מי יחשוף כי "המלך הוא עירום"? זו הייתה עיקר הביקורת כנגד הברוטליזם, זרם שהתפתח מהאדריכלות המודרנית של אמצע המאה ה-20 והציע להבליט את הבטון - לא רק כחומר עזר לבנייה, אלא כשחקן הראשי. béton brut, "בטון גולמי" בצרפתית, כך כינה אדריכל העל לה קורבוזיה את הבטון החשוף בבנייה. האדריכלים הברוטליסטים האמינו כי החומר הגס והמחוספס משדר "אמת", מבחינה חומרית, צורנית ופונקציונלית, כזו שאינה מתייפייפת או מתנצלת. אך הביקורת מצד המשתמשים במבנים הללו, בעיקר בני המעמד הנמוך, הייתה כי מדובר במבנים מכוערים ומדכאים, וכי ערכם האמנותי, האהוד על השכבות הגבוהות והאליטיסטיות, אינו מתכתב עם המציאות, ויותר מכך – מנציח את הקושי היומיומי שבקיום.
האקסיומה שטבע במאה ה-19 האדריכל לואיס סאליבן, שנחשב לאבי הסגנון הברוטליסטי, גורסת כי "צורה עוקבת פונקציה" (Form Follows Function), כלומר שצורתו של אובייקט צריכה להתייחס בראש ובראשונה לייעודו ולמטרתו, ולא לשום דבר אחר. כך, מציע הברוטליזם – בשונה ממה ששמו מרמז – ניקיון עיצובי שמירה על ערכי פשטות, פונקציונאליות ואסתטיקה "נטולת מאמץ".
10 צפייה בגלריה
ניקיון עיצובי או אפרוריות מחוספסת?
(אדריכלות ותכנון: דן והילה ישראלביץ. צילום: עודד סמדר)
10 צפייה בגלריה
יותר ויותר בתים בישראל נבנים תוך שימוש בבטון חשוף - בפנים ובחוץ
(אדריכלות: דן והילה ישראלביץ'. צילום: עודד סמדר)
כך או כך, הנטייה של חומרים וסגנונות לבצע "קאמבק" אופנתי היא בלתי נמנעת. לרוב הם יחזרו עם טוויסט או תיקון לנוכחותם הקודמת. גם במקרה הזה, קיים שימוש הולך וגובר בבטון כחומר שמככב ברבים מהבתים הפרטיים בעולם וגם בישראל. השימוש בבטון בחללי הפנים הוא תוצר של הסגנון התעשייתי והאורבני, בשני אלה ניכר השימוש במוטיבים מעולם הבנייה, שמלבד בטון כוללים גם עץ, ברזל, אלומיניום וזכוכית. ההשראה לסגנונות הללו החלה בחללים מסחריים וגדולי מידות, שלאט לאט חדרו אל פנים הבית מתוך רעיון של יצירתיות, מקוריות, ודרישה למראה מחוספס ונועז, ופחות "עשוי".
בטון שיוצר חוויה
"בטון הוא ללא ספק אחד מחומרי הבנייה הנפוצים בימינו, ואולי הנפוץ ביותר", אומר האדריכל איציק ניב, ומסביר שאם בעבר נעשה שימוש נרחב בבטון בעיקר בשטחים פתוחים וחיצוניים, בשל תכונותיו המעשיות, חוזקו ועמידותו, הרי שכיום, אפשרויות היישום שלו הפכו יצירתיות יותר ויותר. "המטמורפוזה שעבר הבטון, מחומר המשמש רק לקונסטרוקציה לחומר שמשרת אסתטיקה והצהרות אדריכליות, הפכה אותו למשמעותי ולבעל תכונות אלמותיות כמעט בתחום העיצוב. הטכנולוגיה אפשרה ייצור תערובות חדשות, לצקת את החומר הרב-תכליתי לתוך תבניות, ולגרום לו ללבוש כל צורה אפשרית תוך שהוא שומר על אפשרויות תחזוקה קלות".
10 צפייה בגלריה
חומר רב תכליתי שיכול ללבוש כל צורה אפשרית: חלל ציבורי עשיר בבטון חשוף
(אדריכלות: איציק ניב, צילום: אלעד גונן)
ואכן, קיים מגוון רחב של פרשנויות שניתן לתת לבטון, לצד שפע טקסטורות, דרך רמות שונות של חספוס, וגוונים, והתוצאה היא חומר הרבה יותר מ"משעמם וחסר השראה". החל בחיפויי קיר או רצפה, ועד לגופי תאורה ואביזרים משלימים – הבטון מצליח להשתלב בבתים עכשוויים בצורה מופלאה, ולהעניק להם טוויסט מעניין, הגם אם מחוספס באופיו. היכולת של הבטון להתגמש ולשדר מראה אחר, בעזרת גוון, צורת החלקה וגימור, או בעזרת קונטקסט, כאשר הוא נמצא לצד חומרים אחרים, הופכת אותו למוצר מבוקש. גם העובדה שמדובר בחומר זול, חזק ועמיד, עוזרת להזניק את מעמדו, ללא ספק.
