את טליה לובטון פגשתי בסטודיו שלה בקריית המלאכה בתל אביב. היא חולקת חדר עם עוד יוצר מעניין שמתעסק בקרמיקה, ושניהם, שלמדו יחד בעבר, חולקים חלל ורעיונות בהווה. לובטון הגיעה ליצירה מרקע של צורפות: אביה עסק בצורפות ומשם נולדה המשיכה שלה לעסוק בחומרים שונים. "אני מונעת על ידי תשוקה לפריצת גבולות והגדרה מחדש של נורמות. תהליך היצירה שלי כולל חקירה מעמיקה של איכויות מנוגדות מול משלימות של חומרי גלם ושל טכניקות", אומרת לובטון.
לובטון גרה בתל אביב-יפו כי "שם כל הדברים באמת קורים", לדבריה.
איך התחלת ליצור?
"במהלך לימודי עיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון לקחתי קורס מאסטרים שמתעסק במלאכת יד וההחלטתי לחקור חומר גלם קדמוני וטבעי – עור. עסקתי במחקר של עור בפרויקט הגמר שלי", היא אומרת, "התמקדתי במלאכת יד ובידע מסורתי אותנטי של חומר הגלם הזה משחר ההיסטוריה. התחלתי לשלב בעור, שנחשב חומר קדום, טכנולוגיה מתקדמת, חשיבה יצירתית ונקודת מבט עכשווית".
התוצאה היא עבודות עיצוב ואמנות מעור עם הקפדה על הפרטים הקטנים ומחויבות להשגת סטנדרטים אסתטיים גבוהים, בניגוד אולי לעבודות עור היסטוריות שנעשו יותר בסגנון חופשי.
מהם מקורות ההשראה שלך?
"ההשראה שלי מגיעה משני תחומים – חוכמה של האדם וחוכמה של הטבע. חוכמת האדם, קרי מלאכת היד, היא תחום שמרתק אותי. אני יכולה לשבת שעות ליד בעל מקצוע ולראות אותו עובד במסירות על חומר הגלם שבו הוא מתמקצע. חוכמת הטבע היא היכולת לראות דברים טבעיים ובנאליים בטבע ולהבין את השיטתיות והמחזוריות של החומר ושל המבנה", אומרת לובטון.
מה פלטת הצבעים האהובה עלייך?
"פלטת הצבעים שאיתה אני עובדת מבוססת על גווני NUDE - גוונים טבעיים ואורגניים. הגוונים מבוססים על צבעוניות של העור כחומר גלם וכל תהליך שהוא עובר - מתיחה, שיזוף, שריפה, השרייה במים וכך הלאה. בנוסף אני מבצעת כל סוגי מניפולציות על העור בשימוש חומרים טבעיים בסיסיים. שילוב של החומרים הנוספים נותנים לעור נגיעה של צבע עדינה שלא משנה את האופי הבסיסי שלו ואת הצבע הטבעי שלו", היא מוסיפה.
חלק מהכדים והאגרטלים עוברים מיני קיפולים המזכירים אוריגמי וחלקם זוכים במיני קעקועים - צריבות על גבי העור. את רוב תהליך התכנון היא מבצעת על המחשב, שם היא יוצרת תבנית שבעזרתה תכין את הכדים. וכך למעשה גם נמנעת מתפרים בולטים על העור או מחיבור דיס-הרמוניים. היא משרה אצ העור במים ומתחילה תהליך של מתיחות בעזרת קיבוע עם מסמרים. אחרי שהוא מתייבש, עניין של כיומיים, התבנית משמשת אותה שוב לכד הבא בקוקציה. בהמשך מחברת את חלקי הכד ואוטמת עם חומר שמחליק את העור ואוטם אותו לנוזלים.
לובטון הציגה בשורה של תערוכות בארץ ובעולם, כולל בתערוכת העיצוב הנחשבת Maison&Objet בפריז.
איך מגיעים להציג בתערוכה בפריז בגיל 27?
"שמתי לעצמי מטרה להציג את הסיפור שלי", אומרת לובטון, שהחליטה להירשם לשבוע העיצוב בפריז. "מהרגע שנרשמתי הצבתי לעצמי יעד ודדליין ובניתי את המותג - מהשם והלוגו ועד הקולקציה. משם הדברים קרו מעצמם והמקפצה הבינלאומית החלה", היא מספרת.
