לאופנות בעיצוב פנים יש נטייה לחלוף ולבצע קאמבק, לעתים עם טוויסט, אך גם להפוך את חללי הבית לקורבנות. להבדיל משנים עברו, בהן העיצוב האחיד שאפיין את מרבית הבתים נבע בראש ובראשונה מן הטעם הכלכלי ומאילוצי התקופה (רבים עוד מצולקים מההדפסים הפסיכדליים, ארונות הפורמייקה הכתומים והירוקים, ומקירות השפריץ של שלהי שנות ה-70), הרי שכיום תרבות השפע והעודף גוררת אחריה לא פעם ניוון כתופעת לוואי. זה בא לידי ביטוי כגרסאות "העתק-הדבק" מרחבי האינטרנט או מבית השכן, דבר שמעיד לפעמים גם על היעדר טעם אישי, ומחזק את מגמת ייצור החיקויים.
שאלנו כמה אדריכלים ומעצבים מה לדעתם צריך להיות מוקצה מחמת מיאוס, מה לא מתאים לאקלים הישראלי וממה כדאי להימנע כשמעצבים את הבית. רובם ככולם הציעו להתרחק כליל ממגמות ומאופנות חולפות, ולהישאר נאמנים לטעם ולסגנון האישי. ישנן הרבה טקטיקות עיצוב ודרכים להפוך את הבית לעדכני ולאסתטי, מבלי ליפול לאחת ה"מכות" שלפניכם.
1. לבן בעיצוב הבית
"אני אישית לא סובלת את זה", מכריזה האדריכלית דנה אוברזון. "נכון שיש טרנד של WHITE HOUSE (הבית הלבן, ל"מ) בעולם כבר שנים, שבו הכל בלבן: הקירות לבנים, הרהיטים לבנים, והוא מאוד מודרני, אבל אני חושבת שהרבה אנשים מתחברים לזה, כי אז זה אומר שהם לא צריכים להחליט ולבטא איזושהי אמירה", היא מסבירה.
אוברזון מציינת כי במדינה כמו ישראל, עתירת אור ושמש, הצבע הלבן הופך מיותר עוד יותר בחללי הבית. "לבן הוא בוהק, קר, נטול שכבות ולא מעניין. הוא נחמד כשמצרפים אליו עוד נדבך, אבל לא לבד. כבר 15 שנה שלא עשיתי מטבח לבן".
האדריכלית מסבירה כי בעיניה, אדריכלות וחללי פנים שמציעים רבדים שונים שמורכבים מצבעוניות עשירה, הם אלה שיכניסו עומק וסטייל אל תוך חללי הבית. "חללים שכיף ונעים לשהות בהם הם בבחינת יצירה אינטליגנטית, שבהם נדרש גם חיבור אינטליגנטי של צבעוניות", היא מחדדת.
הצעה לתיקון: "אנשים נכנסים לחללים שיש בהם צבע ואומרים 'וואי, זה כל כך יפה', עד שזה מגיע אליהם הביתה. אז אין להם אומץ לקבל החלטה, כאילו שמדובר בניתוח כליה. בסופו של דבר מדובר בצבע, שאפשר לצבוע מעליו אם מתחרטים", היא מסבירה.
בהתאם לזאת, אוברזון ממליצה להתגבר על הפחד מצבע ולהתחיל "לקשט" דווקא עם פריטי ריהוט, אמנות, צמחיה. "אפשר לצבוע את קירות החלל בלבן, אבל להכניס פריטי טקסטיל, יצירות אמנות, לשלב חומריות כמו ברזל, עץ, מתכות וזכוכית. כל אלה יעזרו לגבש את החלל המעוצב ולבסס תחושת חמימות בבית", היא מסכמת.
30 צפייה בגלריה
אפשר גם להתחיל בקטן: הצבע בחלל מגיע מפריטי ההלבשה
(עיצוב: דנה אוברזון. צילום: עמית גרון)
2. חיקויי פינטרסט
"הפינטרסט הוא סוג של פורנוגרפיה", קובע האמן, המעצב ומלביש הבתים, גילי אונגר. "הוא מראה עבודות עיצוב שיוצרו באופן מאוד רהוט ומובהק עבור מישהו מסוים, ואנשים שוכחים שעיצוב עוסק באינדיבידואל. מה שנכון לאדם שעבורו נועד החלל המעוצב, לא בהכרח מתאים לאדם אחר", הוא אומר.
