אחרי שבוטל בשנה שעברה בעקבות מגפת הקורונה, שבוע האופנה של תל אביב ישוב בחול המועד פסח (28.3 עד 1.4) למסך הקטן, וישודר בערוץ רשת 13. אך המעבר מאירוע פיזי ונוצץ לגרסה מצולמת וערוכה מראש אינו השינוי היחיד שעבר שבוע האופנה: את חלל האנגר 11 שבנמל תל אביב יחליפו הפעם החללים של מוזיאון ארץ ישראל, שמארח במקביל את הבינאלה לאמנויות ועיצוב, ובמקום משטחים שחורים ארוכים, יצעדו הדוגמניות והדוגמנים על מסלולים שתכננו 13 אדריכלים ומעצבי פנים מקומיים, חלקם בעלי שנים של ניסיון וחלקם עושים את צעדיהם הראשונים בתעשייה.
19 צפייה בגלריה
קשתות אבן וחיפוי שיש: המסלול שיצר האדריכל חזי בר-דוד למעצב דרור קונטנטו
(צילום: נוי ערקובי)
החיבור התקדימי בין אדריכלים ומעצבים ישראלים למעצבי אופנה, ביוזמת אייל מויאל ממתחם "החממה" לעיצוב הבית ומפיק שבוע האופנה מוטי רייף, מהדהד את המשפט המפורסם של קוקו שאנל: "אופנה היא ארכיטקטורה, הכל עניין של פרופורציה". ואכן, נראה שהקווים הנמתחים בין שני התחומים רבים יותר משחושבים: האדם מתעטף בבדים על גופו, אך גם במבנים מעל ראשו משחר ההיסטוריה. שוחחנו עם חמישה מהאדריכלים ומעצבי הפנים שלוקחים חלק בשבוע האופנה, על שיתוף הפעולה ועל הקשר בין שני העולמות.
לא טרדנית: דנה אוברזון ועידן לרוס
את סצנת האופנה מכירה האדריכלית דנה אוברזון, בתו של המעצב גדעון אוברזון, עוד מילדותה. "לאורך השנים הייתי יוצרת במות לתצוגות", היא מספרת. "אני באה מבית של אופנה, ומגיל אפס הגעתי לשבועות האופנה. נגעתי בבדים הרבה לפני שהפכתי לאדריכלית. זה המקום שאני באה ועובדת ממנו, בין שבמודע ובין שלא במודע. לפני שנה אבא פרש, וזאת תהיה הפעם הראשונה שאהיה בשבוע האופנה בלי לראות אותו על המסלול".
19 צפייה בגלריה
"הבמה מכבדת את הבגדים": דנה אוברזון (מימין) ועידן לרוס
(צילום: באדיבות החממה לעיצוב הבית)
איך הוא הגיב כששמע על שיתוף הפעולה?
"מבחינתו כל מה שעושים כדי להרים את האופנה הישראלית, מבורך. הוא שמח ופרגן מאוד".
את חושבת שהסגנון האדריכלי שלך מושפע מהאופנה שלו?
"חד משמעית. בסופו של יום אנחנו תבנית נוף מולדתנו, ואבא שלי השפיע עליי תמיד. הוא אוהב צבע ושילובים של דוגמאות. כשאת באה לאדריכלות מעולם האופנה, את לא מפחדת להשתמש בצבע וטקסטורות ולייצר חיבורים חדשים ומיוחדים - וזה מה שאני עושה. האדריכלות ועיצוב הפנים שלי הם מאוד שכבתיים ומרובדים. אני אוהבת בתים עם תשוקה, ואוהבת חוסר שלמות. עולם של צבע ופרופורציה קיים באופנה ובאדריכלות - זה רק טבעי שזה עובד יחד".
וההבדל בין שני התחומים?
"באדריכלות אני לא אוהבת טרנדים. ברגע שבנית בית, הוא נשאר להרבה מאוד שנים. להבדיל מעולם האופנה שמייצר ארבע קולקציות בשנה. את הבגד אפשר להחליף בעוד שנתיים, את הבית לא".
אוברזון תכננה את מסלול התצוגה של המעצב עידן לרוס, שכמוה, לא מפחד להשתמש בצבעים נועזים ובטקסטורות. מסלול התצוגה מתוכנן בצורת עיגול שבתוכו במה מוגבהת היוצרת צורת פלוס, עליה ילכו הדוגמניות והדוגמנים. את התאורה לתצוגה, מספרת אוברזון, סיפקו מכוניות אלפא רומיאו שהקיפו את המסלול.
