לשפץ או לבנות מחדש? זו אחת הדילמות המרכזיות העומדות בפני רוכשי מגרשים שעליהם ניצב בית קיים, לרוב ישן. במקרה של בני הזוג האלה, שרכשו מגרש בשטח של כ־580 מ"ר בלוקיישן מצוין באחת מערי השרון, ניכר שהבחירה לתכנן ולבנות בית שהם מגדירים "יפה מההתחלה" הייתה ההחלטה הנכונה. ביתם החדש, שתכנן האדריכל ירון אלדד על פני כ־300 מ"ר, ובו הם מתגוררים עם ארבעת ילדיהם, הוא דוגמה לסביבת מגורים שמצליחה להישמר נעימה למרות שרובה מורכבת מחומרים העשויים להיתפס כמסיביים ותעשייתיים.
החזון: חומר מרכזי אחד
בני הזוג, בשנות ה־40 לחייהם, התגוררו באחד הרחובות הסמוכים לפני שרכשו את המגרש, שעליו ניצב בית דו־מפלסי משנות ה־80. כשבדקו את התשתיות, התברר שאין טעם לשפץ אותו. "הקונסטרוקציות של המבנה הקיים היו מגבילות אותנו בהיבט התכנוני", מסביר אלדד, "וגם לא היה בכך היגיון תקציבי, לכן החלטנו לתכנן מבנה חדש לחלוטין שיענה במדויק על הצרכים של כל אחת ואחד מבני המשפחה".
עבור כל אחד מהילדים (ארבעתם כרגע לפני גיל ההתבגרות) תוכננה סוויטה שתשרת אותם גם בגילים מאוחרים יותר. קומת המרתף מוקדשת אף היא לילדים, שם יש להם חדר טלוויזיה, פינת משחקים וחדר ייעודי לבניית טיסנים, תחביב משפחתי. "מרבית פעילויות שעות הפנאי ואירוח החברים מתנקזות למרחב המשותף במרתף, והחדרים הפרטיים משמשים בעיקר לשינה, להתארגנות וללימודים", מוסיף אלדד.
כבר מראשית התהליך המטרה הייתה, לדבריו, לתכנן בית על טהרת המינימליזם. "רצינו ליצור סביבת מגורים שתתבסס על חומר מרכזי אחד שישלוט באופן מובהק בחוץ ובפנים. יצרנו סדרת הדמיות שכל אחת מהן נתנה מקום של כבוד לחומר דומיננטי אחר, ובסופו של דבר נבחר הבטון החשוף".
הבטון נגלה כבר בגדרות שמסביב. "כמו הבית עצמו, גם הגדרות נבנו מבטון. שזרנו בהן אלמנטים ממתכת קלה מושחרת ששוברים את המסה ומייצרים מקצב, למשל בשער הכניסה ובשערי החניות. טקסטורת הבטון שהתקבלה לא מקרית, ועוד בשלב הטפסנות (תהליך הבנייה שבו יוצקים בטון לתבניות, יפ"נ) הוגדרו הגוון והמרקם. יצרנו תבניות מקרשים במידות מדויקות, הקבלן יצק לתוכן את הבטון, והן שהגדירו את הטקסטורה הסופית".
פרט נוסף שרואים היטב כבר משער הכניסה הם הלוברים, רפפות הצללה אנכיות, שהותקנו בחזית הקדמית. "אלו אלמנטים שחורים שמטרתם לייצר הצללה ופרטיות", מסביר אלדד. "השתמשנו בהם גם במרפסת של חדר השינה של ההורים שממוקמת בצידו השני של הבית. לרוב הם מותקנים בזווית של 45 מעלות וכך האור והאוויר חודרים לחללים בצורה מבוקרת. בעוד שבחזית הקדמית השתמשנו בלוברים סטטיים, למרפסת ההורים בחרנו בלוברים שאפשר להזיז על ציר, כך שאפשר לפתוח או לסגור אותם לחלוטין על פי הצורך".
16 צפייה בגלריה
אפשר לפתוח את הוויטרינות לחלוטין ולמזג בין הזירה הפנימית לחיצונית
(צילום: עמית גירון)
משמאל לשער הכניסה ממוקם אזור חנייה למכוניות. מול השער מוקמו המדרגות שמובילות למבואת הכניסה ומימין יש חצר צידית המשמשת כשביל מעבר לחצר האירוח שממוקמת בחלקו הפנימי של המגרש. את המדרגות חיפו באבן טבעית אפורה שמשתלבת עם הבטון, ואת דלת הכניסה, בגובה של שלושה מטרים, יצרו מפח מושחר. "חשוב היה לי שאת חצר האירוח, שממוקמת בקצה השני של המבנה, יראו בבירור כבר מהכניסה וששום אלמנט לא יסתיר אותה. האפקט התקבל הודות לקונספט הפתוח של הקומה ופרופילים מינימליים כהים מאלומיניום בפתחים שתוכננו מרצפה עד תקרה. כך החיבור בין החוץ לפנים הוא אופטימלי. אפשר גם לפתוח את הוויטרינות לחלוטין ולמזג בין הזירה הפנימית לחיצונית באופן כמעט מוחלט", הוא מסביר.
