127 מ"ר בלבד. זהו גודלו של המגרש שעליו נבנה בית חלומי בן כ-300 מ"ר, שעיצוב הפנים שבו מושקע ויוצא דופן. בעל הבית קנה את המגרש הקטן בשכונת נווה צדק התל אביבית, הידועה כאחת מהיקרות בישראל, כדי לבנות עליו בית להשקעה. ובכל זאת, במהלך העבודה, שבה היה מעורב ומושקע במיוחד, התאהב במבנה הצר שקם לנגד עיניו והחליט להפוך אותו לביתו הפרטי.
הבית כולל ארבע קומות: קומת מרתף המוארת באמצעות מעין חצר אנגלית, ושלוש קומות נוספות עם שלוש סוויטות שינה המשמשות את בעל הבית ואת אורחיו, בהם ילדיו הבוגרים. "החלקה קטנה מאוד ומוקפת בניינים משני צדדיה, כך שהיה אפשר לפתוח חלונות רק לשני כיוונים", מסבירה האדריכלית מאירה מור שליוותה את הפרויקט.
"למרות השטח המצומצם קיבלנו שתי החלטות שאמנם גוזלות הרבה מהשטח הבנוי, אבל מבחינה אדריכלית יש להן ערך מוסף גדול. הראשונה היא ליצור חצר כניסה קטנה שמטרתה לאפשר מעבר מהשטח הציבורי לשטח הפרטי, לפני הכניסה לבית פנימה. השנייה הייתה ליצור במבנה, מיד אחרי דלת הכניסה, חלל פתוח שעובר לגובה דרך שלוש הקומות העליונות ועד לגג, עם ויטרינה גדולה שמלווה את גרם המדרגות לכל אורכו. חצי מהשטח של כל קומה 'מתבזבז' על החלל הזה, שבחלקו העליון קבוע סקיי-לייט (חלון תקרה, ג"ק), שמוסיף המון אור לבית".
חלל מגורים ניו-יורקי
הכניסה לבית מתבצעת דרך דלת גדולה במיוחד, 1.8מטרים רוחבה ו-3.5 מטרים גובהה, מחופה בקורטן - פח מעובד במראה חלודה. הכניסה, כאמור, מובילה לחלל מרשים בגובה משולש, שצידו האחד הוא ויטרינה גדולה ובראשו סקיי-לייט שמציף את החלל באור.
מדרגות מרחפות עשויות ברזל, שאליהן צמודים עמודי מתכת ארוכים כמעקה, מטפסות לאורך החלל ושוטפות אותו באור תעשייתי ומחוספס. שני ציורי שמן גדולים, אחד העתק של מאטיס ואחד של פיקאסו, תלויים במעלה המדרגות ומוסיפים צבע. ציירה אותם האמנית רזין ששון, ידידה של בעל הבית וגם אמה של מי שהייתה אמונה על הפרויקט, מעצבת הפנים אודליה ששון. מעל לכל מתנשא הגג עם קורות העץ, שנצבע בצבע שחור ומרשים.
"הרקע נאמן לבקשתו של בעל הבית, שהתגורר בארצות-הברית שנים רבות", מספרת ששון. "הוא ביקש ליצור במקום אווירה של לופט ניו-יורקי ותעשייתי". בהתאם, בולטים כבר בחלל הכניסה אלמנטים תעשייתיים בהם רצפת הבטון המוחלק, שימוש נרחב בברזל שחור או "חלוד", וצינורות חשופים שמכילים את כבלי החשמל. מימין לדלת הכניסה ומול גרם המדרגות, נמצאת פינת האוכל ובה שולחן וכיסאות עץ, ופסנתר שהגיעו מביתו הקודם של בעל הבית. ויטרינה גדולה שמחולקת לריבועים מברזל שחור מאירה את פינת האוכל באור טבעי ומראה גדולה ומרשימה ניצבת בגבה אליה, עומדת על רגליים שעשויות מצינורות מתכת.
31 צפייה בגלריה
מפרידה בין פינת האוכל לסלון: נישה עם מעלון מקושט בעיטורי מתכת סגנון אר-דקו
(צילום: הגר דופלט)
מיד אחרי פינת האוכל נמצאת נישה ובה מעלון שמקשר בין הקומות. הנישה תוחמת את פינת האוכל ומפרידה אותה מיתר חלל המגורים. סביב הדלת השקופה של המעלון עיטור מתכת ייחודי במראה אר-דקו האופייני לשנות ה-20 של המאה הקודמת, שעוצב במיוחד עבור הבית.
בהמשך - הסלון, ובו בולט במיוחד קמין מרחף מברזל אפור בהיר שעוצב ונבנה גם הוא בהתאמה אישית. ספה ירוקה וארבע כורסאות חומות, כולן מעור, ניצבות על גבי שטיח פרסי, ובמרכז יש שולחן קפה שהגיע מביתו הקודם של בעל הבית אך חודש ונצבע בגוון שחור מבריק. ברקע: ויטרינה גדולה נוספת, שנפתחת אל המרפסת האחורית, ועליה מצילים וילונות גדולים באדום-בורדו.
