מגמת החזרה לטבע, עליה דיווחנו בכתבת הטרנדים לשנת 2021, ממשיכה לסחוף את עולמות העיצוב: יער פופ-אפ ובו 400 עצים יקדם את פני המבקרים בתערוכת הביאנלה לעיצוב בלונדון, שצפויה להיפתח ב-1 ביוני. מיצב היער, הנקרא Forest for Change ("עצים לשם שינוי", בתרגום חופשי), יוצג ברחבת הכניסה למבנה בו תתרחש התערוכה השנה - בית סומרסט האיקוני, הממוקם על הגדה הצפונית של נהר התמזה.
7 צפייה בגלריה
המעצבת אס דבלין תשתול 400 עצים בכניסה לבית סומרסט בלונדון
(הדמיה: מתוך עמוד הפייסבוק London Design Biennale)
את הקמת היער העירוני יזמה האמנית והמעצבת הבריטית המוערכת אס דבלין (Es Devlin), שמכהנת גם כמנהלת האמנותית של התערוכה. בשיתוף עם אדריכל הנוף פיליפ ג'אפה וחברת המערכות הירוקות Scotscape, יישתלו 400 העצים בחזיתו של בית סומרסט בתוך עציצי ענק, שיוקפו בשיחים שונים ליצירת אשליה של חורש טבעי. מבקרי התערוכה יוכלו להתהלך בין העצים, וכן לבקר בביתן שיוצב במרכז היער ויוקדש לתוכנית פיתוח בר-קיימא של האו"ם. בביתן יוצג פסל אינטראקטיבי שיעניק למבקרים מידע על מטרות התוכנית של האו"ם, ויציע דרכים שבהן הציבור יכול לתרום לשינוי בסביבתו.
הסיבה לשתילת העצים בעציצים ולא באדמת המקום הן תקנות היסטוריות שנחקקו אי שם ב-1776 בידי האדריכל המקורי של המבנה, וויליאם צ'יימברס. אותן תקנות קובעות כי הסימטריה והנראות של רחבת הכניסה והריצוף של מתחם בית סומרסט לא יופרעו בידי אף גורם, לרבות צמחייה. עם תום הביאנלה, יועברו 400 העצים לשתילה ביערות מעשה ידי אדם ברחבי אנגליה. כשיגיעו העצים לבגרות, הם צפויים למנוע פליטה של כמעט 1.5 מיליון טונות של גזי חממה לאטמוספירה.
7 צפייה בגלריה
תקנות שנחקקו ב-1776 קובעות כי לא תופרע הנראות של מתחם בית סומרסט
(צילום: ShutterStock)
האם עיצוב יכול לשנות את העולם?
משבר האקלים, שפוליטיקאים בזירה העולמית מקפידים ברובם להתעלם ממנו, פורץ בעוצמה לעולם האמנות והעיצוב. רק לפני שנתיים חוותה תערוכת האם של ביאנלה העיצוב בלונדון, הביאנלה לאמנות בוונציה, מהלומה אדירה שמקורה בשינויי האקלים: במהלך התערוכה הוצפה ונציה בשטפונות עזים ו-80 אחוזים מהעיר נקברו זמנית מתחת למים. ההצפה, מהחמורות בתולדות ונציה, הובילה לסגירת העיר - כולל התערוכה הגדולה, שעסקה בנקודה הקריטית שבה מצוי העולם כיום.
חשוב לזכור שאל מול היער העירוני של דבלין ותפקידם של העצים שבו במלחמה נגד ההתחממות הגלובלית, נכרתים בעולם לא פחות מ-2.47 מיליון עצים מדי יום. נתון זה מסתכם לכ-900 מיליון עצים כרותים בשנה. "יער לשם שינוי", ועימו תערוכת הביאנלה כולה, הם חלק מגל של מעצבים ואדריכלים נחשבים שעוסקים בהשבת הטבע אל תוך העיר ובבנייה ירוקה ומקיימת.
עם ההכרזה על הפרויקט של דבלין, ספגה המעצבת האשמות על העתקה מצד האדריכל השוויצרי קלאוס ליטמן. ביצירתו משנת 2019, "האטרקציה הבלתי נגמרת של הטבע", החיה ליטמן רישום בעל אותו שם שצייר האדריכל והאמן בן מדינתו, מקס פיינטנר ב-1970. הרישום מתאר איצטדיון רחב ידיים שבו מצטופפים אנשים כדי לחזות ביער ששתול במרכזו, כאשר בקו האופק מצוירים בניינים ומפעלים מעלי עשן. בהתאמה לרישום, שתל ליטמן 300 עצים באיצטדיון ורטרזה שבעיר האוסטרית קלגנפורט.