בפריז הציגה לובטון את הקולקציה MANIPULATIONS COLLECTION - סדרת כדים עשויה עור טבעי, שעבר מניפולציות שונות על חומר הגלם (למשל הוספת חלודה), אך מבלי להסוות או לשנות אותו. העבודה בוחנת איכויות נסתרות ומטענים היסטוריים של העור, תוך התייחסות למונח "אמת החומר", הקובע כי לכל חומר אופי מהותי וטבעי שצריך להיות נוכח ביצירה.
לדברי לובטון, העור הוא הטקסטיל הראשון מתקופת האדם הקדמון והוא חומר גלם קיומי, אורגני ומתכלה. הוא חזק ועדין בו זמנית. יש לו כמובן הקשרים תרבותיים-חברתיים, שכן עור מסמל יוקרה, עושר, פאר ומותרות (ריפוד עור במכוניות, ספות עור בבתים, תיקי עור ונעלי עור באופנה וכך הלאה). הקולקציה של האגרטלים מעניקה כבוד לייחודיות החומרית ולתכונותיו, בהם צבע, טקסטורה, מרקם ושכבתיות.
מה הופך מוצר לבר קיימא?
"אפשר להתייחס לעור בצורה שלילית או להתייחס אליו מהמקום האקולוגי", אומרת לובטון, "בחרתי לעבוד בעיצובים שלי דרך עם חומרים אורגניים וטבעיים ללא שימוש בכימיקלים. העור עובר עיבוד צמחי ואת העורות אני קונה בפריז דרך חברה שנקראת אקו פבריק. ההתמקדות שלי היא בהדגשת היכולת הייחודית של העור להשיג נפח באמצעות טכניקת הפורמה הרטובה. זה כולל ריכוך העור במים ועיצובו לפי תבנית שתכננתי. לאחר הייבוש, העור שומר על שלמותו המבנית. לכל יריעת עור יש את הייחוד שלה והיא מגיבה אחרת לצורות שאני מעצבת, לעונה ולמזג האוויר שבהם היא נוצרה, וכן בהתאם למאמץ הפיזי שאני מפעילה בתהליך".
במקביל לעבודתה בעור ליצירת אגרטלים עובדת לובטון בחברת התאורה Aqua Creation ויוצרת גופי תאורה במראה קליל ומרחף המדמים תנועה.
בעבר עיצבה לובטון את גופי התאורה לומיננס - הפרויקט עוסק ביצירת שפה חדשה של גופי תאורה בדגש על חדשנות צורנית, תלת-ממדיות ואסתטיקה. גופי התאורה הבהירים שעיצבה נוצרו בשילוב טקסטיל ופולימר בהדפסת תלת-ממד. ההפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם חברת stratasys.
כשהיא לא יוצרת כדים או גופי תאורה היא עוסקת ביצירת תכשיטים תחת המותג הנושא את שמה - LUVATON. היא דור שלישי למשפחה של צורפים והקימה מותג משלה בשנת 2016. גם בו, הדגש הוא על ידע מסורתי, חומרים איכותיים וייצור מקומי. עבודותיה של לובטון מתאפיינות בירידה לפרטים, שימוש בחדשנות טכנולוגית לצד עבודת יד מסורתית ובאסתטיקה גבוהה. התכשיטים שהיא מעצבת מאופיינים בשימוש במתכות כמו זהב וכסף, לצד פנינים ואבנים במראה טבעי ופראי. "נולדתי לעולם של עיצוב, זה תמיד סקרן אותי, עניין אותי והעסיק אותי", היא אומרת, "זה גם מחייב מצד שני. אני זוכרת שתמיד היה לי משהו בכיס שיצרתי או שהתעסקתי בו. החומר עצמו מלמד אותי, כך גם עם התכשיטים וגם עם העורות שמהם אני יוצרת".
היא הציגה בתערוכות בארץ ובעולם, בהן, בין היתר: Lineapelle – מילאנו, איטליה (2023); שונות – מרכז אדמונד דה רוטשליד, תל אביב, ישראל (2023); Paris Design Week, Objet & Maison – פריז, צרפת; (2022); 1000 VASES – פריז, צרפת (2022); לעת עתה – שבוע העיצוב בירושלים, ישראל (2022).
