מגדל AMP Center, האייקון האדריכלי של מרכז העסקים של סידני, אוסטרליה משנות ה-70, הפך לגורד שחקים עכשווי ומעורר השראה. המגדל, שזכה בפרס בניין השנה בבנייה גבוהה לשנת 2022 בפסטיבל האדריכלות העולמי, נבחר לזכות בתואר מתוך למעלה מ-1,000 רבי קומות שבנייתם הושלמה בשנתיים האחרונות. זאת הודות להטמעה של פתרונות חדשניים, הכוללים בין היתר מערכות בניין אקולוגיות ושימוש חוזר במבנה קיים, בתקופה שבה משבר האקלים הוא חלק בלתי נפרד מסדר היום העולמי.
הבניין המקורי, שתוכנן בידי משרד האדריכלים האוסטרלי פדל ת'ורפ וולקר (Peddle Thorp & Walker), נבנה בשנת 1976 והתנשא לגובה של 45 קומות. בזמן השלמתו, נחשב לבניין הגבוה ביותר בעיר סידני. בשנת 2014 הבינו בחברת AMP Capital האוסטרלית כי המבנה המיושן הגיע לסוף חייו, ורצו להחליפו במגדל חדש יותר, גדול יותר וכמובן ירוק יותר.
צפו בתהליך השיפוץ והשימור בהילוך מהיר:
עם זאת, בגלל שהריסה של רב קומות כרוכה בעלויות סביבתיות משמעותיות, החל בפסולת הרבה וכלה בפליטות הפחמן מהמכונות הכבדות שיעבדו על הריסתו והקמתו מחדש, הכריזה חברת הפיתוח על תחרות אדריכלים חסרת תקדים בשיתוף עיריית סינדי, והזמינה אדריכלים לתכנן גורד שחקים חדש מבלי להרוס את הישן. הפרויקט הנבחר היה של המשרד הדני 3XN Architects, שלו ניסיון רב בשיפוץ מבנים בקנה מידה גדול ומורכב כמו זה של מרכז AMP. המשימה הייתה לתכנן בניין חסכוני באנרגיה ובר קיימא, שיענה על הדרישות של חללי משרדים עכשוויים, אך האתגר האמיתי היה לעצב מבנה חדש תוך שמירה על יסודות המבנה הקיים.
המתכננים עמדו באתגר והצליחו לשמור על למעלה מ-65 אחוזים מהמבנה המקורי (קורות, עמודים ולוחות) ו-95 אחוזים מהליבה המקורית, תוך שהם מוסיפים תשע קומות חדשות למגדל, שמתנשא כיום לגובה של 216 מטרים. כתוצאה מכך, נחסכו כ-12,000 טון של פחמן, כמות שוות ערך ל-35,000 טיסות בין סידני למלבורן. התוצאה הסופית מביאה לקדמת הבמה את גישת השימוש החוזר האדפטיבי ואת הפוטנציאל הטמון בו לעתיד האדריכלות.
אינטימיות בגורד שחקים
המאפיין הבולט והמרשים ביותר בתהליך "השדרוג" שעבר המגדל הוא החזית שלו, שמעצימה את השינוי החזותי הגדול שעבר. מחזית בטון אפרורית לקיר מסך מזוגג - כיאה לתכנון מודרני של גורדי שחקים, דבר שמסייע להשתלבותו החזותית במרחב האורבני. מלבד העובדה שהחזית הזוויתית והחדשה של הבניין בולטת בנוף, היא גם מגבירה את היעילות האנרגטית שלו. קולטי שמש חיצוניים מוקמו על גבי החזית, והם מסייעים להפחתת עומסי החום על המבנה, כך שאין צורך בתריסים פנימיים להגנה מפני השמש. בנוסף, קירות המסך הגדולים מאפשרים מבט פתוח אל נופי הנמל של סידני.
המגדל המחודש תוכנן סביב הקונספט התכנוני של "כפר אנכי", שבמסגרתו נוצרות בתוך מגדל קהילות עצמאיות שבה יכולים אנשים לחיות, לעבוד, ולהיפגש - מבלי לעזוב אותו. בגדל המחודש אמנם לא קיימות יחידות מגורים, אך מתקיימות בו חמש יחידות בנויות, שבמבט מבחוץ נראות שכובות אלה על אלה כמו במעין מניפה. כל יחידה במגדל מהווה מרכז אוטונומי, מכילה כמה מפלסים וכוללת מרכז אדריכלי שבו לובי ומערכות תנועה משלה.
