מאז יום השבת של 7 באוקטובר ועוד יותר לאחר הצטרפות הגזרה הצפונית, חוסר הוודאות מלווה גם את תהליכי התכנון והבנייה. לאחר פינוי היישובים נדרשו למצוא פתרונות מיידיים לשיכון, ויחד עם הקושי היומיומי לנהל חיי קהילה ושגרה בחדרי מלון צפופים, החלו לבחון את האפשרות לחזור ליישובים שהפכו מאז לשטח צבאי סגור.
נוסף על ההרס המיידי שחל עם המתקפה על יישובי העוטף, פינוי היישובים והפיכת האזור לשטח צבאי סגור הגדילו את שחיקתם ואת ההרס הפיזי של התשתיות והמבנים. הרס גדול עוד יותר נבע מפירוק הקהילות המגובשות שנאלצו למצוא פתרונות דיור בבתי מלון או בהסכמי שכירות זמניים, וזה עוד לפני שמתייחסים לעובדה כי חלק מחברי הקהילות חסרים גם כעבור שנה ועודם חטופים בעזה.
היום, שנה אחרי, הקהילות המפונות עוברות מבתי המלון לשיכונים הזמניים בקיבוצים או ביישובים מארחים. ביישובי העוטף החלו להיערך לתהליכי השיקום עם ההריסה של המבנים בקיבוצים שנפגעו ונחרבו באותה שבת, על מנת לקום מההריסות ולהשתקם. כך למשל מבנים כמו חדר האוכל והמתפרה של קיבוץ בארי ויותר מ־100 בתי מגורים, מבנים בשכונת הצעירים של קיבוץ רעים ובקיבוץ כיסופים כבר נהרסו לטובת שיקום ובנייה מחודשת.
חלק מהמבנים בקיבוץ כיסופים נהרסו. כך נראים בתיהם הזמניים בעומר
(צילום באדיבות מנהלת תקומה)
גם ללא המניעה הביטחונית שעוד נותרה בחלק לא קטן מיישובי העוטף, יש סוגיות רבות שעולות ביחס לשיקום הפיזי של המבנים. כיצד אפשר לשקם את המבנים שנפגעו? איך מתכננים ובונים מחדש מקום וקהילה שעברו ועוד עוברים טראומה? וכיצד בונים מחדש ומשפצים לצד הזיכרון ופעילויות ההנצחה? ואלו רק חלק קטן מהשאלות שעולות בהיבטי תכנון ובנייה.
חלק מהקיבוצניקים בחרו בעיר
כמו בכל שאר התחומים, הפער בין הצרכים המיידיים ובין זמינות מקבלי ההחלטות והתהליכים הביורוקרטיים היה גדול, בתוך הכאוס ששרר והביא ליוזמות פרטיות של אזרחים ושל חברי הקהילות מהעוטף. רק כשבועיים לאחר המתקפה, ב־19 באוקטובר, הוקמה מנהלת תקומה. בהחלטת ממשלה נקבע תחום אחריותה למשך חמש שנים על חבל ארץ בטווח שבין 7-0 ק"מ בהיקפה של רצועת עזה, אזור שבו גרו עד 7 באוקטובר 63,675 תושבים ב־46 יישובים קהילתיים ובעיר שדרות, שגם כלולה תחת אחריות המנהלת.
בזמן שמנהלת תקומה מגויסת ונבנית, הקהילות כבר היו מפוזרות בבתי מלון שאליהם פונו מבתיהן. ההבנה הראשונה הייתה הצורך בפתרון המחולק לשלושה שלבים. בטווח המיידי היה הסדרת השיכון המיידי של המפונים בבתי המלון. השלב השני מכונה טווח הביניים והוא נועד לתת מענה לקהילות שמבקשות לצאת מבתי המלון ולחזור לנהל חיי קהילה מוקדם ככל האפשר. בשלב ארוך הטווח - שיקום היישובים וחזרה אליהם.
