לאחר שנים של תכנון ואחרי אינספור עיכובים תתחיל בקרוב בנייתו של קמפוס להקת המחול בת־שבע בשכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב. לראשונה מאז 1989, תעזוב הלהקה את ביתה המיתולוגי במרכז סוזן דלל בנווה צדק ותעבור לקומפלקס גדול וחדשני, העתיד לשנות את מרקם השכונה וגם לעגן את מקומה של הלהקה בתרבות הישראלית. או כך לפחות מקווים כל הנוגעים בדבר.
לפרויקט נלווית שערורייה לא פשוטה, כשמתכנן הפרויקט, אדריכל־העל הבריטי־גאני דיוויד אדג'יה, הורחק ממנו בעקבות תחקיר של העיתון הכלכלי הבריטי "פייננשל טיימס" מיולי 2023, על חשד לתקיפה מינית והטרדה של שלוש נשים. בעקבות החשדות החליטה עיריית תל אביב-יפו להרחיק את אדג'יה, שזכה ב־2021 במדליית הזהב המלכותית של איגוד האדריכלים הבריטי (RIBA), מהעשייה - אם כי משרדו ימשיך בניהול הפרויקט.
קמפוס בת-שבע החדש, Batsheva’s Arts Campus, Neve Sha’anan
(צילום: Adjaye Associates)
הקמפוס החדש, שעתיד להיפתח במהלך שנת 2027, ממוקם על מגרש הרציפים ההיסטורי של התחנה המרכזית הישנה בנווה שאנן, בפינת הרחובות השומרון וסולומון ובצמוד לתחנת הדנקל העתידית של הקו הירוק. הפרויקט ייבנה על שטח של 13 אלף מ"ר, על גבי קרקע המיועדת למוסדות ציבור עירוניים ("שטח חום" בעגה המקצועית). עלות הפרויקט מתוקצבת בכ־170 מיליון שקל, שחלקו ממומן על ידי העירייה והשאר מגיע מלהקת בת-שבע ומתרומות פרטיות. תהליך התכנון כבר הסתיים ובימים אלה מתקיים מכרז לבחירת קבלן, כשהשאיפה היא להתחיל לעבוד בשטח בחודשים הקרובים בשביל לעמוד בלוח הזמנים.
7 צפייה בגלריה
מרכז סוזן דלל בנווה צדק. משכנה הנוכחי של להקת בת-שבע
(צילום: Opachevsky Irina, shutterstock)
בנוסף לאולם המופעים הראשי שיכלול 550 מושבים ושלושה חללי סטודיו לחזרות לצורכי הלהקה, הפרויקט כולל גם הקמה של מרכז מחול בינלאומי, מרכז תרבות ליהדות ספרד והמזרח ומרחב עירוני מושקע שיקיף את כל מבני המתחם. "מדובר בביטוי המדויק והטהור ביותר לשילוב בין תוכן וצורה", אמר החודש אוהד נהרין, כוריאוגרף הבית של הלהקה, על אולם המופעים החדש. "במשך 30 שנה חקרתי איך יכול להיראות החלל האידיאלי לאמנויות המופע. אחרי שסיירתי בחמש יבשות ועבדתי עם מאות מרכזי תרבות, ניתנת לי ההזדמנות החד־פעמית לתרום ליצירת תיאטרון שתאפשר לאמן ולקהלו את המפגש האולטימטיבי, ויציב קודים חדשים שידחפו את התרבות קדימה".
אוהד נהריןצילום: איליה מלניקובחלק מג'נטריפיקציה או מהלך מבורך?
