ביישוב קהילתי בשרון, בין בתי מידות לווילות סטנדרטיות יותר, נמצא הבית שבתמונות, 317 מ"ר גודלו, שזכה לתוכנית אדריכלית יוצאת מגדר הרגיל. "זה בית פינתי שממוקם ממש בקצה היישוב, עם תוכנית פנורמית שמביטה לנוף ושכמעט אין בה זוויות ישרות", מסביר המעצב הילי לזרוב מסטודיו OTHER:WISE. "הוא נבנה בצורה של מעין משושה, צורה שמובילה אותך לחוג סביב הקירות כמו במעגל. בעצם אין פה צירי X ו-Y כמו בבית רגיל וישר זוויות, אלא תרשים זרימה קצת שונה. זו הייתה תוכנית מאתגרת משום שבתוך הסירקולציה הזאת צריך לבודד אזורים פונקציונליים כמו סלון או מטבח, אבל גם כזו שיוצרת הרבה עניין, משהו שלא רואים בכל יום".
26 צפייה בגלריה
המזנון שמתחת לטלוויזיה עוצב במיוחד כך שיעבוד עם צורתו של הבית
(צילום: טל בן דויד, Hippie Films)
כמה חודשים לפני שפרץ משבר הקורונה, בעולם שנראה עכשיו רחוק ושונה, ירשה את הבית משפחה ולה שלושה ילדים קטנים. ההורים עובדים בתחום המסעדנות וכך גם הכירו את לזרוב, שעיצב עבורם כמה בתי עסק. "אנחנו מכירים הרבה שנים, והחיבור בינינו היה כמעט אוטומטי", מספר המעצב. "למעשה הם לא הנחו אותי בנוגע לקונספט ספציפי לבית. מתוך ההיכרות איתם כבר ידעתי מה הם אוהבים ומה הכיוון שלהם. העיסוק שלהם הוא בתחום המזון והם מחוברים מאוד לעולמות של פנאי ובילוי. הבישול הוא ממש חלק מההווי המשפחתי אצלם, גם כפעילות משותפת עם הילדים, ומבחינת הסגנון הם מאוד מחוברים לעיצוב פריזאי.
"האדריכלות כאן, עם הזוויות הקהות והפתיחות לנוף, יוצרת לוק אמריקאי, קליפורניה שיק. אבל באיזשהו מקום האדריכלות האמריקאית הושפעה מהעולם האירופי, גם אם היא התפתחה אחר כך לכיוונים חדשים, וכך נוצר חיבור טוב בין הבית למשפחה ולסגנון שלה. בנוסף, העיצוב מבקש ליצור תחושת בילוי מתמשכת שמתאימה לבני המשפחה. זה מתבטא בצבעוניות, בבחירת הריהוט ועוד.
"כמעט לא היה כאן מאמץ להתאים בין פריטי הריהוט מבחינה סגנונית, שזו בחירה שאני מכיר בדרך כלל מהכיוון של עיצוב מסחרי, של מקומות בילוי. לא נצמדנו לעיקרון מסוים, אלא שילבנו בין קלאסיקות עיצוביות לכיוונים נורדיים, והוספנו גם נגיעות מפולפלות. הערבוב הזה יצר לטעמי עומק ומשמעות וגם מראה של בית שגרים בו לאורך זמן ואוספים אליו פריטים לאט-לאט, בתהליך ארוך של ליקוט".
לזרום עם המשושה
לבית שלוש קומות: בקומה הראשונה החלל הציבורי הכולל סלון, מטבח, פינת אוכל ושירותי אורחים. בקומה השנייה חדרי הילדים המתנקזים כולם אל חדר משפחה הממוקם במרכז הקומה. הקומה השלישית היא עליית גג עם תקרה משופעת וחלונות סקיילייט, שהוקדשה כולה לסוויטה הפרטית של ההורים.
דלת הכניסה הגדולה של הבית נפתחת אל הסלון, שבו שילב לזרוב בין רהיטים שעיצב בעצמו (שולחנות הסלון והמזנון) לפריטים קנויים וקלאסיים כמו כיסא הלאונג' המפורסם של בני הזוג אימס. "הלכתי על גוונים מאוד כיפיים", מספר המעצב. "בשולחנות שילבתי זכוכית אפורה ושיש שחור עם נימים לבנים שהוא בעצם סוג של נגטיב של האי הגדול במטבח. במזנון הכנסתי פסים מחורצים וידית פליז אפורה. מתחת לכל זה הנחתי שטיח שכמו מלקט צבעים מכל הבית וזורק אותם לתוך ממד אחד, ומבחינת הדוגמה משלים את הצורניות של שולחנות הסלון".
