נראה שאין מועד טוב מחג החנוכה כדי להרהר בתפקידים השונים של אור בחיינו. חודש דצמבר מביא עמו את החורף ואת שעות החשכה המוקדמות, ואור השמש שעד לא מזמן שטף את חללי הבית גם בשעות הערב המאוחרות, מפנה את מקומו לתאורה מלאכותית. אחד מהדברים שחג החנוכה יכול ללמד אותנו הוא שתאורה נמצאת שם לא רק כדי לספק אור, אלא שיש לה היבט רגשי וסמלי חשוב לא פחות.
19 צפייה בגלריה
אור כחומר גלם: מעצבי תאורה ישראלים שכדאי להכיר
(צילום: עדי גלעד, מיכל לויצקי, יוסי לוי, אבי סאינה)
תחום עיצובי שמוקדש בלעדית לנושא המדובר הוא עיצוב גופי תאורה. הם מורכבים ממכלול של אלמנטים – עוצמת האור, הגוון שלו, וכמובן הגוף עצמו שמקיף אותו. השילוב בין האלמנטים יכול להתוות את החלל כולו במובן הפרקטי והדקורטיבי, אבל גם לייצר ולעצב את החוויה השלמה בחלל. לכבוד חג האורים בחרנו חמישה מעצבי גופי תאורה צעירים שדואגים לאור הרבה יותר משמונה ימים בשנה.
פסלי תאורה, חן תעוז
עבור המעצבת התעשייתית והאמנית חן תעוז, העבודה עם אור מתחילה כבר בשלב הראשון בתהליך העיצוב. "אני עובדת מתוך החומר, והאור הוא חומר מרכזי בתהליך היצירה", היא מספרת. ואכן, בקטלוג המוצרים של תעוז אפשר למצוא מגוון רחב של חומרים – החל ממתכת וקרמיקה ועד לטקסטיל, שהופכים לפסלי אור של ממש.
בסדרה "שייני" המוצגת כעת בתערוכת היחיד של תעוז "רקמת אור" בגלריה ויטרינה שבמכון הטכנולוגי HIT בחולון, גופי התאורה שיצרה בנויים מטבעות נירוסטה מכופפות בעבודת יד ומשתמשים גם באור החשמלי וגם באור השמש. "בלילה התאורה בוקעת מבפנים ומשפיעה על הסביבה עם אורות וצללים לכל כיוון", היא מספרת. "במהלך היום הם נותנים תגובה גם לאור השמש והופכים לפסלי תאורה. המנורה היא מנורה גם כשהיא כבויה. זה נותן חיות מסוימת לאובייקט הדומם".
עוד בתערוכת היחיד שלה מציגה תעוז סדרת עבודות מיוחדת פרי יצירה משותפת עם האמנית והאורגת זיוה אפשטיין של גופי תאורה ארוגים בנול בשיטה מסורתית, שמרחיבים את הדמיון בנוגע למה שגוף תאורה יכול להיות. גופי התאורה מסדרת "אוריגה" עשויים מחוטי אצטט, נחושת, ופליז, שלאחר תהליך האריגה הולבשו על מבני מתכת ותאורת לד שיצרה תעוז במיוחד עבור כל פריט. "כשעיצבתי את הדגמים האלה חשבתי עליהם בתור סוג של יצורים, ודמיינתי אותם בסביבה מסוימת", היא אומרת. "התערוכה אפשרה לי הצבה אמנותית במרחב. יצרתי כמו סוג של בית גידול לכל אחת מהסדרות האלה ובפעם הראשונה בקריירה שלי יכולתי להציב את גופי התאורה בצורה יותר קונספטואלית".
"מבחינתי תאורה עומדת בדיוק על התפר שבין עיצוב תעשייתי ואמנות", היא מוסיפה. "פונקציונליות לא רק מתייחסת לתפקיד של התאורה או לפעולה מסוימת שהיא מאפשרת, כמו הארה של חדר, אלא גם לאווירה שבחלל. לרגש שעובר בו. המטרה שלי היא לעורר רגש חיובי ומחשבה באמצעות גופי התאורה שלי ולהדגיש את המשמעות האדירה שיש לתאורה בחלל לא רק בתור כלי אלא גם בתור חוויה".
נקודות של אור, איתי בר-און
המעצב איתי בר-און, בוגר עיצוב תעשייתי במכללת שנקר, עבד יותר מ-15 שנה בעיקר עם בטון. לאחר שסיים את הלימודים פתח יחד עם אביו את סטודיו "בר-און" שמתמחה באריחי בטון תלת-ממדיים. לפני שנה וחצי החליט בר-און לצאת לדרך עצמאית. "בניתי לעצמי את סטודיו חלומותיי בדרום תל אביב", הוא מספר. בסטודיו החדש מתמקד בר-און בגופי תאורה מחומר שונה לגמרי – אלומיניום. "תוך כדי תנועה גיליתי שהאלומיניום הוא מגרש משחקים עצום שאפשר לעשות איתו הכל. בזכות הנגישות והגמישות שלו, הוא מאפשר מחקר אינסופי, וזה בסופו של דבר מה שמניע אותי".
