דמיינו ספרייה שאתם מכירים. סביר להניח שהמבנה העולה בעיני רוחכם מחולק לאגפים שונים לפי נושאים, מלא בשורות מדפים גבוהות, אולמות קריאה משמימים וחדרי שקט. משרד האדריכלות הנורווגי סנוהטה (Snøhetta) מאתגר את המחשבה על צורתם של מבני תרבות ברחבי העולם כבר למעלה מ-20 שנה עם פרויקטים איקוניים כמו ספריית הביבליותיקה שבאלכסנדריה ובית האופרה באוסלו. כעת אדריכלי המשרד עושים זאת שוב עם הספרייה Sub-Center שבבייג'ינג, שבנייתה אמורה להסתיים בסוף השנה הנוכחית.
בניית הספרייה בבייג'ינג, שבנויה כמעין יער מלאכותי, החלה לפני כשנתיים בסיומה של תחרות עיצוב בינלאומית שבה זכו סנוהטה. לדברי האדריכלים, מטרת המבנה הלא שגרתי היא להתרחק כמה שיותר מהמחשבה הפופולרית על ספרייה. "כוונתנו הייתה לקבוע סטנדרטים חדשים לעיצוב ספריות בנות קיימא. הספרייה בבייג'ינג תהיה שונה באופן מובהק מספריות קונבנציונאליות, ותכלול שימוש בטכנולוגיה, עיצוב חכם ומשאבים מקומיים", נכתב באתר המשרד.
האלמנט האדריכלי המשמעותי ביותר במבנה הוא נוף הררי של טרסות עץ, שחולש על כל אורכו ורוחבו של הבניין. למעשה, ההדמיות הריאליסטיות מציגות ספרייה המתוכננת כ"קופסא" גדולה בעלת חלל פתוח שבתוכו מוטמע הנוף המלאכותי. על גבי הטרסות פרוסות ללא חציצה ניכרת עמדות עבודה, מדפי ספרים, אזורי התקהלות ומנוחה, כך מי שעומד בנקודה אחת יכול להשקיף על יתר ההתרחשויות סביבו.
שביל, או "עמק" כפי שמכנים אותו האדריכלים, עומד במרכז החלל מצפון לדרום ומאפשר הליכה רציפה לאורך הספרייה. "בתוך המבנה, מהווה העמק המרכזי את 'עמוד השדרה' של הספרייה. מלבד לשרת את התנועה מהמצד הצפוני של הבניין לצד הדרומי, הוא מקשר את האנשים לחללים הרלוונטיים מעל ומתחת לנוף", מספרים האדריכלים.
בנוסף, מסבירים האדריכלים כי הבחירה לתכנן את הספרייה כחלל אחד חופשי וגדול מטרתה לאתגר את החלוקה ההיררכית הנפוצה במבני תרבות שכאלה, שיוצרת לרוב הפרדה ומידור. "המרחב הפתוח והגדול של הספרייה נועד להפגיש בין אנשים – הן מרחבית והן אינטלקטואלית: נוף הקריאה הגדול מקדם התפרסות וגישה חופשית לידע, ויוצר חוויה שונה במובהק ממדורי ספריות רגילים. הפתיחות הזו נותנת לאנשים מכל הגילאים את ההזדמנות להיפגש על משטח אחד ולקיים אינטראקציה בחלל דמוי אמפיתיאטרון".
שקיפות מקסימלית
הפתיחות והיכולת להביט אל המרחק מתחזקת עוד יותר לאור החזיתות השקופות של הספרייה – אלמנט אדריכלי יוצא דופן נוסף. חזיתות שקופות הן אמנם דבר שבשגרה באדריכלות העכשווית, אך במקרה הנוכחי הן מחולקות ללוחות זכוכית צרים וגבוהים ביותר – אחדים מתנשאים לגובה 16 מטר. כשהפרויקט יסתיים יהיה זה המבנה הראשון בסין שמשתמש בחזית זכוכית שתומכת את עצמה.
השקיפות המוגברת מאפשרת תקשורת הדדית בין המתרחש בתוך המבנה למתרחש בסביבה שעוטפת אותו. "בגלל חזיתות הבניין השקופות ביותר, הספרייה חושפת את עצמה ואת פעילותה הפנימית לעוברים והשבים, ומזמינה אותם לחלל השופע הזה". יתרון נוסף של הזכוכית הוא כניסה מקסימלית של אור טבעי למבנה באופן שעשוי להפחית את השימוש בתאורה מלאכותית ולתרום לאווירה נעימה ובריאה יותר. בכיוונים מזרח ומערב בהם השמש "בעייתית" ועשויה לחמם את המבנה, צומצם שטח הזכוכית על פני החזית. כמו כן, האדריכלים שילבו מערכת הצללה בחזית המערבית והדרומית של הספרייה.
גג בהשראת עץ סיני
מעל חזיתות הזכוכית ניצב גג הספרייה המרשים. הוא מורכב ממערכת עמודים תמירים המפוזרים בכל החלל. בחלקם העליון "נפתחים" העמודים לכדי משטחים אליפטיים א-מורפיים ודקים, הנושקים אחד לשני ויוצרים יחד שכבת קירוי שעשויה להזכיר מראה של חבצלות מים באגם. המרווחים הקטנים בין המשטחים מאפשרים חדירת קרני אור מבעד לגג ולא רק דרך החזיתות השקופות, אם כי בצורה עדינה ומבוקרת יותר.
בסנוהטה מספרים שהדימוי שעמד לנגד עיניהם כשחשבו על הגג היה עץ מקומי בשם גינקו (Ginkgo), וצפיפות המשטחים אמורה לחקות מראה של חורשת עצים מסוג זה. מלבד האסתטיקה שמאפיינת אותה, מערכת העמודים היא גם אלמנט טכני חשוב במבנה - כל עמוד נושא בתוכו מערכות לבקרת אקלים, תאורה ואקוסטיקה באופן מתוחכם שלא נראה כלפי חוץ.
נוסף על כך, את גג הספרייה מרכיבים חלקי בנייה לא שגרתיים שמשלבים בתוכם תאים פוטו-וולטאים. כך, חשיפת הגג לשמש תנוצל להפקת אנרגיה מתחדשת ול-"יצירת אחד מהגגות הידידותיים ביותר לסביבה הקיים כיום", לדברי האדריכלים. הרצון לייצר בניין טוב ואקולוגי יותר בא לידי ביטוי גם בבחירת חומרים מקומיים, שמטרתם להפחית את עלויות השינוע והשימוש בדלק.
קשה שלא לראות את הדמיון בין גג הספרייה החדשה בבייג'ינג לבין המבנה האיקוני שתכנן האדריכל האגדי פרנק לויד רייט ב-1939. זהו מבנה החברה של שעוות ג'ונסון במדינת וויסקונסין, שאחד האלמנטים הבולטים בו הוא גג חלל העבודה המרכזי שמורכב מעמודים דקים שמתרחבים בחלקם העליון ומדמים חבצלות מין שקוטרן כ-5 מטרים. סביר להניח שלצד עצי הגינקו הסיניים, גם בניין מוכר זה פרי יצירתו של רייט שימש לסנוהטה השראה.