בטווח הראשון, נדרשה המנהלת לתת מענה וסיוע על פי אופי הקהילה וצרכיה. חלק מהקהילות נשארו במלונות עד היום, אבל חלקן ביקשו לעבור לפתרונות דיור עירוניים. לדוגמה, קיבוץ רעים עבר למגדלים במרכז תל־אביב-יפו, קיבוץ נירים השתכן בבאר־שבע וקהילת ניר־עוז עברה לבניינים בקריית־גת.
קרווילות ותושבי חולית ברביבים
בטווח הביניים החלו לקום שיכונים זמניים ברחבי הארץ בעקבות הקשיים שנוצרו במגורים בחדר בבית מלון. זה נועד להיות פתרון מהיר יחסית לטווח של כמה שנים בודדות, עד להשלמת תהליכי השיקום והבנייה של היישובים המקוריים. המטרה הייתה להקים יישובי קבע על בסיס תוכניות קיימות להרחבת יישובים בעלי אופי דומה, לרוב בדרום, שבהן פרק הזמן הדרוש לתכנון והביורוקרטיה סביב מתן האישורים הסטטוטוריים כבר בוצעו.
ברגע שיש תוכנית מאושרת ביחס להצבת המבנים, ייתכן שהיה אפשר להקים בתים קבועים לשימוש ארוך טווח ולא יחידות דיור זמניות, המכונות לרוב "קרווילות". אך למרות הביקורות שכנגד, בגלל תנאי המחיה שהן מספקות והפגיעה הסביבתית הגדולה ביחס לחיסכון הכלכלי הנמוך, רוב היחידות שניצבות בשכונות הביניים שהוקמו בשנה שחלפה הן קרווילות.
אחד מפתרונות הביניים תוכנן עבור תושבי קיבוץ חולית על בסיס התשתיות שתוכננו עוד לפני המתקפה, כהרחבה של קיבוץ רביבים. על התכנון אמונים האדריכלים "מייזליץ כסיף רויטמן", שהחלו לעבוד מאמצע אוקטובר 2023 על עדכון התוכניות הקיימות בהתאם לצרכים החדשים. התהליך לווה גם על ידי מנהל הפרויקט, ברק קידר, כשהחלו בתכנון עוד בטרם גיבוש פרוגרמה מדויקת וגיוס רשמי של צוות היועצים. הזמן והבהילות לחזור ולקיים את חיי הקהילה שלא מתאפשרים במלונות היו נכונים חודש לאחר פרוץ המלחמה ונכונים עוד יותר בחלוף שנה.
הבהילות ליוותה את משרד התכנון, שהגיש לאישור תוכנית להקמת 100 יחידות דיור כחודש לאחר מכן, בסוף נובמבר. למרות שכבר בתחילת שנת 2024 היו תוכניות מלאות לביצוע, מתן האישורים על ידי מנהלת תקומה ומשרד השיכון ותחילת הבנייה בפועל החלו רק במאי 2024. הביצוע בשטח, ברביבים, חולק לשני שלבים, כאשר האזור הצפוני מתקדם יותר בשלבי הביצוע וכעת נמצא בשלב של התקנת מערכות השקיה וגינון, בעוד האזור הדרומי כולל את יחידות הדיור שכבר הוצבו במקום לצד השבילים המקשרים ביניהם. בזמן שעבודות הבנייה בשיאן, חלק מהמשפחות עברו להתגורר במקום לפני כחודש. "בתחילת נובמבר גם הגינון יושלם ובשאיפה המקום יעניק לתושבים תחושה של בית, גם אם הוא זמני", אומרים האדריכלים.
"אנחנו בזמן פציעות"
הבנייה במקום שבו קיימת תוכנית מאושרת אכן צמצמה את לוחות הזמנים והביאה לבניית יחידות דיור בזמן שיא ביחס לתהליכי תכנון ובנייה בסדר גודל כזה שעשויים להימשך על פני עשור, בתרחיש אופטימי. יחד עם זאת ולמרות השאיפה של האדריכלים להציב מבני קבע מתועשים במקום, רק כשליש מהיחידות נבנו כך. 22 יחידות דיור מתוך 61 היחידות שהוקמו נבנו בבנייה מתועשת לשיכון קבע והשאר יחידות יבילות, אותן קרווילות.
