האדריכל הברזילאי הידוע וזוכה פרס הפריצקר לשנת 2006, פאולו מנדס דה-רושה (Paulo Mendes da Rocha), הלך לעולמו אתמול, בגיל 92. מנדס דה רושה היה אחד מהאדריכלים הגדולים והמוכרים בברזיל ובעולם, וידוע במיוחד בשימוש שלו בבטון חשוף במבני ציבור בעיר סאו פאולו.
סגנונו של מנדס דה רושה כונה לעיתים "ברוטליזם ברזילאי". הסגנון הברוטליסטי שאופייני למבנים שתכנן, היה נפוץ במדינות רבות בשנות ה-50 וה-70, ועשה שימוש בבטון חשוף ובצורות בסיסיות על מנת להדגיש את ה"אמת" החומרית, הצורנית והפונקציונאלית של האדריכלות.
בין עבודותיו הבנויות והמוכרות ביותר אפשר למנות את הביתן הברזילאי בתערוכת האקספו 1970 ביפן, המוזיאון לאמנות עכשווית באוניברסיטת סאו פאולו משנת 1975 ואת אולם התצוגה של רהיטי פורמה בסאו פאולו משנת 1987. מבנה חשוב נוסף ומוכר שתכנן בעיר הוא מוזיאון הפיסול הברזילאי, שבנייתו הושלמה ב-1995, גם הוא על טהרת הבטון החשוף. במבנה זה, תחת קורת בטון אדירה נפרש מרחב המוזיאון שמורכב מרצף פלטפורמות שמובילות את המבקרים מהחוץ אל הפנים ללא הפרעה. עיקר עבודותיו של מנדס דה רושה נבנו בסאו פאולו והוא נחשב כמי שתרם רבות להחייאת העיר המוכרת כיום.
מנדס דה רושה נולד ב-1928 בוויטוריה (Vitoria) שבברזיל, ועבר לעיר סאו פאולו ב-1940, בה גם נפטר. את תואר האדריכל שלו קיבל ב-1954, וכשנה לאחר מכן פתח את משרד האדריכלות הפרטי שלו. ב-1957 יצר את אחד מהעבודות המוכרות ביותר שלו, מועדון האתלטיקה של סאו פאולו: מבנה בו גג עגול אדיר ממדים מבטון חשוף נשען על עמודי בטון מצולעים. עבודה זו הביאה להכרה ציבורית בו כאדריכל, וכשזכה בפרס הפריצקר בשנת 2006 היא תוארה על ידי השופטים כ"יצירת מופת מוקדמת".
15 צפייה בגלריה
האכסדרה בכיכר הפטריארכים בסאו פאולו, בתכנונו של מנדס דה רושה
(צילום: Dornicke, ויקיפדיה)
15 צפייה בגלריה
חזית המוזיאון לאמנות בת-זמננו, הממוקם בקמפוס אוניברסיטת סאו פאולו
(צילום: Dornicke, ויקיפדיה)
לצד היותו אדריכל פעיל, הוא עסק שנים רבות גם בהוראת אדריכלות. בשנות ה-60 של המאה הקודמת מנדס דה רושה היה פרופסור בפקולטה לארכיטקטורה ואורבניזם באוניברסיטת סאו פאולו, אך ב-1969 הועזב מתפקידו בטענה שרעיונותיו וניסיונותיו לעורר שיח על תפקידה החברתי של האדריכלות, לא מצאו חן בעיני קברניטי ההפיכה הצבאית בברזיל באותן שנים, שאף שללו את זכויותיו הפוליטיות ואסרו עליו ללמד. רק ב-1980 הוא חזר כפרופסור לעיצוב אדריכלי באותה פקולטה ולימד ברצף עד לפרישתו ב-1999.
15 צפייה בגלריה
פרט מתוך המוזיאון הברזילאי לפיסול, בתכנונו של מנדס דה רושה
(צילום: Dornicke, ויקיפדיה)
בנוסף לזכייה בפרס פריצקר, שנחשב גם כפרס הנובל של עולם האדריכלות, מנדס דה רושה זכה בפרסים חשובים נוספים, ביניהם פרס על שם מיס ואן-דר-רוהה לאדריכלות אמריקה הלטינית ב-2001. הפרס הוענק לו בעקבות שיפוץ גלריית האמנות של סאו פאולו (the Pinacoteca de São Paulo) - מבנה היסטורי מרהיב מסוף המאה ה-19.
הפרויקט נעשה בשיתוף האדריכלים ווליטון ריקוי טורס (Weliton Ricoy Torres) ואדוארדו קולונלי (Eduardo Colonelli). יחד הם התערבו ברגישות רבה במבנה הלבנים שנחשב למוזיאון האמנות העתיק ביותר בסאו פאולו. כחלק מהתכנון העדין, הפכה החצר הפנימית של המוזיאון לחלל תצוגה מוצף באור טבעי ונעים, בזכות קירוי שתכננו בתקרת החלל. בנוסף, המעברים והמעלית שהוסיפו בתוך המבנה עשויים ממתכת בעלת גוון חום כהה, ומוסיפים עושר חומרי וצבעוני לחלל.
ב-2016 זכה מנדס דה רושה בפרס אריה הזהב על מפעל חיים בביאנלה לאדריכלות בוונציה, וב-2017 קיבל את מדליית הזהב של RIBA (המכון המלכותי לאדריכלים בריטים). לאחרונה בחר איגוד האדריכלים הבינלאומי (UIA) במנדס דה רושה כזוכה במדליית הזהב על מפעל חיים. מנדס דה רושה הוא האדריכל הברזילאי הראשון שקיבל פרס זה.
בהודעה לעיתונות מטעם האיגוד נכתב ש"מדליית הזהב של UIA של פאולו מנדס דה רושה מדגימה חיים שלמים של הישג שנמשך שבעה עשורים, שהדגישו את האדריכלות כמעשה ציבורי". דבריו של מנדס דה רושה בריאיון ממאי 2004, ממחיש את הגישה ההומניסטית שאפיינה אותו ואת העובדה שאדריכלות היא מעשה חברתי: "כל מרחב צריך להתווסף לערך, למימד הציבורי שלו. לא קיימים מרחבים פרטיים. החלל הפרטי היחיד הוא המחשבה האנושית".
