פסטיבל האדריכלות העולמית (World Architecture Festival) הוא שמה של תחרות חובקת יבשות שחוגגת את מיטב האדריכלות העולמית של השנים האחרונות. טקס קבלת הפרסים יערך בדצמבר הקרוב בליסבון שבפורטוגל, ולשלב הסופי העפילו 200 פרויקטים אדריכליים שנבחרו בקפידה מתוך למעלה מ-700. חלקם ממשרדים בינלאומיים נחשבים ובעלי שם, ואחרים שייכים למשרדים אנונימיים או בראשית דרכם.
הפסטיבל הבינלאומי נערך מדי שנה החל מ-2008, פרט לשנה שעברה בה בוטל בעקבות מגיפת הקורונה. בהתאם לכך השלמת הפרויקטים שמתמודדים בתחרות הנוכחית התרחשה בין השנים 2019 ל-2021. במקביל, נערכת תחרות עבור בניינים עתידיים שטרם נבנו. בתוך הרשימה ניתן לראות מגוון אדיר של פרויקטים אדריכליים מכל קצוות העולם – מאוסטרליה, יפן וסין, דרך איחוד האמירויות, מדינות אירופה וכלה במקסיקו ואקוודור.
הפרויקטים הנבחרים מחולקים ל-20 קטגוריות שונות בתחום האדריכלות, כמו מלונאות ופנאי, תרבות, חינוך, מסחר, שימושים מעורבים, מגורים ועוד. בימי הפסטיבל יציגו המתמודדים את הפרויקטים שלהם בפני למעלה מ-100 שופטים בינלאומיים ויתחרו על המקום הראשון בקטגוריה שלהם. ביום האחרון לפסטיבל, זוכים מכל קטגוריה יתחרו על תואר "בניין השנה", "הבניין העתידי של השנה", "פרויקט הפנים של השנה" ו-"פרויקט הנוף של השנה".
מוזיאון השעונים הספירלי
מבני תרבות היא כנראה בין הקטגוריות המגוונות ומעוררות ההשראה שקיימות בפסטיבל, ואין ספק שבחירת אחד מבין 17 הפרויקטים שמועמדים בקטגוריה תהיה קשה ביותר. מרבית ממבני התרבות המוצעים הינם מוזיאונים, אך ניתן למצוא ברשימה גם חנות ספרים על המים בצ'נגדו שבסין, שתוכננה בידי משרד האדריכלים הסיני MUDA Architects, או ספרייה ומרכז תרבות בשם "House of Wisdom" (בית החוכמה) בשארג'ה שבאיחוד האמירויות, שתוכננה בידי המשרד הבינלאומי Foster + Partners.
אחד הפרויקטים שמושכים את תשומת הלב בשל הצורניות המובחנת והייחודית שלו, הוא מוזיאון האטלייה של אודמר פיגה (AUDEMARS PIGUET) – חברת שעוני יוקרה שוויצרית. המוזיאון בצורת ספירלה מרחבית שכמו צומחת מן האדמה, ממוקם בעיירה Le Brassus שבשוויץ. מאחורי התכנון עומד לא אחר מהאדריכל-סלב הדני ביארקה אינגלס ממשרד האדריכלות המפורסם BIG (Bjarke Ingels Group).
המוזיאון, שבו מוצגים שקשורים בהיסטוריה של חברת השעונים, הנו תוספת משלימה למבנה הוותיק של החברה, אך למרות הנראות העכשווית שלו, אינו מאפיל עליו אלא משתלב היטב בסביבה הטבעית. קירותיו החיצוניים עשויים מזכוכית, והגג מכוסה בדשא. כך מתחבר המבנה לטופוגרפיית המקום, וגורם לגבולות שבין הבניין והנוף להיטשטש.