"ניתנו תשתיות לשיקום הקהילות, אך מקבלי ההחלטות עוד לא רואים את הסביבה הבנויה כחלק מהמערך הזה", מסבירה גנית מייזליץ כסיף, אדריכלית ושותפה מייסדת במשרד האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן. "ארבעה קירות וגג לא בהכרח מספיקים לשיקום קהילה שאיבדה כל כך הרבה. נכון שזה הכי דחוף, השאלה היא עד כמה אפשר לתת מעבר לכך בזמן ובתקציב הנתון". אמנם מדובר רק בשליש, אך גם לכך אפשר להתייחס כאל הישג, כיוון שאפילו הנתון הזה לא מתקיים במקומות אחרים.
הישג נוסף שאליו מתייחסים האדריכלים הוא הקשר שנוצר אל מול הקהילה. "תחילה עבדנו ישירות מול מהנדס המועצה, שהוא גם תושב של רביבים, והוא ידע לתווך בקלות בין הדרישות ובין רצונות הקיבוץ", מספר מאור רויטמן, שותף במשרד האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן. "גם מקיבוץ חולית עבדנו מול נציגה שהייתה אחראית על ריכוז הצרכים והרצונות של כל אחד מחברי הקהילה. אדריכלות לא עוסקת רק בתכנון ובפיקוח על הביצוע בשטח, אלא גם באנשים שהולכים לשהות במקום ולאכלס אותו".
למשל, במהלך התכנון עלה צורך מצד התושבים בחללי אחסון, בעקבות גודלן של יחידות הדיור. הקשר שנוצר בין האדריכלים לנציגת תושבי חולית גרם לה לפנות אליהם ולתכנן יחד את מיקום יחידות האחסון באופן גורף ובתיאום מול שאר עקרונות התכנון והפיתוח הסביבתי.
"ההישג הגדול היה התכנון המחודש של המרחב", הדגישו האדריכלים. "כיוון שהתבססנו על תוכנית מאושרת, יכולנו לייצר מערך של מבנים ופיתוח המרחב הציבורי בצורה מיטיבה יותר מבחינת זכויות הבנייה והמרווחים בין היחידות. התכנון כולל חשיבה על מערכת השבילים והגישה לכל בית ובית, ערוגות וגינות פרטיות והתחשבות בכיוון השמש והרוחות.
"הושקע זמן בתכנון כדי להבין מה אורך השביל או הרדיוס הנכון לעיקולים שבו, כדי שגם באמצעים פשוטים ובתקציב נוכחי נמוך תיווצר שכונת מגורים איכותית שתהווה גם תשתית נכונה להמשך. זאת כיוון ששבילי הגישה, המרחקים בין הבניינים ועבודות הפיתוח שבוצעו במקום, בוצעו על מנת להישאר. גם אם כרגע העבודה בוצעה באופן חלקי, היא תוכננה כך שעם הזמן תוכל להתפתח ולהתממש במלואה".
החשיבה לטווח הארוך בזמן התכנון נבעה מהשיקולים הכלכליים שצוינו, אך גם מעצם היותו של פתרון הדיור זמני. "עיבדנו את התוכניות הקיימות כך שיתאימו לצרכים החדשים שנוצרו, תוך התייחסות לתשתיות הקיימות בקיבוץ ובחיבור השבילים אליו, עם תוכנית שתוכל לעבוד גם בעתיד, אם וכאשר תושבי קיבוץ חולית יעברו לפתרון הקבע עבורם או יחזרו לקיבוץ אחרי שישוקם", מוסיפים מייזליץ כסיף ורויטמן.
בלב השכונה תוכננו מרחבים ציבוריים וקהילתיים ובהם דשא מרכזי רחב, בריכה אקולוגית, אזור שיוקדש למשחק ילדים, מתחם טיפול וחלל להתקהלות, כשהחינוך הפורמלי, חדר האוכל ושאר התשתיות הסוציאליות נשענות על התשתיות הקיימות בקיבוץ רביבים. "בנוסף, השארנו תאי שטח שיועדו לשמש כמרחבים ציבוריים, אף על פי שעוד לא הוקצה תקציב להקמתם", מסבירים האדריכלים. "כעת, גם השטחים האלה מתמלאים בפעילויות עבור הקהילה, כמו גינת פרחי בר שהקימו לאחרונה או מטבח קהילתי שמתוכנן יחד עם תושבי חולית ועם סטודנטים שגם יבצעו יחד את ההקמה שלו".
