שיקום הבתים של יישובי העוטף עתיד להיות אחד הפרויקטים המורכבים והרגישים ביותר שידעה המדינה. בשטח שהיה אחד היפים בארץ, נמצא היום אזור מלחמה: מאות בתים פרטיים שרופים והרוסים לחלוטין, גינות חמד ירוקות שהפכו לחורבה, ועקבות של האסון הגדול שהתרחש באותו יום ארור בכל מקום. ההרס אירע תוך מספר שעות – אך השיקום יהיה ממושך, ויצריך שיתוף פעולה של גורמים רבים שמטרתם להחזיר במהירות האפשרית את האנשים לאותם יישובים. כעת, מומחים שמעורבים בתהליך שיקום הבתים קוראים לבצעו כך שיהיה מקיים ובר-קיימא: מה שיוזיל עלויות, יהיה חסכוני מבחינה אנרגטית ויתחשב בסביבה – וגם יאפשר לדאוג לביטחון התושבים.
יותר מ-30 יישובים, קיבוצים, מושבים וערים נפגעו במסגרת המתקפה האכזרית על העוטף ב-7 באוקטובר. על פי הערכות ראשוניות שנמסרו למשרד להגנת הסביבה, כ-250 בתים נהרסו לחלוטין ודורשים בנייה מחדש, ואלפי בתים נוספים נפגעו ברמות שונות ודורשים שיפוץ. "ההרס שנגרם באירוע הקשה הזה היה בהיקפים שונים בשכונות שונות", אומר אדריכל רן אברהם, מנהל אגף בנייה ירוקה, תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה.
בימים אלה נערכים דיונים מקצועיים בנוגע לעתידם של היישובים שנפגעו ולתוכניות השיקום המקיים והסביבתי שישפרו את תנאי המחייה של תושבי עוטף עזה. מדובר ביוזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה, שבה גורמים ממשרדי הממשלה עובדים יחד עם אנשי מקצוע מתחומי התכנון, האדריכלות, הבנייה הירוקה והאקדמיה, במטרה לבנות תוכנית פעולה עם המלצות פרקטיות לשיקום בר-קיימא של כלל יישובי העוטף שנפגעו במלחמה. התוכנית תועבר בשבועות הקרובים לצוות הבינוי במנהלת "תקומה" – הגוף שאחראי על שיקום יישובי העוטף, שהוקם על ידי הממשלה – בשאיפה שההמלצות ישתלבו במדיניות השיקום הרשמית. "אנחנו מתכננים לתת המלצות נפרדות לשלבים שונים של התהליך, החל בדיור הזמני של המפונים – ועד לשיקום הבתים ביישובי העוטף", אומר אברהם.
עוד בנושא:
מבנים זמניים – אך איכותיים
הבינוי הזמני עבור המפונים הוא נושא מהותי: עשרות אלפי מפונים מהדרום שוהים כרגע במלונות ובפתרונות אכסון זמניים. "הבינוי הזמני שאנחנו מכירים בישראל הוא בעיקר של קראוונים או קרווילות שמתוכננים בתהליכים תעשייתיים – כשלרוב מדובר במבנים לא איכותיים ולא סביבתיים", אומר אברהם. החומרים שמהם מבנים אלה עשויים לא נוטים להיות בני-קיימא, והם כוללים בין השאר פלסטיק ומתכות שונות; חוסר הבידוד במבנים מוביל לצריכת אנרגיה מוגברת לצורך חימום וקירור ואורך חייהם הקצר מוביל לכך שהם הופכים במהרה לפסולת.
"אנחנו מעוניינים למנוע את זה ולקדם גישה שדוגלת בבנייה מהירה – אבל איכותית יותר", אומר אברהם. כיום קיימים בשוק פתרונות בנייה זמנית שיכולים לשרוד זמן רב יותר, ושנהנים מבידוד טוב יותר. "אנחנו נמליץ לבחור מבנים שהם מצד אחד מהירים לייצור, הרכבה והקמה, ומצד שני איכותיים מבחינת המפרטים האנרגטיים והתרמיים שלהם״. ההתאמה התרמית חשובה במיוחד במדינה חמה כמו ישראל – בעיקר באזורים מדבריים יותר, שבהם הבדל הטמפרטורות בין היום ללילה הוא משמעותי, והיא רלוונטית מאוד גם בלילות ובחורפים הקרים.
"בנוסף, יש לדאוג שהמבנים הזמניים ימוקמו באזורים עם תשתיות קיימות (כמו חשמל, מים, ביוב, דרכים וכו' – א"ד), כחלק אינטגרלי מהקהילה המארחת, ולתכנן היטב את המרחב שבו הם יהיו", מסביר אברהם, "אנחנו מאמינים שיש צורך להשקיע בפיתוח השטח שבו המבנים יוצבו בצורה שתכלול אלמנטים של צמחייה, הצללות ותשתיות איכותיות".
בנוסף, לפי אברהם, השאיפה היא שבעוד שנה או שנתיים, לאחר החזרה של המפונים לבתיהם, המבנים הזמניים העמידים ימסרו בחזרה לקהילות שקלטו אותם, וישמשו כמבני קבע עבור אוכלוסיות חדשות.
