בתוך השבר הגדול, שממדיו עדיין לא התבררו עד הסוף, יש חרך של אור. בין תמונות קשות של הרס, חורבן ושריפה, עלו בתחילה גם תמונות של תורים ארוכים שהשתרכו כדי לתרום דם, ציוד, אוכל ועוד שורה ארוכה של מוצרים ושירותים. במה שמסתבר כאחת משעותיה הקשות של המדינה, נדמה כי המשימה האזרחית הסיטה רבים מישיבה מתסכלת מול החדשות, לטובת סיוע למי שנמצא במצוקה.
בין התורמים יש שורה ארוכה של מעצבים ואדריכלים שפתחו חמ"לים לסיוע, מרכזים תרומות ודואגים להשיג ולאבזר בתים ריקים עבור תושבי הדרום ששגרת חייהם נגדעה ב-7 באוקטובר.
מכסות אישית לבית חם
עתר שיבק דקל, בעלת חנות האופנה הפרלמנט של עתר "אספה את עצמה", כהגדרתה, לאחר שהרגישה משותקת במשך שלושה ימים. "הבנתי שאני צריכה לקום ולעשות מעשה. בתור התחלה לאסוף בגדים לטובת אנשים שנמצאים במנוסה ובהישרדות", היא אומרת, "אמנם אני עוסקת בתחום האסתטיקה, ויש לי נגיעה בעיצוב, אבל הבנתי שכרגע שום דבר מאלה הוא לא האישיו. כשאדם נמצא בתרחיש אימים כזה, הכי חשוב זה לדאוג לו לכסות מכובדת, לקורת גג ולמיטה לישון בה".
שיבק דקל מספרת שהתחילה לקבל פניות והבינה, עד מהרה, שיש רבים שביתם חרב עליהם, מכל הבחינות, יחפים וחסרי כל, והם זקוקים לסיוע מיידי מבלי להמתין לתקציבים ממשלתיים. "אלה אנשים שעברו תופת, טראומה גדולה. אנשים קרועים. לכן היה לי חשוב לגייס עבורם תרומות של בגדים חדשים ולא יד שנייה. הם פליטים בארצנו. המעט שמגיע להם זה ללבוש משהו חדש", היא אומרת. היא החלה לתרום כמויות אדירות של בגדים שאספה, במקביל, גם ממעצבות שהיא עובדת איתן. "פתחנו חמ"ל אצל קולגה בבית, והתחלנו לשנע ולהעביר בגדים למרכזי מפונים, למלונות בנתניה, בשפיים. לאט לאט הקמנו תשתית גדולה שהלכה והתעצמה", היא מספרת.
החמ"ל, שצבר תאוצה, הפך באחת גם למקום לאיסוף תרומות שונות ומגוונות עבור מפוני בארי, שעברו לאזור ים המלח. "אני בחוסר הכרה מוחלט, אין לי מושג איזה יום היום, אבל אני עובדת על אוטומט, עם חברותיי, באיסוף ודואגות לשינוע. איכשהו, דרך הפייסבוק הבנתי שאין די במגורים רק עבור אנשי העוטף, שקיבלו מענה זמני ופונו למלונות, אלא חשוב לא פחות גם לדאוג לאנשים מאשקלון, לדוגמה, שלא מקבלים כרגע שום סיוע".
עבודתה העיקרית, בימים הראשונים של המלחמה, התרכזה בריכוז והעברות מידע עם חברתה, מעצבת הפנים שרון גולן, ויחד טיפלו השתיים בפניות של מפונים, אותן שידכו לאנשים שתורמים נכסים ברוחב לב. "יש דירות שמוצעות בכל מיני שלבים, כמו דירות קבלן שאין בהן כלום או דירות על סף שיפוץ שעומדות ריקות. כל נכס שמוצע צריך לאכלס לפי הצרכים, כמות האנשים ועוד", מסבירה שיבק דקל.