דלבין דחתה את ההאשמות על "שאיבת השראה עיצובית מוגזמת ללא אישורו" מצד ליטמן, ובתגובה הזמינה אותו לביקור אישי ביער הזמני בהדרכתה. אפשר להתווכח על הדימיון הוויזואלי בין שתי היצירות, אך חשוב לזכור כי מטרתן משותפת: להוביל לעולם בריא וטוב יותר, ולעודד מודעות ופעולה נגד משבר האקלים.
הנציגות הישראלית: ללחוץ על כל הנקודות
תערוכת הביאנלה של לונדון, שעתידה להיפתח ביוני, תהיה השלישית במספר. התערוכה הקודמת, שהייתה אמורה להתרחש בספטמבר 2020 נדחתה בשל מגפת הקורונה, שהכתה באנגליה באופן קשה במיוחד. השנה, תתקיים התערוכה עם התאמות ברוח התקופה, בהן הגבלת מספר המבקרים וחלוקתם לימים ושעות. בנוסף, אוצרי התערוכה יצרו מסלול חד-כיווני שיצמצם את האינטראקציה בין המבקרים.
נושא התערוכה הפיזית שתרוץ למשך כחודש הוא "תהודה", שתתמקד, בין היתר, בשאלה כיצד עיצוב יכול לספק פתרונות לאתגרים הגדולים של זמננו. בתערוכה ישתתפו מדינות כמו צרפת, קנדה, צ'כיה, פקיסטן, מצרים וישראל, שביניהן תתקיים תחרות על פרויקטי העיצוב הטובים ביותר.
הנציגות הישראלית בביאנלה מורכבת מסטודנטים ואדריכלים בוגרי בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, ובין תומכיהם ניתן למצוא את חברת NISKO וקרן התרבות אמריקה-ישראל. ליאור קנטור, נועה כרמי, ליאלה סולומון, אושר לפיד, רועי לוין, אורן אלגלי וברק ויצמן הם העומדים מאחורי המיצב "חדר לחץ" (The Boiler Room), שיכלול שלושת אלפים מתגי דוד המסודרים זה לצד זה.
מטרת המיצג, הם מספרים, היא לייצר מרחב אינטראקטיבי שמזהיר מפני חוסר איזון שעלול להוביל לנקודת רתיחה עולמית. "אנחנו מסתכלים על התהליכים החברתיים הסותרים שקורים בעולם, כמו גלובליזציה אל מול לאומנות, ופתיחות מול הסתגרות", מספרת ליאור קנטור. "התהליכים סותרים אבל גם מלבים זה את זה, ויוצרים מתח בלתי נגמר. גם ברשתות החברתיות אנחנו לכאורה פתוחים לכל, אבל בפועל רואים בעיקר את האנשים שקרובים אלינו ולדעות שלנו. את הדבר הזה תרגמנו לחיי היומיום שלנו בישראל, עם שימוש בפרט עיצובי שנמצא בכל בית - מתג של דוד. המתגים האלה יהיו הרפנרס לחיי היומיום, משהו שאת לוחצת עליו בכל יום כדי לחמם משהו, ולא עוצרת לחשוב עליו".
"הביאנלה הייתה אמורה להיות אירוע שמגיעים אליו מאות אלפי מבקרים, שברובם לא יגיעו למקום בגלל הקורונה", מסבירה קנטור, "לכן בשבוע הקרוב יעלה אתר אינטרנט שבנינו בעצמנו שמשתלב עם הקונספט. אנחנו רוצים לתת לאנשים את האפשרות להשתתף ולקחת חלק במיצב מרחוק".
קנטור מתארת את מבנה הביתן הישראלי בתערוכה כ"מעין תעלה עם מתגים שעל כל אחד מהם יש האשטאג". כך, בתשלום סמלי, הגולשים באתר יוכלו לבחור את התיוגים שיופיעו והמבקרים יוכלו ללחוץ, להדליק ולכבות את המתגים הפיזיים ובאמצעותם להשפיע על הסאונד והתאורה בחלל. "רצינו ליצור חוויה רב-חושית שמורכבת מתהליכים חברתיים שמתורגמים למרחב".