מייזליץ כסיף מוסיפה: "יש פערים רבים בין הגישה שלנו לתכנון מרחב קהילתי מוקפד שמחובר לגן ולתכנון מרחב מטופח מסביבו שמאפשר גם ישיבה בחוץ, לעומת המבנה היביל שהוצב בשטח בסופו של דבר. עם זאת, נדרשנו להתגבר על הביקורת ועל תחושת הפספוס שנבעו מאותם פערים ולשפר את מה שניתן בכלים שיש לנו. אנחנו בזמן פציעות, זה לא הזמן לעקרונות. ולכן גייסנו את כל המאמצים כדי לייצר את המרחב הכי טוב עבור התושבים שמתחילים כאן את תהליך השיקום שלהם".
לקח מהטבח: מרכז חירום יישובי בכל קיבוץ
באופן דומה הוקמה שכונה עבור הקהילה שפונתה מנחל־עוז בקיבוץ משמר־העמק במערב עמק יזרעאל, בתכנונו של משרד יסקי אדריכלים. מדובר על שכונה של 40 יחידות, שאוכלסה כבר בסוף מאי על גבי עתודות הקרקע שיועדו להרחבת הקיבוץ. תושבי נחל־עוז היו אמורים תחילה להתגורר שם במשך שנה, לפני שחלקם חוזר לקיבוץ או לפתרון הקבע, אבל הם קיבלו החלטה להאריך את המגורים במשמר־העמק בשנה נוספת. במקביל, חלק מהתושבים עוברים להתגורר בנתיבות וחלקם חזרו לקיבוץ נחל־עוז.
נוסף על שכונת המגורים שתוכננה במשמר־העמק, יסקי אדריכלים עובדים על תוכנית לשיקום ובנייה מחודשת של מרכז הקיבוץ. המרכז של משמר־העמק כולל את פעילויות התרבות והחינוך של החברים בו. בגלל חשיבותו, הוא בדרך כלל ימוקם במקום גבוה, על גבעה, ובו ימוקמו מבני התרבות והחינוך, חדר האוכל והמדשאה הגדולה.
גם בקיבוץ עלומים, שאליו חזרו כ־80 אחוז מחברי הקהילה, החלו בתכנון של שיקום מרכז הקיבוץ, מיגון והרחבה שלו. עוד היבט שהובא בחשבון בתכנון קיבוץ עלומים נבע בעקבות הפגיעה הקשה שאירעה במגורי העובדים הזרים, שמגיעים לעבוד בחקלאות לרוב. לכן, כחלק מעבודות הבנייה, מתוכננים גם מגורים חדשים וממוגנים עבורם.
לקח נוסף הביא לפרויקט אחר שנמצא בתכנונם של יסקי אדריכלים והחל בעקבות מיזם של מנכ"ל המועצה האזורית שער הנגב להקמת מבנה מאוחד לכל מרכיבי החירום של היישובים בקו העימות של העוטף. במימון הזרוע של קק"ל בארצות־הברית (JNF USA), המבנה מתוכנן לביצוע בשמונה קיבוצים – ארז, נחל־עוז ומפלסים במועצה אזורית שער הנגב; וכיסופים, רעים, כרם־שלום, גבולות ומבטחים במועצה אזורית אשכול. מדובר במבנה בגודל של כ־300 מ"ר שיאחד את כל מרכיבי החירום: מרכז חירום יישובי, כיתת הכוננות, כיבוי אש, רפואת חירום וחנייה לרכבי ביטחון וחירום במיקום אחד למניעת ביזור יתר או כפילות.