אונגר מאמין שגישת ההעתקה מהפינטרסט לפרטי פרטים, כמו "מסרסת" את יכולת הדמיון ופוגעת, בין השאר, בעמוד השדרה של המעצבים. "ההשראה מגיעה מכל דבר. מישיבה במסעדה, משיחה עם חברה, מהליכה בטבע, ביקור בתערוכת אמנות, התרשמות מקומפוזיציה וממריחת צבעים מהממת של פיקאסו. היצירה של פיקאסו לגמרי יכולה להפוך למטבח הבא שלכם".
"חלל שעובר מהפינטרסט הביתה זה לא השראה, אלא העתקה. אנשים מתבלבלים. תמונות כאלה יותר מתאימות ללקוח-קצה ופחות למעצבים שרוצים לפתח טביעת אצבע. אבל הייתי מאחל לכל אחד שלא יעצב כמו השכנים. שידבק גם הוא בגישת העיצוב הטוטאלי, כזה שהולך עד הסוף, ובלי פחד".
הצעה לתיקון: אונגר דוגל בשיטת עיצוב טוטאלית מבוססת טעם אישי, שבה מניחים בצד את הפחד מעיצוב שלם ומקסימליסטי, אך לא רק. "זו שפה שלמה שמבחינה ומבדילה אותך מהשאר. היא לא חייבת להיות צבעונית מדי, או לפאר חומרים מסוג מסוים, אלא לשדר קונספט ופחות שבלוניות", הוא אומר.
כדי לתת לחלל אופי אישי ומיוחד, אונגר ממליץ לתת לחלל לו פרשנות אסתטית והרמונית אישית, בלי חשש, ובלי להתחשב במה שפופולרי עכשיו ברשתות החברתיות. דוגמה לכך היא שימוש בטפט בכל קירות החלל, במקום רק בקיר מרכזי אחד. "בכלל, כדאי להשתדל להימנע מיצירת קיר מרכזי אחד, כמו גב מיטה, ואת כל השאר להשאיר בנאלי ומשעמם. לכו עד הסוף. צרו אתם את הטרנד, במקום להשתרך מאחור. טרנדים זה מעייף ולחלשים, לא למעצבים אמיתיים. אף אחד לא צריך שיקבעו לו מה לעשות", הוא מסכם.
3. גופי תאורה אקלקטיים ומבולגנים
גם אדריכל עמית מס, שותף במשרד אילן פיבקו אדריכלים, מאמין שהטעות הכי נפוצה היא לעצב לפי טרנדים, ולהעתיק ממגזיני עיצוב ומתמונות אינסטגרם. "זו הסיבה שהכל נראה אותו דבר וגם כל כך צפוי ומשעמם", הוא אומר. "בעיניי זה כמו ההבדל בין מזון גורמה לפאסט-פוד. האסון הגדול מבחינתי כאדריכל וכמעצב זה לראות כל היום אנשים שמאמצים טרנדים בלי לבדוק, להבין או להתאים לתנאי החלל, לאור, לסביבה, למדינה, וגם בלי להכניס את האישיות פנימה", הוא מוסיף.
לדבריו של מס, גופי התאורה שאינם מתוכננים בהלימה לחלל הם כמו מכה שלא כתובה בתורה. "גופי תאורה שמשתלשלים ויורדים מהתקרה, זורקים אור לכל כיוון ו'חותכים' את החלל באגרסיביות, כאילו הם הכי חשובים בחלל. אז לא", הוא פוסק. "הם לא הכי חשובים, וצריך לבחור אותם לפי החלל שהם יהיו בתוכו, בצורה שתשלים אותו ולא תתחרה בו".
30 צפייה בגלריה
תאורת רצפה רכה וספוטים ממקדים את הפוקוס בחלל ולא בגופי התאורה
(עיצוב: עמית מס. צילום: איתי סיקולסקי)
30 צפייה בגלריה
גוף מרכזי מעוצב משתלב בחלל ולא תופס את הפוקוס
(עיצוב: עמית מס. צילום: איתי סיקולסקי)
הצעה לתיקון: מס מציע לתכנן את גופי התאורה כחלק בלתי נפרד מחלל הפנים כולו. "הגופים משמשים את הרצון העיצובי בצורה אינטליגנטית וממחישים את שליטת האדריכל בתכנון החלל כולו", הוא אומר. "מצד אחד הם צריכים להיות פונקציונליים, ומצד שני להחמיא לחלל הנתון". לדברי מס כדאי שגוף התאורה לא יאפיל על החלל, תרתי משמע, ולכן אין צורך בגופים אדירי ממדים, אלא אפשר להסתפק בגופים מינימליסטיים וכמעט בלתי מורגשים, שיעצימו את נתוני החלל, כמו תקרה גבוהה או מעוגלת. גופי תאורה משניים, כמו ספוטים או גופים עומדים על הרצפה, יחמיאו לפריטי אמנות שונים, ויוכלו לשמש כתאורת רקע ואווירה.