מרכז גיאולוגיה בלב המדבר
עוד בקטגוריית מבני התרבות ניתן למצוא מבנים מרתקים נוספים, ביניהם מוזיאון הגיאולוגיה בשארג'ה (Buhais Geology Museum), שתוכנן בידי משרד האדריכלים הבריטי Hopkins Architects. הפרויקט נמצא באזור מדבר וסלעי כ-50 קילומטרים דרום מזרחית לבירת האמירות. השטח שבו ממוקם המוזיאון הוא פארק גיאולוגי הנחשב לאתר בעל משמעות פרה-היסטורית יוצאת דופן. מלבד הנוף עוצר הנשימה שבמקום, ניתן למצוא שם מאובנים ימיים בני יותר מ-65 מיליון שנה ואתרי קבורה מתקופות האבן, הברונזה והברזל.
בדומה למוזיאון השעונים של אינגלס, גם מוזיאון הגיאולוגיה באמירויות מתאפיין במראה לא שגרתי שמתקשר ישירות לתמה המרכזית שלו: ארבעה "תאים" מעוגלים בגדלים משתנים מרכיבים את המוזיאון. אלו מזכירים בגאומטריה שלהם את צורתם של מאובני קיפודי הים שנמצאים באתר. המבנים מחוברים זה לזה במעברים ויוצרים יחד מוזיאון אחד שבו ניתן למצוא אזורי תצוגה, תיאטרון וקפיטריה עם נוף פנורמי.
ארבעת המבנים עשויים באופן זהה – כלפי פנים מבנה בטון שצורתו המעוגלת מודגשת באמצעות קורות שמפוזרות במרווחים שווים זו מזו. מבנה הבטון מחופה בפאנלים מתכתיים שמונחים בצורה אלכסונית וצבעם החום מושפע מסקאלת הצבעים שנמצאת באתר. על מנת לצמצם את ההשפעה על בעלי החיים במקום ותנאי השטח, בהופקינס מסבירים שארבעת המבנים הורכבו מראש ונוגעים קלות בקרקע רק באמצעות דסקיות מבטון מזוין שהן למעשה יסודות הבניין.
בית חולים באדניות ענק
בקטגוריית מבני הבריאות ניתן לראות ניסיונות אדריכליים חשובים שמטרתם להטיב עם החולים ולשפר את תהליך הריפוי. פרויקט כזה למשל הוא מרכז מגי (Maggie's Centre) בעיר לידס שבאנגליה, שתוכנן בידי משרד האדריכלות הבריטי סטודיו הית'רוויק (Heatherwick Studio) שבראשו עומד האדריכל המוכר תומאס הת'רוויק. המבנה ממוקם בבית החולים האוניברסיטאי סיינט ג'יימס (St. James’s University Hospital) ומשמש כמרכז תמיכה מעשית ורגשית עבור חולים שמתמודדים עם מחלת הסרטן.
נראה שהמוטיבים העיקריים ששולטים במרכז הבריאות הם שפע האור הטבעי והירק שמצויים בו. המבנה, שממוקם באתר בעל שיפוע, מורכב ומעוצב כשלוש אדניות אדירות ממדים. בחלקן העליון האדניות נפרסות לצדדים, זהו גג המבנה שמשמש כגן ירוק שמושפע מנוף היערות של יורקשייר. הגן כולל מגוון צמחים מקומיים והמבקרים מוזמנים להשתתף בטיפוח הצמחייה.
בתוך מבני האדניות ניתן למצוא חדרי ייעוץ, ואילו במרחב הפתוח שנוצר בין שלושתם ממוקמים שימושים ציבוריים משותפים כמו מטבח, ספרייה ואזורי ישיבה. חללי הפנים של המבנים עשירים באור טבעי רך ומרגיע.
במשרד של הת'רוויק מסבירים שהמבנה עשוי מחומרים 'בריאים' ובטכניקות לחיסכון באנרגיה. בחללי הפנים שולבו חומרים נקבוביים שמסייעים לשמור על הלחות הטבעית של הבניין ולאוורר אותו. המבנה עשוי בעיקרו מקונסטרוקציית בטון ומערכת קורות מעץ אשוח שנחתכה מראש והורכבה באתר. בין קורות העץ החשופות בפנים הטמיעו מדפים שעליהם המבקרים מוזמנים להניח חפצים אישיים, וכך לדברי האדריכלים "לייצר תחושה של בית".