בשיחה עם גולן היא מספרת שהמיזם ההתחלתי הפך לדבר האמיתי. "הכל כל כך דינמי, וכל כמה שעות דברים משתנים. אז עכשיו כולנו חברנו יחד, ולמיזם שלנו קוראים 'עושות בית'", היא מספרת. במיזם שתי נשים נוספות, מלבד גולן ושיבק דקל: אורית זמיר וגלי אליהו, והן מעניקות שירותי בק-אופיס לאופרציה שכולה בהתנדבות. "הרעיון הוא פילנטרופי מיסודו, לטובת המפונים מהדרום ומהצפון", מדגישה גולן.
איך בעצם מתבצעת העבודה?
גולן: "יש לנו האנגר גדול בבית חירות, שבו נאספות תרומות של רהיטים ואביזרים, במקום שנצטרך לרוץ בכל פעם להשיג רהיט פה ורהיט משם, ויש לנו קופת פייבוקס שנפתחה לטובת תרומות, שכרגע אנחנו משתמשות בהן לטובת הפעלת מערך הובלה שלם לעשיית בית, תוך 24 שעות".
שיבק דקל: "ברגע שיש מאץ' של דירה ואנשים, אנחנו בעצם דואגות להלביש את הבית תוך 24 שעות. עושות מעין צ'ק ליסט של מה שצריך, ומשנעות למקום. בהתחלה 'תרמתי' את בעלי, שאוטוטו עובר שוב ניתוח פריצת דיסק, ואת הבן הבכור שלי, שישנעו בעצמם, אבל יש גם מובילים וסבלים מתנדבים – ואנחנו מעבירות את הפריטים המתאימים, בהתאם לצרכים של המפונים".
יש כאן בכלל עבודת עיצוב?
שיבק דקל: "כרגע העשייה היא על מוד הישרדותי. אתמול, לדוגמה, הצלחתי לדאוג לשתי דירות קבלן בתל אביב עבור שתי משפחות מפונות מאשקלון. זה התחיל מזה שאני עשיתי שם ספונג'ה, כי חייבים לנקות בצורה בסיסית, בחרתי את הפריטים המתאימים, הייתה לנו תרומה מדהימה של סלון ופינת טלוויזיה, ועשיתי מיקס אנד מאץ' ממה שיש, כמו מצעים שמגיעים בתפזורת, אפילו אלמנטים שאספתי מהבית שלי. חשוב לי לעשות מכלום בית ולייצר קורת גג שתהיה הגונה וטובה מספיק עבור האנשים האלו. זה דורש קצת קסם, ואני עושה את זה עם הרבה אביזרים משלימים, עציץ או שניים, שבעיניי זה מאסט, והרכבה הגיונית, בעזרת צבעים תואמים שתכניס הרמוניה. אני חייבת לציין שזו ממש לא רק אני, ויש סביבי אנשים טובים וצוות של מעצבות, כל אחד מפיק את המקסימום מעצמו והופך לסופר-יעיל. אני רק מקווה שהגל הזה לא ידעך ושכל הסבבים של המפונים יזכו לאותה אהבה ואנרגיות שיא".
איך אפשר לעזור?
גולן: "אמנם אנחנו מקבלים מחירים ידידותיים מסבלים ומאנשי הובלות, אבל אנחנו חייבות לגייס קצת כסף מערך השינוע. נשמח שיתרמו לנו, כל אחד לפי יכולתו, רהיטים או כסף. יש לכם רהיטים? כנסו ללינק המצורף, מלאו את השדות הרלוונטיים ותבואו על הברכה. זה המקום לומר תודה לרהיטי בדוסה, Lala מיטות, מעיונה, מעצבת פנים שלקחה תכנון מתחם שלם על עצמה, TEMA, כך אנחנו - The Way we Are, בייסיק סטודיו ומירית פיש הום סטיילינג, ואיתם גם עוד רבים וטובים שנרתמים לסייע. אנחנו מצדנו נמשיך ונפרגן, תוך כדי תנועה, כדי שהטוב הזה יחזור לבעלי העסקים על רוחב ליבם".
