במציאות הקשה שנגזרה עלינו, רבים מוצאים מפלט בשיטות אימון מבוססות גוף ונפש, המהווים מקור של רוגע, החלמה ואיזון. כל הטוב הזה קורה בחללי סטודיו מעוצבים שצצים מאז תחילת המלחמה כמו פטריות לאחר הגשם. הביקוש הרב הצמיח דור של מעצבי פנים שמתמחים בדיוק בזה. אחת מהן היא אושרי גונן, שמאחוריה קילומטרז' מרשים בעיצוב חללי מסחר ובתי עסק של חברות ענק שכולנו מכירים, ובשנתיים האחרונות היא הפכה לשם דבר בתכנון מתחמי אימון. היא כבר עיצבה יותר מ-22 סטודיואים לתרגול יוגה ופילאטיס, ולאחרונה גם עיצבה לשחקנית ולדוגמנית דנה פרידר את FREEDÉR, חנות פופ-אפ למותג בגדי הספורט והריקוד החדש שלה. לדברי גונן, השתיים מתכננות עוד שיתופי פעולה בהמשך.
אולי החיבור בין השתיים נעוץ בעובדה שגונן החלה את דרכה באחד מבתי הספר למשחק. משם המשיכה ללימודי תואר ראשון באמנות במכללת מנשר, וכדי לזכות בנקודות אקדמיות עבדה בו-זמנית במחלקת התיאטרון שבה יצרה תפאורות עבור הפסטיבלים הגדולים והנחשבים, בהם אלה של ירושלים ועכו.
"במקביל לעבודה במחלקה מצאתי את עצמי נמשכת יותר ויותר לעיצוב תפאורות של רשתות אופנה, וכך התגלגלתי לעיצוב חלונות ראווה", היא נזכרת. "התחלתי כיד ימינו של אלון ארמון, שנחשב אז לאוטוריטה בתחום, ויחד יצרנו חנויות עבור חברות נחשבות כמו הוניגמן ו-TNT, אדידס, גולברי ועוד רבות. בהמשך מוניתי למנהלת מחלקת המסחור החזותי ברשת הבינלאומית של מיכל נגרין, ושם במשך שמונה שנים הייתי אחראית על עיצוב חלונות הראווה והחנויות בארץ ובחו"ל כמו גם על הפקת מייצגים ואירועים. בשלהי 2019, ממש לפני שמגפת הקורונה פרצה לחיינו ורגע לפני לידת בני הרביעי, החליטה מיכל על סגירת החברה, וזו הייתה מבחינתי שעת כושר להשתמש בידע התכנוני והפסיכולוגי הרב שצברתי בעולם הריטייל ולפתוח עסק עצמאי משלי לעיצוב מסחרי".
12 צפייה בגלריה
חללי אימון זה אולי התחום היחיד שלא רק שלא נפגע אלא רשם גידול. BON STUDIO
(צילום: דניאל צעירי)
התחום שלא נפגע ואף רשם גידול
מרגע שקולגות וספקים שאיתם עבדה גונן לאורך השנים שמעו את הבשורה, הדלתות נפתחו לפניה. "זה לא סוד שבעולם הקמעונאות משתמשים בפסיכולוגיה ככלי שבכוחו להשפיע על הרגלי הצריכה – החל מרמת מיתוג העסק וכלה בסידור החלל, בבחירת הצבעוניות עבורו ובתכנון הזרימה שלו. הלקוחות מוסרים לי את המפתחות ומקבלים אותם חזרה כשהחלל כבר מוגמר ומדויק", היא אומרת.
מלחמת "חרבות ברזל" הובילה להאטה ניכרת בהתחלות של פרויקטים חדשים בענף הבנייה, אך דווקא בעת הזאת מצאה את עצמה גונן בשיא העשייה. "התקופה הקשה הזו הובילה לעלייה משמעותית בכמות מכוני הכושר שנפתחו ברחבי הארץ, וזה אולי התחום היחיד שלא רק שלא נפגע אלא רשם גידול ממשי", היא אומרת.
"את הטלפון הראשון לעיצוב של סטודיו לפילאטיס קיבלתי ממש בשבוע הראשון למלחמה, ואחריו הגיעו רבים. באופן טבעי אנשים חיפשו, ועדיין מחפשים, דרך אופרטיבית להתנתק מהטרדות וממפחי הנפש שכולנו חווים על בסיס יומי כבר קרוב ל-16 חודשים. זה מקום המפלט שבו אפשר לתעל את האנרגיות ולהעלות את רמות הסרוטונין, ומכוני הכושר הם התשובה לכך. לא סתם הם זכו לתואר 'הפסיכולוג של המלחמה'".
כולם רוצים לזוז
"מהר מאוד נוצר לחץ כבד על האפליקציות להזמנת מקום לאימון, והשיעורים הפכו בתוך דקות ל-Fully Booked. המצב החדש גרם לרשתות ולבעלי המכונים הפרטיים להבין שיש צורך מיידי להקים סטודיואים נוספים, לא רק ביעדים חדשים אלא גם בשכונות שבהן כבר קיימים מכונים", מסבירה גונן. "אנחנו חיים בעידן שבו החיבור בין גוף לנפש עומד במרכז ו-Wellness, אקולוגיה ותזונה הם מונחים ששגורים היטב בפי כול. המלחמה רק העצימה את המגמה הזו, כי אנשים מחפשים להתנתק, ולו במעט, מהמציאות. בפועל הביקוש עולה בהרבה על ההיצע. כך קרה שדווקא בתקופה שבה אני מנהלת משק בית ומגדלת את ארבעת הבנים, ובזמן שבעלי משרת לסירוגין מ-7 באוקטובר במילואים, תכננתי עשרות פרויקטים חדשים, ממכוני יוגה ופילאטיס ועד לסטודיואים של אקרובטיקה אווירית ומכוני ספורט-בר.
