מאות אנשים התחילו למלא את ביתם בייחורים - צמחים בצנצנות מים מוכנים לשתילה - כדי שיוכלו להעביר אותם בהמשך לביתם של המפונים בדרום ובצפון, כשאלו יחזרו הביתה. המטרה של המתנדבים והמתנדבות שהתגייסו בהמוניהם לנושא היא שהמפונים יוכלו לחדש במהירות גם את הגינות שלהם, וגם את השורשים שלהם עצמם. כבר עכשיו, משפחות שרוצות לקבל עציצים מוזמנות לפנות לאחד המיזמים שבהמשך הכתבה כדי ליצור ליום שאחרי סביבה ירוקה וצומחת. הנה כמה יוזמות מרגשות:
"לזרוע אור": לשקם בתים ומשפחות
"עולם הצמחים הוא עולם של תקווה ועתיד", אומרת רעות מדיון, פסיכותרפיסטית הוליסטית בת 37 מתל אביב, "עלה חדש שצומח, ענף שגדל, פריחה - כל הדברים האלה מסמלים הרבה תקווה והתחדשות. ואנשים יכולים די בקלות להשתתף בזה. לא כל אחד יכול לתרום כסף, לבשל או להסיע, אבל כל אחד יכול לגדל בבית צמחים שיעזרו לשיקום של בתים ומשפחות, בלי השקעה גדולה של זמן או של כסף".
מדיון, שהקימה את קהילת "מרפסות אורבניות" בפייסבוק, היא אחת מהיוזמות של הפרויקט "לזרוע אור". הפרויקט נולד בעקבות כמה נשים שהחלו, כל אחת בנפרד, לגדל ייחורים ליום שאחרי המלחמה, והחליטו לשלב כוחות. "כל אחת מאיתנו רצתה ליצור משהו ליום שאחרי", היא אומרת, "כולם מתעסקים עכשיו בציוד והסעות ואוכל, וזה הגיוני וחשוב. אבל רציתי לעשות משהו שקשור להמשך, לעתיד. גם כדי להכניס תקווה למפונים וגם כדי לאפשר לאנשים להרגיש חלק, לתרום".
יש מי שכבר עוזר לו להיות מוקף בצמחייה, גם בבית זמני: יש אנשים שרוצים להכניס צמחים לבתים החלופיים או לחדרי המלון שבהם הם שוהים. "גם ניצולה מהמסיבה ברעים שגרה במרכז הארץ ביקשה צמחים וגם חמ"ל התצפיתניות החדש בנחל עוז התחדש בארגז ייחורים טרי", מוסיפה מדיון, "ייחורים זה משהו אישי. את נותנת משהו שהוא חלק ממך. יש לי המון צמחים ואני יודעת מאיפה כל אחד מהם הגיע. זה כמו אלבום זיכרונות. הייחורים שהמפונים יקבלו הם כמו התחלה של אלבום זיכרונות חדש".
"בתוך כל היוזמות המדהימות שקמו מהר מאוד כדי לסייע למפונים, מצאנו נישה שעוד לא היה לה מענה", אומרת הדס למדני איטקין, רופאת שיניים מקדימה, אחת מהפעילות ביוזמה. "אני חיפשתי דרך לעזור לטווח ארוך, שתיתן למפונים חיבוק. אני אוהבת מאוד צומח ואנשים, וגם למדתי טיפול בגינון. כמישהי שהכלורופיל זורם אצלה בדם, הרעיון לדאוג גם לנפש ולאיכות החיים באמצעות צמחים מתאים לי מאוד".
בתוך כמה שבועות נרשמו ליוזמה כמה מאות אנשים שהתחילו להכין ייחורים ונוצרו שיתופי פעולה עם חוות חקלאיות, מטפלים בגינון והעמותה לגינות קהילתיות. בין השאר נוצר קשר עם משרד החינוך, וגננות בארץ יקבלו פנייה להשתתף בפרויקט ולהכין ייחורים בגני הילדים. "אין לנו עדיין מידע מדויק על הצרכים, אבל כבר עכשיו מגיעות בקשות ואנחנו מנסים לדייק את מה שאנחנו מספקים. למשל האם יש צורך בצמחים של שמש או צל? האם הצמחים יהיו בתוך החדר במלון או במרפסת?", אומרת למדני איטקין.
הדס למדניצילום: רונה בן חייםהאופטימיות שהפרויקט זורע אמור לסייע לא רק למפונים אלא גם למשתתפים ביוזמה. "עשייה היא חלק מהדרך להתמודד עם הכאב והחרדה ולהרגיש חלק מקהילה", היא מוסיפה. לדבריה, כל סיפור של משלוח צמחים הוא קצת כמו מירוץ שליחים. הצמחים לחמ"ל התצפיתניות למשל נאספו על ידה בצהרי אחד הימים בשבוע שעבר מחוות הנוי בעמק חפר. התחנה הבאה הייתה בכפר סבא, אצל עוד אחת מהפעילות במיזם, תמר הירשנזון פיפר, מטפלת בגינון במרכז יום סביון בכפר סבא, שעובדת עם קשישים שמתמודדים עם דימנציה והכינה ביחד איתם דגלונים עם הלוגו "לזרוע אור". העציצים המוכנים עם הדגלונים נמסרו לרונן חכימי, תושב לפיד ופעיל של "אחים לנשק" שבא לאסוף אותם ושינע אותם אל החמ"ל.