ממכה בבטן הרכה למילואים אזרחי
מעצבת נוספת שנרתמת לטובת כל מי שנזקק לרהיטים ולטיפול אסתטי בביתו, שספג פגיעה, היא נרקיס רובין ברזני. "ביום שבת הנוראי הזה הילדים היו אצלי עם בני הזוג שלהם, וכולם מאותה שכבת גיל של משתתפי המסיבה והחיילים", היא נזכרת, "החדשות הנוראיות היו מלווים אצלנו בשמות. היו אצלנו סיפורים נוראיים של חברים שלא ענו לנייד, זה לגמרי תפס אותנו בבטן הרכה עם אנשים שהכרנו". רובין ברזני מספרת כי ההחלטה להיכנס לפעולה הייתה מיידית. "הילדים שלי קיבלו טלפונים וזומנו בצו 8, אחד לדרום ואחד לצפון, ואני החלטתי שאני מתגייסת למילואים אזרחי. מבחינתי אין דרך אחרת. ניצלתי את כל הקשרים שלי והפכתי את עצמי לתמנון עם זרועות ארוכות שמתחתי לכל כיוון אפשרי", היא מספרת, "התחלתי לקבל פניות והרמתי טלפונים לספקים שאני עובדת איתם. ביום-יום הם מזמינים אותנו למסיבות ולהשקות, וברגע האמת, לשמחתי היה עם מי לדבר, כמו חברות כמו פיקאפ כיסאות, רהיטי וייסמן, עמינח, פלציב וקיאנו תרמו ביד רחבה, וגם לא מעט תורמים פרטיים. אני דאגתי שהרהיטים יועברו למקומות הנכונים: פה צריך מזרנים וביגוד לחיילים, שם צריך לספק רהיטים אצל מי שנפל אצלו טיל. מצד אחד לחיילים, מצד שני למפונים".
"אני החלטתי שאני מתגייסת למילואים אזרחי. מבחינתי אין דרך אחרת. ניצלתי את כל הקשרים שלי והפכתי את עצמי לתמנון עם זרועות ארוכות שמתחתי לכל כיוון אפשרי"
רובין ברזני ביקשה לתרום למשפחות שאיבדו את הבית בבארי, ויצרה קשר עם חמש נשים שנמצאות במלון בים המלח. "דיברו איתי מחברת אשדר, אבל עד שהמדינה תעזור ייקח המון זמן", היא מציינת, "אז כרגע אנחנו לא מחכים למדינה, אלא מנסים למצוא עבורם מקום שבו יוכלו להתגורר בינתיים ולהישאר כקהילה אחת. בשלב הבא חברת אשדר מבקשת לבנות את בתיהן ולהקים את הקיבוצים מחדש. אנחנו פה כדי להישאר".
איך אפשר לסייע?
"תרומות תמיד עוזרות. נשמח לקבל עוד ספקים של רהיטים שיוכלו לשלוח פריטים, ותרומות פרטיות של רהיטים במצב טוב. אני מארגנת עכשיו מעין 'בנק רהיטים' שיהיה קל להתאים ולשנע לפי הצורך".
בשביל הילדים
רן כהן אהרונוב, יזם, סופר ילדים ואיש חינוך ישראלי, הקים בשנת 2017 את יוזמת Early Starters בשיתוף מש"ב, סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, שעיקרה יצירת מרחבים בטוחים לילדי הגיל הרך והכשרת צוותי חינוך מתאימים. התוכנית צברה תאוצה ברבות השנים והגיעה להאיטי, לגאנה ולליבריה שבאפריקה, לאתיופיה, למלאווי, סייעה לפליטים הסוריים ביוון, לפליטים מאוקראינה ולפליטים מדרום אמריקה שנמצאים בניו יורק. כיום היא מונה 70 עובדים ו-24 מרחבים בעולם, בין השאר במולדובה, בפולין, בצ'כיה ובאוקראינה.
16 צפייה בגלריה
המרחב החדש שנפתח במלון לאונרדו פלאזה באילת ביוזמת earlystarters
(צילום: יובל כהן אהרונוב)
"אנחנו עובדים בכל העולם, עובדים חזק, תוך כדי המלחמה באוקראינה, ורק לפני חודשיים ייסדנו מקום בניו יורק, עבור הפליטים מדרום אמריקה", מציין כהן אהרונוב, "ואז התחילה המלחמה, ויום למחרת החלטנו לייצר מרחבים בטוחים בארץ, עבור הילדים והוריהם".
