הים התיכון שצובע את הסלון בכחול מצד אחד וקו הרקיע של העיר הלבנה שנשקף מהמטבח המודרני מהצד השני – זה הדבר הראשון שתופס את העין בפנטהאוז תלת-מפלסי ייחודי, המשלב יוקרה ועיצוב מלונאי על טיילת הרברט סמואל בתל אביב. הפנטהאוז, הממוקם בבניין משנות ה-90, עבר שיפוץ מהיסוד בעלות של חמישה מיליון שקל וכולל שלושה חדרי מאסטר לזוג ולשני ילדיהם, קירות מחופים מכף רגל ועד ראש, גרם מדרגות בגובה שבעה מטרים וחדרי רחצה שמפגישים את הדיירים עם הים בכל בוקר מחדש.
"שלושת כיווני האוויר מאפשרים נוף פתוח לסביבות שונות – מהנוף העירוני של תל אביב במזרח, דרך נמל יפו בדרום ועד קו האופק של הים במערב", מסביר האדריכל כפיר גלאטיה אזולאי ממשרד K.O.T אדריכלים. "הקונספט העיצובי היה זרימה בין טבע לעיר, והבית עוצב כך שהוא לא משמש רק כמקום מגורים, אלא גם כמסע של חוויות, טבע ותחכום אורבני".
הריסה ובנייה מחדש בהשראת מלונות
תהליך התכנון והשיפוץ חשף איכויות מרחביות חבויות בחלל, החל בגרם המדרגות המרשים שהתחבא בין קירות, דרך הנוף ממזרח למערב שתופס את קו הרקיע, ועד ניצול הגובה הכפול במטבח לטובת אחסון. "הרעיון שהוביל אותנו הוא להעביר תחושה של חוויה מלונאית, שהיא ההפך המוחלט מהדירה הסטנדרטית עם הקירות הלבנים. יש הרבה אלמנטים שלקוחים מתכנון ומעיצוב של בתי מלון. כל קיר קיבל התייחסות ייחודית וחופה בצורה אחרת. נעשה שימוש בהעמדה ובהנחה של הריהוט ורמת הגימור היוקרתית של כל פרט שתוכנן עבור הפנטהאוז במיוחד", מספר גלאטיה אזולאי.
השיפוץ כלל הריסה וחלוקה מחדש של שתי הקומות הראשונות ושיפוץ של החדר שממוקם במפלס השלישי. גרם המדרגות שנחשף מחדש לאחר הריסת המחיצות שכלאו אותו הפך לעמוד השדרה של הפנטהאוז, וכעת הוא קושר את שלושת המפלסים יחד ומאפשר מבט רצוף למעלה. גרם המדרגות הפיסולי בפלדה שנצבעה בלבן ובחיפוי שיש וזכוכית נהפך לאלמנט היקר ביותר והגיע כמעט לחמישית מתקציב השיפוץ. לאחר העיקול הראשון המדרגות תחומות בשני קירות, ובתקרה שולבה תאורת ויניל מתוחה המדמה פתח של סקיילייט שמכניס אור טבעי ונעים פנימה. בהמשך לאותו רעיון החללים מאוחדים גם בעזרת הריצוף הנבחר ברחבי הבית – פרקט טבעי בדוגמת פישבון.
מעבר למדרגות ולכיוון מזרח נמצא המטבח שפונה לנוף אורבני. גובה החלל מתנשא לשישה וחצי מטרים בזכות המפגש עם המפלס השלישי שממוקם בדיוק מעליו. המשטחים הבהירים, מאבן טאג' מאהל טבעית בעיבוד המדמה עור מחוספס, הונחו על הארונות בחיפוי עץ אלון מושחר. יחידת האחסון הגבוהה תופסת את מלוא גובה החלל ומאפשרת מראה נקי ויוקרתי לצד נישה כהה ופתוחה. לעבר פינת האוכל פונה ויטרינת זכוכית בגוון קוניאק שמשמשת לתצוגה. המעבר לחלק השני של הקומה – פינת האוכל והסלון – משלים את ההיבט הקונספטואלי, לדברי גלאטיה אזולאי, במעבר לסגנון הטבעי. קו האופק של הים, הנשקף משתי החזיתות, ממסגר בכחול עמוק את חוויית המגורים עבור בני הבית. פינת האוכל עגולה ומעוצבת כיחידה אורגנית ומעליה משטח זכוכית והיא משקפת את הנוף מזווית נוספת.
בהמשך נמצא סלון מרווח שעוצב בפאלטת צבעים מונוכרומטית ובו מערכת ישיבה רכה ומעוגלת הכוללת ספה, ספת רביצה וכורסאות. ספריית עץ אלון בהירה משולבת כיחידה אינטגרלית בקיר האלכסוני שהכתיבה צורת הבניין הוותיק. בקומה הראשונה, כמו גם בשתיים הנוספות, הקירות מחופים בטפט או בנגרות מותאמת. כך בין היתר, מאמין האדריכל, מתאפשרת תחושה חמימה ואינטימית לצד הגימור היוקרתי של כל פרט ופרט בפנטהאוז.
