עיריית ראשון לציון מצטרפת לעיריות כמו נתניה, רמת-גן וגבעתיים, שמזמינות בשנים האחרונות משרדי אדריכלים להציע תכנון חדש עבור מבני העירייה שלהן כחלק מתחרות. מבני הרשויות המקומיות עוברים מתיחת פנים, ובניגוד לבנייה בבטן חשוף וברוטליסטי שאפיינה את התכנון המוסדי של שנות ה-60, הופכים למבני זכוכית שמקרינים שקיפות ונגישות לציבור.
מתוך חמישה משרדי אדריכלים שהוזמנו בידי עיריית ראשון לציון לתכנן מחדש את בית העירייה, הוכרז בחודש שעבר כי בתחרות זכו "מילבאואר אדריכלים", שכעת חושפים את הדמיות ראשונות למבנה העתידי. במקור, ייעדה עיריית ראשון לציון מגרש ריק בן כ-3.5 דונם סמוך לבית העירייה הנוכחי כדי לבנות עליו את המבנה החדש. למרות זאת, בחרו במשרד האדריכלים לעטוף את מבנה העירייה הקיים בתוספת בינוי, ואת יתר השטח להפוך לכיכר עירונית לרווחת הציבור.
"בתחרות כיוונה העירייה למגרש הסמוך לבית העירייה הנוכחי, אבל החלטנו לקחת הימור מסוים ולהציע תכנון אחר, שמתמקד בתוספת בנייה", מספרת בריאיון ל-ynet האדריכלית אורית מילבאואר אייל, שהובילה את צוות התכנון. "ההצעה הוגשה מתוך אמונה כי זה יהיה המעשה הנכון והישים ביותר במקום, בכדי לייצר איזון בין השטחים הבנויים לפתוחים שכעת יהיו שווים בגודלם".
ההימור של מילבאואר אייל השתלם. יתרונותיה של ההצעה בולטים הן מבחינת קיצור הליך הוצאת האישורים הדרושים לבנייה, והן מבחינת תפקודו העתידי של המקום. ראשית, בפן הבירוקרטי-סטטוטורי, הותרת השטחים הפתוחים מסביב לבית העירייה כפי שהם משאירה את אישור התוכנית בידי הרשות המקומית. עיריית ראשון לציון כבר אישרה תוספת בינוי למבנה העירייה לפני כשבע שנים, דבר שככל הנראה יחסוך שנים של המתנה לאישורים שהיו נדרשים לתכנון בנייה בשטח הריק שממול, ויוביל, בתקווה, להקמתו של המבנה תוך זמן קצר יחסית.
השיקול הסטטוטורי הצטרף להיבט המרחבי. מבנה העירייה הנוכחי ממוקם באזור היסטורי חשוב שרובו מוגדר לשימור, בקרן הרחובות זד"ל והכרמל שממנו נפרש גן המושבה, המכונה גם גן העיר או גן הנדיב, עד למדרחוב רוטשילד. לפני שהפך הגן לפארק ציבורי בשנת 1940, נערכו בו בדיקות וניסויים חקלאיים שהובילו לנטיעת פרדס על פני 40 דונם בשטחו. בפינה הנגדית, מצפון, נמצאת באר המים שסיפקה השקיה לכל אותם גידולים ומופיעה גם בסמל העיר. במרכז הגן, בציר מצפון לדרום, מקשרת שדרת דקלים סמלית שנמצאת במקום עד היום. בהצעתם, החליטו צוות האדריכלים להדגיש את שדרת הדקלים האיקונית – ממבנה העירייה ועד ליקב כרמל ההיסטורי. זאת באמצעות הסטה של הכיכר העירונית שלמרגלות בית העירייה הקיים מערבה, כמעין המשך של גן המושבה.
