לקראת הבחירות בין נציגי המפלגות – מצד הרפובליקני דונלד טראמפ ומהצד הדמוקרטי קמלה האריס - דמיינו לרגע: איך ייראה הבית הלבן, הסמל האולטימטיבי של הדמוקרטיה האמריקאית? הוא יעבור ודאי מהפך דרמטי כשכל אחד מהמועמדים יביא עימו סגנון עיצובי אחר לאייקון האדריכלי של האומה האמריקאית. החלטנו לבדוק איך כל אחד מהמועמדים יאפיין את הבית הלבן, לא בידי אדריכלים, אלא בידי בינה מלאכותית שניזונה מהשקפות העולם של שתי המפלגות הגדולות ומהסגנון האישי של טראמפ והאריס. התוצאה? שני חזונות מנוגדים שחושפים הרבה יותר ממה שחשבתם על עתיד ארצות הברית.
עוד לפני שנחשוף מה היא יצרה, קצת פרטים על הנכס: ברחוב פנסילבניה 1600, בלב וושינגטון הבירה, ניצב סמל אמריקאי אייקוני - הבית הלבן. מאז שנת 1800, כשג'ון אדמס נכנס לגור בו, שימש הבניין כעד אילם להיסטוריה האמריקאית המתגלגלת. בעוד כחודש, ב-5 בנובמבר 2024, יבחרו 332 מיליון אמריקאים את נשיאם (או נשיאתם) ה-60. חשוב לציין: לא הכתבנו לבינה המלאכותית מאפיינים ספציפיים. ביקשנו ממנה לתכנן את חללי הבית הלבן בהתאם לידע הקיים על כל אחד מהמתמודדים ועל השקפת עולמם.
הגרסה הרפובליקנית: בלינג גרוטסקי
עכשיו דמיינו את זה - הצוות הרפובליקני מגיע, נושא איתו ערמות של לבנים זהובות ודגלי ענק. הם מתחילים לבנות, מגביהים את החומות סביב הנכס, הופכים את הבית הלבן למבצר מרשים. כל לבנה מונחת בדייקנות, סמל לסדר ומשמעת. הם מוסיפים פיתוחים מעוטרים לגדרות, משלבים מוטיבים קלאסיים המזכירים את ימי הזוהר של רומא העתיקה - רמז לגדולה היסטורית שהם שואפים לשחזר. נעשה שימוש נרחב בבורדו, קטיפה, שנדלרים בוהקים וכל מה שהוא ההיפך ממינימליזם ואיפוק.
הגנן הראשי שלהם מסתער על הדשא, גוזם כל עשב סורר, מעצב את השיחים לצורות גיאומטריות מושלמות, היכולות לארח תחרויות גולף עבור הנשיא החדש-ישן. כל פרח במקומו, כל עלה בשורה - תמונה של שליטה מוחלטת על הטבע. בחזית הם מציבים פסל ענק של ג'ורג' וושינגטון או של דונלד טראמפ, מבטו הנחוש צופה אל העתיד, מזכיר לכל מבקר את שורשי האומה ואת הערכים שעליהם נוסדה.
כשהשמש מתחילה לשקוע, הם מדליקים שורה של מנורות שמן עתיקות לאורך השביל הראשי. האור הרך שלהן מעניק לבניין מראה נוסטלגי, כאילו נלקח היישר מתוך ספר היסטוריה. זוהי הצהרה ברורה - העבר הוא המודל לעתיד, והערכים הישנים הם אלה שיובילו את אמריקה קדימה. בחנייה, הם מציבים שורה של מכוניות אמריקאיות מפוארות ומשאיות פיק-אפ חסונות. אלו אינם סתם כלי רכב, הם סמל לחלום האמריקאי של עבודה קשה והצלחה, תזכורת לעוצמה התעשייתית של אמריקה ולרוח היזמית שלה.
דוגמה לסגנון ולטעם של הנשיא ה-45 של ארצות הברית אפשר לראות בחנות המקוונת שלו, שבה נמכרים לא מעט פריטי אופנה ואקססוריז.