הפתחים הגדולים הללו, שמכניסים אור טבעי בצורה מבוקרת לחללים, הם אחד האלמנטים שיוצרים קשר לגינה ומרככים את האווירה.
אזור האירוח החיצוני מקורה על ידי קומת המגורים שבולטת מעל קומת הקרקע. על הגינון הופקדה חברת Terri Gardens שמתמחה בפיתוח נוף. בחצר נעשה שימוש בריצוף אבן טבעית ובריהוט נמוך שתורם לתחושת אווריריות. בנוסף, תכנן האדריכל בריכה עם רצפה הידראולית מתכווננת, כיוון שהיא בטיחותית לבית שבו גדלים ארבעה ילדים קטנים, וגם כי היא מאפשרת להגדיל משמעותית את שטח האירוח ולקבוע מה יהיה גובה המים –לשחייה או לשכשוך.
פיר כביסה עד למרתף
משמאל לדלת הכניסה ממוקמים הסלון ופינת האוכל, ומימין גרם המדרגות שמוביל למפלס התחתון ולקומת החדרים. "מיקמתי את המדרגות בשליש החלל ולא צמוד לאחד הקירות כיוון שהן מהוות אלמנט אדריכלי, מעין פסל בחלל", מסביר אלדד.
המדרגות יוצרות הפרדה בין האזורים בקומה, מגדירות את הפונקציות ועדיין מותירות אותן גלויות יחסית. בציר שמוביל למרתף יש מעקה זכוכית, ואילו את המעקה שמוביל למפלס החדרים בחרו לעצב מפח מושחר במראה מסיבי. הרצפה חופתה בטרצו בגוונים אפרפרים, ורואים בבירור את האגרגטים ואת האבנים ביציקה.
אלמנט נוסף שנוכח באזור הכניסה הוא חיפוי קיר מעץ אגוז גולמי שבו יש ארון לאחסון, ומיד אחריו פתח נסתר לפיר כביסה שעובר בשתי הקומות עד לקומת המרתף, שם ממוקם חדר שירות עם מכונת הכביסה והמייבש. בהמשך ממוקמת דלת כניסה בקו אפס לשירותי האורחים ומשם, הקיר מוביל לאזור פינת המשפחה.
המטבח הפרללי, מספר אלדד, תוכנן כמרחב דינמי, "כי זה בית מארח עם ילדים קטנים". "בנוסף למקרר יש מקרר יינות שקוף. יחידת הארונות הגבוהים נצבעה בצביעה מטאלית והאי מנירוסטה, בחירות שמוסיפות נגיעה תעשייתית. הישיבה ליד האי דו־צדדית, ושם בני המשפחה אוכלים ביומיום.
"לגבי המיקום של פינת האוכל התלבטנו לא מעט ולבסוף החלטנו שהיא תוצב סמוך לסלון, במקביל לחלון הזכוכית הגדול שממנו נשקפת החצר הקדמית שבמרכזה ניטע עץ זית בוגר. את פינת המשפחה מיקמנו סמוך למטבח וכך נשמרת האינטראקציה בין הילדים ובין ההורים כשהם עובדים במטבח".
בסלון ניצבת ספריית ברזל בקומפוזיציה א־סימטרית, פתוחה בחלקה. הגב הנגלה לעין הוא למעשה קיר הבטון. באזורים הסגורים הוטמעו מערכת מיזוג האוויר ומערכות האודיו־וידיאו ובתחתית ממוקם קמין.
שירותי האורחים חבויים מבעד לדלת נסתרת בחזית העץ והם מאופיינים בעיצוב כהה ודרמטי. "במתכוון בחרתי שלא לייצר בחלל הזה חלון, כך האווירה מתעצמת ונוצר מקסימום אימפקט. השתמשנו כאן באבן טבעית כהה מסורקת ממשפחת הגרניט, באריחים שחורים לרצפה והתקרה נצבעה בשחור. ארון הכיור עשוי מיחידת אבן טבעית בהירה ומייצרת קונטרסט", הוא מסביר.
עם העלייה בגרם המדרגות נגלה סקיילייט הממלא את הפנים באור טבעי. "יש לי חוק בתכנון, מבחינתי גרם מדרגות חייב להיות מואר באור טבעי, בפרט בבית הזה, שבו המדרגות עטופות במעקות ברזל כהים ודומיננטיים", מסביר אלדד. "ככל שמתקדמים מעלה נחשף קיר בטון שחוצץ בין מאסטר ההורים ובין המסדרון, העתיר בארונות לאחסון בגון הקיר ומוביל למבואת חדרי הילדים".
בסוויטה של בני הזוג תכנן האדריכל חדר ארונות גדול ומפנק עם ארונות שקופים. קיר שקוף חוצץ בין אזור השינה ובין חדר הרחצה הכולל אמבטיה, מקלחון ושני כיורים - לו ולה. ויטרינת זכוכית מובילה למרפסת גדולה ומקורה. "שילבנו בה קמין, מסך טלוויזיה, ספות מפנקות וצמחייה ובני הזוג יכולים לשלוט באופן מלא במנח הרפפות ולשלוט במידת הנוף והפרטיות", מסכם אלדד.