בדופן הכיכר הציבורית החדשה מכיוון מערב, מתכננים צוות האדריכלים מבנה קטן, זהה בגודלו למבנה לשימור שקיים במקום משנות ה-80 של המאה ה-19, הנקרא "בית התבשיל". "המבנה הקטן הוצע כדי שיתפקד כדופן לכיכר הציבורית לצדו של בית התבשיל שמשרת את כל באי העירייה", מסבירה מילבאואר אייל. "הצענו שהמבנה ישמש כבית הצעירים החדש של ראשון לציון, והתברר שהתפרצנו לדלת פתוחה וכבר מנסים בעירייה לקדם מבנה בעל פרוגרמה שכזו".
לחבק את ההיסטוריה
בית העירייה החדש בתכנון "מילבאואר אדריכלים" יהיה הגלגול השלישי של מבנה עיריית ראשון לציון. תחילה שכן בית העירייה במדרחוב רוטשילד, בבית פקידי היקב שנבנה במימונו של הברון רוטשילד בשנת 1888. זאת עד שנמכר למועצה המקומית ראשון לציון עם הקמת המדינה בשנת 1948 ושימש כבית העירייה. היום הוא מיועד לשימור, ותוכניות להפוך אותו למלון בוטיק נרקמות בעיר, אך טרם מומשו.
בשנת 2010, הוקם המבנה הנוכחי של עיריית ראשון לציון, שתוכנן בידי משרד האדריכלים "שרון אדריכלים". ארד שרון, הדור השלישי לרשת את המשרד הוותיק של סבו אריה שרון המכונה, "אדריכל המדינה", ירש גם את פרויקט בית העירייה של ראשון לציון שכבר היה אז בשלבי תכנון מתקדמים. ארד שינה את התוכניות על פי חזונו, וחצה את מגרש הפרויקט באלכסון לשני משולשים המשלימים לריבוע. אחד מהם, על שש קומותיו, נבנה עבור משרדי העירייה והשני נותר כרחבה עירונית הפונה לשדרת הדקלים. המבנה חולש על שטח של 22 אלף מטרים בנויים עטופים בחזיתות זכוכית, עם מערכת הצללה חיצונית מאלומיניום כדי "שישקף את התפיסה של שקיפות לציבור בשלטון העירוני", כך על פי אתר המשרד.
11 צפייה בגלריה
מבט עילי על המרחב העירוני החדש. משמאל בית הצעירים
(הדמיה: מילבאואר אדריכלים, איבולב מדיה)
המבנה החדש שיקום במקום, הוא למעשה השלמת צורתו המשולשת של מבנה העירייה הקיים לכדי ריבוע. בתכנון, הסתמכו האדריכלים על מבנה העמודים הקונסטרוקטיביים שמגדירים את שטח המגרש. "רצינו לנצל ולהדגיש את מערכת העמודים הקיימת בעיצוב המבנה, כך שגריד העמודים עוטף את המבנה הקיים ובתוכו תוקם הפרוגרמה החדשה", מספרת מילבאואר אייל, שתכננה את המבנה יחד עם ננסי סנדלוביץ, שי נעים, נמרוד אולינקי, אורי סוסק, שני חורב, דור פלד ועידו חודין.
11 צפייה בגלריה
אז והיום: שדרת הדקלים בגן המושבה
(צילום: זולטן קלוגר, ארכיון המדינה; MathKnight, ויקיפדיה)
"לא וויתרנו על הרחבה הקיימת אל מול מבנה העירייה הקיים", מדגישה האדריכלית, ומסבירה כי נוסף על השטח הציבורי שמקיף את המבנה, מתוכננים שטחים פתוחים נוספים במפלסים השונים בתוכו. "אנחנו מציעים לקרות את הרחבה הקיימת באמצעות נסיגה של המבנה פנימה בקומת הכניסה. מעל מתוכננת מרפסת ציבורית עם מקומות מסחר ובילוי המשקיפה אל הכיכר ואל הגן, ותאפשר גישה לבניין גם מעבר לשעות הפעילות של העירייה. מדרגות שתוכננו מצדה החיצוני של החזית המערבית מובילות למרפסת ובהמשך גם לגג ירוק. כך שבניין העירייה לא ישמש רק לסידורי ארנונה, אלא יהיה בניין לרשות הציבור שבו מגוון פעילויות, כמו שבית עירייה צריך להיות".