הגרסה הדמוקרטית: ירוק ובר-קיימא
עכשיו נדמיין את הצוות הדמוקרטי במלאכת העיצוב, שוודאי ילעגו לשיגעון הגדלות ולשימוש בזהב של טראמפ. תוך רגעים, הם מתחילים להתקין פאנלים סולאריים על הגג ומציבים טורבינות רוח קטנות בגן. לדידם, הבית הלבן צריך להיות לא רק סמל היסטורי, אלא גם מודל לעתיד - ירוק, בר-קיימא, צעיר ומתקדם טכנולוגית. הם מחליפים את החומות הגבוהות בגדרות ברזל מרווחות, מאפשרים לכל אחד להציץ פנימה. זוהי הצהרה על שקיפות בממשל, על פתיחות ועל נגישות. הבית הלבן, בחזונם, אינו מבצר מבודד אלא חלק בלתי נפרד מהקהילה.
הגנן שלהם עוקר את הדשא המסודר ושותל במקומו גינה קהילתית ססגונית, מלאה בירקות ובפרחי בר. כל צמח מייצג מגזר אחר בחברה האמריקאית - מגוון, ססגוני, לעתים לא מסודר, אך תמיד פורח. הם מוסיפים רמפות נגישות בכל פינה, הצהרה ברורה שהבית הלבן - וממשלת ארצות הברית - צריכים להיות נגישים לכולם, ללא יוצא מהכלל. בצד הבניין, הם בונים מרכז קהילתי קטן, עם שלט גדול המזמין את כולם להיכנס ולהשתתף. זהו ביטוי לתפיסתם את הדמוקרטיה - לא רק כמערכת של בחירות, אלא כדרך חיים של מעורבות אזרחית מתמדת.
כשהם מסיימים, הבית הלבן כבר אינו לבן. הוא הפך לקשת צבעים חיה ונושמת, משלב את העבר והעתיד, את המסורת והחדשנות. כל פינה בו מספרת סיפור על אמריקה אחרת - פתוחה, מגוונת, מתקדמת טכנולוגית, אך עדיין מחוברת לשורשיה. הכל מעוטר באמנות רחוב עכשווית מכל הקשת האנושית שמרכיבה את הפסיפס האמריקאי.
ובשביל זה כבר לא צריך בינה מלאכותית: מי שמוסיפים צבע ירוק ניאון לקמפיין של קמלה היא הזמרת צ'רלי XCX, שאלבומה האחרון brat (פרחחית) הפך להגדרה של דור שלם, דור ה-Z כמובן עם מסרים כמו שובבות ופריצת גבולות בלי חשבון. איך קרה החיבור של הזמרת הבריטית הצעירה לבין המועמדת לנשיאות? יום למחרת ההכרזה על פרישתו של ג'ו ביידן מהמירוץ צייצה צ'רלי ברשת החברתית X (טוויטר לשעבר) - "kamala IS brat". בקמפיין של האריס, שניכר שפונה לקהל המצביעים הצעיר, ניצלו את ההזדמנות ו"אימצו" את האסתטיקה של האלבום שלה - טקסט בפונט פשוט מעל רקע בצבע ירוק ניאון. בתגובה לציוץ שינה צוות הקמפיין של האריס את רקע חשבון הטוויטר שלה לירוק הזוהר.
בית לבן ירוק זוהר או זהב?
הניגוד לא יכול להיות חד יותר: מצד אחד, הרפובליקני, מבצר מוזהב, סמל לעוצמה, מסורת וסדר. מצד שני, הדמוקרטי, מבנה פתוח וססגוני, המדגיש שקיפות, מגוון וחדשנות. ובכל זאת, למרות ההבדלים הדרמטיים, יש משהו מוכר בשניהם. כי בסופו של דבר, שניהם מייצגים חלומות אמריקאיים - שונים, לעתים מנוגדים, אך עדיין אמריקאיים עד לשד עצמותיהם. המשל שנשאר הוא כי בכל בחירות, אמריקה לא רק בוחרת נשיא - היא בוחרת חזון. היא מחליטה באיזה צבע היא תצבע את עתידה.
האם היא תבחר בלבן של המסורת, בזהב של העוצמה והשגשוג הכלכלי? או שמא בקשת הצבעים של הגיוון, בירוק של הקיימות ובשקיפות של הזכוכית? האם היא תשאף לחזור לעבר מפואר, או לדהור לעתיד חדש? האם היא תבנה חומות או תפתח שערים? הבית הלבן מספר את סיפורה של אומה המתלבטת בין שימור העבר לבין חיבוק העתיד, בין מסורת לחדשנות, בין לבן לצבעוני. וכל ארבע שנים, היא מחליטה מחדש איזה סיפור היא רוצה לספר.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא עו"ד מומחית להשקעות נדל"ן ומחברת הספר "בינה מלאכותית בתחום האדריכלות, העיצוב והבנייה".