באמצעות המרכזים הקטנים, מתאפשרת אינטימיות שפעמים רבות חסרה במבנים בסדר גודל שכזה. המפלסים בכל יחידה פתוחים לחלל הפנים ומחוברים במדרגות לולייניות ובמסדרונות פתוחים. תכנון מהלכי התנועה בצורה זו תורם לתחושה של פתיחות וקלילות, ומאפשר כניסת אור טבעי למבנה. פתיחות המפלסים בכל אחת מחמש היחידות שבמגדל, מאפשרת גם גמישות בגיוון אפשרויות החלוקה שלהם.
מאפייני הקיימות של הבניין הם עוד היבט חשוב הבולט בתהליך החידוש. חללי האטריום (מעין חצרות מרכזיות פנימיות וסגורות במבנה) בכל אחת מיחידות המגדל מסייעים לניצול מקסימלי של האור הטבעי שנכנס פנימה. בנוסף, כוללות המערכות החסכוניות בבניין גם מערכת קירור שמבוססת על הפקת אנרגיה משימוש בפסולת יומיומית מהבניינים שנמצאים בסביבתו, ומערכת לאיסוף מי גשמים להשקיה ואינסטלציה. מערכות אלו סייעו לבניין להשיג דירוג של 6 כוכבים ירוקים, הדירוג הגבוה ביותר האפשרי לפי שיטת הדירוג של מועצת הבנייה הירוקה של אוסטרליה. כך, מעבר לעובדה ששדרוג המבנה הוא פונקציונלי ויעיל, הוא גם יוצר סביבת עבודה מודרנית נעימה וטובה יותר לסביבה.
בניין של "פעם בדור"
הרעיון של "שדרוג" בניין, או בשפה האדריכלית, "שימוש חוזר אדפטיבי", אינו חדש, אך לרוב לא מבוצע במקרה של מבנים בקנה מידה גדול. דוגמאות למבנים שנבנו בהתאם לקונספט זה אפשר לראות במקומות רבים בעולם, ביניהם מבנה התזמורת הפילהרמונית בהמבורג בתכנונם של האדריכלים הרצוג ודה מאורון, שהפך ממחסן לאולם קונצרטים ומרכז תרבותי-מסחרי מרשים. דוגמה נוספת היא המוזיאון Zeitz MOCAA לאמנות אפריקנית בקייפטאון, בתכנון האדריכל הבריטי תומס הת'רוויק (Heatherwick), שנבנה על בסיס ממגורות בטון נטושות.
ככל שערים ברחבי העולם ממשיכות לצמוח ולהשתנות, עקרון זה הופך למשמעותי יותר ויותר בחיינו. חוץ מהפחתת כמות הפסולת והאנרגיה הנדרשים להריסה ולבנייה מחודשת, במיוחד בגורדי שחקים, שימוש חוזר אדפטיבי יכול לסייע בשימור מבנים משמעותיים מבחינה תרבותית ואסתטית ברחבי העולם – אופציה שכיום, יותר מתמיד, ראוי לשקול. עצם ביצוע החידוש על גבי גורד שחקים מאפשר נקודת מבט חדשה על תהליכי שימור והתחדשות עירונית, כך שבאמצעות שימור ושינוי ייעוד של מבנים קיימים, אנו מסוגלים ליצור מבנים "משודרגים", שמתאימים את עצמם לצרכים המשתנים של האוכלוסייה ולידע האדריכלי וההנדסי שצברה האנושות.
מרכז ה-AMP הוא אכן בניין של "פעם בדור", כפי שכתבו עליו אדריכלי הפרויקט באתר האינטרנט של משרד 3xn. הוא עדות אמיתית לכוחו של שימוש חוזר אדפטיבי, ולפוטנציאל הטמון בו לעתיד הארכיטקטורה. זוהי דוגמה לאופן שבו ניתן להפוך בניין מיושן משנות ה-70 לגורד שחקים עכשווי שהוא לא רק מרשים, אלא גם פונקציונלי ובר קיימא - מבלי להרוס את הישן ולהקים במקומו חדש. ייתכן שעל יותר אדריכלים ומתכנני ערים לשקול לאמץ את הגישה הזו, ולהעדיף שימור חידוש ושימוש חוזר על פני שכחה והזנחה.