מרחב ציבורי וירוק בבית העיר
הכניסה למבנה החדש, דרך הכיכר הציבורית, עתידה להישאר במקומה. מבואת הכניסה של המבנה הקיים צפויה להישמר גם, יחד עם גרם המדרגות אובלי מרשים שיעבר דרך כל הקומות, כשפתח "סקיילייט" בגג מעל יאפשר את חדירת אור השמש פנימה. לצד החלל הפתוח עד לגג המבנה, האטריום, והחללים הפנימיים של הבניין הקיים, בקומת הקרקע ישולבו גם בית קפה, אודיטוריום, שירותים לתושבים ושטחי מסחר.
בקומות העליונות ישולבו משרדים חדשים שיתווספו לאלה שקיימים כבר במבנה, כאשר הקומה העליונה מוקדשת ללשכת ראש העיר, ההנהלה ואולם מליאת העירייה. אולם המליאה העגול והאדום שנראה כאילו נחת בראש מבנה הזכוכית נגלה למרחוק, ותוכנן בידי שרון כדי לייצר נקודות ציון עבור המבנה. בתכנון העתידי, אולם המליאה אמנם נמצא במיקום דומה לזה הנוכחי, אך צורתו הייחודית צפויה להיטמע במבנה החדש ולקבל את צורתו המרובעת.
המפגש בין המבנה הנוכחי בעל הצורה המשולשת, האטריום העגול בכניסה והמבנה הריבועי שיעטוף אותם טומן בחובו אתגר אדריכלי ופוטנציאל ליצירת חללים מורכבים כמו גשרים, גינות פנימיות ומבואות גבוהות. "בכל קומה אנחנו מציעים להשאיר אזורים פתוחים כדי ליצור חללים מעניינים בתפר שבין המבנה הקיים לזה החדש שייבנה", מסבירה מילבאואר אייל.
11 צפייה בגלריה
גינות ירוקות פנימיות ומוארת בבית העירייה החדש
(הדמיה: מילבאואר אדריכלים, איבולב מדיה)
"ככל שנסתמך על גריד העמודים הקיים, כך הגמישות בחללים שבתוכו תגדל", היא מסבירה. "המטרה הייתה להתייחס בכבוד לבניין הקיים, ובמקביל להיות קשובים לצרכים העתידיים של העירייה שדורשים שטחים נוספים. המעטפת הנוספת תאפשר יותר גמישות תכנונית לפונקציות השונות, והשינויים בקומת הקרקע יתרמו ליצירת תחושה של פתיחות כלפי חוץ".
ואכן, נושא השקיפות והפתיחות חוזר ומודגש בתכנון העתידי של בית העירייה. גם שני עשורים לאחר תכנון המבנה המקורי, נראה כי זה עודנו העיקרון המוביל בעיצוב המבנים המוניציפליים. "הרצון הבסיסי היה שהמבנה יהיה כמה שיותר שקוף ויתקשר עם הסביבה", מסבירה מילבאואר אייל. "באותה מידה התחשבנו בתנאי האקלים והשאיפה היא לחפות את קירות הזכוכית שבחזיתות המבנה במערכת דינמית של רפפות אנכיות שיצרו הצללות בהתאם לכיווני השמש, וידעו להתכוונן אוטומטית על פי השעה ביום".
11 צפייה בגלריה
מבט אל הכיכר העירונית. גרם מדרגות יוביל אל מרפסת ציבורית וגג ירוק
(הדמיה: מילבאואר אדריכלים, איבולב מדיה)
ומתי יקום המבנה? מבחינתה של מילבאואר אייל כמה שיותר מהר. עם זאת, המציאות מכתיבה לוח זמנים מעט אחר. "תהליכים תכנוניים לוקחים זמן, והפרוגרמה תתגבש במדויק בהמשך", היא מסכמת. "תידרש היערכות לקראת הבנייה במבנה הקיים, תוך פגיעה מינימלית בתפקוד של בניין העירייה הקיים ובחניון שיש מתחת. אני רוצה לקוות שהבנייה תתחיל בתוך שנה שנתיים".