על הקיר שמול הספה תלויה הטלוויזיה, בחירה שלזרוב מודה שהתלבט לגביה. "התוכנית האדריכלית של הבית הייתה חנוקה וחסרו לה פתחים, כך שבשלב העבודה על המעטפת הגדלתי, הרחבתי והוספתי כמה שיותר פתחים – זה היה אחד מהשיקולים הראשונים שלי בתכנון. גם את הקיר הזה תכננתי לפתוח, והתכוונתי למקם את הטלוויזיה על עמוד, אבל בסוף החלטתי לוותר ולהשאיר לפחות קיר אחד שלם. רציתי מאוד את הפתח הנוסף, אבל מצד שני זו הייתה הזדמנות ליצור להם מזנון מאוד יפה, שעובד עם צורניות המשושה של הבית ולא נאבק בה".
בקיר הסמוך, לעומת זאת, נפער פתח גדול במיוחד. "זה פתח קצת מטעה", מסביר לזרוב, "הוא לא אמור לשמש כפתח ממש, יש שם מדרגה של 15 ס"מ שצריך לדלג מעליה כדי לצאת. הרעיון היה לייצר קשר ישיר עם הצמחייה. שתלנו שם גינה בסגנון מקסיקני עם הרבה קקטוסים, וכשפותחים את הוויטרינה הם כאילו נכנסים פנימה, והתחושה היא של משהו כמו פטיו, כאילו שהקקטוסים צומחים ליד הטלוויזיה.
26 צפייה בגלריה
"בחרנו להכניס את החוץ ואת הירוק פנימה עד כמה שרק אפשר"
(צילום: טל בן דויד, Hippie Films)
"זו פעם ראשונה שאני יוצר פתח כזה בבית, והבחירה בו התחילה מאותה פינה ירוקה בגינה. לא רציתי לוותר עליה, אפילו לא לפנות בה מקום לשביל. יש לגינה שתי יציאות נוספות, אחת מכיוון המטבח ואחת מול לדלת הכניסה, ככה שלא חסרה עוד גישה אל החצר. במקום זה בחרנו להכניס את החוץ ואת הירוק פנימה עד כמה שרק אפשר".
26 צפייה בגלריה
בסלון: שלב התכנון כלל הוספה והרחבה של פתחים כדי לאפשר לאור הטבעי ולסביבה הירוקה להיכנס אל תוך הבית
(צילום: טל בן דויד, Hippie Films)
בחלקה הימני של הקומה הראשונה מצוי המטבח הגדול, ואם הקלישאה אומרת שהמשפחה הישראלית המודרנית חיה במטבח – הרי שכאן הדבר נכון שבעתיים. "היה לנו המון שיח סביב עניין המטבח", מספר לזרוב. "במקור היה כאן אי קטן יותר ובעל פרופורציות שונות שנדחף לכיוון הסלון, והם ביקשו להגדיל אותו וליצור אי שישמש אותם לא רק לישיבה אלא גם לעשייה. הגודל כאן היה מהותי מבחינתם, ובהתאם הרחבתי והארכתי את האי לכיוון גרם המדרגות ויצרתי משהו מעשי יותר שבאמת הפך למרכז הבית. הם כל הזמן שם, אופים ומבשלים עם הילדים, כי באמת מדובר במשפחה שחיה את עניין האוכל".
26 צפייה בגלריה
במטבח: ארונות שחורים, משטח עבודה מנירוסטה ואי ענק שמשמש את בני המשפחה לבישול ולאכילה.
(צילום: טל בן דויד, Hippie Films)
ארונות המטבח צבועים בשחור, ומשטח העבודה שתחתם תוכנן כך שיתכתב עם עולם המסעדנות. הוא עשוי נירוסטה ומתוכנן בדומה לפס ייצור של מטבח מקצועי. גם המקרר, בתורו, צבוע בצבע נירוסטה ולא מוחבא, כמקובל היום במטבחים פרטיים, בין ארונות המטבח. האי עשוי משיש לבן עם נימים אפורים ושחורים, וסביבו כיסאות קש קלאסיים שעיצב מרסל ברויר וזכו לאחרונה לעדנה מחודשת. את גופי התאורה התלויים תכנן לזרוב. הם עשויים מצינור פרספקס מלא ולא חלול, כך שהאור עובר דרך פילטר של חומר צפוף ונזרק על סביבתו בצורה ייחודית.