מול הסלון נמצא המטבח המאובזר בארונות מחופים בפליז, משטח עבודה עשוי שיש צפחה וקיר משובץ מראות עתיקות רבועות שבעל הבית הזמין במיוחד מצרפת. תעלות המיזוג החשופות וכבלי החשמל החיצוניים מככבים גם כאן, אבל המראה התעשייתי מרוכך הפעם בזכות שפע הצמחייה שנופלת על גבי החלונות מבחוץ. המרפסת הקטנה שאליה משקיף החלון מוקפת בצמחי קקטוס החביבים על בעל הבית.
צמחים מטפסים על הוויטרינה הגדולה מסייעים לפרטיות של הנמצאים בתוך הבית ויוצרים אווירה כפרית בלב העיר ("בעל הבית לא גוזם את הצמח הזה בכלל", מספרת ששון). רצפת המרפסת עשויה זכוכית, ומטרתה להכניס אור טבעי אל החצר האנגלית שמתחתיה, שנפתחת אל קומת המרתף. בשולי המרפסת פתחי אוורור וניקוז עשויים קורטן בדוגמה ייחודית.
שינה נוסח אירופה
בקומה הראשונה, המרוצפת בפרקט פישבון צבוע שחור, שתי סוויטות שינה זהות ומקבילות זו לזו. בשתיהן ארון מעץ כהה שדלתותיו עשויות ראטן בהיר ומיטה גדולה שראשה עוצב ממוט ברזל וכריות שתלויות ממנו ("בעל הבית ראה משהו דומה במלון בחו"ל", אומרת ששון). בחדרי הרחצה המשודכים לכל סוויטה, הזהים גם הם, כלים סניטריים של המותג הבינלאומי "דבון אנד דבון", בסגנון שמזכיר בית מלון אירופי.
שני חדרי השינה נפתחים אל חדר משפחה שבו טלוויזיה בתוך ארון קיר מתכתי, המוביל אל מרפסת קטנה מרוצפת באריחי קרמיקה אפרפרים מצוירים. הצמחים הנשפכים שמכסים חלק מהוויטרינה ומהחצר בקומת הקרקע הופכים כאן למפל ירוק של ממש, שמאפשר פרטיות כמעט מלאה ליושבים על כורסת העץ והחבל הקלאסית שבחוץ.
פריטי העיצוב של הקומה הראשונה חוזרים גם בקומת הגג, אלא שכאן הכל מרווח יותר: סוויטה אחת, זו שבה מתגורר בעל הבית, תופסת את רוב שטח הקומה. תקרת הקורות השחורה ופרקט הפישבון השחור מספקים רקע למיטה הגדולה, שמשני צדדיה שידות לילה עם ידיות במראה מזוודה. וילונות אדומים כהים גדולים, כמו אלה שבקומת הקרקע, סוגרים בעת הצורך את הוויטרינות הגדולות ומספקים האפלה ופרטיות. זוג כורסאות קטיפה ירוקות קטנות ושטיח בדוגמת זברה מוסיפים נגיעות צבע לחדר.
חדר רחצה גדול בסגנון אירופי, כולל שני כיורים ואמבט פרי סטנדינג, מחובר ישירות לסוויטה ללא קירות מפרידים. גם הדלת המפרידה בין חדר השינה ליתר הקומה היא דלת אקורדיון שנפתחת כך שהחלל כולו הופך לאחד. מול המיטה ניצב ארון מתכת זהה לזה שבקומה הראשונה, המכיל טלוויזיה, ומעליה פתחי מיזוג עגולים. גם בקומה הזאת יש מרפסת קטנה, הפעם מוקפת ברושים דקים, שבדרך אליה חולפים על פני כורסת עור ומתכת תעשייתית.
לבסוף, במרתף, נמצאים חדר כושר ביתי ושירותי האורחים, שבתכנון המקורי מוקמו בקומת הקרקע והורדו אל המרתף כדי לחסוך מקום. החצר האנגלית שמעליה החצר האחורית של קומת המגורים, מרוצפת במרצפות קרמיקה אפרפרות מצוירות, כמו במרפסות של שתי הקומות הגבוהות, ועליה ניצבות זוג כורסאות קש מרופדות בג'ינס שהגיעו עם בעל הבית מביתו הקודם.
קקטוסים צומחים כאן לגובה מתחת לתקרת הזכוכית שהופכת את החלל לחממה קטנה, והקירות המטויחים בעבודה ייחודית וביד אמן בגוני אפור מוסיפים לרושם הכללי של בית גדול עם תשומת לב של ממש לפרטים הקטנים.
