האדריכל היפני ריקן ימאמוטו (Riken Yamamoto) הוא הזוכה בפרס פריצקר לשנת 2024. בהכרזה שנערכה היום, 5 במרס, בשיקגו נבחר האדריכל בן ה-79 לקבל את אות הכבוד הגבוה ביותר בעולם האדריכלות הנחשב ל"פרס הנובל של עולם האדריכלות". ימאמוטו הוא הזוכה ה-53 בפרס היוקרתי והאדריכל היפני התשיעי שזוכה בפרס הנחשק. בנוסף לעיטור הכבוד הוא יקבל גם מדליית הוקרה וסכום של 100 אלף דולר.
במהלך הקריירה שלו התמקד ימאמוטו באדריכלות חברתית וקהילתית והאמין שיש לחבר ולמסמס עד כמה שאפשר בין מרחבים פרטים וציבוריים למען שמירה על חיי הקהילה. "ימאמוטו פיתח שפה אדריכלית חדשה שלא רק יוצרת חללים למשפחות לחיות בה, אלא יוצרת קהילות למשפחות לחיות ביחד", נכתב בהחלטת חבר השופטים.
להכיר מרחבים זה אומר להכיר קהילה שלמה
ימאמוטו נולד בשנת 1945 בבייג'ין שבסין וזמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה עבר להתגורר בעיר יוקוהמה שנמצאת ליד טוקיו, יפן. בשנים המוקדמות של הקריירה שלו ביקר ימאמוטו ביבשות ובמדינות שונות כשהוא נוסע עם המכונית הפרטית שלו ממקום למקום. הוא בילה חודשים במרדף אחר הכרה והבנה של קהילות ותרבויות שונות בכל רחבי העולם. "בשבילי, להכיר ולהבין מרחבים, זה אומר להכיר קהילה שלמה", סיפר ימאמוטו בעבר והוסיף: "הגישה האדריכלית של היום מעודדת פרטיות ושוללת בפועל את הצורך בקשרים חברתיים. עם זאת, אני מאמין שאנחנו עדיין יכולים לכבד את החופש של כל פרט אך תוך כדי חיים משותפים. המרחב צריך לטפח הרמוניה בין תרבויות ודרכי חיים שונות".
ימאמוטו סיים את לימודי האדריכלות באוניברסיטת ניהון בטוקיו בשנת 1968 וקיבל תואר שני באמנויות באדריכלות מאוניברסיטת טוקיו לאמנויות בשנת 1971. הוא ייסד את המשרד שלו בשנת 1973 והוא פועל עד היום. במהלך השנים תכנן ימאמוטו פרויקטים שונים בעיקר ביפן, סין, קוריאה ושווייץ, בהם תכנון בנייני מגורים פרטיים לדיור ציבורי, בתי ספר יסודיים, קמפוסים אוניברסיטאיים, מוזיאונים, ספריות, שדות תעופה ומוסדות ציבוריים מגוונים.
בשנת 2011, בעקבות רעידת האדמה והצונאמי ההרסני שפגע ביפן, השתתף ימאמוטו בתכנון ובשיקום פרויקטים לנפגעי האסון. בנוסף, בעשור האחרון הוא הקים מעבדת מחקר אדריכלית המוקדשת לקידום פעילויות קהילתיות באמצעות עיצוב אדריכלי.
10 צפייה בגלריה
Riken Yamamoto אדריכל, זוכה פרס פריצקר לאדריכלות 2024
(צילום: photo courtesy of Tom Welsh)
10 צפייה בגלריה
Tianjin Library, ספרייה ציבורית שתכנן ימאמוטו
(צילום: courtesy of the Pritzker Architecture Prize, Nacasa & Partners)
10 צפייה בגלריה
Nagoya Zokei University. אוניברסיטה בתכנונו
(צילום: courtesy of the Pritzker Architecture Prize, Shinkenchiku Sha)
אחד הפרויקטים אשמסמלים בצורה הטובה ביותר את הפילוסופיה החברתית והקהילתית של ימאמוטו הוא פרויקט מגורים שתכנן בשנת 2010 בעיר סונגנאם שבדרום קוריאה. מדובר בקומפלקס של תשעה בלוקים של מגורים נמוכים יחסית עם קומות קרקע פתוחה המחברת בין כל מבני המגורים. התכנון המיוחד של הפרויקט מעודד למעשה אינטרקציה בין הדיירים וכולל, בין היתר, חללים משותפים להתכנסות, מגרשי משחקים, גנים וגשרים המחברים בין כל המבנים. "אחד הדברים שאנחנו זקוקים בעתיד של הערים הוא ליצור תנאים שיכפילו את ההזדמנויות לאנשים להתחבר ולתקשר יחדיו", ציין האדריכל הצ׳ילאני אלחנדרו ארוונה, יו"ר חבר השופטים וחתן פרס פריצקר לשנת 2016. "על ידי טשטוש קפדני של הגבול בין ציבורי לפרטי, ימאמוטו תרם בצורה יוצאת דופן לגישה הזאת שמאפשרת יצירה של קהילות גם בערים הגדולות. ימאמוטו הוא אדריכל שמביא כבוד לחיי היומיום. הנורמליות הופכת ליוצאת דופן. רוגע המוביל לפאר", הוא הוסיף.