"רצינו שהמסלול עצמו יהיה עשוי מחומר מחוספס ותעשייתי, ולכן בחרנו בגרניט פורצלן עם גוון בטוני ובסיסי שמזכיר אספלט", היא מסבירה. "יש משהו מאוד חזק בבמה ובסימטריה שלה. אני אוהבת את ההגבהה, שהמסלול עצמו מורם. הבמה מכבדת את הבגדים ולא משתלטת עליהם".
אהבה ממבט ראשון: רונה לוין ורות פקר חברו לשחר אבנט
האדריכליות רונה לוין ורות פקר שותפות ליצירה אדריכלית כבר קרוב לעשור, ורוח והעצמה נשית הן חלק בלתי נפרד מהעשייה שלהן. כך, הן מספרות, נוצר החיבור המתבקש למעצבת האופנה שחר אבנט, שברזומה שלה רשימה ארוכה של נשים חזקות כמו ביונסה ונטע ברזילי.
"מאוד התחברנו לאג'נדה של שחר. לא היה כאן דיון בכלל", מספרת לוין. "היא מוכשרת בצורה בלתי רגילה ומביאה את האמירה שלה לעיצובים שהם באמת מרהיבים. אני חושבת שהיא יכולה לגרום לאישה להרגיש הכי טוב עם עצמה ולהאמין בעצמה, ומוכיחה שיופי מוקרן החוצה מבפנים. אני לא יודעת איך חיכינו עד הרגע הזה כדי לפגוש אותה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון".
גם במקרה של לוין ופקר, החיבור לעולם האופנה מגיע ממקום אישי. "אני מגיעה ממשפחה של טקסטיל ואופנה, והקשר לשם מאוד עמוק", מספרת לוין. "לסבא שלי היה מפעל טקסטיל, אימא שלי למדה עיצוב ב-FIT שבניו-יורק ואז הייתה המעצבת של המפעל. האדריכלות של רותי ושלי תמיד קשורה לעיצוב ואמנות. גדלנו לתוך זה כילדות".
19 צפייה בגלריה
יופי מוקרן מהפנים החוצה: המעצבת שחר אבנט על המסלול שתוכנן בידי לוין פקר אדריכלים
(צילום: ערן לוי)
המסלול שתכננו השתיים עשוי גרניט פורצלן דמוית אבץ בעלת צבע ירוק עמוק, שמוקם מחוץ לחלל המוזיאון. הדוגמניות צעדו עליו, לבושות בעיצובים הססגוניים של אבנט, כשברקע ניתן לראות את העבודה "אי-גלו" של האמן רונן בבלי - מבנה כיפה עשוי לוחות נירוסטה רפלקטיביים. "האיגלו ששחר בחרה להתמקם לידו מייצר השתקפויות מעניינות של הבגדים ושל הטבע מסביב", מספרת לוין. "האריח שבחרנו, שמשלב בתוכו גם מעין ורידים קטנים בגוון חלודה, נתן במה יפה ונכונה לעיצובים שלה".
הצצה לעולם אחר: חזי בר-דוד ודרור קונטנטו
מאחורי מסלול התצוגה של מעצב שמלות הכלה והערב, דרור קונטנטו, עומד מעצב הפנים חזי בר-דוד. את תכנון המסלול ביצע בר-דוד בזמן שקונטנטו שהה בבית "האח הגדול", בהסתמך על תיאור הקולקציה שלו והסיפור האישי שלו - בחור חרדי שחזר בשאלה והגשים את החלום להיות מעצב אופנה. "דרור הסביר שהקולקציה שלו לשבוע האופנה מדברת על שלוש הדתות. הוא אמר לי 'תחשוב שמישהי שהייתה לבושה מאוד מעודן בבית התפילה יצאה החוצה ושברה את המוסכמות' ויצאתי לדרך".
מהשיחה הזו, מספר בר-דוד, צמח הקונספט למסלול. הלוקיישן שנבחר היה מבנה ובו שתי קשתות צמודות זו לזו, מתוכן יצאו ונכנסו הדוגמניות. "הרעיון היה ליצור אווירה של בית תפילה", הוא מסביר, "הקשתות עם התאורה היפה ושערי הברזל מייצרות מראה דרמטי ומסתורי. יש תחושה של מקום שאפשר להציץ דרכו לעולם אחר - כך דרור הציץ מהעולם החרדי לעולם החילוני, הכי רחוק שאפשר".
19 צפייה בגלריה
בית תפילה במוזיאון: המסלול של חזי בר-דוד לדרור קונטנטו
(צילום: באדיבות החממה לעיצוב הבית)
חוויית בית התפילה שכיוונו אליה השניים הושגה גם הודות לחיפוי השיש הבהיר שבחרו. "בתי תפילה, כמו כנסיות ובתי כנסת, מרוצפים לרוב בשיש יוקרתי בגוונים של קרם, וזה מה שהוביל אותנו לבחירה הזאת", מסביר בר-דוד. "רוב הבמה עשויה מאותו ריצוף, והגבולות שלה תחומים עם שתי מסגרות מאריחים דמויי חלודה, כדי לספק קונטור לבמה ולהגדיר אותה. זה האלמנט האגרסיבי ששובר את המונוטוניות של האריח השמרני".
