אם לשפוט לפי זרם הידיעות והסקירות של תערוכת האקספו העולמית שמתרחשת בימים אלה באיחוד האמריויות, נראה שדובאי הוא המקום הכי חם להיות בו (תרתי משמע). באיחור אופנתי של שנה בעקבות מגפת הקורונה, נפתחה בתחילת החודש "אקספו 2020" הגדולה ביותר שנערכה אי פעם, עם נוכחות של 192 מדינות מרחבי העולם (ביניהן גם ישראל), וכ-200 ביתנים שצופפו יחד למעין עיר אוטופית. תסמכו על האמירתים, על המשאבים הבלתי מוגבלים שלהם ועל היחס המפוקפק לזכויות אדם כדי להוסיף גם את תערוכת האקספו לרשימת ה"הכל ובגדול" שלהם.
כותרת העל הרשמית של האירוע היא: "מחברים מוחות – יוצרים את העתיד". הסיסמה המפוצצת הזו מתייחסת בין היתר אל אחד הנושאים המרכזיים שעומדים על סדר היום העולמי: משבר האקלים ותחום הקיימות, שלו מוקדש רובע שלם מתוך שלושת הרובעים שמגדירים את שטח התערוכה. שני הרובעים האחרים מכונים "רובע ההזדמנות" ו"רובע הניידות" שמוקדש לטכנולוגיות בתחום התחבורה וחידושים בחקר החלל.
הקונספט של תערוכה עולמית שמכנסת במקום אחד נציגויות של עשרות מדינות, כאשר כל אחת מדגימה את מיטב הטכנולוגיות שיש לה להציע, חוזר כ-170 שנה אחורה לתערוכת האקספו הראשונה שנערכה בלונדון ב-1851. לצד ההזדמנות להראות חדשנות במגוון תחומים ולהדגים המצאות פורצות דרך (הטלפון הראשון הוצג לעולם בידי אלכסנדר גרהם בל באקספו, בפילדלפיה 1876), מדובר גם בהזדמנות להפגין את החזון אדריכלי של כל מדינה וטכנולוגיות בנייה מתקדמות.
לאורך השנים סיפקה מסורת האקספו לא מעט מבנים איקוניים בתולדות האדריכלות, ביניהם "ארמון הבדולח" – מבנה זכוכית וברזל יצוק שבו נערכה התערוכה הראשונה ונחשב לשיא הקדמה והטכנולוגיה במחצית המאה ה-19. באותה רשימה אקסקלוסיבית צריך כמובן להזכיר גם את מגדל האייפל שנבנה לכבוד תערוכת האקספו בפריז ב-1889, וה"אטומיום" שהושק בתערוכה העולמית בבריסל ב-1958, שבו נחנכה המעלית המהירה ביותר באירופה באותם ימים.
באותה רוח, נראה שלא מעט מהביתנים באקספו הנוכחית שואפים לשוות לעצמם תחושה אייקונית, כל אחד יותר מונומנטלי וגרנדיוזי מהשני. סביר אם כך שביקור בתערוכה, גם המקיף ביותר, לא יצליח להגיע לכל אחד מהביתנים. לכן דגמנו עבורכם כמה מרגעי השיא האדריכליים של אקספו 2020.
על כנפי איחוד האמירויות
הביתן שמייצג את איחוד האמירויות ממוקם בכניסה מהכיכר המרכזית של האקספו "אל ואסל", לתוך רובע ההזדמנות. המבנה הלבן והשלדי מסגיר מיד את הקו האמנותי של האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה (Santiago Calatrava) שתכנן אותו, ובחר בכנפיו של הבז כדימוי העיקרי שעומד מאחורי עיצוב המבנה. "המסגרת הרעיונית התבססה על השראה מהחן והכוח של הבז, הציפור הלאומית של איחוד האמירויות", כך הוסבר באתר הסטודיו.
המבט הדרמטי ביותר על המבנה נשקף מעמדת הכניסה, מתחת לשתי "כנפיים" אדירות שמדמות את הציפור במעופה, לאלו צמודה מערכת נוספת של כנפיים עשויות סיבי פחמן. המערכת נפתחת ונסגרת באמצעות בוכנות ומגינה על הפאנלים הסולאריים שטמונים בגג. כל אחת מה"נוצות" מסתובבת סביב נקודה אחת ויכולה להיפתח תוך שלוש דקות בלבד. המבנה עומד בתקן האמריקאי לבנייה ירוקה וקיבל את הדירוג LEED Platinum.
