מנועי מזגנים, דוודים, צלחות לווין, אנטנות או חפצים שאיש לא זקוק להם - "גג" הוא לא פעם שם קוד לחלל אחסון מוזנח ונסתר מהעין שבו מרכזים את כל מה שלא רוצים לראות בחזית הבניין. אך גג של בניין לא חייב להיות חלל מבוזבז. להפך, הוא יכול להיות עולם ומלואו.
15 צפייה בגלריה
גג מסעדת "האטלייה של טלי" בשוק מחנה יהודה שישתתף בפסטיבל "גג-עדן"
( צילום: עמית שאבי)
"האדמה המשלימה לעיר היא בעצם הגגות. זה השטח הכי גדול, המסה הקריטית של המרחב שעדיין לא נעשה בה שימוש". כך מסביר מתן ישראלי, אמן רב תחומי וממייסדי ארגון "מוסללה" הירושלמי לחדשנות עירונית ויזמות במרחב האורבני. לדבריו, מדובר במרחב עם פוטנציאל אדיר שיכול לתפקד כשטח למגוון שימושים.
על גג של אחד המגדלים הגבוהים והמרכזיים ברחוב יפו שבירושלים, בניין כלל, פועל מזה חמש שנים "בסיס האם" של ארגון מוסללה, שמנסה להביא לשינוי בר-קיימא בתרבות ובחברה הירושלמית בפרט, והעירונית בכלל. הגג נקרא בפי הפעילים של מוסללה "המרפסת - נווה מדבר עירוני". ואכן מדובר בסוג של אי אנושי וקהילתי שנמצא בליבה של ירושלים, ושחברים בו מאות אקטיביסטים ושוחרי איכות סביבה ירושלמים.
במהלך השנים הם הפכו את הגג המוזנח למתחם ירוק ופורח, המהווה מרחב ציבורי מסוג חדש. מתחם המרפסת, ששטחו כ-1,650 מ"ר, מורכב מחלק מקורה ומחלק פתוח תחת כיפת השמיים. לרשות הציבור הרחב פועלים באופן שוטף במרפסת, ללא עלות, ספרייה, גלריה, מטבח, פינות ישיבה, חשנל ואינטרנט אלחוטי - חלל עבודה קהילתי המושך אליו עשרות סטודנטים ואנשים שמחפשים מקום שקט ומוצל לעבוד בו.
כדי לעורר את הציבור ולהוכיח שהמרחב העירוני לא נגמר במפלס הרחוב, יתקיים בשבוע הבא פסטיבל הגגות הראשון של ירושלים, שיכלול כ-30 גגות ברחבי העיר. פסטיבל, שזכה לשם הגימיקי "גג עדן", יתרחש הן במערב ירושלים והן במזרחה, ובמסגרתו יתקיימו מפגשים מקצועיים לאדריכלים ולמתכננים, אירועי תרבות ואומנות, סדנאות וסיורים. כל זאת במטרה להגביר את המודעות לשימושים שניתן לעשות בגגות של מבנים פרטיים וציבוריים, ולעודד פעילות חברתית וקהילתית על גגות.
"בחמש השנים האחרונות אנחנו מפתחים את הגג של מרכז כלל, כדי שיהיה מרחב לאירועים מכל מיני סוגים", מספר ישראלי. "יש כאן עצים עם פירות וצמחים, מרכז דבוראות ועכשיו אנחנו מקימים משתלה. הכל יכול לקרות כאן - החל מכנסים ומפגשים, דרך מקום ליוגה ועד מופעים ל-10 עד 400 איש. הבנו שאם הצלחנו להמציא את מרכז כלל מחדש בזכות הגג שלו, אז זה נכון לכל בניין ולכל עיר - אפשר להוסיף כל כך הרבה שימושים לגגות בערים ולמצוא תשובה לצפיפות ולמחסור באוויר במפלס הרחוב".
"השממה נמצאת בתוך הערים"
נראה ששעתם היפה של הגגות הייתה בימי הקורונה והסגר. בדומה למרפסת, גם גג הפך להיות מוצר נחשק ששימש כפיסה קטנה של חוץ כשעל כולנו נכפה להיות בפנים. מדבריו של ישראלי, עולה כי המגמה הזו תתחזק בשנים הקרובות לאור העובדה ששטח האדמה בערים הצפופות הולך ואוזל. למרות זאת, הוא מציין כי 90 אחוזים משטח הגגות בישראל כיום לא נמצא בשימוש.