חמישה מרחבים הוקמו מיום שני אחרי המלחמה בישראל, השישי בהם הוקם אתמול באילת. לדברי כהן אהרונוב, מרחבים אלה, שבהם צוות מקצועי הכולל גננות מקצועיות, צוות טיפולי מוסמך של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ושאר מתנדבים, משרתים ונותנים מענה לילדים מגיל לידה ועד 8. "הרעיון הוא להחזיר את הילדים לשגרה ולהעניק להם מסגרת איכותית וטובה", הוא מסביר. שני מקומות נפתחו במעלה החמישה, אחד המיועד לאנשי בארי, במלון דיוויד בים המלח ושניים נוספים באילת, כשאחד נוסף, בלאונרדו קלאב, מוקם ברגעים אלה. כל המרחבים, שממוקמים באולמות שונים ובחדרי כנסים, מעוצבים בהתאם לקהל היעד. "יש לנו צוות אנשי חינוך שמבין היטב בארגון מרחבים שכאלה, ויוצר מקומות נעימים ורגועים מטבעם. עם ציוד איכותי ופריטי ריהוט מזמינים", הוא אומר, "המקומות האלה פעילים החל מהשעה 9 בבוקר ועד חמש אחר הצהריים. יש גם מקומות שפתוחים עד שבע בערב, לפי הצורך. הילדים יושבים, משחקים, מכינים יצירות, וההורים מוזמנים לנשום לרווחה לצידם".
איך אפשר לעזור?
נשמח לתרומות, ולנשות מקצוע טובות, כמו גננות, שמוכנות להגיע לאילת, ולעבוד איתנו לטווח הארוך. אנחנו מציעים להן משכורת ואפשרויות לינה. להצטרפות
האנגר לרהיטים בפרדס
המעצבת, היזמית ויוצרת ספרי עיצוב ואדריכלות אורלי רובינזון מצאה את עצמה בחוסר אונים מוחלט ביום שבת ההוא. "הבן שלי הוא חייל לוחם בסדיר, ולא היה לו אפוד מגן", היא אומרת, "לקחתי על עצמי מיד משימה למצוא אפודים קרמיים ולתרום לצבא, אבל לא הצלחתי". בינתיים בתה עדיה רובינזון, משפיענית רשת בתחום העיצוב והלייפסטייל, קיבלה שיחה מאישה מבארי שאיבדה את הכל וביקשה סיוע עם בגדים. וביום למחרת כבר היו מוכנים 100 ארגזים עם בגדים שעברו מיון קפדני. "אפילו מרשת H&M נרתמו ושלחו לנו בגדים", אומרת רובינזון האם.
מכיוון שרובינזון עוסקת בתחום עיצוב הפנים והאדריכלות, עד מהרה החלה במשימת איסוף תרומות שקשורות לפריטי עיצוב וריהוט עבור בתים זמניים לפליטים מהעוטף. "אני יכולה לומר שדברים קורים כל כך מהר ומשתנים בכל רגע. מצאנו, בסיועה של המעצבת המדהימה עינב גלילי, האנגר ענק בין הפרדסים בעמק חפר, שמתפרס על פני 1,500 מ"ר. המועצה משתתפת בעלויות, ודאגה לנו למרחב מוגן מיוחד, בנוסף פתחנו 10 נקודות איסוף ברחבי הארץ ובמקביל אנחנו בונות פלטפורמה דיגיטלית, כדי להימנע משינוע מיותר להאנגר ורגע אחרי זה ליעד הסופי", היא מסבירה.
רובינזון מוסיפה כי כ-200 בנות עובדות על הפרויקט, ביניהן מעצבות, ובנוסף עוד כ-150 מתנדבות מאזור עמק חפר שמתפעלות את ההאנגר, מנהלות את המלאי ומטפלות בבקשות של המשפחות השונות. "קראנו למבצע הזה 'חזית הבית', ויש לנו צבא שלם של מתנדבים שאנחנו גאים בו", מסבירה רובינזון.
איך אפשר לסייע?
"נשמח לתרומות של דברים מעולים לבית – ממזוזה ועד ספות, וילונות ומנורות. נשמח לכלי בית במצב מצוין שתוכלו להביא אל נקודות האיסוף או אל ההאנגר".