"שורשים של תקווה": מאות צמחים שיחולקו ביום שאחרי
לפני שנה וחצי, ענבר אושר דהאן, אשת משאבי אנוש בת 35 ממושב כוכב מיכאל, שבין אשקלון לבין שדרות, שמעה את המשפט "מה שמואר צומח", ומאז הוא מלווה אותה ושזור בחייה. "כמו בטבע כך בחיים", היא אומרת, "מה שמקבל אור וחום – צומח". מתוך המשפט הזה ומתוך אהבתה לצמחים נולדה היוזמה שלה "שורשים של תקווה".
"הכנתי עוגות, שלחתי מגבות, תרמתי בגדים והכנתי עם הילדים ציורים לחיילים", היא מספרת, "אבל הרגשתי שזה לא מספיק לי". כבר בשבוע הראשון של המלחמה, כשעברה עם משפחתה להוריה בפתח תקווה, היא התחילה לייחר צמחים למפונים. המחשבות שלה התחילו לנדוד קדימה, לזמן שבו תתחיל מלאכת השיקום - שיקום הגוף, שיקום הנפש ושיקום הבתים. "אז נפל לי האסימון. החלטתי להשריש מאות צמחים, וכשישוקמו הבתים, יהיו לי מלא עציצים לחלק כי עציצים נותנים הרגשה של בית, צמיחה תנועה וחיות. זה טוב בנשמה", אומר אושר דהאן.
אושר דהאן קראה למיזם שלה ״שורשים של תקווה״, מתוך הרצון ליצור שורשים לעולם טוב יותר. “כשחזרנו הביתה לכוכב מיכאל אחרי שבוע ראיתי שהרבה מהצמחים שלי נבלו. נכון שאין לי על מה להתלונן יחסית לאחרים, אבל לצמחים יש משמעות הרבה מעבר לאסתטיקה. זה החיות, זה החידוש, זו המשמעות של צמיחה ועתיד. המטרה שלי היא לא לתרום לאסתטיקה וליופי ביום שאחרי, אלא למשמעות של הצמיחה הזאת. זה קלישאתי, אבל החיים חזקים מהכל. חידוש הצמחייה היא חלק מהחידוש והבנייה של עולם טוב יותר", היא מוסיפה. היה לה חשוב להתמקד בייחורים שאנשים יכינו בעצמם כי זו נתינה אישית. “מעבר למשמעות של ההתחדשות והצמיחה", היא אומרת, "ייחור זה משהו שגידלת לבד, שדאגת לו, זה סוג של בייבי, ומי שמכין אותו שם בתוכו חלק מהלב שלו".
ענבר אושר דהאןצילום: לי קודו"החלטתי להשריש מאות צמחים, וכשישוקמו הבתים, יהיו לי מלא עציצים לחלק כי עציצים נותנים הרגשה של בית, צמיחה תנועה וחיות. זה טוב בנשמה"
בקבוצה שאושר דהאן פתחה בפייסבוק יש כבר יותר מ-500 חברות וחברים, וכבר עכשיו היא מעבירה צמחים לאנשים שמבקשים להכניס קצת ירוק לבתים זמניים. "חברה משדרות שפונתה עם משפחתה ליטבתה אמרה לי שכשהיא ראתה את הפוסט שלי זו הייתה בשבילה נקודת מפנה. זה פתח לה את המחשבה על העתיד, כי כל הזמן היא עסוקה באין ובחוסר, ופתאום היא התחילה לחשוב על ההמשך. זה משהו שהוא לכאורה מאוד קטן, אבל הוא נותן איזו תמונת עתיד".
המטרה של המיזם היא לשלב גם אנשים שיכינו כלים יפים ומשתלות שיתרמו אדמה. המארזים נעטפים בשקיות מנייר שמעוצבות בצורה יפה (“שימוש חוזר הוא חלק מהאג'נדה שלי לעולם טוב יותר”), ואושר דהאן כבר עיצבה גלויות שמצורפות למארזים שמועברים למשפחות, כך שהתוצר הסופי מושקע. “אנשים שמקבלים כבר עכשיו עציצים יודעים שהם יחזרו איתם בסוף הביתה. עבור מי שאוהב צמחים, עציץ נותן תחושה של בית”, היא אומרת לסיכום.