"במציאות של היום הרבה אנשים בערים מרגישים מנותקים מהטבע. אני שואל המון קבוצות שאני פוגש 'מה הצבע של העיר?' ואוטומטית כולם עונים אפור. יש פה נקודה בעייתית, וזאת התוצאה של היצירה האנושית שאנחנו מפתחים, שהיא למעשה העיר. זה המרחב שאנחנו מבלים בו את רוב חיינו ואם התוצר הוא אפור - כנראה שטעינו".
לדעתו של ישראלי מצב הגגות כיום דומה למדבר או שממה לא מיושבת, וגגות שכן נעשה בהם שימוש שווי ערך לנאות מדבר במרחב האורבני. הוא מספר שחברי קהילת מוסללה, שמקדמים את נושא יישוב הגגות, רואים את עצמם כ'חלוצי גגות'. "אנחנו מתייחסים לכל השכבה העליונה של ערים היום בתור 'מדבר הגגות'. כשחושבים על חלוציות חושבים על הסבתות שלנו שיצאו להפריח את השממה אבל היום השממה נמצאת בתוך הערים. זאת השממה שיצרנו במו ידינו".
15 צפייה בגלריה
"השממה שיצרנו במו ידינו": גג בית אורי צבי גרינברג בירושלים
(צילום: בית אורי צבי גרינברג)
חזון הגגות של המאה ה-20
הרעיון להשמיש את שטחי הגגות העירוניים לא התחיל במוסללה, מדובר בעקרון שטבוע עשרות שנים בשיח האדריכלי. כבר ב-1926 קבע האדריכלי השוויצרי הנודע לה-קורבוזייה (Le-Corbusier), מי שנחשב לאחד מהאדריכלים החשובים בהיסטוריה ותרם להתגבשות האדריכלות המודרנית של המאה ה-20, שיש להשתמש בגגות השטוחים כגן עילי וכמרחב למפגש ובילוי.
פרט לשימושים שהציע לה-קורבוזייה, קיים מנעד רחב של פעילויות שניתן לקיים על גגות. מי שחקרו את הנושא לעומק בעת האחרונה הם משרד האדריכלות ההולנדי המוכר MVRDV, בשיתוף עם ארגון "ימי הגגות של רוטרדם" ועיריית רוטרדם. תוצר המחקר הוא "קטלוג הגגות" – קטלוג מקיף שכולל כ-130 דרכים שונות בהן ניתן להשתמש במרחב העילי, חלקן כבר קיימות במציאות ואחרות ממתינות למימוש פיזי.
בהשראת המהלך ההולנדי, בימי הפסטיבל תיערך בגג של מוסללה תערוכה שסוקרת את גגות רוטרדם. במרכז התערוכה תעמוד עיר קונספטואלית מקרטון, שתשקף את מדבר הגגות שקיים היום. במקביל יערכו סדנאות יצירה בהן המשתתפים יוכלו לממש את הרעיונות והדמיונות שלהם ולהוסיף אותם לדגם העירוני. כך, מעיר ריקה ודלה, תתגבש עיר מלאת חיים באמצעות הגגות שיקבלו שימוש מחדש, לפחות באופן תיאורטי.
"חלק מהשימושים כוללים חקלאות, וחלקם מגיעים להפיכת גגות לנקודות נחיתה למכוניות מעופפות או נקודת שילוח לרחפנים שלוקחים חבילות ומפזרים אותן, כמו סניף דואר. המסר הוא שכל דבר שקורה על הקרקע, אפשר לעשות על הגג", אומר ישראלי ומוסיף שלמרחב הזה יש גם יתרון על פני מפלס הרחוב: "זה שטח ציבורי שיש לו חוקים אחרים והוא יותר בטוח. אתה יודע מי נכנס אליו או מי היה שם אתמול. זה מאפשר להגיע לאיכויות של פיתוח יותר מושקעות".