הוספיס הפרפר לילדים
פרויקט נוסף באותה קטגוריה מתמודד עם נושא מורכב, והוא ההוספיס לילדים "תיבת נוח" (Noah's Ark Children's Hospice) שבלונדון. האדריכלים ממשרד Squire & Partners שעומדים מאחורי התכנון נדרשו למשימה לא פשוטה ברמה המקצועית והנפשית: לתכנן הוספיס לילדים שמצויים במצבים שמגבילים או מאיימים על חייהם, וליצור עבורם ועבור משפחותיהם סביבה תומכת ובטוחה.
המבנה מורכב מארבעה אגפים שכל אחד פונה לכיוון אחר. שניים מהאגפים ארוכים במקצת מהשניים האחרים וארבעתם ביחד מתחברים למסדרון מרכזי שטוף אור עשוי מעץ אלון. באופן הזה, תוכנית המבנה שנוצרת היא למעשה הפשטה גיאומטרית לצורת הפרפר, שמסמלת למרבה הצער חיים קצרים אך יפים.
באתר האדריכלים הם מספרים שניסו לספק לילדים ובני משפחותיהם השוהים במקום מרחב מרומם ותחושה של "בית רחוק מהבית" – מקלט שליו בו ילדים יכולים פשוט להיות ילדים ולא רק מטופלים. החלל המקשר בין האגפים מהווה מקום מפגש חברתי עבור הילדים והמשפחות, וכדי לייצר אווירה מרגיעה ונינוחה המתכננים השתמשו בפלטת צבעים טבעית שנובעת מצבעם של החומרים שמרכיבים את החלל כמו קורות העץ ולבנים בהירות.
בארבעת אגפי המבנה מצויים אזורי הטיפול והמשחק וחדרי השינה של הילדים. הפתחים בחדרים תוכננו כך שיהיו גדולים מספיק על מנת שניתן יהיה להזיז את הציוד הרפואי ומיטות הטיפולים לכל אורך המבנה וגם לדק חיצוני שיאפשר לילדים לשהות בחוץ ולנשום אוויר נקי.
ספרייה קטנטנה מעץ
קטגוריה נוספת בה מתמודדים לא מעט פרויקטים היא מבנים אזרחיים וקהילתיים. ב"גבולות הגזרה" של הקטגוריה ניתן לראות פרויקטים במספר נושאים כמו ספריות, מרכזים קהילתיים וחינוכיים, מרכזי מבקרים ואפילו אמפי-תיאטראות. למרות השוני שבין הפרויקטים, המטרה של כולם היא להיטיב עם האוכלוסייה המקומית.
פרויקט אחד מתוך הרשימה הוא המרכז הקהילתי LAND בעיר שיאן (Xi'an) שבסין, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים EID. המבנה ששטחו 4,500 מ"ר, חלקם מעל הקרקע וחלקם מתחת, כולל מנעד רחב של שימושים כמו גלריה, קפיטריה, חדרי קריאה, מעון יום, אולם התעמלות, מגרשי כדורסל, בריכה ועוד.
למרות גודלו ושלל הפעילויות שמתקיימות בו, המבנה אינו מאיים וכבד למראה. בחזית ניתן לראות מבנה מלבני שמרחף מהקרקע מעל כיכר עירונית. כך, העמודים הא-מורפיים שנושאים את המסה משווים למבנה תחושה כאילו הוא "נמס" אל הקרקע. במשרד האדריכלים הסיני מסבירים שריחוף המבנה משחרר את הקרקע שתחתיו ומספק שטח מוצל ומוגן ממזג האוויר לטובת פעילויות קהילתיות ומפגשים.