קיבוץ בארי בקיבוץ חצרים
הפרויקט הגדול מבין הפרויקטים שבהם מעורב משרד יסקי אדריכלים הוא שיכון הביניים של קיבוץ בארי לצד קיבוץ חצרים. הרחבת קיבוץ חצרים לטובת הפתרון הזמני של חברי בארי מייצר הכפלה של אוכלוסיית הקיבוץ. מתוכננות בו כ־290 יחידות דיור ומבני חינוך וקהילה, ובהם שלוש כיתות מעון ושלוש כיתות גן, מבני חינוך בלתי פורמלי ומועדונים לשהייה לאחר פעילות המסגרות החינוכיות, מרפאה, משרדים, מחסן בגדים וחדר האוכל.
הכמות הגדולה של יחידות הדיור בפרויקט הבנייה של בארי כולל גם שדרוג תשתיות כדי לאפשר את הקליטה ולמעשה את הכפלת תושבי הקיבוץ. לכן, הפרויקט כולל גם הרחבה של כבישים וסלילה של כבישים ושבילים חדשים, כדי להקל על הנגישות. בנוסף כולל הפרויקט את הגדלת כמות החניות במרכז חצרים והגדלת מבנה המכולת של חצרים, שישרת כעת שתי קהילות.
8 צפייה בגלריה
קיבוץ חצרים - פתרון זמני לתושבי בארי. כ־290 יחידות דיור ומבני חינוך וקהילה
(צילום: דב ברנשטיין)
8 צפייה בגלריה
עובדים על התוכנית של מגורי קבע לתושבי בארי בחצרים כבר מ-11 באוקטובר
(צילום: דב ברנשטיין)
יובל יסקי, שעובד עם קיבוץ חצרים כבר זמן רב כאדריכל הקיבוץ, החל לעבוד על תוכנית ההרחבה ב־11 באוקטובר, עם פנייה והצעה ראשונית לקליטת קיבוץ בארי בחצרים. כבר באותו שבוע נציגי בארי הגיעו למקום והחל תהליך התכנון. "יש דמיון רב בין שני הקיבוצים מבחינת גודל הקיבוץ והתנועה שאליה הם משתייכים. שניהם שיתופיים וכוללים קהילות חזקות ואוטונומיות", מסביר יסקי. "לכן גם הייתה ההבנה מצד חצרים שלא להתייחס לפרויקט כאל קהילה מאמצת אלא כאל קהילות שכנות".
גם בפרויקט הזה, הפרוגרמה הסופית לתכנון, מספר היחידות וגודלן, התקבלו רק במאי, כשעבודות הפיתוח כבר היו בשיאן. החלופה הנבחרת והתכנון שהתקבע במקביל לעבודות הבנייה השתנה כל הזמן, תוך כדי הביצוע בשטח. היו גם מקרים שבהם הביצוע קדם לתכנון, עם אספקה של חדרי ממ"ד ובהם דלת כניסה הפוכה ממה שתכננו, וכך כל השכונה התהפכה בהתאם כתוצאה מקביעת העובדות בשטח.
"כל צוות התכנון, אדריכלי הנוף ומתכנני התנועה והתשתיות התגייסו וערכו שוב ושוב את התוכניות, כדי לעמוד בזמנים ולהצליח לאכלס את יחידות הדיור מוקדם ככל האפשר", מוסיף האדריכל. "סוף האכלוס צפוי להתקיים בסוף נובמבר ולצערי המבנה האחרון שמתוכנן להגיע למקום הוא חדר האוכל. בזמן החגים מנסים למצוא פתרונות עד להגעתו של המבנה, כמו הקמת מאהל שיאפשר את התכנסות של חברי הקיבוץ. אבל היום, קרוב ל־90 משפחות כבר מאכלסות את הקיבוץ הזמני. בעוד זמן קצר, 150 משפחות נוספות יוכלו לעבור ליחידות הדיור ובסוף תהליך הבנייה יהיו 298 יחידות דיור. 36 מתוכן הן יחידות שנבנו בצורה מתועשת והן יחידות הדיור היחידות שיישארו עומדות כשקהילת בארי תחזור לקיבוץ שלה".
בסוף אוגוסט, לקראת פתיחת שנת הלימודים, עברה הקבוצה הראשונה למגורי הביניים של בארי. הראשונים לעבור היו משפחות עם ילדים וכיוון שחלק מהבתים שהיו מיועדים למשפחות הצעירות עוד לא היו מוכנות לאכלוס, משפחות רבות התגייסו והחליפו את הדירות שהוגרלו עבורן כדי שמשפחות עם ילדים יוכלו לעבור לפני 1 בספטמבר.
