האדריכל צבי הקר הלך לעולמו בערב יום כיפור בגיל 92 לצד משפחתו, בביתו שבברלין. מבין הפרויקטים המפורסמים שלו אפשר למנות את שכונת המגורים רמות פולין שבירושלים (1973-1971), מוזיאון הפלמ״ח שבתל אביב (1995) ובית הספירלה שברמת גן (1990-1984), שעליו זכה בפרס רכטר לאדריכלות בשנת 1999. הקר לימד אדריכלות בגרמניה ותכנן כמה פרויקטים אדריכליים בולטים גם באירופה, בהם מרכז המורשת היהודית בדואיסבורג, גרמניה (1999-1996), אנדרטת השואה בבולוניה, איטליה (2015) ובית הספר היינץ-גלינסקי בברלין (1995-1991).
הקר נולד בקרקוב, פולין, בשנת 1931. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא ברח מפולין ועלה לישראל. הקר פנה ללימודי אדריכלות בטכניון. בתום לימודיו הוא הקים משרד בשותפות עם חברו ללימודים אלדר שרון ועם המורה שלהם אלפרד נוימן. השלושה תכננו יחד שורה של פרויקטים, בין השאר, את בניין עיריית בת ים ואת "בית דובינר" המיועד למגורים פרטיים ברמת גן. בהמשך, הוא פתח משרד עצמאי, וב-1990 עבר להתגורר ולפעול בברלין.
עוד בנושא:
אחד המבנים המפורסמים שתכנן הקר הוא כמובן בה״ד 1 ב-1968. עד שנפתח בית הספר לקצינים של צה"ל, בקרבת מצפה רמון, פעל בית הספר ב"מחנה סירקין" ממזרח לפתח תקווה, בסיס ששימש עד 1948 כשדה תעופה של חיל האוויר המלכותי הבריטי, ולא התאים להכשרת דור העתיד של הקצונה הצה"לית. המחנה שתכנן הקר מורכב ממגוון שימושים שאפשר למצוא בכל בסיס הדרכה צבאי - מגורים, כיתות לימוד, חדר אוכל, מועדונים ומשרדים.
"בה"ד 1 הוא אואזיס במדבר", סיפר הקר בראיון ל-Xnet ב-2019, "כמו בתי הלינה שבנו הנבטים לשיירות הגמלים בדרך המשי. עד אז בנו מחנות צבא מבניינים קטנים, וביניהם עשו מעבר. מה שאני עשיתי היה שונה לגמרי - עשיתי בניינים שיוצרים סביבה, הבניינים לא רק סוגרים על החדרים אלא סוגרים גם על החוץ ויוצרים מקום מוגן. חשבתי על הרעיון הזה עוד כשהייתי חייל ביחידה הנדסית, וחשבתי על איך צריך להיות מאורגן מחנה צבאי. זה פתרון הומני יותר, שהיה חידוש ואף פעם קודם לא נעשה בצה"ל".
15 צפייה בגלריה
רמות פולין בירושלים. מרפסות לסוכות ומטבח גדול למשפחות חרדיות
(צילום: משה מילנר, לע"מ)
מבנים לא סטנדרטיים
אחד המבנים המפורסמים בתכנונו של הקר הוא ״בית דובינר״, שאותו תכנן לצד נוימן ושרון. מדובר בבניין יוצא דופן ברמת גן המתנשא לגובה של שבע קומות. הבניין מציג תוכנית אדריכלית חריגה היצאה נגד תפיסת העיצוב המקובלת אצל אדריכלים ברחבי העולם באותן שנים, שהייתה מבוססת על צורת התיבה.
15 צפייה בגלריה
בתו של הקר, ד"ר אלה זימרמן, חוקרת בכירה במכון ויצמן למדע, התגוררה בבית דובינר
(צילום: טל ניסים)
ב״בית דובינר״, שום דבר אינו סטנדרטי - מהקירות האלכסוניים ודרך מערכת המעברים הפתוחים המקשרים בין החללים הפנימיים. דניס שארפ, מהבכירים בהיסטוריוני האדריכלות במאה הקודמת, בחר בהקר, נוימן ושרון כנציגי האדריכלות הישראלית בספרו ״Twentieth Century Architecture: A Visual History״ ו״בית דובינר״ נבחר על ידו כאחד משלושת הפרויקטים הבולטים שנבנו בעולם ב-1965.