מה מאפיין את המכונים חדשים?
"מאחורי כל בחירה עיצובית עומדת סיבה, וכל בחירה תומכת ב-DNA של העסק, של הקונספט ושל המקום. המטרה בראש ובראשונה לייצר למתאמנים עולם חדש, שקט וזני שיאפשר להם להתנתק לפרק זמן מהמתרחש בחוץ, לספק להם חוויה מעצימה שנותנת כוח ופורטת על כל החושים. כדי להגיע לתוצאה האופטימלית אני משתמשת בחומרים טבעיים כמו אבן, עץ וברזל, ומרבה להשתמש בצמחייה טבעית. אני מתכננת תאורה אפקטיבית ונעימה שאינה מסנוורת בסוג פעילות שמרביתה מתבצעת בשכיבה על הגב. התאורה לא נמצאת רק בתקרה אלא גם בהיקף החלל ובגב המראות, שבהן משולבת תאורה נסתרת שמייצרת הילה מרגיעה".
מתאמנים רבים מעלים לרשתות תמונות מהאימון. גם על הפרט הזה נותנים את הדעת כשניגשים לתכנן סטודיו או מכון?
"בהחלט. אנחנו חיים בעידן אינסטגרמי, וכמעט כל פעולה שלנו עולה לרשתות. כולם מתעדים את עצמם, וזה נכון לא רק לגבי המתאמנים אלא גם לבעלי המכונים שדורשים, ובצדק, שלמקום שלהם תהיה נראות חזקה גם בפיד. כחלק מבניית הקונספט אני יוצרת שפה קוהרנטית והופכת כל פינה למהודקת ומעוצבת, ממש עד לרמת האריח האחרון. כך שלא רק המצטלם או המצטלמת נראים מיליון דולר אלא גם הסטודיו שבו הם מתאמנים. זאת עוד סיבה שבגינה אנחנו עובדים חזק מאוד על גיבוש שפה ויזואלית מובהקת שתיראה היטב בכל זווית. כך, אגב, התחיל הקשר עם דנה פרידר שבחרה לצלם את קולקציית הספורט-קז'ואל באחד המכונים שעיצבתי, ומשם יצאנו לעבודה על חנות הפופ-אפ שזכתה להצלחה אדירה".
12 צפייה בגלריה
מקפידה לייצר חוויה שמקדמת העצמה נשית ומשדרת רוך. סטודיו דודי פיט
(צילום: דניאל צעירי)
העצמת נשים
גונן מקפידה לשלב טקסטורות ששאולות מעולמות הטבע ומזכירות במראה ובמגע חומרים כמו סלעים או אבנים מחורצות. האלמנטים האלה באים לידי ביטוי בעיקר בקירות. "במקביל אני מרבה להשתמש בטיח ערבה שמחקה אבן ומייצר אפקט מרגיע מאוד. עוד נדבך חשוב בבניית חוויית הלקוח הוא הריח, וזהו פרט נוסף שאנחנו נותנים עליו דגש. במכלול, התחושה שמתקבלת מקבילה לתחושה שאנחנו חווים בספא".
מי קהל היעד של העיצובים שלך?
"הרבה מהמכונים פונים לנשים, ושם אני מקפידה לייצר חוויה שמקדמת העצמה נשית ומשדרת רוך. ברובם הדלפקים, פריטי הנגרות, המראות והאלמנטים הם מעוגלים. למשל, אני לא אסיים ארון בזווית ישרה אלא אדאג לעגל אותה. ככלל, סדר וניקיון ויזואלי משרים רוגע, לכן אני שמה דגש גדול מאוד על מציאת פתרונות אחסון לכל פרט – בין אם אלה ארונות ייעודיים למשקולות, חישוקים, גלילים ומזרנים, שעבור כל אחד מהם אני מייצרת מקום ארגונומי משלו, ובין אם מדובר בתכנון מקומות מוסדרים עבור התיקים והנעליים של המתאמנות במכון. אני גם ממעטת להיעזר באקססוריז, ובמקרים מעטים מאוד אני עובדת עם תמונות, אביזרים ונרות, אלא אם להימצאות שלהם בחלל יש סיבה טובה מאוד. כך, חללים נותרים נקיים וחפים ממניירות ומשרתים את הקונספט שהגדרנו בתחילה".
ומה בנוגע לצבעוניות?
"בסטודיואים לפילאטיס, למשל, היא תבוא לידי ביטוי בתקרה, מכיוון שלאורך רוב הסשן שוכבים על הגב. כך למשל, תכננתי סטודיו שכולו מעוצב על טהרת הגוונים המונוטוניים, הרגועים והחמים, והשתמשתי בחומרים כמו עץ, טיח ערבה ואבן טרוורטין, אבל את התקרה בחרתי לצבוע בגוון ירוק חזק ועוצמתי שמשדר בריאות והתרוממות נפש ורוח. בסטודיו אחר יצרתי טוויסט עם תקרת בטון גולמית שעליה מרחפות תעלות מיזוג מנירוסטה בגוון טבעי כשהמטרה הייתה לייצר מרחב אדג'י ומחוספס יותר. אלה שתי דוגמאות מנוגדות לכאורה, אבל שתיהן מתבססות על אותו עיקרון: חיבור למקורות כוח פנימיים והקניית תחושת ביטחון. לחומרים ולצבעים יש משקל אדיר בכך – מהירוק המעורר ועד לבטון האפור שמייצר תחושת חיבור ליסודות ולקרקע".