המרפסת ממשיכה את הסלון, ובהתאם לחזית המשורטטת של הבניין שמחלקת את הנוף למפתחים רחבים בתוך מסגרת שמקיפה את החזית, שולב מעקה זכוכית נקי עם מינימום מחברים. לבקשת הדיירים שאוהבים לארח בביתם, מוקם מטבח חוץ פונקציונלי ותאורת אווירה.
עם הפנים לים
המדרגות היו למעשה לנקודת המפנה בשיפוץ, ולא רק בהיבט התקציב. "לפני השיפוץ", אומר גלאטיה אזולאי, "המדרגות הופרדו על ידי קיר שיצר סביבן ממש חדר וניתק אותן. הקיר הוסר, ופתאום שני החלקים של הקומה הראשונה התחברו והתאפשר מבט רצוף בין המטבח לסלון. כך בעצם נוצר חיבור בין הים לקו הרקיע של תל אביב". המשחק בין שני הקצוות – הטבעי והעירוני – ממשיך לשחק תפקיד גם בקומה השנייה, שבה ממוקמים שני חדרי המאסטר הראשונים. המדרגות מובילות לשלושה חדרי שינה, ללא חלל משותף ביניהם, עובדה שיוצרת קומת מגורים פרטית ושקטה. חדרו של הבן חולש על כל הקומה השלישית.
חדרם של הזוג פונה מערבה, אל הים. את החדר מלווה קיר נגרות בהיר עם חריטה גיאומטרית ובשני הקצוות דלתות הזזה מזכוכית כהה בגוון נחושת, שנכנסות לתוך כיס עם פתיחתן. מצד אחד יש חדר ארונות, ובצד השני מוקם חדר הרחצה שפונה גם הוא לכיוון הים. בחדר הרחצה, כדי לא להפסיד את החוויה הייחודית של טקס הבוקר כשהנוף הכחול נפרס מול העיניים, מוקמה המראה בהיסט על ציר, ופינתה מקום לחלון. לדברי אזולאי, מדובר בפרט נוסף שלקוח מעולם עיצוב המלונות. "בדרך כלל, בבתי מלון שקרובים אל הים, מפנים את חדר הרחצה אליו כדי לקבל את החוויה הטבעית. כל הכיורים והמשטחים מנותקים מהקירות ומקבילים לחלון שממשיך למטה. ברווח שנוצר ביניהם יש וילון גלילה", הוא אומר. אבן הטרוורטין הטבעית מופיעה בפעם השנייה במשטח ובכיור ומשולבת עם יחידת נגרות מעץ אגוז. חיפוי הקירות במראה שברי סלע אחיד נועד להעניק תחושת שלווה המדמה ספא יוקרתי.
בחדרם של זוג ההורים, בגודל 45 מ"ר, מוקמה המיטה במרכז החדר ומאחוריה ניצב ארון. "זו לא העמדה סטנדרטית של ריהוט. במקום להצמיד את המיטה לקיר, המיטה במרכז החדר ומנותקת מכל הקירות. הגישה הייתה לאפשר מרחב מאוורר מסביבה. זה נכון לכל אלמנט בפנטהאוז – המיטה, הסלון, המטבח והכיורים בחדרי הרחצה – כולם עם תחושת מרחב. החללים לא גדולים, אבל עצם הנחת הריהוט יוצרת תחושה מרווחת", אומר גלאטיה אזולאי. מול המיטה יש חלון גדול שממסגר מבט בלתי אמצעי לים ומעליו מסך טלוויזיה שיורד מהתקרה בעת הצורך ולא מהווה פריט קבוע שחוסם את הנוף.
חדרה של הבת ממוקם גם הוא בקומה השנייה, וחדרו של הבן – בשלישית. שני החדרים עוצבו לטעמם של הילדים, בגוונים בהירים וסולידיים, וכוללים ארון קיר ואלמנטים נוספים שהילדים בחרו לעצמם. עבור חדר הרחצה של הבת, שאליו נכנסים דרך דלת המשולבת ביחידת הנגרות שמקיפה אותה, נבחר חיפוי בגוון טורקיז עם חריצה אנכית צפופה המדמה אבן מסורקת. עבור הבן, שביקש עיצוב נועז יותר, נבחרו חיפוי קיר כחול כהה וגופי תאורה מנירוסטה.
במהלך שמשלים את העיצוב של הפנטהאוז, גם חזית הבניין הישנה קיבלה מתיחת פנים. הבניין עצמו נבנה בשנות ה-90, וככזה, זכה לחזית בטון ולזכוכית סטנדרטית כחלק מקומפלקס של ארבעה בניינים, מעל קומת קרקע מסחרית הפונה לטיילת. כחלק מתהליך העיצוב קולפה אבן הטרוורטין הישנה, והחזית חופתה מחדש במשטחים מזוקקים, שמגיעים לשישה מטרים, כל זאת במטרה לקבל חזית נקייה ואחידה ככל האפשר.