פרטי קשר כאן
משפחה אחת גדולה
המעצבת מעיין אביב, בעלת העסק "מעיונה", של ליווי מקצועי וקורסים לתכנון ועיצוב הבית, מספרת כי משך חמישה ימים היתה שרויה בדיכאון מהמצב ומושבתת בביתה. "התפללתי שאצליח למצוא משהו ראוי להתנדב בו ולהעניק למי שזקוק ממה שאני הכי טובה בו, ולשמחתי הצלחתי לזמן לי בדיוק את זה", היא אומרת. פוסט שהעלתה המעצבת שרון גולן בפייסבוק לכד את תשומת לבה. "היא כתבה שהיא מחפשת מעצבת יצירתית עם רעיונות טובים וראש גדול, ואני מיד כתבתי לה בפרטי שהיא מצאה", היא מספרת. ביום שישי בבוקר כבר הגיעה למקום: עמותת "מכבי רמת יצחק" ברמת גן. "המרכז הזה, שהוא מעין מתנ"ס, הוא מבנה קהילתי בן שלוש קומות שמארח חולי פרקינסון לטובת פעילות גופנית מבורכת", מסבירה המעצבת, "אנחנו בעצם קיבלנו את המבנה והשמשנו אותו לטובת משפחות מפונים". לאחר מיון קפדני של הפניות, הוחלט שהמבנה ישמש עבור משפחה שלמה שפונתה מקריית שמונה. "התכנון היה לקלוט כ-15-16 אנשים, אבל בסופו של דבר הצלחנו לתכנן כך שאפשר יהיה לקלוט 25 נפשות", היא מסבירה. "זה עבד בצורה טובה, כי הם חיים ביחד כמו בבית פרטי אחד גדול".
אביב מציינת כי המצב הראשוני של המבנה היה בכי רע, נטוש ומלא בפסולת ובציוד משרדי ישן. בעזרת קבוצה של 20 מתנדבים חדורי מוטיבציה ורצון לעזור, הם הצליחו לנקות אותו ולתכנן אותו כראוי. "אלה אנשים שלא מכירים זה את זה. כל אחד הביא תגבורת משלו, את הבן שלו, הבת שלו, אני הבאתי את בת זוגי וביחד כולנו היינו כוח אחד. עבדנו עד שתיים בלילה באותו היום", היא מציינת. "היו כמובן חסרים המון דברים, אז הכנתי רשימות מפורטות, והתחלנו לעשות 'קומבינות' מהירות של ביטול חדרי שירותים לטובת מקלחונים, תוספת של אטמור לחימום מים מהיר, הכל נעשה באופן פרוביזורי, יעיל ומהיר", היא מוסיפה.
התוצאה: שני מטבחונים, שני חדרי שירותים עם מקלחת, חדר ספורט מאובזר במשקולות, כדורי פילאטיס ועוד, סלון גדול עם מסכי טלוויזיה, משחקי אקסבוקס, חצר ענקית עם כדורסל ושערים למשחק כדורגל וכמובן מקלט שגם הוא סודר, אורגן והושמש. "הכנתי רשימות לפי הצרכים של המשפחה. כמובן שבתחילה הם היו מאוד נבוכים והרגישו מאוד לא בנוח, אבל הפצרתי בהם לשתף, כדי שהתרומה תהיה מדויקת, ושלא יהיו שם דברים מיותרים", היא אומרת.
כבר ביום ראשון שלאחר סוף השבוע נקלטו בני המשפחה במקום והצליחו להתבסס כראוי, למרות שלדבריה של אביב, עדיין לא כל הדברים במקומם. "בינתיים קיבלנו תרומות נכבדות: חברת הייטק תרמה שישה מסכים עם אוזניות, אנשים פרטיים תרמו מסכי טלוויזיה, קיבלנו מזרונים, מיטות, שולחנות, אנשים הביאו משחקים ובגדים", היא מספרת בהתרגשות. "קיבלתי היום אור ירוק מנגר, שיתרום לנו ארונות לפי מידה, מספק נוסף שמעביר לנו פינת אוכל וכיסאות וגם ספות חדשות. גם חברת שטיחים תספק לי שטיחים, אבל אני מחכה לראות קודם אלו ספות נקבל, ולפי זה אבחר, שיעבדו בסינרגיה עם מה שיש".