4. סטים תואמים ונוסחאות עיצוב
המעצב מושיק גלאמין מאמין כי אחד מהאלמנטים הכי חשובים בהלבשת בית הוא הטקסטורות והמרקמים. "התכונה הישראלית היא לקנות סטים, ולא סתם, אלא כאלה שגם השכנים קונים", הוא אומר. "בעיניי זה יוצר שעמום מאוד גדול בבית. זה גורם לך לוותר מראש על בחירות, כי הכל מוכן בעצם. כך, במקום שלושה פריטים שונים בחדר השינה למשל, אתה מסתפק במשהו שכאילו האכילו אותך בכפית והכריחו אותך להשתמש בו".
גלאמין מזכיר את הנוסחה הנפוצה בסלון, היא 3+2+1, המתייחסת לספה תלת-מושבית, דו-מושבית וכורסה - אלה כמו נקבעות בסלון בצורה אוטומטית, נטולת מחשבה והתאמה אישית. "למשל שולחנות הוונגה העבים, תואמי מזנוני הוונגה ושולחן פינת אוכל משנות התשעים", הוא מעלה כדוגמה. "הכל באותו מרקם וצבע, דבר שלגמרי מאבד מהנשמה ומהחיות, והעין תופסת כמשעמם".
הצעה לתיקון: גלאמין מציע לשבור את הכללים ואת החוקים המסורתיים. "לא כל אחד חייב שידה לצד מיטה בחדר השינה", הוא מסביר. "אפשר לקחת שידה אחת, להוסיף לה גלגלים, לצבוע ולהכניס לחדר הילדים. במקום שהתפנה אפשר להציב מנורה עומדת, שרפרף, או סולם קטן עם מקום לספר".
30 צפייה בגלריה
פחות נועזים? השתמשו בפריטים דומים שמתכתבים אלה עם אלה
(עיצוב: מושיק גלאמין. צילום: ערן טיירי)
גם בחדר המגורים הוא מציע לשבור את המוסכמות באופן דומה. "אם אתם פחות נועזים, אז השתמשו בפריטים שרק מתכתבים זה עם זה, לדוגמה סט של שתי ספות בגוונים שונים ובגימור תיפורים זהה, או בדים זהים ותיפורים שונים. שיהיה איזשהו אלמנט מקשר אחד, במקום סט תואם שלם", הוא מסכם.
5. ספות עור
"בואו נשים את זה על השולחן אחת ולתמיד: ספות עור וקיץ ישראלי לא יכולים להסתדר ביחד", אומרת מעצבת הפנים אריאלה עזריה ברקוביץ'. לדבריה של עזריה ברקוביץ', ספות העור רחבות המידות, שהישראלים כל כך אוהבים, אמנם מעניקות מראה יוקרתי, מעוצב ונקי, אך רק באולם התצוגה הממוזג הן נוחות ונהדרות. "כשתגיעו הביתה, זה יהיה סיפור אחר", היא מוסיפה. "רק דמיינו את עצמכם מרוחים בקרם לחות אחרי הרחצה, ונדבקים לספה, או מחליקים ממנה בשיא הלחות והחום".
הצעה לתיקון: המעצבת ממליצה לרכוש ספות מבדים נעימים, כמו קטיפה, או מבדים סינטטיים קלים ונוחים לניקוי ולתחזוקה, שיעניקו מראה רך ומזמין בבית. "המבחר הוא אדיר, ויש כיום מגוון עצום של בדים שניתן להתאים לכל סגנון שתרצו, וגם בהרבה יותר גוונים מאשר החום, השחור והלבן הבנאליים", היא אומרת.
30 צפייה בגלריה
לא עוד עור. ספות בד נוחות לניקוי ותחזוקה
(עיצוב: אריאלה עזריה ברקוביץ'. צילום: אלעד גונן )
6. מקררי ענק במטבח
המעצבת נועה קופרמן מתעכבת על מכה בולטת במיוחד, תרתי משמע. "השקעתם במטבח סכומי עתק, בחרתם חומרים, גוונים, חיפויים ומה לא, אך נדמה כי דווקא מכשירי החשמל ובעיקר המקרר, הדומיננטי מכולם, נשכחו מאחור", היא אומרת. קופרמן מוסיפה כי חוסר השייכות של המקרר לעיצוב הכולל של החלל מאוד בולט לעין.