מאחורי החזית המרשימה והכיכר הציבורית, נמצאת חצר מעוגלת ושקועה, שמקשרת אל החללים התת קרקעיים ומכניסה כמות גדולה של אור טבעי לתוכם. באתר האדריכלים מודגש כי המבנה מתחשב בסביבה ועומד בתקן האמריקני לבנייה ירוקה (LEED Gold).
לעומת המבנה הסיני גדול הממדים, ספרייה נוספת שמשתתפת בתחרות מוכיחה שלא צריך הרבה מקום או אמצעים כדי לייצר אפקט אדריכלי בעל משמעות. ה"מיקרו ספרייה" של ווארק קאיו (Microlibrary Warak Kayu), חולשת על 182 מ"ר בלבד בעיר סמראנג Semarang)) שבאינדונזיה, ותוכננה בידי משרד האדריכלים המקומי SHAU.
המבנה הקהילתי הקטן בנוי כולו על טהרת העץ במטרה לקדם ולהראות את יכולות הבנייה בחומר שקיימות באינדונזיה. בדומה למרכז הקהילתי בשיאן, גם כאן הספרייה מורמת מהקרקע באופן שמזכיר את הבתים המסורתיים במקום שניצבים על כלונסאות. בחלק העליון של הספרייה ממוקמים ארונות ספרים בצורת האות ח'. את הרצפה באזור הזה מחליפה רשת, עליה ילדים יכולים לשכב ולנוח ולתקשר עם מי שנמצא מתחתיהם בקומת הקרקע.
האדריכלות של עולם הספורט
גם בקטגוריית מבני הספורט צפויה להיות תחרות לא פשוטה. אחד מהמבנים שמופיעים ברשימה כנראה יהיה מוכר למרבית הקוראים: מרכז "אריאקה" בטוקיו (ARIAKE GYMNASTICS CENTRE) שאירח את תחרויות ההתעלמות במשחקים האולימפיים שנערכו השנה. הבניין תוכנן על ידי משרד NIKKEN SEKKEI ו- Shimizu Corporation, וכמו הספרייה האינדונזית הקטנה, גם כאן החומר השולט הוא עץ. ניתן לראות אלמנטים שונים במבנה החל מהחיפוי החיצוני ועד המושבים באולם, עשויים מחומר זה.
האדריכלים מתארים כי הקונספט שעומד מאחורי הבניין הוא "כלי שיט מעץ שצף באזור המפרץ", ואכן הדימוי הבולט שעולה מצורת האצטדיון הוא ספינה אדירה. מטרתם הייתה להעלות למודעות את מסורת הבנייה היפנית שעושה שימוש נרחב בעץ, ולבטא את העובדה שבעבר הרובע שבו נבנה מרכז ההתעמלות שימש לאחסון עצים. כעת, משסיים את תפקידו במשחקים האולימפיים, מרכז אריאקה ישנה את ייעודו וייהפך לחלל תערוכות. כך ייתכן שגורלו יהיה טוב יותר מאשר זה של מתקני ספורט אולימפיים ברחבי העולם שננטשים.
מבנה משמעותי נוסף שנמצא ברשימת המועמדים הסופיים בקטגוריית מבני הספורט הוא אצטדיון Al Janoub בקטאר שבנייתו הושלמה ב-2019. מאחורי המראה הלבן והעתידני עומד - כמובן - משרדה של האדריכלית הבריטית-עיראקית המנוחה זאהה חדיד, הידוע בזכות הצורות המרתקות של מבניו.
ב-2022 האצטדיון בן 40,000 המושבים אמור לארח את משחקי גביע העולם בכדורגל. חשוב לזכור שכדי להגשים את החזון האדריכלי השאפתני ולהקים את שלל המתקנים בקטאר לכבוד האירוע הבינלאומי, בין היתר זה שנדון כאן, למעלה מ-6,000 עובדים זרים שילמו בחייהם.