כפי שתוכנן בקיבוץ רביבים, גם בחצרים, יחידות המגורים של בארי והפיזור באתר מבוססים על החלוקה לתאי השטח על פי התוכנית הקיימת להרחבת הקיבוץ. "התחלנו לתכנן בערפל מוחלט, ללא פרוגרמה וללא ידע מוקדם על כמות היחידות והיקף התושבים שיגיעו, הצרכים או הדרישה לתשתיות. בשלבי התכנון הראשוני עבדנו מול הוועדה המחוזית, המועצה האזורית ומשרד השיכון, עוד בטרם הקמתה של מנהלת תקומה", מוסיף יסקי. התכנון מביא בחשבון השארת 36 יחידות הקבע שישמשו לאחר מכן את תושבי חצרים.
הבתים הזמניים של תושבי כפר עזה בשפיים
(צילום באדיבות מנהלת תקומה)
כאמור, מעבר קיבוץ בארי לחצרים החל וצפוי להסתיים במלואו עד סוף אוקטובר. כך גם חולית לרביבים. תושבי כפר־עזה שהשתכנו עד כה בקיבוץ שפיים ובהרצליה צפויים לעבור בקרוב לקיבוץ רוחמה. תושבי קיבוץ כיסופים גרים כעת בעומר ותושבי ניר־עוז בקריית־גת. אלה קהילות שעברו למקום התיישבות זמני על פי בחירתן והמנהלת מצידה סיפקה את התקציב וסייעה במהלך הביצוע, כדי לנסות ולקדם את התהליך שנמשך כשנה למרות הבהילות.
הבתים הזמניים של תושבי בארי בקיבוץ חצרים
(צילום באדיבות מנהלת תקומה)
האחריות בידי התושבים עצמם
באשר לטווח הארוך, מחקר ראשוני שנעשה במנהלת הוביל להתמקדות בתהליך המכונה "מתווה השיקום" בתקציב של כמיליארד וחצי שקל, כך על פי פרסומיה. לאחר הפקת לקחים משיקום קהילות לאחר אסונות טבע ומלחמות בעולם, עלתה ההחלטה כי האחריות על תהליך השיקום תינתן בידי קהילות היישובים.
אחד השינויים שחלו על התוכניות העתידיות של יישובי העוטף, ובהם ההרחבות, תוכננו לפני 7 באוקטובר לכיוון רצועת עזה ממערב. היום כמובן בוחרים לשנות את כיוון ההרחבה ולהרחיק את מבני המגורים מזרחה, כדי להגדיל ולו במעט את תחושת הביטחון שאבדה. גם בנושא זה המנהלת מלווה את התכנון ומנסה לקדם את מתן האישורים. כ־12 מהיישובים הגישו כבר תוכניות שיקום שאושרו על ידי הגורמים המקצועיים במנהלת והחלו לקבל את התקציב עבור מימושם.
במקביל לתקצוב הקמת יחידות המגורים בעוטף או בחבל התקומה, על פי מודל שקבע את היקף הפיצוי של המבנים שנפגעו ונהרסו, ניתן תקציב נוסף שאותו הקהילות יוכלו להשקיע בשירותים לטובת הקהילה. מבני ציבור או תשתיות חדשות יתוכננו וייבנו מתוך שאיפה כי בחירת השירותים הציבוריים שבהם יושקע התקציב ייעשה במסגרת שיתוף ציבור, שבו התושבים מעורבים בתכנון.
מה שקרה גם באופן עצמאי עוד לפני הקמתה של המנהלת, קיבל תוקף בהחלטה שנבעה מתוך התפיסה שלפיה מעורבות הקהילה בשיקום הסביבה הבנויה וקבלת ההחלטות על סדרי העדיפויות לבנייה המחודשת של היישוב הן חלק בלתי נפרד של השיקום הציבורי והאינדיבידואלי. המטרה היא לא רק לשפץ ולשקם את שנהרס, אלא לשפר את התנאים הסביבתיים ואת היישוב החדש.