10 צפייה בגלריה
Hotakubo Housing, קומפלקס מגורים על גבול הפרטי והציבורי
(צילום: courtesy of the Pritzker Architecture Prize ,Tomio Ohashi)
פרויקט נוסף ואיקוני של ימאמוטו הוא תכנון מוזיאון יוקוסוקה לאמנות (Yokosuka Museum of Art). המוזיאון תוכנן בהשראת מפרץ טוקיו וההרים הסמוכים לו. המבנה וגלריות המוזיאון נמצאות למעשה מתחת לפני הקרקע ומספק למבקרים חוויה חזותית עוצמתית של הגיאוגרפיה הטבעית באזור. ניתן לומר שהמבנה תוכנן כחלק בלתי נפרד מהסביבה, הוא פתוח לגמרי עם חלונות זכוכית גדולות המאפשרות גם לצפות באמנות במוזיאון וגם להינות מהנוף ומהסביבה.
10 צפייה בגלריה
Yokosuka Museum of Art, בהשראת מפרץ טוקיו וההרים הסמוכים
(צילום: courtesy of the Pritzker Architecture Prize, Tomio Ohashi)
10 צפייה בגלריה
Yokosuka Museum of Art, זוכה פרס פריצקר 2024
(צילום: courtesy of the Pritzker Architecture Prize, Tomio Ohashi)
השופטים: "על ידי טשטוש קפדני של הגבול בין ציבורי לפרטי, ימאמוטו תרם בצורה יוצאת דופן לגישה הזאת שמאפשרת יצירה של קהילות גם בערים הגדולות. ימאמוטו הוא אדריכל שמביא כבוד לחיי היומיום"
10 צפייה בגלריה
Tianjin Library, הספרייה מבחוץ
(צילום: photo courtesy of Riken Yamamoto & Field Shop)
הנובל של האדריכלים
פרס פריצקר מוענק מדי שנה מסוף שנות ה-70 לאדריכלים, אדריכליות או משרדי אדריכלים פורצי דרך ברחבי העולם. עד היום נחשב הפרס לכבוד הגבוה ביותר בקהילת האדריכלים, המוענק לאדריכל עובד שהביא להשפעות חיוביות מתמשכות ומהותיות על החברה באמצעות המדיום האדריכלי. הפרס קרוי על שמם של בני הזוג האמריקאים-יהודים ג'יי ארתור וסידני פריצקר, הנחשבים לאחת המשפחות העשירות בעולם עם הון מוערך בשווי של 36.9 מיליארד דולר. עיקר הונה קשור ברשת מלונות היוקרה "הייאט" (Hyatt) שבבעלותה.
מטרתו העיקרית של פרס פריצקר לאדריכלות היא כאמור, להוקיר כבוד לעבודת משרד אדריכלים, שמלבד כישרון רב ואסתטיקה, משקפים גם חזון חברתי ותרומה לאנושות. הפרס מוענק השנה בפעם ה-45, החל משנת 1979 ללא הפסקה. זוכה פרס פריצקר הראשון בשנת 1979 היה האדריכל האמריקאי פיליפ ג'ונסון, שתכנן בין היתר את מגדל סיגראם (Seagram Building) המפורסם במנהטן בשיתוף עם האדריכל הנודע לודוויג מיס ון דר רוהה. מבין זוכי הפרס, מחצית הזוכים הם אירופאים ומחצית אמריקאים ואסיאתיים (שישה יפנים זכו בפרס עד היום). הרוב המוחלט של הזוכים הם גברים ורק שש נשים זכו בפרס מהקמתו, כשהראשונה הייתה האדריכלית הבריטית-עיראקית זאהה חדיד בשנת 2004. האדריכל האפריקאי-השחור הראשון שזכה בפרס הוא פרנסיס קרה בשנת 2022.
בשנה שעברה זכה האדריכל הבריטי דיוויד אלן צ'יפרפילד בן ה-70 בפרס היוקרתי. הוא קיבל את הפרס כהוקרה על תרומתו הרבה בתחום השימור ב-40 שנות הקריירה שלו, תוך שימת דגש על משבר האקלים. חלק מהפרויקטים הידועים שלו הם מוזיאון נאוס באי המוזיאונים בברלין שנחנך בשנת 2009 לאחר שיפוץ ושיקום של הבניין שנהרס במלחמת העולם השנייה. בבניין משולבים אלמנטים מרהיבים מבטון שהורכבו ממלט לבן מעורבב עם שבבי שיש סקסוניים. בניין נוסף שהוא תכנן הוא קמפוס בתי המשפט בעיר ולנסיה שבספרד. המבנה מורכב מארבעה קומות עשויות בטון אשר בולטות מעל לקומות זכוכית ומצלים על הקומה תחתיהם. בנוסף, צ'יפרפילד אחראי גם לשיפוץ ושדרוג הגלריה הלאומית החדשה בברלין שתוכננה בשנות ה-50 על ידי האדריכל הגרמני מיס ון דה רוהה.
צוות השופטים כתב על צ'יפרפילד כי "הוא אדריכל עדין אך עוצמתי, מאופק ואלגנטי, שהאדריכלות שלו מרוסנת באופן רדיקלי, מפגין כבוד להיסטוריה ולתרבות ומכבד את הסביבות הבנויות והטבעיות הקיימות, כשהוא הופך בניינים ישנים באמצעות שיפוץ ושחזור לפונקציונליים ונגישים. זאת הוא עושה באמצעות עיצוב מודרני נצחי המתעמת עם בעיות אקלימיות, היבטים חברתיים, ומסייע בשיקום ערים".