קמפוס בת־שבע הוא ללא ספק אחד ממיזמי התרבות המשמעותיים ביותר בארץ בעשורים האחרונים. הקמתו של מוסד תרבות מסוג זה מצטרפת לתהליך ההתחדשות של שכונת נווה שאנן, לצד פרויקטים נוספים כמו הקו הירוק של הדנקל, בנייני מגורים ומגדלי משרדים. מצידו השני של אותו תהליך נמצא אפקט הג'נטריפיקציה (תהליך עירוני־חברתי בורגני של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות, א"ד) שעתיד לשנות - לטובה אך גם לרעה - את אחת השכונות המורכבות והבעייתיות בעיר. חלק מהביקורת המופנית כלפי הפרויקט של בת־שבע מתייחס לכך שהשכונה עשויה להפוך בגללו למעוז בורגני עם אוכלוסייה מבוססת ולהרחיק אוכלוסיות ממעמד נמוך ומהגרים החיים באזור.
7 צפייה בגלריה
13 אלף מ"ר על קרקע המיועדת למוסדות ציבור עירוניים
(הדמיה באדיבות עיריית תל אביב-יפו, להקת מחול בת-שבע ומשרד האדריכלים Adjaye Associates)
7 צפייה בגלריה
במקום הרציפים של התחנה המרכזית הישנה
(הדמיה באדיבות עיריית תל אביב-יפו, להקת מחול בת-שבע ומשרד האדריכלים Adjaye Associates)
"קמפוס התרבות הקטנטן שלנו הוא לא המחולל של תהליך הג'נטריפיקציה שעשוי להתרחש בשכונה", אומרת דינה אלדור, מנכ"לית להקת בת־שבע בראיון ל־ynet. "באזור מתוכננים פרויקטים עצומים של 11 מגדלי מגורים של קבוצת לוינשטיין ופרויקט הגר"א הכולל חמישה מגדלי משרדים ותעסוקה, שאושרו בלי שהוטחה בהם ביקורת על הדרת האוכלוסייה", מציינת אלדור ומסבירה שהקמת מוסד תרבות באזור הייתה גם בקשה של תושבי האזור: "במחאה החברתית ב־2011 הייתה התארגנות של תושבי שכונות דרום העיר שנקראה 'דרום לתושבים' ובין רשימת הדרישות שלהם היה למקם בדרום העיר מוסד תרבות משמעותי, מההבנה שהוא מביא איתו יוקרה וקהל ממקומות אחרים בעיר, מעודד עסקים מקומיים והתחדשות של השכונה".
דינה אלדורצילום: שרון דרעיפיתוח חזון הקמפוס החדש ותכנונו התקיימו בשיתוף להקת מחול בת־שבע יחד עם אגפי התרבות, התכנון והקהילה בעירייה, במטרה לתת מענה לצורכי האמנים, התושבים והעיר. "עיריית תל אביב עושה מאמצים לעידוד וליצירת התחדשות בנווה שאנן ורואה בתרבות מנוע צמיחה חשוב לכך", אמר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, לקראת תחילת הבנייה. "אנו מקווים שקמפוס התרבות והמחול – שישמש הן כבית לאחד מגופי המחול והתרבות החשובים בעיר והן כמרכז עירוני לתרבות יהדות ספרד והמזרח – יאפשר פעילות אמנותית מגוונת ובינלאומית ברמה הגבוהה ביותר, לצד פעילות חינוכית וחברתית לטובת תושבי השכונה, הרובע והעיר כולה".
בנוסף לאולם התיאטרון הראשי וחדרי החזרות של להקת בת־שבע מתוכננת, כאמור, גם הקמתו של מרכז עירוני לתרבות יהדות ספרד והמזרח. "יש כ־17 מרכזי תרבות עירוניים בקנה מידה קטן ברחבי העיר כמו מוזיאון ליבלינג, מרכז ענב ומרכז תרבות אניס ביפו. אגף התרבות בעירייה הציע להקים בתוך הקמפוס מרכז תרבות נוסף שיתחלק עם להקת בת־שבע בתשתיות והמתקנים השונים", מספרת אלדור, "להקת בת־שבע לא יכולה להופיע יותר מ־100 הופעות בשנה במשכן שלה, מהסיבה הפשוטה שהלהקה צריכה להופיע גם במקומות אחרים ברחבי הארץ ובחו"ל. בימים שהלהקה לא תופיע בקמפוס היא תאפשר לכל אמנויות הבמה האחרות להשתמש באולם. התוכנית האמנותית של המרכז החדש תהיה חלק מההיצע האמנותי המולטי־דיסציפלינרי בקמפוס העירוני. אמנם אין עדיין מנהל אמנותי, אבל המשרדים שלהם כבר מתוכננים".