"דרום ירוק – ניצנים של תקווה": לשמח אנשים בייחורים ובצמחים
המיזם של שרית חקק ונתנאל שטיין מרמת גן נולד בימים הראשונים של המלחמה. "אח של חבר קרוב שלי נהרג בלחימה ורציתי לעזור", מספר שטיין, מהנדס אלגוריתמים בן 30, "בשנים האחרונות אני חי את עולם הצמחים. כבר בתקופת הקורונה אני ובן זוגי התחלנו לגדל ייחורים וממש רצפנו את הבית בצמחים. זו הייתה תקופה של חוסר אונים וזה עשה לנו משהו מאוד טוב. גם אותו חבר אוהב צמחים, ומכאן עלה לי הרעיון לשמח אותו ואנשים נוספים בייחורים וצמחים”.
דרום ירוק ניצנים של תקווה נתנאלצילום: יואב רייזלרכבר בימים הראשונים למלחמה עבר שטיין על כל הבית שלו, קיצץ צמחים ומילא את הבית בצנצנות של ייחורים. חברתו שרית חקק, שאותה הכיר דרך קבוצה של אוהבי צמחים, החליטה להצטרף, ויצרה קשר עם עיריית רמת גן שהקצתה למיזם גינות קהילתיות בעיר. "המטרה שלנו היא להעביר צמחים לכל מי שרוצה. גם למשפחות שיחזרו לבתים וגם למשפחות שרוצות צמחים לבית זמני, כדי לעזור להם להכניס קצת ירוק ושמחה לחיים”, אומר שטיין.
כרגע אוספים השניים צמחים. “על הדרך, היוזמה מאפשרת לאנשים לעזור ולהרגיש חלק", אומרת חקק. "אפשר לגדל בבית, אפשר לבוא לגינה ולעזור לטפל בצמחים ואפשר לעזור בשינוע של צמחים. מכיוון שבגינה יש חממה אנחנו יכולים להתחיל לשתול חלק מהצמחים וכך נוכל להביא לאנשים צמחים מפותחים". שטיין מוסיף: "אנחנו צריכים המון צמחים כי בחלק מהיישובים הכל נשרף. מדהים לראות את ההתגייסות והנתינה. אנשים ממלאים לי את האוטו בכמויות עצומות של צמחים".
אנשים שמעוניינים לקבל צמחים יכולים למלא טופס מיוחד שהשניים מפיצים בקבוצות שונות, ולרשום מה הם מעוניינים לקבל. “צמחים הם חלק כל כך גדול מהחיים שלנו. זה משהו שאת מגדלת מאפס ויוצרת, וכשאת נותנת אותו את נותנת משהו סימבולי ממך", אומרת חקק.
אות וצבע: "כל בית צריך עציץ, גם אם הבית הוא זמני"
טלי וייט, בת 48 מהתענכים, בעלת סטודיו "אות וצבע", שהופכת פחיות שימורים לעציצים (“ולכלוך ליופי, לדבריה), עצרה את השיווק הרגיל שלה ומתמקדת בימים אלה בהכנת עציצים וייחורים למפוני נחל עוז וגבים שפונו ליישובים באזור שבו היא גרה.
וייט, אם לארבעה, משרישה בבית צמחים בצנצנות, מכינה פחיות מעוצבות ומתכננת להביא את העציצים המוכנים למפונים. "אני נצר למשפחה משרישה", היא אומרת, "אני תמיד מסתובבת עם מספריים וסכין קטנה בכיס, מבקשת רשות וגוזרת ענפים כדי לייחר אותם".
וייט מתכוונת להגיע אל המפונים עם ארגזי העציצים המוכנים, שהיא צובעת בצבעי פסטל בהירים, ולהוסיף על העציצים לפי בקשת המשפחות איור או מילה בהזמנה אישית. "מבחינתי, עציץ הוא בסיס להקמה ולתחושה של בית. אני תמיד מחפשת את הירוק. זה מאפס וממרכז אותי. למי שאוהב ירוק - צמחים הם אוויר לנשימה. וזו הדרך שלי לתת מעצמי”, היא מוסיפה.
מדריך: איך מייחרים צמחים?
לצמחים יש יכולת מדהימה - אפשר לקחת מהם רק חלק וממנו לגדל צמח שלם נוסף. הנה כמה דגשים שבעזרתם תוכלו להשריש את רוב הצמחים המוכרים:
- חיתכו מהצמח ענף באורך 15-20 ס"מ.
- ודאו שיש לענף הזה לפחות מפרק אחד. כל עלה או ענף חדש שצומח על ענף מייצר מפרק, וזו נקודה שבה הצמח יידע לגדל גם שורשים חדשים.
- הורידו מהענף את העלים התחתונים והשאירו 3-2 עלים בראש הענף.
- הכניסו את חתיכת הענף לכלי עם מים, דאגו שהמפרק/ים יהיו מתחת לקו המים אבל שהעלים לא יגעו במים, כדי שלא ירקיבו.
- החליפו את המים כל יומיים-שלושה, כדי שלא יתפתחו בהם יתושים מציקים.
- צפו בקסם ההשרשה קורה.
הטיפים מתוך ההסבר שנשלח ממיזם "לזרוע אור" למתנדבים