הביתן האמירתי חולש על פני 15 אלף מטר רבוע. פתח עגול בתקרת החלל מעוצב בצורת הסמל של התערוכה העולמית, וביתר המבנה ניתן לחזות במוצגים שקשורים בעבר, ההווה והעתיד של המדינה. "הביתן מציע למבקרים הזדמנות לחקור את ההיסטוריה והעתיד של איחוד האמירויות – מהמקורות שלה ועד להווה המשגשג והעתיד בעל החזון", אמר קלטרווה בראיון לאתר Dezeen. לצד אותם מוצגים, בקומה התחתונה של המבנה תוכנן חלל פתוח עם בריכות מים, 80 עצים ומעל 5,600 צמחים. 2,350 מתוכם הם בעלי חשיבות תרבותית באיחוד האמירויות.
הגינה של סינגפור
אם בעצים ובצמחייה עסקינן, נראה שהביתן הסינגפורי שממוקם ברובע הקיימות באקספו לקח את הנושא אל הקצה. המבנה, שתוכנן בידי משרד האדריכלות WOHA ובשיתוף פירמת עיצוב הנוף Salad Dressing, עטוף כולו מהרצפה ועד לתקרה ביותר מ-170 זנים שונים של צמחים. אלו "משתלטים" על המבנה, מטשטשים ומרככים את הבנוי. "נטיעת עצים והגדלת שטחים ירוקים היא הדרך הזמינה והיעילה ביותר להילחם בהשפעות של שינוי האקלים מעשה ידי אדם. הביתן משלב גינון בתוך העיצוב, ומראה שהסביבה הבנויה אינה צריכה לעקור את הטבע", מסבירים באתר האדריכלים את הקונספט.
הם מספרים שהביתן בעצם מתמצת את הסיפור של סינגפור: עיר-מדינה עם כמות שטח מוגבלת, שמנסה להפוך עצמה לסביבת מחיה בעלת זיקה ישירה לטבע ועולם החי, כשהיא עושה זאת לא פעם באמצעות טכנולוגיה. הצמחים שמכסים את הביתן הסינגפורי מושקים באמצעות טפטפות, והמים שיוצאים מהן מופקים בתהליך התפלה באמצעות אנרגיית השמש שמתרחש באתר. שלושה רובוטים שמשוטטים לאורכו ולרוחבו של הביתן עוקבים אחר בריאותם של הצמחים ואוספים מידע סביבתי. "הביתן יוצר נווה מדבר של עצים שופעים, שיחים ירוקים וסחלבים מלאי חיים במדבר הערבי. נווה המדבר הזה הוא מערכת אקולוגית עצמאית, המונעת כולה על ידי לוחות פוטו-וולטאים בכדי להשיג בניין מאופס אנרגיה לאורך ששת חודשי התערוכה".
הומאז' למטריושקה בביתן הרוסי
קשה מאוד לפספס את הביתן הרוסי ברובע הניידות שתוכנן על ידי סטודיו האדריכלות SPEECH. כלפי חוץ, מעוצב המבנה כשתי כיפות המשולבות אחת בתוך השנייה, ומחופות במערך מורכב של צינורות אלומיניום צבעוניים שמדמים קונספט של תנועה מתמדת ומהירה. "התמודדנו עם מספר מטרות חשובות", הצהיר האדריכל הראשי של הפרויקט, סרגיי טוחבאן. "ראשית, להציע נפח שהאדריכלות שלו תבטא את הנושא של אזור זה בתערוכה, ובו זמנית תכלול אסוציאציות לרוסיה. אחת מהן למשל היא הדרך בה נפח הכיפה הקטנה יושב בתוך הכיפה הגדולה: זה אולי מודרני ודינאמי, אבל גם דומה למטריושקה הרוסית".
השטח מתחת לכיפה התחתונה מתפקד כאזור התכנסות והמתנה לפני הכניסה לתערוכה, כשהוא מגן על השוהים מהשמש הקופחת של דובאי. הבניין מוקף בבריכות שיקוף דקורטיביות שאמורות להפוך את השהייה לידו לנעימה גם כן. שטח המבנה הוא 3,600 מ"ר והוא כולל חללי תערוכה, קפה ומסעדות ואזורים לפגישות עסקיות.