15 צפייה בגלריה
"כל דבר שקורה על הקרקע, אפשר לעשות על הגג": מגרשי ספורט בפוקט, תאילנד
(צילום: ShutterStock)
החל מהפקת אנרגיה סולארית, דרך גינות ענק ירוקות, ועד למרחבי לימוד ואירוח - מנעד השימושים הפוטנציאליים שיש לגגות הוא רחב ביותר. אך ישראלי מציג גם את הפוטנציאל הכלכלי שיש לגגות, וכדוגמה מציין את פרויקט "נשות הדבורים" - 15 נשים ממזרח ירושלים שהוכשרו בידי מוסללה לגדל דבורים, רבות מהן עושות זאת על מרפסות וגגות, ובפרט על הגג של הספרייה המרכזית בשכונת ואדי ג'וז שליד העיר העתיקה. שם, הוקם מרכז סינסילה, מרכז ראשון מסוגו בחברה הערבית שמטרתו לקדם נושאי קיימות ואקולוגיה, לצד העצמה כלכלית של נשים.
"גגות יכולים להיות מקור לפרנסה נוספת במרחב העירוני", מסביר ישראלי. "לימדנו את אותן נשים, שלרובן לא הייתה עבודה, איך לגדל דבורים. השלב השני היה ללמד איך לגדל צמחייה צבעונית עבור הדבורים". בימי הפסטיבל, ייחנך במרכז סינסילה בית קפה קואופרטיבי בהובלת "נשות הדבורים", שם הן תוכלנה למכור מוצרים כמו דבש, פרופוליס ונרות שעוות דבורים. כולם עבודת יד, וכולם הופקו על הגג.
15 צפייה בגלריה
כוורות על גג הספרייה המרכזית: "לימדנו את אותן נשים איך לגדל דבורים"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אם ניצול שטח הגג חשוב בכל מרחב עירוני שהוא, נראה שבשכונות מזרח ירושלים הוא קריטי. "במזרח העיר קיימת הזנחה של תשתיות. אין שם פארקים או מרחבים ירוקים, ואם תתפתח שם תרבות גגות, זה יכול לתת מענה למחסור בשטחים פתוחים שקיים שם כיום", מסביר ישראלי.
15 צפייה בגלריה
במקום פארקים ומרחבים ירוקים במפלס הרחוב: גג סינסילה במזרח ירושלים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מחכים לרוח גבית מהממסד
מלבד לתת השראה לציבור הרחב ביחס לאפשרויות השונות בהן ניתן להשתמש בגג, אחת ממטרות הפסטיבל היא גם לחשוף את מקבלי ההחלטות ברמה המוניציפאלית והכללית לנושא. "הרבה גגות הפכו למקומות בילוי בתקופת הקורונה, ויש עניין רב סביב הנושא. אך עדיין אין מספיק רוח גבית מהרשויות וממשרדי הממשלה. זאת אחת הסיבות שאנחנו עושים את הכנס עכשיו".
ומה צריך להיעשות?
"דבר ראשון שתהיה חקיקה שמחייבת כל בעל גג להפוך אותו לבר שימוש. בתור התחלה, גגות של בניינים חדשים ואחרי זה גם גגות ישנים. מעבר לזה שיהיה סטנדרט: כשאדם מתכנן גג, הוא יהיה חייב לתכנן אותו עם כל התשתיות הנחוצות כדי שאחר כך ניתן יהיה להוסיף עוד שכבות לשימושים שונים".
15 צפייה בגלריה
הערך האקולוגי של גגות ירוקים: הורדת הטמפרטורה בסביבה בין חמש לשבע מעלות
(צילום: אואזיס גגות ירוקים)
ישראלי מוסיף כי לדעתו צריך להיות הליך מסודר של סבסוד גגות ירוקים, דבר שמשפיע לחיוב על האקלים העירוני. "לגגות ירוקים יש ערך סביבתי גדול. הם מורידים את הטמפרטורה בסביבתם בטווח שבין חמש לשבע מעלות. במקום משטח עם יריעות איטום שמחזירות חום ומחממות את העיר, הצמחייה מקררת. מעבר לכך זה מעלה את מגוון מיני הצמחים ובעלי החיים העירוני. באמצעות גגות ירוקים אפשר לשמר מסדרונות אקולוגיים לחרקים וציפורים. גגות ירוקים מייצרים שכבה צומחת ומבודדת על הגג שממתנת את השימוש במזגנים, והכי חשוב – זה מעלה את הכיף שבלחיות בעיר".
לאתר פסטיבל "גג עדן" בירושלים, לחצו כאן
