האם אפשר לומר שהעיר שבה אנחנו חיים חסינה בפני משברים? משברים, כידוע, יש בלי סוף: משברים גלובליים כמו משבר האקלים ומגפת הקורונה, או משברים אזוריים כמו מתקפות טרור וחוסר יציבות פוליטית-חברתית. כולם מתנקזים לערים הגדולות שעוברות בעשורים האחרונים תהליכי עיור ושינוי מסיביים. הדרך לשרוד את האסון הבא היא לחזק את חוסנן של הערים, והשאלה שנשאלת היא איך עושים זאת ומה אפשר לעשות מראש כדי להפוך את העיר לחזקה, טובה ובריאה יותר? באירוע ראשון מסוגו שנערך בתל אביב מציעים שנתרגל יחד את החוסן העירוני שלנו, על כל צרה שלא תבוא.
המושג "חוסן עירוני", שנהפך בשנים האחרונות לשגור בפי אנשי תכנון, אדריכלים, מעצבים ופוליטיקאים, מתייחס לדרך ההתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחומי הסביבה, הבנייה והחברה בהקשר העירוני. המושג חוסן מקורו בעולם האקולוגי, ומשם אומץ לזירה העירונית וגם לתחומים שונים כמו כלכלה ופסיכולוגיה. הוא מתייחס ליכולתה של מערכת לספוג הפרעות ושינויים בלי להתמוטט. סוכנות האו"ם למניעת אסונות מגדירה חוסן כ"יכולת של מערכת, של קהילה או של חברה, החשופות לסכנה, להישאר עמידות, לספוג, להכיל ולהתאושש במהירות וביעילות, בין היתר על ידי שימור ושחזור המבנים הבסיסיים והתפקוד שלהם".
מגפת הקורונה העולמית היא דוגמה טובה למשבר שדרש חוסן עירוני. ברגע אחד המציאות הקשה והבלתי צפויה שיצר הווירוס שינתה את חיי היומיום של כולם, ובייחוד את אלה שחיים בערים. המשבר יצר גם הזדמנויות יוצאות דופן לשיפור החוסן העירוני. "במהלך הקורונה התחיל מהלך מיוחד בתל אביב והוא ההיווצרות של 'עירוניות טקטית' – אוסף של שיטות זולות וזמניות לשינויים בסביבה הבנויה בעיר", מספרת האדריכלית שרון גולן, מייסדת שותפה ומנהלת מעבדת המחקר בבית ליבלינג. "פתאום למובילי העיר היה הרבה יותר חופש לעשות דברים למען התושבים, ללא צורך להידרש לכל המנגנונים הביורוקרטיים הרגילים. העיר ידעה ליצור מרחבים למפגשים בלתי צפויים בין התושבים ולהתאים את עצמה לצורך השעה, אם על ידי הפיכת אזורי חנייה לפארקלטים (רחבה שנבנית על שטח של חניות למען הציבור והולכי הרגל, א"ד) או הוספת שבילי אופניים או הפיכת הרחובות לשלוחות של מסעדות ושל ברים כדי לאפשר את פעילותם באוויר הפתוח. את זה העיר לא ידעה לעשות לפני המשבר הזה".
5 צפייה בגלריה
בקורונה החל להיווצר אוסף של שיטות זולות וזמניות לשינויים בסביבה הבנויה בעיר
(צילום: יעל שמידט)
חוסן של עיר לא נמדד רק במספר המקלטים או בעמידות המבנים לאסונות טבע, אלא גם לזוויות של חיי היומיום, למשל חיי קהילה או צרכנות, או ליתר דיוק דרך הימנעות מצרכנות. ערים הן מרחבים עם מוקדי מסחר רבים המעודדים צרכנות – ברחובות עם חנויות ובתי קפה, בשווקים או במרכזי קניות. נראה שלא משנה לאן נלך בעיר, תהיה איזושהי אפשרות להוציא כסף. בשנים האחרונות מתפתחת גישה עירונית הדוגלת ביצירת חללים ומרחבים עירוניים חינמיים ללא צורך לבזבז כסף, ואלה כמובן מעידים על חוסנה, שכן עיר איכותית לא מיועדת רק לעשירים או למבוססים כלכלית. "הלוואי שהיינו יכולים ליצור מבנים ומרחבים שיודעים גם לתת מרחבי שהייה נעימים ומזמינים בלי לחשוב כמה כסף יש לנו בארנק, בלי להרגיש שאנחנו לא מוזמנים כי אנחנו לא במעמד מסוים", אומרת גולן. שאלת הצרכנות היא הזדמנות לבחון אם העיר שבה אתם גרים מעניקה את החוסן הזה, ובאיזו מידה.
עוד אלמנט שמעיד על חוסנה של עיר הוא היכולת שלה להכיל ולאפשר – דעות, סגנונות חיים, תחומי עניין. "דווקא בתקופה שאנחנו נמצאים בה אני מאוד מתרגשת מתל אביב כי אני חושבת שהיא מאפשרת המון מקום פיזי ורעיוני לקולות שונים להישמע. כל המחאות הגדולות מתרחשות פה כי העיר נותנת להן מקום. זה דבר שנותן לך הכי תחושה של ביטחון בעיר, וזו גם הסיבה שאנשים בוחרים לחיות בעיר. חוסן זה מרחב המאפשר להביע דעות שונות", מוסיפה גולן. אפשר לראות למשל את השינוי שעברה שכונת פלורנטין בעשורים האחרונים כדי להבין לעומק את המגמה.