עוד בנושא:
"אם היינו בתחילת הדרך - היינו שוקלים להחליף אדריכל"
גם המרחב הציבורי העוטף את מבני הקמפוס הוא חלק בלתי נפרד מהפרויקט ולפי התוכניות הוא ישדרג משמעותית את האזור ויוסיף לו רחבה ציבורית איכותית ונעימה. במסגרת הפרויקט מתוכננות הקמה של גינות בוסתן, גינה קהילתית, מדשאות רחבות ומוצלות, בית קפה פתוח ורחבת כניסה עם בריכה ביולוגית, שעיצובה מתכתב עם מאגר המים ההיסטורי של גן בית הבאר הסמוך. על גג מרכז המחול תוקם גינת גג עם צמחייה עשירה, שתהיה פתוחה לציבור הרחב עם גישה נפרדת. ברחבה המרכזית של הקמפוס ייבנה אמפיתיאטרון עם 160 מקומות ישיבה מקורות, שיאפשר גם הופעות במרחב הציבורי. אלדור מספרת שמעבר לפרוגרמת המופיעים של להקת המחול מתוכננות פעילויות אמנותיות רבות וחינמיות.
הידיעה על ההאשמות נגד אדריכל הפרויקט הפתיעו את מנהלי בת־שבע ואת העירייה, שנאלצו לנקוט עמדה ביחס לסיטואציה שנוצרה. אמנם אדג'יה הכחיש את ההאשמות נגדו, אך הוא התנצל על מה שכינה "טעויות" כמו "טשטוש הגבולות" בין חייו המקצועיים והאישיים. בשל התחקיר, פוטר אדג'יה מתפקידו כיועץ אדריכלי לראש עיריית לונדון, הושעתה עבודתו על אנדרטת השואה בבריטניה והופסקה ההעסקה שלו בפרויקט הענק של מוזיאון העבדות הבינלאומי בליברפול. בעקבות כך, משרד האדריכלים שלו, המונה שלושה סניפים - בלונדון, בניו־יורק ובאקרה שבגאנה - החל בתהליך פיטורים ועד כה עזב חצי מצוות המשרד. על פי התחקיר, עובדים רבים התלוננו על תרבות ארגונית "רעילה" הכוללת שעות עבודה ארוכות בתמורה לשכר נמוך, ועובד במשרד אף תיאר הלך רוח הדומה לכת ואמר שהעבודה נועדה "להאכיל את פולחן האישיות של אדג'יה".
7 צפייה בגלריה
בעקבות החשדות עבודתו הושעתה מפרויקטים בעולם - וגם בארץ. האדריכל דייוויד אדג'יה
(צילום: Featureflash Photo Agency / Shutterstock)
עם זאת "קמפוס בת־שבע" ייבנה לפי התכנון המקורי של אדג'יה, אבל הוא עצמו לא ייקח חלק בתהליך הבנייה ולמעשה הוא הורחק לצמיתות מהפרויקט. האדריכל הישראלי מיקו ארדיטי ממשרד גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים ינהל את הפרויקט בשיתוף עם האדריכל האחראי ממשרדו של אדג'יה. "ההאשמות נגדו הן חמורות מאוד, זה לא מקובל ואין לנו סובלנות למעשים כאלה", קובעת אלדור באופן חד־משמעי אך מסבירה את ההחלטה להמשיך ולעבוד עם המשרד של אדג'יה: "אם היינו בתחילת הדרך אז היינו שוקלים להחליף משרד אדריכלים, אבל כיוון שכבר סיימנו את תהליך התכנון, לא ניתן להחליף את המשרד כי המשמעות של זה היא 'להרוג' את הפרויקט".