איך אפשר לסייע?
"חסרים לנו עוד מזרונים זוגיים ופופים לילדים, אבל מבחינתי הכי חשוב זה סיוע כספי לעמותה, דבר שעוזר לנו בקניות של מזון ודברים לשבת, כי מדובר באנשים שומרי כשרות, וכמובן בתחזוקת המקום, כולל חשמל, מים וכל מה שצריך. חשוב לי לציין גם שבמרכז הזה יש הרבה שיתופי פעולה עם מפעילים, שעושים פעילויות לילדים, ואפילו ספר וקוסמטיקאית בהתנדבות שהגיעו לפנק. ההתגייסות היא מטורפת, וזה ממש מפיח תקווה בכולם, מרגש ועושה טוב".
לתרומה בפייבוקס לעמותה
צו 8 שני למעצבות
לפני תשע שנים, בעיצומו מבצע צוק איתן, הגתה והובילה המעצבת והיזמת מירי בלבול פרויקט עיצוב בשם "צו 8 למעצבות", שעיקרו שדרוג חדריהם ומעוזם של חיילים שנלחמו בצוק איתן. כעת, באסון שהתרחש עלינו, היא מבקשת לחדש את היוזמה ביתר שאת. "הייתי יומיים בהלם, אבל הבנתי שצריך לעשות משהו ושאי אפשר לשבת בחוסר מעש", היא מספרת, "ההלם נבע, בין השאר, מהבנה שיש כל כך הרבה קהלים שיזדקקו לעזרה. יש חיילים פצועים, לוחמים, ילדים, יתומים, משפחות שאיבדו את היקר להן, שאין להן קורת גג".
מתוך ההבנה והקבלה שלא תוכל להתפרס בשטח ולטפל בכולם, החליטה בלבול להתמקד בילדים במשפחות שכולות ובחיילים פצועים, שהיא מעידה כי מאז ומתמיד היו קרובים לליבה. "את ההחלטה קיבלתי לאחר אינפלציית הודעות ופניות. הגיעו אליי פניות ממשפחות של נרצחים, דודה שכתבה לי שתשמח לשמח את אחייניתה שאיבדה את אמה; אמא שחתנה המג"ד נהרג בקרב ומספרת שהמשפחה הייתה רגע לפני תהליך של ריענון הבית, דבר שמן הסתם הוקפא, אבל שהיא תשמח לרומם את מצב רוחם של בני הבית", היא מספרת.
לדבריה, הדרך שלה לשמח ולהעניק בחזרה היא דרך הום-סטיילינג. "לתכנן חדר סביב רעיון של ים שהילדה אוהבת וזה מזכיר לה את אמא – זה מה שאני עושה. ובהרבה אהבה, ממקום נקי. בלי לחפש את הפרסום", היא מוסיפה.
מתי זה הולך לקרות?
"השבוע אני מארגנת ארוחות מצווה, עבור משפחות אחרי השבעה. התכנון הוא לדאוג ליום שאחרי. בשבעה יש תחושה שאתה מחובק ומוקף באהבה, אבל אני חושבת על הילדים, על הטראומות ועל המראות הקשים שבטח חוזרים אליהם ורוצה לעזור להם כשריק יתחיל לחלחל. אני רוצה למלא את הבית בכל טוב, להפוך אותו למבצר אמיתי, למקום שאפשר יהיה לחוות בו הכל, להיזכר באהובים. זו התוכנית שלי".
איך אפשר לסייע?
"פנו אלי כ-40 מעצבות, אז מהבחינה הזו אני מסודרת. תרומות זה דבר מבורך, ואפשר לתרום לעמותת "כתף לכתף" שדואגת לנהל את הכספים עבורנו. מעבר לכך אשמח למצוא מנהלות תותחיות שיעזרו לי לנהל את המערך הזה, את הרשימות את התרומות".