אוהל מושלג בביתן הפיני
על רקע המבנים המוגזמים של תערוכת אקספו, נראה כי הביתן שמייצג את פינלנד מתבלט דווקא בזכות הפשטות והאיפוק שבהם הוא נוקט. המבנה מכונה "Lumi", ותוכנן בהשראת שכבת השלג הראשון שמכסה את הנוף הפיני בתחילת כל חורף. הוא תוכנן על ידי סטודיו JKMM כקובייה מינימליסטית לבנה עם פתח אלכסוני שמזכירה כניסה לאוהל מבד. "המטרה הייתה להביא חתיכה מהטבע הפיני לאיחוד האמירויות ולדובאי. הביתן דומה לאוהל ערבי לבן גדול וכניסתו הייתה בהשראת תרבות נוודים מסורתית. שתי תרבויות נפגשות בדרך זו בתפיסה האדריכלית שלנו", נכתב באתר הסטודיו.
מוטיב האוהל חוזר גם בתוך הביתן. חלל אליפטי מחופה עץ מזמין את המבקרים לשבת ולשוחח או לנוח. פתח בחלקו העליון של החלל ממנו נכנס פנימה אור טבעי ונעים תורם לאווירה הקוסמית שהאדריכלים רצו לייצר. "לאורך ההיסטוריה, האוהל סיפק תפאורה למפגש פנים אל פנים. בתוך הביתן, חלל דמוי נקיק עמוק מברך את פני המבקרים. חלל פיסולי זה מושפע מהטבע הפיני, מפגיש אנשים באופן בלתי נשכח. צורותיו הפשוטות והטהורות מכוסות משטח עץ מסורג ומעוקל משקפות את המורשת המפורסמת של האדריכלות והעיצוב המודרניסטי הפיני". הביתן הפיני מתוכנן להישאר במקומו חמש שנים לאחר האקספו, בסופן הוא יפורק והחומרים מהם עשוי ימוחזרו או שייעשה בהם שימוש חוזר.
היער הסולארי של אנגליה
מבנה נוסף שקשה לפספס הוא הביתן הרשמי של רובע הקיימות, פרי תכנונו של משרד האדריכלות הבריטי הוותיק Grimshaw. המבנה מכונה "Terra" והוא תוכנן כחופה אליפטית ענקית שמכוסה ביותר מ-6,000 מטרים רבועים של תאים פוטו-וולטאים מוטמנים בתוך לוחות זכוכית. השילוב בין הזכוכית והתאים הסולאריים מאפשר הפקת אנרגיה תוך הצללה על השוהים בחצר מתחת לחופה. "החוויה בחצר היא כמו להיות מתחת לעץ גדול עם נקודות אור שמבצבצות ומאירות על המשטחים מתחת", תיארו את החוויה באתר הסטודיו.
הדימוי שמכתיב את צורת הבניין הוא העץ הלאומי של איחוד האמירויות (Gahf tree). ה"גזע" שמקשר בין הגג לקרקע מעוצב כארובה שלה תפקיד כפול: להכניס פנימה אור טבעי ולהוציא החוצה אוויר חם. "צורת החופה עובדת יחד עם החצר כדי לכוון אוויר קריר פנימה, ובאותו זמן לפלוט אוויר חם באמצעות הארובה במרכז". מסביב ל"עץ הראשי" מוקמו כ-18 "עצי אנרגיה" נוספים, מעוצבים בהשראת עץ ייחודי בשם "דרקונית קינבר" שמצוי בארכיפלג סוקוטרה בים הערבי, דרומית לתימן. בדומה לחופה המרכזית, גם הם מספקים צל ומפיקים אנרגיה מהשמש.
בנוסף לתאים הסולאריים, מוטמעות באדריכלות המבנה טכנולוגיות שקשורות באיסוף ואספקת מים, כך שיוכל למלא צורך זה בצורה עצמאית. "הביתן מספק מאה אחוז מצריכת המים שלו ממקורות באתר. מגוון רחב של אסטרטגיות וטכנולוגיות חדשניות שולבו להשגת יעד זה, כולל שימוש חוזר בשפכים", מסבירים בגרימשו. "צריכת המים באזור גבוהה במיוחד ובכל זאת מים הם משאב נדיר במזרח התיכון. זה מסר מרכזי שמטרת הבניין להציג לפני המבקרים בניסיון לשפר את השיטות באזור". לאחר שתערוכת האקספו תחלוף, מבנה הקיימות מתוכנן להישאר עומד על תילו יהפוך בהמשך למוזיאון למדע.