10 צפייה בגלריה
משתלב בכל סגנון: תקרת בטון וחיפויי עץ בחדר מוזיקה ופנאי
(עיצוב: ניצן הורוביץ. צילום: עודד סמדר)
"בטון הוא חומר שיודע לייצר חוויה גם בהיבט הרגשי", מסביר מעצב הפנים ניצן הורוביץ. "יהיו אנשים שיירתעו ממנו ויהיו אנשים שירצו עוד, אבל אי אפשר להישאר אדישים אליו". הורוביץ מדגיש את המשמעות והשימושיות של החומר בתוך החלל, על פני קישוטיות "ריקה": "אני יכול לחפות בו עמודים, כי יש לזה משמעות קונסטרוקטיבית. אני משלב את הבטון בכל סגנון עם התייחסות לנראות, לגוון, לרמת החספוס והכי חשוב המינון. צריך להתחבר לעומק של החומר ולמהות שלו כי בסוף אתה מייצר רגש וחייבת להיות 'אמת' בסיפור. אותה אמת היא החומר, ונתינת משמעות גדולה למהות שלו".
הורוביץ מציין כדוגמה את אחד מהפרויקטים שלו, שבו קולף הטיח מהתקרה, ונחשף הבטון המקורי של הבניין. "כשהתקרה היא לבנה ושטוחה נוצר מראה מאוד נקי, אף פחות תחושתי. את תקרת בטון שחשפנו השארנו גולמית ו'הלבשנו' עליה את כל העיצוב. בסוף נוצרה תחושה כאילו התקרה הייתה מאז ומתמיד וזה מה שמיוחד בחומר הגס הזה", הוא מוסיף.
לא אפרורי, אלא עוצמתי
עברו להם הימים שבהם הבטון נחשב לגולמי, מנוכר ולא אסתטי. על אף התדמית הרעה שדבקה בו במרוצת השנים – של חומר כבד, אפרורי (פיזית ורעיונית) ומחוספס מדי, הוא מצליח לייצר איזון ברכות ובחמימות בחלל, דרך טקטיקה של תעוזה וניגודיות. כאשר הוא "משודך" לעיצוב נקי ואלגנטי ומשולב עם חומרים נוספים כמו ברזל ועץ, הוא מצליח לשדר מראה מרתק ולשמור על החום ועל תחושת הביתיות.
10 צפייה בגלריה
חומר תעשייתי ש"מתנהג" כמו חומר טבעי לגמרי
(אדריכלות: ינון בן דוד, צילום: שי אפשטיין )
"הבטון הוא אמנם חומר תעשייתי, אבל 'מתנהג' לגמרי כמו חומר טבעי", מסכימות האחיות ענת ויערה אשכול, בעלות סטודיו Collectie. "יש לו אופי והוא נראה שונה מפריט לפריט, גם בייצור סדרתי. בעינינו החיבור שלו לבית הישראלי הוא חיבור טבעי. הבטון הוא חומר קריר שמתאים בדיוק לאקלים ולטמפרמנט החם שלנו, ובנוסף זה חומר שמשדר ביטחון, יציבות ועמידות תכונות שחשובות לנו, כישראלים".
מעצבת הפנים נדיה רוייטבלט מוסיפה כי הסגנון הברוטליסטי מתייחס גם לסביבה החיצונית, ולוקח אותה בחשבון בתכנון פנים הבית, ולכן הבטון בתוך הבית תורם הרבה יותר מאשר "רק" אלמנט עם ערך אסתטי. "הבטון הוא החומר המרכזי ביותר שמשתמשים בו עקב תכונתו הכנה והגסה, המנוגדת לבנייה הלבנה המודרנית הנקייה", היא מסבירה. "פני השטח המחוספסים של הבטון מסמלים את טבעיות המבנה והחלל". לדבריה של רוייטבלט, המציאות של היום מכתיבה ערכי חומריות וחיקויים, ודווקא הבטון מסייע לחזור לערכי הפשטות, הסתפקות במה שיש ובדברים הבסיסיים, וזניחת מה שאין בו צורך.
10 צפייה בגלריה
"נגיעה" של בטון יכולה לשנות חלל: עמודים תומכים חשופים
(עיצוב: שני מור. צילום: שי גיל)
10 צפייה בגלריה
חדר שינה שכולו בטון חשוף ומוחלק
(אדריכלות ותכנון: דן והילה ישראלביץ. צילום: עודד סמדר)
הורוביץ מוסיף כי ביכולתו של הבטון להעניק מראה של בית פרטי גדול ממדים גם לדירה בבניין מגורים. "אנשים רוצים להרגיש בדירה כמו בבית, ובאופן טבעי הסממנים הקונסטרוקטיביים נכנסו לתוך העיצוב. הבטון הוא לא רק חיפוי של קיר, אלא בעל פן קונסטרוקטיבי, והשימוש שלו חושף את הפנים של הקיר או התקרה וחושף את 'המשתמש' למשהו שהוא מאוד שורשי ומעמיק".
10 צפייה בגלריה
הסוד הוא במינונים: יש לבצע התאמה מושלמת לשאר החומרים שלצד הבטון
(אדריכל: אייל אפל, עיצוב פנים: אלונה אפל, צילום: שי אפשטיין)
"גם כאן, כמו תמיד, המינונים הם אלה שירימו את הפרויקט או יחרבו אותו", הוא מדגיש. "כשמשתמשים בבטון צריך לבצע התאמה מושלמת לשאר החומרים שלצדו. אם הבטון הוא גס, כדאי לתת לו מקום של כבוד ולשמור על מינימליזם ביתר הפריטים שנכנסים לחלל. בסגנון המודרני הוא יכול להיות דווקא מוחלק ונחבא אל הכלים, ולבוא לידי ביטוי בעוצמה ובמסה".