בסופו של דבר, היא מסבירה, ניצב במטבח גוש נירוסטה ענק שמסתיר את כל היופי שהושקע ותוכנן בעמל רב. "פעמים רבות המקרר הישן עובר איתנו דירה, והוא כבר לא מתאים לעיצוב החדש. ובנוסף, הוא בולט החוצה בכ-10-15 ס"מ, ויש רווח גדול בינו לבין הארונות", היא מציינת.
30 צפייה בגלריה
המקרר לא צריך להיות גולת הכותרת במטבח ויכול להיות מוטמע בארונות
(צילום: נועה קופרמן. צילום: עודד סמדר)
הצעה לתיקון: קופרמן מציעה להיעזר במקררים אינטגרליים, בקו 0 עם חזיתות הארונות, אשר מחופים באותה חזית של הארונות ומשלימים את המראה הכולל במטבח. "תתפלאו לגלות שהמחיר לא תמיד 'בשמיים', ולא מאוד רחוק ממחיר של מקרר רגיל שהייתם רוכשים", היא אומרת. "ובכל מקרה, זה ישתלם לכם, כשהמראה במטבח יהיה מגובש, אחיד, כזה שמבליט את הייחודיות של החומרים מהם הוא עשוי, ואין בו פגם בולט לעין".
7. "בקספלאש" חסר מעוף
נירית פרנקל, בעלת משרד לתכנון, אדריכלות ועיצוב הבית, מציינת את האריחים שמאחורי משטחי השיש במטבח כזירת פשע פוטנציאלית. "מתעורר צורך בחיפוי באזורים שמאחורי הכיור ושאר הפונקציות, כמו הכיריים, בשביל להגן על הקיר מרטיבות, שמן ולכלוך", היא מסבירה. "לרוב זה מסתכם בחיפוי קיר הכי פשוט שיש, שמונע אפשרויות 'משחק' עם גובה החלונות שנמצאים לידו", היא מוסיפה.
הצעה לתיקון: פרנקל מציעה להחליף את מיקום פונקציות המטבח מהשיש אל אי מרכזי במטבח. כך, גם אם יש "ספלאש" של מים מהכיור או שמן מהכיריים, הם יתפזרו על משטח האי במקום "לפגוש" בקיר. "זה מאפשר לנו יותר גמישות בעיצוב: לייצר יותר יחידות גבוהות, מפתחים רחבים ועוד", אומרת המעצבת. היא מוסיפה שבהיעדר פונקציות על השיש, ניתן יהיה להרחיב את החלונות עד לקו השיש וכך ליצור מרחב מואר ומאוורר.
30 צפייה בגלריה
העבירו את הפונצקיות לאי ופתחו את משטח העבודה לשימושים אחרים
(עיצוב: שרה ונירית פרנקל. צילום: איתי בנית)
30 צפייה בגלריה
משטחי עבודה בכל חומר ומפתחים גדולים במטבח
(עיצוב: שרה ונירית פרנקל. צילום: איתי בנית)
עוד בונוס שמתאפשר בעקבות הזזת הפונקציות אל האי, הוא חיפוי משטחי העבודה בכל חומר, אפילו בעץ שבדרך כלל מודר מהם כי אינו עמיד למים. "תאורטית אפשר לבחור בחומרי גמר מגוונים, מה שלא היה מתאפשר אם היו שם כיריים או כיור", היא מסכמת.
8. אמנות צבעונית וקיטשית
ברברה ברזין, מעצבת ובעלת בית ספר לעיצוב פנים, סולדת מפריטי האמנות המוזמנים שכמו "כופים" צבעוניות שאינה מתכתבת עם עיצוב החלל. "אי אפשר להתחמק מזה. חללים בצבעים מונוכרומטיים שמנסים בכוח 'להזריק' להם צבעוניות בעזרת תמונות של חיות צבעוניות, או של פנים של נשים", היא אומרת.
ברזין מוסיפה כי כדי לעצב בית צבעוני ושמח לא חייבים "לזרוק" על הספה כריות צבעוניות מודפסות, או לתלות מעליה תמונה צבעונית וקיטשית. "אלה לא יתנו לכם את הצבעוניות המיוחלת ואת האופי הייחודי, אלא פשוט ייראו זולים ומותאמים מדי", היא מציינת.