דרמה גיאומטרית: מיקלה סימאונה ואלון ליבנה
כשחושבים על מעצב האופנה אלון ליבנה, מיד חושבים על חו"ל: ביונסה, מיילי סיירוס, קנדל ג'נר ונעמי קמפבל הם רק חלק משמות הסלבריטאיות שהוא הלביש. באותו אופן, שיתוף הפעולה שלו עם האדריכל ששורשיו נעוצים באיטליה, מיקלה סימאונה, מספק את החיבור הנכון שבין הישראלי לעולמי. סימאונה עלה ארצה בשנת 2003, עם סיום לימודי האדריכלות שלו, כשהפרויקט הראשון שלו בישראל היה עיצוב מועדון ההופעות "זאפה" בתל אביב.
השמלות שליבנה מעצב נעות על הקו שבין הרך והרומנטי לנועז והגיאומטרי. בשמלות הכלה שלו נעשה שימוש נרחב בבדים שקופים ותחרה שמשווים להן תחושה רומנטית ותמימה. מנגד, לא מעט מהשמלות שנלבשו על ידי הסלבריטאיות מאופיינות בצבעים חזקים, גזרות גיאומטריות ואלמנטים תלת ממדיים שמתאימים לקו הטבעי של הגוף. את המגוון הסגנוני הזה אפשר למצוא גם באדריכלות של סימאונה: משימוש באלמנטים קלאסיים כמו עמודים יווניים ועד לפרויקטים מינימליסטיים בעלי קווים נקיים.
19 צפייה בגלריה
הבטון החשוף של חניון מוזיאון ארץ ישראל משתקף במסלול השחור בצורת T
(צילום: באדיבות החממה לעיצוב הבית)
התצוגה של ליבנה נערכה במיקום לא שגרתי במוזיאון - החניון - והדוגמניות צעדו על מסלול בצורת האות האנגלית T שתיכנן סימאונה, עשוי מריצוף שחור ודרמטי. "אני מאוד אוהב את הקווים של אלון, את הגיאומטריה בעיצובים שלו ואת הדרמה שהוא יוצר", מספר סימאונה, שסבור כי קווי המפגש בין תחום האופנה לאדריכלות רבים. "אדריכלות נועדה לאדם, ולא להפך, ובאדריכלות יש הכל, גם אופנה וטקסטיל. בשני העולמות יש יצירה ומשחק בטקסטורות, בחומרים ובצורות, והם נמצאים אחד בתוך השני".
פשוט ועל זמני: ארז חייט והילי ארי
מעצבת האופנה הילי ארי נאמנה מאוד לסקאלה מסוימת של צבעים. הבגדים המחויטים שהיא מעצבת, בעיקר בגוני שחור, מאופיינים בגזרות קלאסיות עם טוויסט נועז, מה שהפך את החיבור למעצב הפנים ארז חייט למתבקש.
"הקו של הילי נקי מאוד אבל גם נועז ומפולפל לאנשים מסוימים, ובגלל זה חיברו בינינו", הוא מסביר. "הקו העיצובי שלי הוא מאוד מודרני, ואני שואף להרבות בחומרים שיחממו את החללים ואת הבית. אני דוגל במינימליסטיות, כמה שיותר נקי, מדויק ולא עמוס, אבל עם תשומת לב לכל פינה".
בשונה מתצוגות אחרות, חייט לא תכנן את המסלול עצמו אלא דווקא את הבמה עליה יעמדו הדוגמניות והדוגמנים בסיום התצוגה. "רציתי לתת להילי את הבמה, תרתי משמע. רציתי להקפיץ את הבגדים שלה בצורה הכי טובה. ראיתי את הקולקציה והבנתי שיש בה משהו פשוט, משהו על זמני שלא יכול להתחלף, כמו בטון באדריכלות. לכן החומר שבחרנו הוא גרניט פורצלן בדמות אבן אפורה עם גידים עדינים. האריח הזה נבחר בגלל השקט שלו שיכול לתת מקום לבגדים", הוא אומר.
"בחרנו להפריד את האריחים, ובסוף המסלול כל אחד מהדוגמנים והדוגמניות עומד על אריח יחיד כדי לסמל את תקופת הקורונה ואת המרחק החברתי בין אנשים. רצינו להראות שאפשר לרקוד ולהיות במסיבה למרות המגבלות ולחבר את שבוע האופנה לרוח התקופה".