גופי התאורה של בר-און מציגים קו מינימליסטי מודרני. כשמסתכלים על גוף העבודות שלו רואים בעיקר אלומיניום שחור עם אלמנטים של מתכת וזכוכית, אבל בסדרה החדשה שלו החל להתנסות עם צבעים רכים יותר כמו שמנת ולבן, לצד אדום עז. לדבריו, בזכות הייצור העצמאי, תהליך העיצוב שלו הפך לסוג של "ריצה" אחרי טכנולוגיות, צורות ותהליכי ייצור חדשים. "בעסק הקודם היו הרבה עובדים ופחות עבדתי עם הידיים. עכשיו אני עושה הכל לבד ממש מאפס והתהליך הזה מלמד אותי המון", הוא מספר.
אלמנט האור מוסיף לעבודות המינימליסטיות של בר-און עושר ייחודי, כאשר ההארה עצמה מצביעה על הפרטים שלא תמיד חשופים במבט ראשון – טקסטורות עדינות וגימורים מחוספסים, יחד עם דוגמאות צורניות שנוצרות במפגש שבין האלומיניום והאור. "תאורה היא קסם. כשמדליקים את האור אף פעם לא יודעים באמת איך זה יגיב, גם אחרי ניסיון של שנים", הוא אומר. "האור מחיה את הגוף, מייצר המון עניין, ומעמיק את תהליך החקר והגילוי בעבודה עצמה".
מנדלות של אור, מיכל לויצקי, SOHUM
המעצבת מיכל לויצקי משלבת בין טכנולוגיית הדפסת תלת-ממד וטכניקות מסורתיות כדי לייצר גופי תאורה מורכבים, ששואבים את ההשראה שלהם מהטבע. "העבודה שלי מאוד טכנולוגית. אני עוסקת בכלי ייצור דיגיטליים, בין שזה הדפסת תלת-ממד, CNC (כלי בקרה ממוחשבת, נ״פ), וחיתוך לייזר. כל זה כדי לייצר אובייקטים שיש בהם חיים", היא מספרת. "מצאתי שהכלים האלה עוזרים לי להגיע לטבע וככה אני מאזנת בין הקטבים, ולייצר משהו שהוא מאוד מדויק אבל גם יש לו אופי אורגני גאומטרי".
גופי התאורה של סטודיו Sohum מזכירים מעין מנדלות – דוגמאות עגולות וחזרתיות שנראות כמעט כמו תחרה – ועשויים מחומרים שונים כמו עץ, ביו-פלסטיק (PLA), מתכות שונות, וקרמיקה. האור עצמו בוקע מבין החורים שמייצרים משחקי אור דקורטיביים. "כשהייתי ילדה אמא שלי הייתה מוכרת חפצים מיובאים מהודו וממרוקו, והרבה פעמים הייתי מצטרפת אליה בעבודה", היא מספרת. "אני חושבת שזה משהו שעיצב את האסתטיקה שלי היום, במיוחד את הדוגמאות והחומרים שאני משתמשת בהם".
כבר בלימודי העיצוב בבצלאל החלה לויצקי להתעניין בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. "התחלתי לעבוד עם הדפסת תלת-ממד כבר בשנה ב׳ וזה הפך למחקר חומרי וטכנולוגי שמלווה אותי עד היום", היא אומרת. "בעבודות שלי היום יש המון מרקמים שמדגישים את הטכנולוגיה שעומדת מאחוריהן. הרבה אנשים שעובדים עם הדפסת תלת-ממד מנסים להסתיר את הטקסטורה של החומר וללטש אותה, אבל מבחינתי היא מוסיפה אורגניות וחיות, כמעט כמו רקמה. כשמוסיפים את האור עצמו זה מבליט את זה אפילו יותר".
למרות הדקורטיביות הייחודית של גופי התאורה של לויצקי, המוצר האהוב עליה שנמכר בסטודיו הוא דווקא סולידי יותר – מנורת קריאה עשויה PLA בהדפסת תלת-מימד על בסיס מתכת צבועה בשחור. "אני מרגישה שהאיזון במנורה הזאת מאוד נכון, מצד אחד היא יותר פונקציונלית והאור שלה מאוד חזק, אבל מצד שני יש לה עיצוב מאוד בולט. אני אוהבת להתאים את הדקורטיביות הזאת להרבה קהלים שונים".