אחרי המטבח נמצאים גרם המדרגות ואחריו פינת האוכל, שסוגרת את המעגל התכנוני ונמצאת ממש מימין לדלת הכניסה. "רציתי מאוד למקם בפינת האוכל שולחן שאני עצמי אעצב ואייצר", אומר לזרוב, "אבל איכשהו זה נדחה לסוף העבודה, וכשהתחלנו למקם את הרהיטים, ראינו פתאום ששולחן האוכל שעמד שם לפני השיפוץ מתאים להפליא. זה בעצם היה דבר חיובי שיצא מהאתגר הכרוך בלעצב בית שעבר בירושה. לפחות אחד מבני הזוג מכיר את הבית במשך שנים ארוכות ויש לו דעות מאוד נחרצות לגבי מה צריך להיות ואיפה, אבל הצלחנו באמצעות דיאלוג פורה לשלב את ההיכרות הזאת עם הרעיונות החדשים.
26 צפייה בגלריה
"כשהתחלנו למקם את הרהיטים, ראינו פתאום ששולחן האוכל שעמד שם לפני השיפוץ מתאים להפליא"
(צילום: טל בן דויד, Hippie Films)
"במקרה של פינת האוכל אפשר לומר שתפרנו לכפתור חליפה. התחלנו מהשולחן, וסביבו הכל התפתח ונוצר שעטנז סגנוני נהדר. מיקמנו שם כיסאות ביסטרו, תלינו מאוורר תקרה שזורק אותך לחופשה בהוואי, והוספנו יחידת נגרות שמבחינה סגנונית מתנגשת לגמרי עם כל מה שהולך בסלון הסמוך, ובכל זאת איכשהו הכל עובד ביחד. לטעמי נוצרה בפינה הזאת סצנה מאוד פריזאית, שגם הגשימה את הרצון שהבית ייראה קצת כמו מקום בילוי".
דירה פרטית להורים
כשעולים אל הקומה השנייה מגיעים לפינת המשפחה ואל שלושת חדרי הילדים שנפתחים אליה. "כאן שימשתי יותר כמכוון תנועה ופחות כמי שמכתיב אותה", אומר המעצב. "לאימא היו דעות ברורות בנוגע למה שהיא רוצה לראות בחדרי הילדים, והכל נעשה בשיתוף פעולה איתה".
26 צפייה בגלריה
פינת המשפחה בקומה השנייה, אליה יוצאים שלושת חדרי השינה של הילדים
(צילום: טל בן דויד, Hippie Films)
בקומה השלישית והאחרונה ממוקם כאמור חדר ההורים, שלדברי לזרוב אמור לתפקד כמעין דירה פרטית משלהם, עולם פנימי החבוי בתוך בית המשפחה. "כאן עלה במיוחד הנושא של דירה פריזאית שבני הזוג חלמו עליה, ובמקרה מדובר בעליית גג – נתוני פתיחה מעולים שמאפשרים ליצור בקלות מעין בית בתוך בית".
26 צפייה בגלריה
בחדר ההורים: שני סקיילייטים מאירים את האמבט ואת השירותים
(צילום: טל בן דויד, Hippie Films)
"הרעיון היה ליצור בעיצוב משהו מאוד פתוח וחופשי. בגלל זה יש כאן אמבט פרי סטנדינג שכאילו זרוק במרחק קצר מהמיטה, ככה שכשהולכים למיטה ממש מלטפים אותו על הדרך. גם התמונה שתלויה שם ושידת האיפור - הכל ממוקם כאילו נזרק בחלל באגביות, מתוך כוונה לייצר חלל חופשי מאוד ולא מתוכנן ומוקפד מדי. לעומת זאת, בחדר הרחצה ובחדר הארונות הפרטיים שלהם שמתי דגש על ארגונומיה, על תרשים הזרימה של החלל, על גילוי והסתרה.
"המיקום של חדר ההורים בקומה השלישית והמיקום של הבית בקצה היישוב אפשרו לשלב כאן תאורה טבעית עם פרטיות מלאה. יש בחדר סקיילייט אחד שבשעות מסוימות 'יורה' אור על האמבט, וסקיילייט נוסף שמאיר את השירותים. בקירות היה חלון יחיד, מאחורי המיטה, ובשלב התכנון הרחבנו אותו לכל אורך הקיר – ארבעה מטרים – וזה יצר מראה קסום. מה גם שהחדר פונה ליער, ומי שרואה פנימה זה רק הציפורים. נוצרה סוויטת הורים שהיא סוג של דירה פרטית ובאווירה חופשתית, ואני חושב שזו דוגמה טובה למידה שבה המיקום והאדריכלות השפיעו על עיצוב הבית, יצרו אתגרים אבל גם הזדמנויות וסייעו לתוצאה סופית כיפית במיוחד".
26 צפייה בגלריה
הריהוט בחדר ההורים מוקם בצורה אגבית לכאורה, ליצירת מראה חופשי ולא מוקפד
(צילום: טל בן דויד, Hippie Films)