5 צפייה בגלריה
חוסנה של עיר נמדד ביכולת שלה להכיל ולאפשר, למשל הפגנות וסגנונות חיים
(צילום: יעל שמידט)
"בהקשר הישראלי, לא יכול להיות שלבעלי אמצעים יהיה ממ"ד ולאחרים לא. אנחנו צריכים לדאוג לכולם"
במפתיע, החיים בעיר נחשבים לאקולוגיים יותר
היום הצורך בחוסן עירוני רלוונטי יותר מתמיד. על פי ההערכות של האו"ם, עד שנת 2050 כ-68% מאוכלוסיית העולם, שזה אומר שניים מכל שלושה בני אדם, יתגוררו באזורים עירוניים, ומגמת העיור רק תמשיך ותגדל. למרות העובדה המפתיעה שרק אחוז אחד בלבד מהשטח בעולם מוגדר כשטח בנוי, הערים אחראיות ליותר מ-70% מפליטת הפחמן הגלובלית והן צורכות כשני-שלישים מהאנרגיה בעולם. למרות נתונים אלה, החיים בעיר עדיין נחשבים לאקולוגיים יותר מאשר באזורים כפריים משום שהחיים בצפיפות ובשטחים מרוכזים מנוהלים בצורה יעילה וחסכונית יותר.
האיחוד האירופי שם לעצמו למטרה עליונה לקדם את החוסן העירוני ברחבי היבשת ובעולם כולו. לפני שנתיים השיק האיחוד את "פסטיבל הבאוהאוס האירופי החדש" (The Festival of the New European Bauhaus), שהוא האירוע המרכזי במסגרת שאיפתו של האיחוד לתכנן מרחבים עירוניים איכותיים, יפים ובני-קיימא. השנה מתמקד הפסטיבל בנושא "משאבים לכולם" (Resources for All) העוסק בסביבות מגורים, ניהול אדמה ומים, ורווחת האדם לאור הסביבה המשתנה. "בדומה ליוזמת הבאוהאוס החדשה גם האדריכלים מבית ספר הבאוהאוס המקורי הבינו את הצורך להשתמש בתרבות בשביל לחולל שינוי. הם עשו מהלכים רדיקליים שהיום אנחנו מבינים כמה הם נחוצים לחברה שלנו כדי לשמור על חוסן. זה ממש לא רק האדריכלות, זה שינוי פרדיגמה הנדרשת כרגע בשל המצב והאסונות הפוקדים את העולם ואת הארץ", אומרת גולן.
בכמה מדינות מחוץ לאיחוד האירופי יתקיימו השנה אירועי לוויין בהתאם לערכי הבאוהאוס החדש, וישראל משתתפת השנה באירועים לראשונה. בית ליבלינג, מרכז "העיר הלבנה" בתל אביב, בשיתוף פעולה עם בית הרעיונות "רדיקל", יקיים השבוע סדרת אירועים תחת הכותרת "מתרגלים חוסן עירוני". במסגרת האירועים יתקיימו במשך ארבעה ימים כנסים, סדנאות, תערוכות וסיורים הקשורים כולם לחוסן העירוני. "אנחנו לא מתיימרים להיות כמו מנהלת תקומה או ממש לתכנן את המרחב כמו אדריכלים ומתכנני ערים", מדגישה גולן, "אנחנו פה בשביל לתרום את הצד הפדגוגי, להעלות לדיון את הנושאים הבוערים ולעורר שינוי פרדיגמה בקהילה סביב אותם נושאים חשובים". גולן מסבירה שתרגול חוסן עירוני יש לעשות לא רק בעתות משבר, כי "עיר טובה צריכה להיות מוכנה לכל תרחיש אבל להיות טובה גם בתקופות של שגרה".
הכנס יעסוק גם בעניינים קונקרטיים הרלוונטיים לכל תושבי העיר ויעלה שאלות כמו למה אסור להרוס מבנים קיימים? אילו מרכיבים עירוניים נחוצים כדי לייצר ולשמר תחושת ביטחון במרחב? מה ההשלכות של כמויות הזבל שאנחנו מייצרים על כדור הארץ?
"חוסן עירוני לא קשור רק למשברים אלא עוסק למעשה גם באיכות החיים בשגרה של העיר", מציינת גולן. "ראש העיר של בוגוטה בקולומביה אמר פעם שעיר טובה נמדדת לא על פי כמות האנשים העניים בעלי מכוניות, אלא על פי כמות האנשים העשירים שמשתמשים בתחבורה ציבורית. המפתח פה הוא גם רמת הגיוון בעיר. בעזרת תכנון נכון אנחנו יכולים לייצר הזדמנויות לאוכלוסיות שונות המתגוררות בעיר ולחיות בצורה טובה יותר. בהקשר הישראלי, לא יכול להיות שלבעלי אמצעים יהיה ממ"ד ולאחרים לא. אנחנו צריכים לדאוג לכולם".
במסגרת הכנס יגיעו לארץ כמה דוברים בינלאומיים. בין היתר יתקיים פאנל בהשתתפות ד"ר פרידריך וון בורייס (Friedrich von Borries) מהאוניברסיטה לאמנויות יפות בהמבורג, שחוקר את היחס בין חברה לעיצוב וקיימות, וכן אפשרויות של שינויים חברתיים. הפאנל, בהשתתפות פרופ' אדר' אלס ורבקל, ראשת בית הספר לאדריכלות בבצלאל, יעסוק בהרס כדור הארץ על ידי בני האדם וגם במאמצים להצילו. בנוסף, תתקיים הרצאה בנושא "העיר בזמן מלחמה" עם סגן ראש העיר אסף זמיר והעיתונאית נטע אחיטוב, והיא תעסוק במשבר הקורונה וגם במלחמה הנוכחית ותדון כיצד שורת המשברים בשנים האחרונות השפיעה על התושבים ועל העיר באופן ישיר, כמו גם, כיצד העיר מגיבה למצבים כאלה ומה תפקיד הרשות.