בין האובניים לעץ, סטודיו מבוע
סטודיו מבוע, שמנוהל על ידי אביעד פטל ואפרת זפרן, מייצר גופי תאורה ייחודיים המשלבים את שני העולמות שלהם – האובניים והקרמיקה של אפרת, לצד עבודת הפורניר עץ והמתכת של אביעד. ב-2012 השניים עבדו יחד על פרויקט משותף בבית מלון בתל אביב, וכעבור שלוש שנים הם נפגשו שוב כדי לעבוד על שיתוף פעולה נוסף. מהר מאוד גם הפכו לזוג, ובהמשך למשפחה.
"מה שמאוד דומה בנו זו המשיכה לחומרים טבעיים ועבודת כפיים, מלאכה. הדיאלוג הזה בין הובלה של החומר ובין מובלות על ידי החומר. הארעיות שהחומר מביא, החד פעמיות שלו, ועם זאת משיכה להרמוניה מינימליסטית", מספרת זפרן. גופי התאורה של הסטודיו מציגים עולם צורני מינימליסטי עם דגש על עולם החומר. הקווים הנקיים מוצאים חיים חדשים בחומרים אורגניים כמו קרמיקה, עץ, וטקסטיל כשהבסיס לכולם הוא עבודת היד.
אלמנט התאורה מוסיף עוד ממד של חמימות וחיות לעיצוב המינימליסטי. "אנחנו מאוד מושפעים מאנרגיה בחלל. לאור יש עוצמה מאוד גדולה לייצר אווירה", אומר פטל. "המשחק בין החומר הטבעי ובין הערך המוסף של האור שבוקע מביא עוצמה לתוצאה הסופית". לדבריהם, תהליך העבודה בסטודיו הוא משותף מתחילתו ועד סופו. "אני בדרך כלל עובד עם עפרון ונייר. אפרת בדרך כלל הולכת לחומר, לאובניים. כל אחד מביא את הרעיונות והכיוונים שלו ואנחנו מעבדים אותם ביחד. לפעמים התהליך הזה יכול לקחת שנים".
"הטבע שלנו הוא יצירתי, תמיד נרצה לראות משהו חדש שלא ראינו וליצור צורה חדשה שלא יצרנו", מוסיפה זפרן. "אבל בסופו של דבר מה שהכי מרגש ומאתגר אותנו זה ליצור ביחד שקט. בעולם שאנחנו חיים בו שהוא כל כך עמוס לדעתי ההשראה היא רגע לפנות, להתכנס, להזיז רעשים ולהתחבר לשקט שלך ושם נמצאת הרמוניה".
קו וכתם, חן זלקינד
המעצב והנגר חן זלקינד מייצר ריהוט עץ וגופי תאורה בעבודת יד בסדנה רחבת ידיים בקיבוץ קבוצת יבנה. את הרומן שלו עם העץ הוא התחיל ממש באותה הסדנה בקיבוץ כשהיה נער. "מגיל צעיר נמשכתי לעבודה עם חומרים. עם השנים הלכתי לעבוד בנגרות עד שחזרתי לסדנה של הקיבוץ, נגריה שנסגרה. השתלטתי עליה והפכתי אותה לסטודיו שלי".
אחרי כמה שנים בעבודת הנגרות גילה זלקינד את עולם העיצוב, עם תחילת לימודי עיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון. מאז הוא מייצר רהיטים וגופי תאורה ייחודיים שבולטים במיוחד בזכות המחברים שאותם הוא מפתח עוד מימיו כסטודנט לעיצוב, ומבוססים על לחץ בלבד, ללא שימוש בדבק או ברגים. "שיטת העבודה שלי מתבססת על עבודה בידיים ופיתוח תוך כדי עבודה בסדנה", הוא אומר. "לקחת את החומר, להרגיש אותו ולעשות עליו מניפולציות".
עוד סימן היכר ייחודי של זלקינד הוא השימוש בטכניקת הלמינציה של העץ – שכבות פורניר מודבקות וכבושות בתבנית, שמאפשרות יצירה של "עץ מכופף" לפי צורות עגולות וגמישות. הצורניות הייחודית הזאת עומדת בקדמת הבמה עם גופי התאורה. "מה שמיוחד בשבילי בגופי תאורה הוא שפתאום הפרט הופך להיות הלב של המוצר. בין אם זה מחבר מסוים שגיליתי, או צורה חדשה שאני רוצה לנסות", אומר זלקינד. "גוף התאורה הוא סוג של תכשיט. זה מאוד ממוקד ומדויק. כשאני מעצב גופי תאורה, אני נותן המון מקום לפסל עצמו, לקו ולכתם".
בקו המינימליסטי שלו זלקינד מצליח לייצר עיצובים נקיים וחכמים, ללא קישוטיות עודפת. ועם זאת השפה הייחודית שלו בולטת ומצליחה לייצר אחידות מעודנת ומסקרנת. השילוב בין עבודה מסורתית בנגריה ובין טכניקות חדשניות כמו כרסום ממוחשב הופכת את הרהיטים לעל זמניים וחדשניים בו זמנית.
