מדי שנה מפרסמת סוכנות "דן אנד ברדסטריט" את דירוג Duns 100 של 20 משרדי האדריכלים המובילים בארץ באותה שנה – דירוג המבוסס על כמות העובדים. בדירוג לשנת 2024 ניכרת השפעתם של שני מיזוגים שנעשו לפני כשנתיים בין משרדי האדריכלים ברעלי לויצקי כסיף ודה לה פונטיין שמובילים השנה את הדירוג עם 152 אדריכלים והנדסאי אדריכלות שמועסקים במשרדם. המשרד שהוביל בעשור האחרון, יסקי מור סיון אדריכלים, מדורג כעת במקום השני עם העסקתם של 138 עובדים מקצועיים. למקום השלישי עלה המשרד מילוסלבסקי אדריכלים, שרכש בשנה החולפת את המשרד מרש אדריכלים מבאר שבע ויחד הם כוללים 126 אדריכלים והנדסאים.
6 צפייה בגלריה
מתחם לודוויפול של המשרד המדורג ראשון - עם מספר המועסקים הגבוה בענף
(הדמיה: משרד אדריכלים רפאל דה לה פונטיין בשיתוף ברעלי-לויצקי-כסיף)
6 צפייה בגלריה
מתחם ריבל של קרסו נדלן בתל אביב, תכנון של המשרד המדורג במקום השני
(הדמיה: יסקי מור סיון אדריכלים)
עשרת משרדי האדריכלות הגדולים מעסיקים יחד כ-1,200 עובדים מקצועיים ואחראים לתכנון הרוב המכריע של הפרויקטים הגדולים ברחבי הארץ. מה שמספק גם את ההסבר לטענות בנוגע לריכוזיות המקצוע והקושי של המשרדים הקטנים להתחרות ביכולת הכלכלית של אלה הגדולים. "הביקוש בענף ובעיית כוח האדם הובילו לעליית שכר האדריכלים בכ-50% בארבע השנים האחרונות", מסבירה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בחברת דן אנד ברדסטריט. "מנגד, שכר התכנון עלה, אך לא בהלימה לעליית שכר הטרחה, דבר המהווה אולי את הבעיה החמורה בענף".
שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת DUNS100צילום: ניב קנטורהיא מוסיפה על בעיית כוח האדם כי "מקצוע האדריכלות דורש הסמכה ארוכה וסבוכה". תהליך קבלת רישיון אדריכל כרוך בחמש שנות לימודים, שלוש שנות התמחות לפחות, ובסופן – מבחן שנערך אחת לשנה. כשכמות האדריכלים שעוסקים במקצוע הולכת ופוחתת, תהליך גיוס של משרת אדריכל נמשך בממוצע חצי שנה. "על כן, משרות אדריכלים לא פעם מאוישות על ידי הנדסאי אדריכלות, שמקבלים סמכויות תכנון דומות לאלה של אדריכלים רשומים", והיא מציינת גם את הפנייה של המשרדים לכוח עבודה זר של חברות מחו"ל, לרוב במזרח אירופה, המספקות שירותים טכניים של שרטוט ומידול הפרויקטים.
השבר בענף הבנייה ובתחום האדריכלות בפרט רק החריף מאז תחילת המלחמה, וכמו נושאים רבים אחרים שנדחקים למטה בסדרי העדיפויות בעת הזו, גם השלכות אלה ממתינות. מחסור בכוח האדם, ריביות גבוהות וזמינותם הפוחתת של חומרי הבנייה הם רק חלק קטן מהקשיים שעמם מתמודדים האדריכלים מדי יום.
נכון לשנת 2023 היו רשומים בישראל 13,700 אדריכלים בלבד, ועל פי הערכות רק כמחצית מתוכם פעילים כאדריכלים. לצורך השוואה, לפי נתוני לשכת עורכי הדין, יש 76 אלף עורכי דין רשומים כפעילים מתוך 93 אלף עורכי דין רשויים (כ-80%). המגמה חמורה עוד יותר בהשוואה לנתון שלפיו, בשנת 2013 נרשמו בארץ 12,700 אדריכלים. כלומר, במשך עשור נרשמה עלייה של 1,000 אדריכלים רשומים בלבד.
פתח לתקווה – שינוי צפוי ביולי הקרוב
כבר יותר מעשור שגם התאחדות האדריכלים מנסה להתמודד עם המספרים הפוחתים של האדריכלים. במהלכם עברה "רפורמת האדריכלים הצעירים" שאפשרה להתחיל את ההתמחות הארוכה כבר בשנה הרביעית ללימודי התואר הראשון, אישור ימי מילואים וחופשת לידה כחלק מתקופת ההתמחות והרחבת היצע האדריכלים שאצלם אפשר להתמחות. את ההצלחה האחרונה רשמה ההתאחדות ממש לאחרונה כשהצליחה להביא לשינוי מבחן הרישוי על פי המתכונת השנויה במחלוקת שנערכה מאז שנת 2009.