בית ירוק יותר, בית בטוח יותר
הנושא שזקוק להתייחסות הרחבה יותר היא כמובן שיקום ובניית מבני הקבע ביישובי העוטף. המומחים עמלים כיום על הגדרת דרכים לעשות זאת באופן הבטיחותי והמוגן ביותר – ובמקביל להטמיע ערכים של בנייה ירוקה ותכנון בר-קיימא, כמו הכנסת אור טבעי ואוויר צח, שימוש בחומרים ירוקים ובריאים, יצירת אנרגיה מתחדשת, פתרונות תרמיים ואקוסטיים, ועוד. "בנייה ירוקה היא האמצעי: המטרה היא לבנות מבנים עמידים, חסינים, נוחים, חסכוניים ויעילים יותר", אומר אברהם.
"בנייה ירוקה היא תפיסה ערכית – אבל גם מעשית ומדידה מאוד", אומרת אדריכלית איריס גבעולי, רכזת הפורום הרשותי להטמעת התקנות לבנייה ירוקה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, שלוקחת גם היא חלק בדיונים המקצועיים הנוכחיים. "אנחנו מאמינות שאפשר לשלב אסטרטגיות מעולם הבנייה הירוקה כדי לתמוך ביצירת חוסן ביטחוני בשגרה וגם בחירום".
המומחים מדגישים שבנייה ירוקה לא צפויה לעכב כהוא זה את השיקום – ושעקב הנסיבות הטרגיות, הגופים השונים (בהם גופי מתן ההיתרים, התכנון והבנייה) צפויים לקדם את התהליכים הנדרשים מהר ככל האפשר.
במסגרת הדיונים על בניית בתים קבועים חדשים עבור תושבי העוטף עלו רעיונות רבים לפתרונות שיקום ירוקים של הבתים, שיועילו הן בזמני שגרה והן בחירום. אחת ההצעות שעלו היא לתכנן את הבתים כמשק אוטרקי – כלומר, כמבנה שמסוגל להתקיים באופן עצמאי ולספק את כל צרכיו במנותק מהרשת. בתים כאלה יהיו בעלי בידוד תרמי (שמצריך פחות אנרגיה עבור חימום או קירור), ייצרו חשמל מאנרגיה נקייה (כמו אנרגיה סולארית) ויאגרו את האנרגיה. בשגרה, ייצור החשמל הביתי צפוי להספיק עבור כל צורכי הדיירים – ובשעת חירום הבית יוכל להמשיך ולהתקיים ללא תלות בגורם אחר, גם אם ייגרם נזק לתשתיות (כמו פגיעה ברשת החשמל באזור עקב פגיעת רקטה או חבלה אחרת).
דוגמה נוספת לרעיונות בינוי מקוריים שמשלבים ביטחון ובנייה ירוקה היא לתכנן בתים שצידם העורפי פונה לכיוון האיום - לכיוון עזה, במקרה של יישובי העוטף, ולהוסיף בחלקם האחורי אלמנטים של הצללה מהשמש שמקררים את הבתים וחוסכים אנרגיה – ושבמקרה של חירום, ישמשו כמעין מחסום שיגן מפני רסיסי רקטות. "חלק מהרגשת הביטחון שלנו נובעת מהאפשרות לחיות גם בחירום וגם בשגרה בתנאים טובים ונוחים בתוך הבית", מדגישה גבעולי.
רעיון נוסף שעלה בדיונים הוא תכנון מבני המגורים כמעין "בתים חכמים", עם מערכות שמסייעות לשליטה ובקרה על האקלים במבנה, וכך מאפשרות יעילות וחיסכון במשאבים – אבל גם מגנות על הדיירים בכך שהן מאפשרות להוריד את כל התריסים בבית, לכבות את האורות ולנעול את הדלתות בלחיצת כפתור.
דיאלוג עם הקהילות
בנוסף לבניית בתים חדשים, השיקום צפוי לכלול גם שיפוץ של בתים רבים שנפגעו ברמות שונות – אך לא מצריכים בהכרח בנייה מחדש. חלק מההמלצות בנושא יעסקו בקידום של שיקום ירוק, שדוגל בשילוב של היבטים סביבתיים בשדרוג הבית. במסגרת זאת תתבצע בבתים בדיקה יסודית שתשלב מיפוי של נזקי המלחמה ושל ליקויים תפקודיים אחרים, כמו נוכחות של חומרים רעילים או העדר בידוד תרמי. "קיימת פה אפשרות לזהות את הליקויים שהיו במבנים גם לפני האסון, ולראות איך הפתרונות הירוקים משדרגים לתושבים את הבתים - כדי שלאנשים יהיה מרחב בנוי איכותי יותר בהרבה, שמאפשר לחזור לחיות בו ביתר קלות", אומר אברהם. גם בהקשר זה, השיקום הירוק צפוי להיות חלק מתהליך הבינוי הרגיל – ולכן, על פי המומחים, הוא לא יעכב את חזרת התושבים לבתיהם.
"אנחנו מציפים רעיונות וגישות רבות, וברגע שנגבש את ההמלצות – נקיים דיאלוג עם הקהילות עצמן, וכל ההחלטות יהיו באישור התושבים", מבהיר אברהם, "חשוב לנו לקיים שיח מכבד ורגיש, כי אנחנו מבינים שהקהילות עצמן יודעות בדיוק מה נכון להם", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