15 צפייה בגלריה
ביתו של סם דובינר תעשיין ואשתו בטי ברמת גן. תכנון ועיצוב: אדריכל צבי הקר
(צילום: דוד רובינגר)
ב"בית הספירלה" הסמוך, שעליו זכה בפרס רכטר, מציג גם הוא לראווה את סגנונו הנועז של הקר. הבית שתוכנן בשיתוף האדריכלים גיל ברנשטיין, שמואל גרובמן ורינה הרינג, נחשב חריג בנוף המקומי בזכות צורתו עגולה, המרפסות היוצאות ממנו ומגוון החומרים והעיטורים המרכיבים אותו. בליבו של הבניין נמצאת חצר פנימית שאליה פונות כל הדירות.
רמות פולין, קוביזם אדריכלי
רמות פולין, בתכנונו של הקר, היא אחת השכונות המפורסמות והחריגות שתוכננו בישראל. המבנים המחומשים והצפופים, שנבנו באופן שונה מהנוף האדריכלי המוכר, הפכו מיד אחרי השקתם בשנות ה-70 למפורסמים ברחבי העולם. רמות פולין תוכננה כחלק ממאמצי משרד השיכון להרחיב את ההתיישבות בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.
גם בפרויקט הזה חתר הקר תחת הבנייה המקובלת באותה תקופה - בניית הבלוקים, שקודמה על ידי משרד השיכון. הקר סלד מאותן תיבות המגורים שביטאו בעיניו חוסר יצירתיות. במאמרו "האדריכלות כמכשיר רצח", הוא התנסח בבוטות: "ארץ זו מכוסה בזבל, בתים, שיכונים, שבכיעורם ובברוטליות שלהם אין להם דוגמה בשום מקום בעולם (...) מה שנבנה על אדמת הארץ מוכיח רק דבר אחד, שאין בליבנו כל אהבה למקום הזה, כל זיקה אליו״.
הקומפלקס ניצב בראש גבעה, סמוך לכביש הראשי החוצה את שכונת רמות הירושלמית. במשך שנים היה המתחם חשוף לעיניהם של החולפים בכביש הראשי, עד שבעשור הקודם נבנו מבני ציבור גדולים בשטחים הפנויים שנותרו בהיקף השכונה, ומאז הם מסתירים אותה מהחולפים בכביש. את אזור המגורים הגדיר לתנועת הולכי רגל בלבד, והרחיק את הכביש ואת חניוני המכוניות אל מחוץ לשכונה. בסך הכל תוכננו ברמות פולין 727 דירות, שהוקמו בשני שלבי תכנון וביצוע. השכונה נועדה לחרדים ובעיקר לקהילת "כולל פולין". הרב מרדכי דויטש, נציג הנהלת הכולל, ליווה את הקר בתהליך התכנון. עקב מעורבותו, לכל דירה הוצמדה מרפסת פתוחה לטובת סוכה, והמטבח הוגדל על חשבון הסלון.
עיריית ירושלים ניסתה לקדם במשך שנים פרויקט התחדשות במסגרת ״פינוי-בינוי״ בחלק הוותיק של השכונה כדי לבנות לגובה ולשלש את מספר הדירות. לאחר התנגדות התושבים, העירייה נסוגה מתוכניתה עד לאחרונה. במאי 2023 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית להתחדשות עירונית בשכונה, ובמסגרתה צפויים להיהרס גם בנייני הכוורות המפורסמים.
גיאומטריה שוברת מוסכמות
לאחר שהקר עבר להתגורר ולעבוד בגרמניה הוא תכנן מבנים רבים גם ברחבי אירופה. מהמפורסמים שבהם הוא בית הספר היהודי בברלין, שממבט על נראה כמו מעין מניפה א-סימטרית.
בית הספר מציג את סגנונו המובהק של הקר, שהתפתח לאורך השנים, אבל שמר על הקו הפנימי שלו באדיקות: בנייה אלכסונית, שימוש בגיאומטריה בדרך ששוברת מוסכמות, ריבוי זוויות וקשתות. השפה האדריכלית של הקר תואמת במובנים רבים גם את מהותו של המבנה, בית ספר שמאכלס תלמידים יהודים, חלקים ישראלים, חלקם בני מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר, מגוון אקלקטי שיוצר הרמוניה - אך שומר על הייחודיות והשונות של כל אחד מחלקיו.
בשנים האחרונות הרבה הקר, דרך משרדו בגרמניה, להשתתף בתחרויות אדריכלות כמו תחרות למוזיאון מלחמת העולם השנייה בגדנסק; מוזיאון הבאוהאוס בדסאו ומוזיאון הגוגנהיים בפינלנד.
