט מודרני.
פרויקט הגמר של טל טרייסטר בשנקר, cow potato
(צילום: דור רביבו)
טרייסטר החליטה להכניס את הבובה הוורודה שהיא מכירה מקרוב לסלון הבית והשיקה קולקציה ייחודית בשם Cow Potato של רהיטים משחקיים שמנסים לשנות את כללי המשחק בעולם הריהוט המסורתי. אפשר לראות אותם מקרוב עד סוף ספטמבר בחלל תעשייתי בהיר (הרב קוק 33, תל אביב, בתיאום מראש עם האמנית).
"כשעבדתי במאטל חוויתי את העולם האמיתי של העיצוב ואת עולם התעשייה – על סטרואידים", מספרת טרייסטר בריאיון ל־ynet. "אחרי החוויה הזו חזרתי לארץ ושאלתי את עצמי איך אני מכניסה את הנשמה למשחק ולצעצועים. במיוחד בתקופה כזו, רציתי לייצר מרחב משחקי לא רק לילדים אלא גם למבוגרים, שבו כולנו נוכל פשוט להשתטות".
9 צפייה בגלריה
כך נראה בית ברבי בסרט הפופולרי שיצא לפני שנה
(Photo: Jaap Buitendijk Courtesy of Warner Bros. Pictures)
שטיח שהופך לפאזל, פרה שהיא כורסת ישיבה
קולקציית הרהיטים המודולריים שעיצבה טרייסטר כוללת חמישה אובייקטים, כל אחד מהם משלב בתוכו גם משחק, גם פסל וגם פונקציה של רהיט. כך, שני אובייקטים גדולים הנראים קצת כמו פסלים של פרות ורודות עם פסים יכולים להפוך בקלות לשתי כורסאות ישיבה. שטיח פרחים גדול הופך גם לפאזל, ואותו אפשר להרכיב בצורות שונות. ערימה של תולעים אדומות היא בעצם מרבד, שיכול להפוך גם לפסל או לאובייקט תלייה על הקיר או באמצע החלל, כמו מובייל.
הרהיטים קלי משקל, מתפרקים ומתחברים בקלות, וזאת בזכות הטכניקה הייחודית שממנה הם בנויים. פריטי הפרויקט עשוי משני חומרים בלבד: ספוג וסיבי צמר. "אין ברהיטים האלה מבנה פנימי או שימוש בחומרים כבדים כמו עץ או מתכת, וזה בעצם החידוש שלהם", מספרת טרייסטר. "הכול קל משקל, מודולרי, מתפרק ומתחבר".
למה ויתרת על מתכת ועץ?
"כמעצבת טקסטיל אני מעצבת חומר וחוקרת חומר, שם אני מתחילה לעבוד. הייתי סקרנית מאוד לעבוד עם טכניקת ליבוד, שזו טכניקת קראפט עתיקה. בטכניקה הזו בדרך כלל הספוג משמש כחומר עזר. תהיתי מה יקרה אם אאחד בין חומר העזר ובין חומר הגלם עצמו. בעצם יש כאן היבט נוסף של קיימות, כי בזכות הטכניקה החומרית לא השתמשתי בדבק. ברגע שעושים מניפולציה על צמר הוא משנה מצב צבירה, מתלכד ומתאחד למשטח אחד. אז בעצם הנחתי את הספוגים, עליהם ליבדתי, ובאמצעות מניפולציות על החומר לא היה צורך בשום דבק. התייחסתי לספוג כאל החומר הפיסולי שלי ולצמר כאל החומר הטקסטילי, המכחול, העטיפה".
9 צפייה בגלריה
קולקציית cow potato - מחזירה את אלמנט המשחק לחלל הבית, ולא רק בחדר הילדים
(צילום: רוני כנעני)
להחזיר את המשחק לסלון
מכחול הצמר של טרייסטר הוציא צבעים עזים כמו ורוד, כתום, צהוב וסגול - צבעים המזוהים במיוחד עם אותה בובה אייקונית של מאטל, ומהם היא שאבה השראה. הגוונים האלו, שנחשבו במשך שנים לילדותיים, אפילו קיטשיים, הפכו בשנים האחרונות לטרנדיים גם בעולם העיצוב הגבוה, הרבה בזכות החזרה של ברבי למרכז הבמה התרבותית והעיצובית. "ניסיתי לקחת את הוורוד המיינסטרימי של ברבי ולהרים אותו למשהו גבוה יותר", מסבירה טרייסטר. "המטרה הייתה לייצר אובייקטים צבעוניים שמעוררים ומסקרנים, מחזירים אותנו לחוויית ילדות".
הרהיטים מבחינת טרייסטר הם צעצועים. "הדבר הראשון שלקחתי מהעבודה במאטל זה האינטראקציה בין המשתמש ובין האובייקט עצמו", היא מספרת. "החברה הוקמה על ידי זוג מעצבים והפריט הראשון שהם ייצרו היה תיבת נגינה עם ידית. שם הם הבינו את הערך שטמון באינטראקציה ישירה עם צעצוע. רציתי לבנות אובייקטים שממבט ראשון לא בהכרח מבינים מהם, אבל ברגע שיוצרים איתם אינטראקציה ומשחק, אפשר לבנות להם את המשמעות, להרכיב אותם באלפי דרכים שונות וליצור איתם מערכת יחסים חדשה".
מהתעשייה והאקדמיה לבית החולים
ערכי המשחק והילדות ניכרים מאוד בקולקציה של טרייסטר, גם בפונקציונליות הדינמית שלהם וכמובן, גם באסתטיקה הצבעונית מלאת ההומור. הקולקציה עוצבה למבוגרים, אבל יכולה גם לשמש ילדים. אפשר לקחת ממנה פריט אחד ולשלב בסביבה קיימת או לרהט בעזרתם מרחב שלם של ספוג וצמר. את הרהיטים שלה יהיה אפשר לפגוש בעתיד הקרוב באחד מבתי החולים הגדולים בישראל כחדר משחקים למטופלים - ילדים ומבוגרים.
"אנחנו חיים בעולם שבו אין כמעט אובייקטים שאנחנו לא יכולים לזהות. ואם אנחנו לא מזהים, אז המוח שעובד בהקשרים יוכל לשים אותם בקטגוריה", מסכמת טרייסטר. "אני רוצה שחוויית המפגש הראשוני עם האובייקטים שלי תהיה מפתיעה, מלאה ביצירה ובהרפתקאות".