עוד בנושא:
"לאחר יותר מעשור של דיונים בבתי משפט וערעורים אפשר לומר – ניצחון אדיר לאדריכלים בישראל", כך פרסמה התאחדות האדריכלים את המהלך לשינוי בתחום. "התאחדות האדריכלים גאה לבשר על מהפכה בבחינת הרישוי. המבחן הישן הוחלף, ומטרתו לפתוח ולהכניס אדריכלים רשויים, להגביר את התחרות ולהכניס דם צעיר למדינה שזקוקה לו. משבר האדריכלים בישראל אמיתי ועמוק, וזהו צעד ראשון בדרך לצאת ממנו, האדריכלים הצעירים הם המפתח". ביולי 2024 יתקיים המבחן במתכונתו החדשה – ונותר לקוות שיהווה פתיח לשינויים נחוצים נוספים בתחום.
אחד מהמשפטים שאליהם מיוחסת הודעת הפרסום התנהל כחלק מעתירה מנהלית שהוגשה על ידי אדריכלים שניגשו למבחן הרישוי ביוני 2022. המבחן כלל כשלים רבים שהובילו את השופט להכריע לטובתם ולהעלות את אחוז הנבחנים המוערך שעברו את הבחינה מ-40% ל-70%. זו הייתה עתירה תקדימית לאחר שבכל מועד היו שבים ומערערים על התשובות הסותרות ועל חוסר השקיפות סביב הבחינה ותוצאותיה.
"הבעיה המרכזית בנושא מעמד המקצוע הוא הפער בין ההשכלה הנדרשת לבין שוק התעסוקה, שלא מבין את משמעות ההכשרה הארוכה", מדגישה ארנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים. "למידה שנמשכת שמונה שנים ובסופן מבחן שציון המעבר הוא 70, בעוד שבמבחן הסיום ברפואה, ציון המעבר הוא 65. השוק כאמור אינו מעריך, אינו מתגמל ואינו יודע לייחד תפקידים ומשימות במותאם לעומק ההכשרה".
יו"ר התאחדות האדריכלים ארנה אנג'לצילום: יובל חןהיא מוסיפה: "הדבר בא לידי ביטוי במישורים רבים מאוד. המישור הראשון הוא אי הנציגות של האדריכלים במוסדות התכנון. לוועדות התכנון והבנייה אחריות על כל הנבנה בארץ – בניינים, שכונות, ערים וקביעת מדיניות להמשך. הוועדות מאוישות בפוליטיקאים ללא כל רקע או ידע מקצועי. המישור השני הוא מישור המכרזים שלא מאפשר תחרות הוגנת לפי מדדי איכות. המישור השלישי הוא כלכלי – עלות הלמידה, עלות האגרות, עלות הרישום ועלות ההכשרות הנדרשות. והנושא הרביעי הוא ההתמודדות מול מקצוע ההנדסה. מקצוע הנדסה הוא מקצוע טכני שאין בו כלל ועיקר את ההיבטים התכנוניים הרחבים או היבטי העיצוב המאפיינים את מקצוע האדריכלות. חרף האמור, מהנדסים והארגון המקצועי שלהם הוא זה שנקבע כארגון היציג להכשרת המהנדסים, האדריכלים ומתכנני הערים. זהו אחד הגורמים המוזילים את המקצוע.
ועוד כמה עובדות, מוסיפה אנג'ל: "את ההתמחות של עורכי הדין קיצרו בחצי שנה בעקבות המלחמה - לאדריכלים לא קיצרו. לעורכי הדין ביטלו את אגרת הרישום בעקבות המלחמה - לאדריכלים לא. המדינה שמערימה קשיים על המקצוע שמקבלת החלטות ומינויים ללא שיקול ההשלכות העמוקות שיש לתכנון על חיי האדם".
בין האתגרים הנוספים שעומדים על הפרק: אופי ההתמחות והיכולת לשלב אותה במסגרת לימודי התואר כפי שנעשה ברחבי העולם; סמכויות החתימה של האדריכל לעומת הנדסאים ומתכנני ערים שלא עברו את תקופות הלימודים וההכשרה הארוכות; לשיטת המכרזים המעוגנת בחוק וקובעת איזה פרויקט ייבנה לפי עלותו הנמוכה ביותר ללא שיקולי איכות הפרויקט ותרומתו למרחב. בתקופה מאתגרת גם כך, שבה נדרש תכנון מחודש לחלקים גדולים מהארץ, יש הזדמנות לתקן ולשפר.
אז איפה עוד טמון הפתרון? "מנוע הצמיחה של תחום האדריכלות, בדומה לענף הנדל"ן, הוא ההתחדשות העירונית. בתחום זה, כך גם מעידים משרדי האדריכלות, הייתה התעוררות גדולה בחצי השנה האחרונה. המלחמה לא רק העצימה את הצורך בממ"דים, אלא גם הדגישה את הצורך בטיפול בבניינים רעועים ובחיזוקם או החלפתם. מנגד, עולה מגמה של עצירה כמעט מוחלטת של תחילת ביצוע או ייזום של מבני משרדים", אומרת זברו וייס.