30 צפייה בגלריה
בלי תמונות צעקניות: תנו לפריטים לעשות את עבודת הצבע
(עיצוב: שירה יצחקי בוגרת סטודיו ברברה ברזין. צילום: אביב קורט)
30 צפייה בגלריה
ארונות קיר, צמחייה ואקססוריז יכניסו טקסטורה וצבע לחלל
(עיצוב: שלומית גליקס בוגרת סטודיו ברברה ברזין. צילום: איתי בנית)
הצעה לתיקון: "היעזרו במעט אומץ ותעוזה כדי לצאת מהשבלוניות", אומרת המעצבת. ברזין מציעה להכניס גוון וצבע דווקא בעזרת פריטי ריהוט, כמו שתי כורסאות בגוונים שונים, או הדומים בגוונים מנוגדים. “גם ארונות קיר צבעוניים וידיות בצבעים משלימים וכמובן טפטים המשלבים כמה צבעים ומרקמים יעזרו להפוך את הבית שלכם לשמח ושובב, במקום מדכא ומונוכרומטי, ו'להרים' גם את יושבי הבית". היא מציעה, בנוסף, להיעזר בשירותי איש מקצוע מתאים, כמו מעצב או מעצבת פנים, שאת תפקידם היא רואה, בין השאר, כמי שאמון על הוצאת לקוחותיו מאזור הנוחות.
9. אינפלציה של שחור בעיצוב הבית
"אני אמנם אוהב את השחור, והוא אחד הצבעים שמזוהים עם הפרויקטים שלי, אבל העומס שלו בעיצוב הבית הוא המכה העכשווית בעולם העיצוב", קובע מעצב הפנים אורון מילשטיין. הוא מתאר נטייה להעמיס אותו בכל חלל, דבר שלדבריו הופך את הבית לשחור משחור, 'רומס' את האלגנטיות, ולא תורם במאום למראה החלל. "יוצא שבמקום שהשחור 'יקפיץ' את הבית, הוא מוריד אותו ביחד עם מצב הרוח של השוהים בו: מטבח שחור, ספה שחורה, וילונות שחורים וחיפויים שחורים, כל אלה הופכים את התוצאה לחסרת שיק או סטייל".
30 צפייה בגלריה
מטבח שחור עם כסאות פרחוניים: להקליל את השחור בבית
(עיצוב: אורון מילשטיין. צילום: אלעד גונן )
הצעה לתיקון: מילשטיין מציע לשלב את השחור בחוכמה, ולצוות לו גוונים נוספים ומרעננים ש"יקפיצו" את החלל ויתנו לו עומק. "מטבח שחור עם כסאות בר בריפוד פרחוני, לדוגמה, זה שילוב מקסים שעשיתי באחד מהפרויקטים שלי. השימוש בשחור צריך להיות מושכל. זכרו: כל המוסיף גורע".
10. הנמכות גבס
אדריכל אושיר אסבן מאמין שעבר זמנן של הנמכות הגבס בבתים. "ההנמכות האלה עברו גלגולים רבים. פעם חשבו שזה יפה, התקינו ספוטים על ההנמכות האלה", הוא מסביר. "לאט לאט זה הפך להיות הפתרון הקל של יועצי המיזוג בפרויקטים, בלי קשר לאסתטיקה. עם תעלות מונמכות, מדרגות גבס, הכל לטובת המיזוג והספרינקלרים, וממש לא לטובת החלל". אסבן מסביר שבעיסוקו הוא מקפיד על סנכרון כל הפונקציות ב"סופר-פוזיציה" – באופן שבו ישנן מינימום הפרעות בחלל, ומקסימום פונקציונליות. "חשוב שיהיו רצף והמשכיות בחלל, ושהעיצוב עצמו יהפוך לגולת הכותרת, ולא הפרטים הטכניים".
הצעה לתיקון: כשהעיצוב מקבל את הבמה – השמיים הם הגבול, ואין צורך להנמיך אותם לגובה המזגן. אסבן מציע לבחור ביחידות שימושיות, שבהן אפשר להטמיע את יחידת המיזוג. "אפשר להיעזר ביחידות אנכיות ש'יושבות' בתוך קיר או בעבודת נגרות. בעומק של 25 ס"מ בלבד אפשר ליצור אלמנט אלגנטי בחלל, כמו ספריית 'פרי סטנדינג' שיצרתי באחד הפרויקטים שלי, שמשמשת גם מעקה, גם ספריה וגם מסתירה את המיזוג. גם ל'גרילים' של המזגן, פתחי האוורור, יש פתרונות אסתטיים, ואפשר להסתיר אותם בתוך פסי צבירה של תאורה, בתוך 'ניתוקים' דקורטיביים או בתוך אלמנטים עשויים בעבודת נגרות", הוא מסכם.