מתכננים את יום המחר
מי שעוד ביקש שלא לשבת בחיבוק ידיים ולנצל את כישוריו הוא האדריכל כפיר גלאטיה-אזולאי, שבבעלותו המשרד K.O.T אדריכלים. גלאטיה-אזולאי מצא דרך יצירתית לרתום מוכשרים נוספים לטובת תכנון בתיהם של תושבי העוטף והדרום שאיבדו את ביתם.
בימים הראשונים של המלחמה הוא עוד התנדב לארוז ארוחות חמות, בעוד עובדי המשרד שלו עברו לעבוד מהבית, אבל ביום השישי הוא החליט לנקוט בגישה שונה. "הכל התחיל מפוסט תמים שכתבתי אחרי שחזרתי מההתנדבות, שבו ביקשתי ממי שמעוניין להירתם לעזרה", הוא מספר, "אני לא חושב שכשלחצתי 'שלח', הבנתי מה הולך לקרות. הרעיון הבסיסי שלי היה לתכנן למשפחה אחת בית, אבל תוך שעה נרשמו אצלי 100 אנשים, ושלוש שעות אחר כך המספר עמד על אלף. באיזשהו שלב כיביתי את הטלפון, כי לא ידעתי איך להתמודד עם כמות השיחות וההודעות שקיבלתי".
שלושה ימים לאחר מכן כבר היו רשומים למיזם, בדמות מאגר חברתי של מתכננים מענף הבנייה, כ-4,000 אנשי מקצוע, ביניהם אדריכלים, מעצבי פנים, מהנדסים, יועצי נגישות, אנשי מיזוג אוויר, הנדסאים, מודדים, שרטטים ואנשי הדמיות, שמצטרפים לחזונו של גלאטיה-אזולאי, בדבר תכנון ושיקום הבתים ביישובי העוטף.
המיזם, תחת השם "בונים יחד מחדש" מתמקד ביום שאחרי המלחמה, לאחר שייקברו כל המתים, שייצאו כל הלוחמים וייכנסו השמאים של מס רכוש לאמוד את הנזקים. "הממשלה תצטרך לתת כסף למשפחה שביתה נפגע ונהרס", הוא אומר, "אבל אני ביקשתי ליצור מעכשיו מאגר של מתנדבים שיוכלו כבר עכשיו להיכנס לשטח ולתכנן. כך שברגע שהכספים יועברו לחשבון אפשר יהיה להתחיל ולבנות, ולחסוך את זמן ההמתנה לבירוקרטיה ולתכנון".
גלאטיה-אזולאי מוסיף כי בשלב הראשוני יכולים אנשי המקצוע להירשם בצורה ראשונית ולהראות נכונות לתרום, ואילו בשלב השני יתבצע הסינון שישאיר את אלה שמתחייבים. "נעזרתי בעורך דין שהתנדב לעזור וסייע בייעוץ משפטי, ותכננו שאלון מדויק שבסופו יצטרכו אנשי המקצוע לחתום על אמנת שירות. הדבר האחרון שנרצה הוא לפגוע במשפחה שאיבדה את הכל, ולגרום לה להיפגע שוב מאנשי המקצוע", הוא מסביר. "בסופו של דבר התכנון הוא שהמשפחה תפנה לראש המועצה או לקיבוץ, תקבל מספר שעמו תוכל להיכנס למאגר ולבחור את האנשים שתרצה לעבוד איתם. אנחנו כמובן נייעץ לה מראש אלו אנשי מקצוע היא צריכה, לפי היקף הנזק והעבודות המשוערות".
בהתאם לרעיון של גלאטיה-אזולאי, ברגע שייבחרו אנשי המקצוע על ידי בני המשפחה, הן יוקצו עבורה בלבד, ואחרים לא יוכלו לבחור באותם אנשים. "חשוב לי מאוד לעזור ישירות למשפחות שנפגעו, ולא להעביר אותם בנבכי הביורוקרטיה, ולגרום להם לעוד סבל", הוא מסכם.
איך אפשר לסייע?
"צריך להגדיל את המאגר, ואשמח שעוד יירשמו, בשלב זה בהרשמה ראשונית, ללא התחייבות להתנדב". להצטרפות
